שיחה:אלוהים (יהדות)/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

בס"ד

בס"ד צריך לציין בגוף הערך בפרק שמותיו של א-לוקים, שהצורה א-לוקים היא צורה מקובלת נוספת, בתוספת לאלוקים. אשמח אם יהיה מישהו שיוסיף. ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:43, 29 באוגוסט 2006 (IDT)

שמותיו

האם המילה "אלוהים" הוא אחד משמותיו של השם, או כינוי להוויתו, לעצם קיומו? כמו שאני בן אדם ושמי הוא יונתן. האם אמירתו מהווה עבירת "לא תשא את שם ה' לשווא"? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 17:16, 25 ביוני 2007 (IDT)

אכן כן, אלקים הוא תצורה נוספת של שם השם והוא מבטא את היותו תקיף ובעל היכולת ובעל כל הכחות כולם, עילת העילות וסיבת כל הסיבות ושליט בכל העולמות (מתוך ספרי ההלכה והראשונים)יהודה מלאכי 13:25, 25 בספטמבר 2007 (IST)

שם הערך 1

לענ"ד שם הערך צריך להיות אלוקים- כי זה השם המשמש בשפה היומיומית. אלוהים- זה שם כללי לאמונה באלים, כל-עוד ולא מדברים על הקב"ה מותר לכתוב אלוהים רק על ריבנו של עולם מלך מלכי המלכים כותבים בשם שונה אלוקים- ומכיוון שערך זה מיוחד לאל של היהודים- (האל היחיד, אבל מי סופר) נראה לי שזה השם היחיד.
ד"א גם באנגלית יש הבדל בין God לאל לG-d לאלוקים. קוני למל • ח' באייר ה'תשס"ח • 21:17, 12 במאי 2008 (IDT)

כך נהוג בקרב שומרי מצוות, אך לא הכל נוהגים כך, כפי שמעיד הספר שהוספתי בסעיף "לקריאה נוספת" (כאן אפשר לראות את עטיפת הספר). דוד שי - שיחה 21:46, 12 במאי 2008 (IDT)

אינני חושב שיש בעייה בכתיבת המילה אלוהים באופן שהיא לא תבוא לידי בזיון. דומני שאיש אינו נכנס עם המחשב לשרותים. בכל מקרה אין איסור של מחיקת השם במילה המופיעה על מסך מחשב. האיסור הוא להגות את שם האלוהים לשווא, אך כאמור, אין איסור בכתיבתו באופן זה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ח' באייר ה'תשס"ח • 21:56, 12 במאי 2008 (IDT)

ברי"א לא דיברתי על בעיה הלכתית אלא על שאלה מהו שמו המלא של אלוהים (יהדות) לענ"ד זה אלוקים- כי אנו הולכים לפי היהדות, אנימסכים עם דוד שזה בעיקר שייך לשומרי המצוות אך האם לא הם ממשיכי היהדות ועושי דברו של האלוקים (כך גם היה בערך עד ששנתי) קוני למל • ח' באייר ה'תשס"ח • 22:52, 12 במאי 2008 (IDT)

לא הבנתי. שמו של אלוהים הוא אלוהים. זה שאנו הוגים זאת אלוקים, הוא רק כדי שלא לומר את שמו הנכון. האם זו סיבה שאת שמו ה"לא נכון" נהפוך לשמו "הנכון"?! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ח' באייר ה'תשס"ח • 22:55, 12 במאי 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אין ספק ש"אלוקים" אינו שמו - קרא את הפסוק הראשון בספר בראשית. "אלוקים" היא מילת מעקף שמשמשת שומרי מצוות כדי שלא לומר את שמו שלא בהקשר של קדושה. גם בכל ברכה שאנו מברכים, לא נאמר "אלוקים". דוד שי - שיחה 22:58, 12 במאי 2008 (IDT)

קיבלתי את דברכם ואחרי עיון בערך השם המפורש (שאולי צריך לאחד לכאן באיזו צורה) אולי יותר מן הראוי לקרוא לערך י-ה-ו-ה או ה'? קוני למל • ח' באייר ה'תשס"ח • 23:00, 12 במאי 2008 (IDT)

תארים בהקדמה

האם התארים המופיעים בהמשפט הראשון של הערך הם חלק מהגדרתו של אלוהים ביהדות או שאלה תארי העצמה שנוהגים לכנותו בהם? דניאל ב. 21:56, 12 במאי 2008 (IDT)

הם הגדרות שונות לאופן שבו אנחנו תופסים את מעשי האלוהים בעולם. המילה אלוהים לכשעצמה, מובנה הוא - הכוח הכולל את כל הכוחות. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ח' באייר ה'תשס"ח • 21:59, 12 במאי 2008 (IDT)

אם כך כדאי לאגד את זה יותר במשפטים שמרחיבים, ולא סתם מחרוזת תארים מפוצצים. דניאל ב. 22:16, 12 במאי 2008 (IDT)

אלוהים זה רק אחד משמות ההוי"ה ולכן ראיתי לנכון להוסיף עוד תארים משמותיו כבר בפסקת הפתיחה- שנבין בהבדל בין האלים הלא-אמתיים בכלל לריבונו של עולם האל היחיד (כן, לפי תפיסת היהדות, כבר רשמתי בפסקת הפתיחה). נראה לי גם שתארים אלו עדיפים על יוצר האדם שהיה רשום... קוני למל • ח' באייר ה'תשס"ח • 22:52, 12 במאי 2008 (IDT)

דניאל, האחד, היחיד והמיוחד- זה לא תואר העצמה- אלא ביטוי יחידני שמסביר את ריבונו של עולם- ויש הרבה הבדלים בין אחד- יחיד- ומיוחד.

מלך-מלכי-המלכים- נראה לי גם חשוב אבל פחות מאשר הקודם. קוני למל • י' באייר ה'תשס"ח • 06:58, 15 במאי 2008 (IDT)

שתי שאלות

עברתי על תבנית:דפים מקושרים ע"מ לסדר את הקישורים מה שייך לכאן ומה לאלים הכלליים.

1. רציתי להתייעץ, מאיזה ערכים ראוי לקשר לערך על ריבונו של עולם? האם מכל הערכים היהודיים? האם רק מערכים אורטודוכסים? יש הרבה ערכים המדברים על אל - אך השאלה היא האם הם באמת מדברים על האלהים שלנו?
2. האם בעייתי לקשר כך : אלוקים. ראיתי ששוחזרתי במספר מקומות, האם היה על זה דיון בעבר? (שוב, ע"מ להבדיל בין האלוקים האחד היחיד והמיוחד וכו' (ראה בפסקת ההקדמה בערך) לבין שאר האלים.) בתומ"ר קוני למל • ט' באייר ה'תשס"ח • 07:03, 14 במאי 2008 (IDT)

עבר קצת זמן, אבל בכל זאת אענה:

1. אם מדובר במפורש על אלוהים היהודי, לקשר לכאן. אם מדובר על מושג האלוהים באופן כללי, בלי שיוך לדת מסוימת - לקשר לאלוהים.
2. כן, זה בעייתי. היו הרבה דיונים על זה בעבר והוחלט שרושמים אלוהים ולא "מצנזרים". ראה גם דיון בדף שיחה זה. ברק שושני - שיחה 12:44, 13 בספטמבר 2008 (IDT)

שטות של תמונה

מה פשר התמונה הזאת למטה זה ערך ביהדות ולפי היהדות(ולא משהו אחר) אין תמונה לבורא עולם. תוך 48 שעות אם זה לא נמחק. אני מוחק את זה. דניאל מיוסט - שיחה 13:02, 17 באוקטובר 2008 (IST)

אכן, "אין לו גוף ולא דמות הגוף" -תמונה זו היא הטעיה ברורה של הקורא, הסרתי אותה. דוד שי - שיחה 13:08, 17 באוקטובר 2008 (IST)

OK דניאל מיוסט - שיחה 19:00, 18 באוקטובר 2008 (IST)

לא רק ישות

אלוהים ידוע לא רק כישות אלא גם כתכונה , אלוהים הבורא , האוהב ... יש לייחס לו את התכונה של הנותן ( המשפיעה בכל הצורות ) לעומת זאת האדם ידוע כמקבל ... לוכך , רוצה , שואב ...וכ"ו

אם להתייחס לידיעת הטוב והרע אפשר להסיק מסכנה שמקבל זה כח רע , לא משפיע השואב לעצמו ולרצונו (תכונת האגו) והנותן ( המשפיעה) זהו כח הטוב , האור ... (תכונה שכמעת ולא נראת אצל האדם כיום !)

לסיכום : היהדות בנויה על רצון השפעה - בורא ... שיש בכל אדם ואדם ( אותה הנפש שנשף יהוה(אלוהים) בכל אדם ואדם בתהליך הבריאה )

יגע זה מחכמת הקבלה"

ביטויים בערך

"יוצר האדם בצלמו שבחר בעם ישראל להיות לו לעבדים..."

לעבדים???

שמות יט פסוק ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ

מה זאת אומרת עבדים...?! זאת זכות להיות יהודי על מה אתם מדברים... עבדים... אבקש לשנות את זה.

ראה/י [1]. בברכה, ישרון - איך אני נוהג? 23:53, 14 בספטמבר 2010 (IST)

ככה נשמע יותר טוב, תודה רבה רבה..(: -- כנראה המתלונן המקורי (תאריך לא ידוע)

תגובה: כך נאמר לנו בפרשת בהר בעניין שנת השמיטה:

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר לָךְ:

לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד.

כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ...

עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ.

וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ

וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.

כִּי עֲבָדַי הֵם! אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,

לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד.

לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ...

ובהמשך בעניין שנת היובל:

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים! עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם!

אֲנִי ה אֱלֹקיכֶם

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"א בשבט ה'תשע"א • 15:37, 26 בינואר 2011 (IST)

קישור למאמר באפיקורס

הורדתי את הקישור מהערך הזה כיון שהמאמר מדבר על אלוהים באופן כללי ולא קשור במפורש ליהדות ומספיק הקישור מהערך הכללי. ישרון - איך אני נוהג? 21:50, 28 בספטמבר 2010 (IST)

לא, גם שם הוא לא מתאים. זה שמישהו כתב מאמר זה טוב ויפה. רק שאנחנו לא מקשרים לכל מאמר באשר הוא. ראשית, לא ברור מי הכותב ומה הסמכתו בנושא רגיש זה. גם האכסנייה אינה אכסניה בעלת חשיבות או בולטות כלשהי בתחום. די בקישורים המופיעים באפיקורוס (כתב עת). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:25, 28 בספטמבר 2010 (IST)

כדי לא להיכנס למלחמת עריכה חסרת דיון

לא החזרתי כרגע את הפיסקה שלי על היחס הדתי לטיעון ההתפתחות ההיסטורית. אבקש לנמק את הסרתה(ההסבר שהיא מוטה איננו מספיק, אנא נמק מה מוטה בכך. למיטב ידיעתי הגדרת אוביקטיביות בויקיפדיה היא הצגת כל הצדדים. אריקפ1111 - שיחה 16:22, 8 בדצמבר 2010 (IST)

פשוט צר לי!

עצוב לי לראות שהערך נפתח בכל כך הרבה בלבולים של חוקרים שאין להם דבר וחצי דבר עם יהדות, וצר לי שדעת התורה - לומדיה ומקיימיה, חכמינו וגדולינו ורבנינו אינה מוזכרת כמעט.

הבנה שטחית, לא רצינית ורחוקה מהאמת לגבי תפיסת היהדות את האלוהות ומושגיה.

למי שבאמת רוצה לדעת - כנס לכל בית מדרש (לא חרדי) ושאל את העוסקים וחיים את האלוהים.

בהצלחה.

הצעה לתוספת פיסקה- מה דעתכם???

אני סבור שפיסקא זו מתקנת עיוות גדול בערך כפי שהוא. מכיוון שהיא נמחקה בעבר אני מעלה אותה לדיון:

התפיסה הדתית לגבי רעיונות ההתפתחות ההיסטורית ומועצת האלים

המקורות ההיסטוריים של האמונה היהודית באל

התפיסה המקובלת ביהדות היא שיסודות האמונה היהודית באלוהים היו ידועים כבר לאברהם אבינו ואם הם נשכחו אח"כ אז הם נמסרו שוב לעמ"י בהתגלות ביציאת מצרים, במעמד הר סיני ובתקופת המסע במדבר סיני.

הרמב"ם לדוגמא מתאר כך את השתלשלות האמונה: הרמב"ם מסביר גם שאדם הראשון ובניו האמינו בייחוד האל. בימי אנוש, נכדו של אדם הראשון, "טעו בני האדם טעות גדולה" לעבוד לכוכבים ולגלגלים מתוך מחשבה שזה רצון האלוהים האחד בורא העולם. משם השתבשה בעולם האמונה בהדרגה עד שבאו העמים כולם לעבוד עבודה זרה "ועל דרך זו היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד עמודו של עולם שהוא אברהם אבינו". הוא הפיץ את האמונה שיש לעבוד רק לבורא האחד אבל כשירדו עם ישראל למצרים החלו רובם לעבוד עבודה זרה עד שה' הוציא את עמ"י ממצרים ושלח את משה רבינו וציווה את עם ישראל שלא לעבוד עבודה זרה.

הפרשנות המסורתית לפסוקים שנתפרשו ע"י חלק מהחוקרים כמבטאים התפתחות של רעיון האלוקות:

פרק פ"ב שכמו שנזכר קודם יש שפירשוהו כעדות לאמונה פולותאיסטית קדומה נתפרש ע"י פרשנים מסורתיים רביםכמתייחס לכך שאלהים משגיח על הדיינים וכאשר הם דנים בעוולה הם ייענשו. בפרשנות זו המילה אלהים התפרשה(בחלק מאזכוריה) כדיינים- שימוש המצוי במקרא. הפסוק האחרון נתפרש כתפילה של הכותב שה' ישפוט בעצמו את בני האדם.

הפרק במלואו:

א מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. ב עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. ג שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ. ד פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ. ה לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ. ו אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. ז אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. ח קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם. (הטקסט הועתק מויקיטקסט, ראה בקישור זה)

לגבי הפסוקים שנתפרשו כמבטאים כהצנעה של מסורת פולותאיסטית: ביהדות הדתית מקובל שנוסח המסורה של פסוקים אלו הוא הנוסח המקורי.

הערות שוליים

אריקפ1111 - שיחה 19:01, 26 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי תוספת פסקה היא המינימום.

מה שצריך זה שהגולשים יבינו שהצגת הדברים לפי המדע היא חובבנית במקרה הטוב ושקרית במקרה הרע.

יש צורך לערוך את כל הערך מחדש ולהסביר את מקומה של הדעה הפסדו-מדעית בתוך ההקשר הכולל של תפיסת יישותו של ה.

אשמח לשתף פעולה עם החפצים לסייע.

ויקיפדיה היא לא במה לתעמולה דתית. גילגמש • שיחה 04:04, 30 בדצמבר 2010 (IST)

נדמה לי שהחלק הראשון מתאים להיתווסף לפרק "רעיון האלהות ביהדות המודרנית", שם כבר מוזכרת הגותו של הרמב"ם באשר לאלוהים, אולי כדאי לשלב בצורה מושכלת. החלק השני - נדמה לי שהוא בעיקר מתפלמס עם עדתם של חוקרי ביקורת המקרא, ולדעתי אין מקום לכך בערך. יוסאריאן • שיחה 10:36, 7 בפברואר 2011 (IST)

אני לא מבין את ההיגיון. אם דעתם של אותם חוקרים הטוענים להתפתחות מושג האלוקים מוצגת עם פרשנותם לפסוקים האיזון המתאים הוא שגם הדעה הדתית תוצג עם פרשנותה לפסוקים שעליהם מתבססים חוקרי המקרא.אריק1111 - שיחה 11:09, 7 בפברואר 2011 (IST)

גם הרעיון להוסיף את החלק הראשון לפיסקה "רעיון האלוהות ביהדות המודרנית" נראה לי שגוי כיוון שיש צורך להנגיד לתפיסת החוקרים שהובאה בפיסקה על ההתפתחות ההיסטורית.אריק1111 - שיחה 18:48, 8 בפברואר 2011 (IST)

באשר לדברי גילגמש, האם כוונתך שהפסקא על ההתפתחות ההיסטורית איננה מייצגת נכונה את הדעות בתחום המחקר המדעי? אם כן, אשמח אם תמצא את המקורות לכך ותתקן מאחר שלי אין ידע רב בתחום המחקר המדעי על התורה והיהדות.

אריק1111 - שיחה 12:21, 7 בפברואר 2011 (IST)

מלחמת השפה

בשיח היהודי, אלוקים הוא אחד משמות ה' אך לא העיקרי. אמנם בעיתונות ובשיח החילוני הישראלי (היהודי) "אלוהים" הוא "האל היחיד" - אולי אפילו האל "היהודי". אבל לא כך בדיבור של האנשים המסורתיים והדתיים. בשיח הדתי ישנו הבדל בצורת השימוש בשמות האל. אמנם המילה 'אלוהים' משמשת אצל יהודי ארצות האסלאם, אך נקראת 'אלוקים' אצל היהודים ה"אשכנזים" ובעיקר ממזרח אירופה. לעומת זאת השם השימושי יותר לאל הוא דווקא "השם" ובכיתוב: ה'. שם אחר הוא "הקדוש ברוך הוא" (הקב"ה) - השימושי יותר אצל חרדים. המשמעות של כל שם היא שונה, וכך גם אופן השימוש בשם. 'אלוקים' - אני מהיהודים המזרחיים (של אירופה), ומעדיף לשמור על כבוד השם הזה - משמש יותר לדיבור על תופעות טבע, על יסורים ועל מהלכים כלל עולמיים ("דין"), ואילו ה' משמש במשמעות ה"יומיומית" של "האל". אגב, יש חובה להגיד אלוהים בלא קיצור כלשהו כאשר ההקשר הוא 'אלוהים אחרים' - כלומר עבודה זרה ('עבודה זרה' - עוד מילה שנכנסה במסגרת מלחמת השפה - עם הסאב-טקסט שהישראלי אינו בוחל בניצול פשוטי האומות מבין השיטין. כדי שיבינו אותי עלי לומר כיום: 'עבודת אלילים').

כמו המלחמה על "סופשבוע" לעומת שבת, 'יום טוב' במקום שלום, 'ארוע' במקום שמחה משפחתית, 'שלום' במקום הפרדה, שטחים לעומת 'בקעת הירדן', יהודה או שומרון.

כמו סילוואן ולא כפר השילוח, פלסטינים ולא ערבים, אזרחים ישראלים ולא 'יהודים', 'למען הדמוקרטיה' ולא 'נגד המדינה', פיגוע ולא 'פעולת איבה' או התקפת מחבלים, 'לוחמי ארגון...' ולא 'מחבלים מארגון...',

ומהצד השני כמו 'סיכול ממוקד' ולא 'רציחת מנהיגי המחבלים', 'העצמת אש' ולא 'הריגה מאסיבית' ועוד,

כך מכבסת המלים העברית בענייני דת - פועלת במלוא דורסנותה.

בתרבות האירופית ובתרבויות אחרות בעולם, אין אומרים את שמו הפרטי של אדם מכובד. הדבר השתמר בחלק מהשיח האקדמי בעברית לדוגמא כשהעיתונים מספרים על הרצאה של פרופסור אמזלג בנושא האיזוקוונטריה של פרוטואצלין במול, אין הם מזכירים את שמו ירוחם (חמי) כלל.

באופן זה, ההתעקשות ש"הקדוש ברוך הוא" ו "השם" כולם יובילו לאלוהים (יהדות), היא למעשה חלק ממלחמה בלתי פוסקת של קובעי נאראטיב, נגד המסורת ונגד האנשים הרבים שבחרו באורח חיים מסורתי. אותם קובעי מדיניות היו יכולים להסתפק בערך אלוהים ולדון שם בהתפתחות המושג באופן היסטורי, כולל כתיבת השם המפורש בתוך הערך. הם היו יכולים לתת מקום באנציקלופדיה ולאפשר כתיבת ערך של מושג מרכזי בחייהם של אנשים רבים, כפי שהוא נתפס כיום אצלם, באמצעות המושגים שלהם, ובמיוחד כשיש "(יהדות)" בתוך שם הערך. אך התעקשותם לקבוע את שם הערך דווקא בשם הנתפס כמזלזל או הפוגע ברגשות של ציבור גדול, מציג את דורסנותם וזלזולם לעין כל. אני מצטרף לקריאה של קודמי. חבל!
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"א בשבט ה'תשע"א • 15:22, 26 בינואר 2011 (IST)

לא בדקתי עדיין את שאר הערכים, ובינתיים הגעתי במקרה רק לערך זה (מלבד דיונים בדפי שיחה של יה ושל יהוה), כך שקשה לי אישית, להתייחס בשלב זה לכל הטיעונים שהעלית פה. ALC • כ' באייר ה'תשע"א • 04:29, 24 במאי 2011 (IDT)

הוספתי קטע

על הקשר בן האל הכנעני אל למילה אל הים (אין בויקיפדיה ניקוד) ועל התאוריה שהיהדות הייתה פולתיאיסטית בעבר בהקשר של ריבוי שמות Aviax1 - שיחה 18:53, 19 ביולי 2011 (IDT)