שיחה:אמריקניזם

זהו אינו תרגום של הערך המקביל בויקיפדיה האנגלית. הוא בנוי בצורה שונה ומקיף יותר.
אשמח לשמוע הערות והארות כאן או בדף השיחה שלי.
תודה לפרופ' ברנדט אוסטנדורף מהמכון לחקר אמריקה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן על העזרה בהכנת הערך. השומרוני הטוב 23:50, 2 בינואר 2007 (IST)

שאלה: האם אמריקניזם ואמריקניזציה הם אותו דבר? DGtal 23:51, 2 בינואר 2007 (IST)

הערך נראה מקיף ויהיה נחמד לקרוא אותו. כדאי לקשר אליו ע"י קישורים פנימיים מערכים שונים (ראשית, כמובן, מהערך ארצות הברית). ‏pacman • שיחה 23:54, 2 בינואר 2007 (IST)

ערך מעולה! אליזבט •• שיחה 00:24, 3 בינואר 2007 (IST)

אמריקניזציה (Americanization) הוא תהליך ההפיכה לאמריקניסטי (Americanist). השומרוני הטוב 00:38, 3 בינואר 2007 (IST)

ערך יפה. כדאי למצוא הייכן ניתן לקשר אל הערך החלום האמריקאי. לב - שיחה 00:51, 3 בינואר 2007 (IST)

אני אקשר, אבל זה ערך שזקוק דחוף לעריכה. השומרוני הטוב 00:54, 3 בינואר 2007 (IST)

לוגו מקדונלדס

נמחק כיוון שלא עומד בשימוש הוגן קומולוס 00:00, 3 בינואר 2007 (IST)

שם הערך

אני מכיר את השם "האקספציונליזם האמריקני", ומעולם לא שמעתי שמתייחסים אליו בשם "אמריקניזם". אינני יודע אם זהו מונח נפוץ בכתיבה מקצועית - בעיני הוא נראה מטעה ומוזר (בשבילי אמריקניזם הוא מונח בלשני המתייחס לביטויים באנגלית שהם אמריקניים במובהק). אני מציע לקרוא לערך "הייחודיות האמריקנית" או "האקספציונליזם האמריקני". אביעד המקורי 01:19, 3 בינואר 2007 (IST)

לאמריקניזם באנגלית כמה פירושים שונים כפי שראית בדף הפירושונים בויקיפדיה האנגלית. המונח יכול אומנם לשמש באנגלית כתיאור למלים אמריקאיות אך זה אינו המצב בעברית. בעברית (וכמובן גם באנגלית) אנחנו משתמשים במושגים 'אמריקניזציה' ואנטי-אמריקניזם, המתייחסים למושג אמריקניזם במובנו התרבותי. לקרוא לערך בעברית 'אקספציונליזם אמריקאי' נשמע לי לא עברי. 'ייחודיות אמריקאית' נשמע לי מסורבל ולא שמיש. השומרוני הטוב 01:43, 3 בינואר 2007 (IST)

שתי הערות

הפרק על "אינדיבידואליזם והיעדר מעמדות" צריך לעבור עריכה. למשל, לשכתב משפט כמו "החברה האמריקאית אופיינה מאז ומעולם בהיעדר חלוקה ברורה למעמדות". גם אם ניתן הנחה לאמריקאים בארבעים שנה האחרונות, הרי שלפני כן, בכמה אזורים בארה"ב היה ברור לאיזה מעמד אתה משתייך על פי צבע העור שלך. וכמובן שבחלק מהמקרים מעמד-מעמד. עבדות של ממש. ולא סתם מעמד נמוך. מעמדות זה מושג המצריך ברור. לא ברור לי למה בדיוק הכוונה בערך. בכל מקרה, גם בעשרות שנים אחרונות אנו מוצאים כמה מעמדות בארה"ב, ויש על כך ספרות סוציולוגית עניפה. בפרק "מקומה של הדת" צריך להזכיר את הדת האזרחית האמריקאית. Mort 01:32, 3 בינואר 2007 (IST)

מעמדות היו ויהיו בכל מקום שיש בו חברה אנושית. החברה האמריקאית מתאפיינת בהיעדר יחסי של חלוקה למעמדות חברתיים. כמובן שהעבדות יצרה שני מעמדות, ובדיוק בזה דנה הפיסקה. העבדות הגיעה מהעולם הישן, הקולוניאליסטי. בארצות הברית קרתה המהפכה. העבדות לא השתלבה יפה עם הקריד האמריקאי ולכן חדלה מלהתקיים שם.השומרוני הטוב 01:50, 3 בינואר 2007 (IST)

הדת האזרחית היא בדיוק החלק הדתי-שמרני של הקריד. אני אוסיף את המינוח הזה למרות שהוא מטעה ומורכב ואינו קיים (עדיין) בויקי העברית. השומרוני הטוב 01:53, 3 בינואר 2007 (IST)

דה טוקוויל התייחס למשל לנושא המעמדות באמריקה, אבל הוא התכוון להעדר מעמדות כמו באירופה לה יש מסורת מלוכה/אצולה מפוארת. מה שמורט מכוון אליו הוא מעמד חברתי, ועל כך יש ספרות ענפה ביותר, וודאי שבקשר לארצות הברית. לכן, הטענה כי "החברה האמריקאית אופיינה מאז ומעולם בהיעדר חלוקה ברורה למעמדות" אינה מדוייקת ויש לשים אותה בפרספקטיבה הנכונה. דורית 02:07, 3 בינואר 2007 (IST)

אוקיי, איזה ניסוח אלטרנטיבי נראה לכם מתאים? השומרוני הטוב 02:13, 3 בינואר 2007 (IST)

התוספות והשינויים של מורט נכונים וטובים. אם רק תוכל לתת סימוכין לתת-הפיסקה האחרונה בפיסקה 'אינדבידואליזם' זה יהיה נהדר. השומרוני הטוב • שיחה 15:41, 7 בינואר 2007 (IST)

מחר, ברשותך. ראה התייחסות נרחבת ועקרונית יותר בדף השיחה של דורית. Mort 19:02, 7 בינואר 2007 (IST)

תמיהות

1. האם הערך אמור להציג את המחקרים בתחום מסויים (סוציולוגיה) או את ההתרחשויות בפועל?
2. לדוגמה - האם מקומו של הספורט (פוטבול וביסבול) בתרבות צריך להופיע בערך או לא. מוזיקה? סרטים? טלביזיה? פרסומות?
3. דוגמה נוספת - מה לגבי תרבות הצריכה? למיטב זכרוני האמריקאים זנחו אתוס החסכני של קפיטליסטי\קוויקרי\פורטני של הסתפקות במועט ועברו לאתוס שידוע כיום כ"חלום האמריקאי".
4. בפרק על הדת - רצוי אולי לציין כי מדובר בדת הנוצרית , ובעיקר בפלגים הפרוטנסטנטים?
5. אינדיבידואליזם - קשור אולי למצבו העגום של הערך. פרושו גם לדוגמה ההיפך מקונפורמיזם, ולא רק ההיבט של אינדיבדואליזם כלכלי. בהתחשב בקונפורמיות החזקה בחלק מהדברים של התרבות האמריקנית (לדוגמה דתיותה, אמונה חזקה בקפיטליזם) - קצת לא ברור מה הפרק הזה אומר. יש גם בלבול בין אינדיבדואליזם לבין ריבוד כלכלי-חברתי, אלו לא בדיוק דברים מנוגדים - יכול להיות שכדאי יותר לדבר על אתוס אינדיבואליסטי.
6. כמה משפטים תמוהים ברב תרבותיות: "כל עוד כל הדת אינם מטיפה כנגד הערכים הבסיסיים" - כלומר כל עוד היא מתיישרת לפי הערכים של החברה האמריקאית - כלומר יש ערכים מרכזיים ו"רב תרבויתיות" מתבטאת בעיקר את בסובלנות של התרבות הדומיננטית כלפי תרבויות אחרות. גם הדוגמה של מצעד סן פטריק לא מבטאת הרבה - א. מדובר בתרבות אירופאית קרובה בערכיה לערכים המרכזיים (בניגוד לדגומה לחגיגות של חגים סיניים). ב. מדובר כמו הרבה חגים בסיבה למסיבה ולמכירות - לא בשינוי של התרבות. תרבויות נבדלות במשקל שונה לערכים שונים, ובפילוסופיה שונה, טענות לרב תרבויות יצטרכו לדון בדברים אלו, ופחות בסמלים חיצוניים.
7. "מקרים בודדים של אלימות וגזענות כלפי קבוצות אתניות ומיעוטים מטופלים תמיד בחומרה ואינם נחלת כלל הציבור" - כאילו מה ? KKK, הגזענות בדרום, התנועה הפרו נאצית לא היו מעולם? כליאת היפנים במחנות שבויים במהלך המלחמה ? ציד המכשפות של מקארת'י?
8. אנטי אמריקניזציה ומדיניות חוץ- ראוי אולי להזכיר את דוקטרינת מונרו ואת קונצזוס וושינגטון.
9. "בניגוד לתיאוריה האימפריאליסטית, המזהה את ארצות הברית כאימפריה המנסה באופן אקטיבי להתפשט ולהרחיב את תחומי שליטתה, מספק המונח אמריקניזם הסבר אלטרנטיבי להגמוניה האמריקאית העולמית שאיפיינה את המאה ה-20 והגיעה לשיאה עם תום המלחמה הקרה." - מה ההסבר ?

תודה האזרח דרור 16:58, 8 בינואר 2007 (IST)

היי דרור, אנסה לענות על תמיהותיך.

1. לא כל כך הבנתי את השאלה.
2. לכל הדברים שציינת יש מקום בערך התרבות של ארצות הברית שהערך מפנה אליו אולם הוא עדיין אינו קיים.
3. יש התייחסות והפנייה בטקסט לחלום האמריקאי. אם אתה חושב שראוי להוסיף משהו אנא הוסף אותו. רק תהיה עדין, הערך כבר די גדול.
4. האם קראת את הערך? פסקה שלמה מדברת על המקורות הנוצריים, הפרוטסטנטיים והפוריטניים של הקריד. אין טעם לחזור על זה במרכיבים שלו.
5. Individualism הוא המינוח האקדמי בו משתמשים כדי לתאר את תפיסת עולמם של האמריקאים כאחראים לגורלם. בעיניי זה מינוח טוב מאוד וגם הנטינגטון ואחרים מסכימים.
6. האמריקאיים סובלניים לדתות אחרות כל עוד אילו אינן מתנגשות עם ערכי הליבה שלהם. מה לא ברור? סן פטריק הובא כדוגמה (טובה בעיניי) כי הוא חג קתולי שמקורו רחוק מהמיינסטרים ה-WASPי של האמריקאיים.
7. היו גם היו, אלה הם יוצאים מן הכלל. כל מה שהזכרת מוקע כיום ומבוקר על-ידי רוב החברה כבלתי רצוי וככתמים היסטוריים. ולראיה - טיפולה של הוליווד, המראה הטובה ביותר של המתרחש בדעת הקהל האמריקאי, בנושאים האלה.
8. כן, בערכים המתאימים המפוארים: אנטי-אמריקניזם ומדיניות החוץ של ארצות הברית. כמו שכבר אמרתי, הערך הזה גדול.
9. ההסבר הוא הערך עצמו. אני מקבל את התהיה שלך, זה אולי לא מספיק ברור. אני אחשוב איך לשלב את זה בטקסט. בגדול - (לדעת חוקרים והוגים מסויימים) ארה"ב היא לא אימפריה המנסה באופן אקטיבי להתרחב אלא מתרחבת בגלל מה שמכונה בספרות ה-soft power שלה. כלומר, הקריד והתרבות שלה שפשוט עובדים טוב ומוצאים חן בעיני אנשים ותרבויות אחרות בעולם.

יש לי תחושה שמה שמפריע לך בערך זה שהוא פרו-אמריקני לטעמך. אני מרגיש לפעמים אותו דבר אבל הערך מבוסס על המון ספרות כתובה כמו שאתה יכול לראות. אם משהו נראה לך לא נכון, מוטה או לא הגיוני ואתה מוצא מקורות או אפילו רעיונות משלך שסותרים את הכתוב, זה המקום לדון בזה. מקווה שעניתי על חלק מתהיותך. השומרוני הטוב • שיחה 19:28, 8 בינואר 2007 (IST)

מה שמפריע לי הוא בעיקר שהערך לא ממש נראה שלם או מדוייק, יש דברים טובים מאוד בתרבות האמריקינית.

1. השאלה היא האם הערך הוא רק על מה שנכתב בתוך הספרות המובאת, או שלדברים כמו תרבות הצריכה או לדוגמה דפוסי הקניות האמריקאים, דיאטות, ספורט , המוזיקה או פרבור יש מקום בערך. מצד אחד אין ספק שהם יחודיים לתרבות האמריקאית (ואולי החוקרים שהבאת לא מדברים על זה), ומצד שני, כפי שאתה אומר הערך גדול - אולי אפשר לפצל אותו לכמה תתי ערכים.

3. לא מצאתי התייחסות לחלום האמריקאי, באיזה תת פרק? בכל מקרה ,תרבות הצריכה זה כיום מאפיין מרכזי של התרבות האמריקנית לא פחות לדוגמה מאשר לדוגמה ביזור השלטון וכוח העם - ולמעשה עומד בניגוד ל3 סעיפים בקריד - אינדיבדואליזם, מקומה של הדת, וביזור הכוח.

4. זה שהמקור הוא נוצרי לא אומר שהמה שקיים כיום הוא נוצרי- ולכן זה לא מיותר. אפשר לציין שהאמריקאים הם לא סתם דתיים, אלא רובם דתיים נוצרים, וזה מתבטא בתרבות העיקרית. זה שונה לגמרי לדוגמה מאילו האמריקאים היו דתיים הינדים (למרות שלרוב האנשים זה מובן מאליו, עלינו להניח שהקורא לא יודע את זה).

5. למרבה הצער אינדיבדואליזם זה לא רק מונח מדעי, ואם רוצים להשתמש בו ככזה צריך להסביר את זה בגוף הערך. מבקרים של תרבות הצריכה לדוגמה קאלה לאסן ב uncooling america טוענים שהאתוס הוא אינדיבדואליזם, אבל ההתנהלות התרבותית-תקשרותית-פוליטית היא קונפורמיזם.

6. קיום של ערכי ליבה מקיים מתח עם רב תרבותיות. השאלה היא מה זה תרבות. האם קיום מצעד קתולי מראה על סובלנות - בהחלט (ראה המקרה של מצעד הגאווה בירושלים) - הוא לא בדיוק מראה רב תרבותיות. השורשים של תרבות זה רעיונות, דעות, השמת משקלים שונים על ערכים סותרים, ראיית עולם. אתה יכול לאכול אוכל תאילנדי, ללכת למצעד בתחפושת סינית, ולזמר שיר בורמזי, כל עוד הערכים של החברה הם לפי תרבות אחת - אין רב תרבותיות אלא תרבות דומיננטית אשר היא סובלנית לתרבויות אחרות.

6.5 אגב וואסף - מה איתו? אין לו מקום בערך.

7. "מקרים בודדים של אלימות וגזענות כלפי קבוצות אתניות ומיעוטים מטופלים תמיד בחומרה" - זה פשוט לא נכון. היתה תקופה ארוכה של גזענות כלפי שחורים בתוך החוק - זה בטח אל מקרים בודדים, וזה בטח לא טופל בחומרה. לגבי היפנים - זה שוב מידי הממשלה. וכך גם חוקי ההפרדה הגזעית בדרום - אלו לא דברים שנעלמו ביום אחד. אולי אתה לא זוכר, אבל היו מהומות בלוס אנג'לס לפני מספר שנים על רקע יריות של שוטרים באזרח שחור, והיו טענות גם לגבי הוריקן קטרינה שהממשלה זנחה את האוכלוסיה העניה והלא לבנה של העיר. וזה שהוליווד מגנה אותם, לא הופך את הוליווד למראה של אמריקה - יותר אפשר להגיד שרובה מראה את אמריקה והעולם שהאמריקאים היו רוצים לראות (ומוכנים לשלם על כך) - ראה לדוגמה נגדית את הסרט אמריקן ספלנדר.

8. ראוי לדעתי גם בערך עצמו להגיד מדוע יש כל כך הרבה אנטי לאמריקה, ולהציג את זה כתהליך מתמשך מרגש שמקורו עתיק זה קצת מטעה. בדרום אמריקה, לדוגמה, יש הרבה אנשים לא מתו על הספרדים מי יודע מה, כך שהנמקות אירופאיות לא ממש מזיזות להם. לעומת זאת זה שמישהו עוזר לארגן הפיכה צבאית במדינה שלך , קצת יותר רלבנטי לרגשות האנטי שלך.

9 - הסבר משתמע זה לא מספיק טוב. במיוחד שהוא לא "ברור מאליו" לדוגמה "כלומר, הקריד והתרבות שלה שפשוט עובדים טוב ומוצאים חן בעיני אנשים ותרבויות אחרות בעולם" - אפשר להגיד את זה "מעט" אחרת - תרבות הצריכה שמפומפמת לאנשים 7 ימים בשבוע , 24 שעות בימממה, בהשקעה כספית גדלה והולכת, יחד עם התפשטות של הקפיטליזם גורמים להתפשטות של תרבות הצריכה - לא ממש של הקריד - לדגומה דתיות, ציות לחוק, ואפילו אינדיבדואליזם לא ממש עוברים - מה שעובר הרבה יותר זה לדוגמה הגדרה של האדם את עצמו במונחים של מה שהוא צורך. (כדוגמה נגדית לתרבות שמתפשטת ללא פמפום ופרסום מאסיבי הם דווקא רעיונות של בודהיזם, זן או אולי קבלה). כלומר זה נתון לוויכוח (לפחות לדעתי הבלתי אקדמית) עד כמה התפשטות התרבות היא במשיכה, ואיזה תרבות בדיוק מתפשטת - הקריד או תרבות הצריכה.

תודה האזרח דרור 10:12, 9 בינואר 2007 (IST)

בחלוף הרבה זמן (ולא כ"כ הרבה עריכות) - אני מצטרף לדעתו של האזרח דרור. מבלי להיכנס לעומקו של הדיון (כי אני לא כזה) ועם כל ההערכה לכותבי הערך ולמידת בקיאותם המרשימה בנושא: הערך מוטה. עדיין. מכיוון שזו "כולה" דעה, ושל אדם שלא מבין בנושא (שהוא גם עצלן) - כל שבאפשרותי להציע הוא למצוא מישהו שיוכל, גם אם רק בתיאוריה, לאזן. אפשר מניסיונו, מדעתו, מידיעתו... או שאפשר להיות ממש אמיץ ולקרוא את הערך באנגלית (שבו, אגב, כשליש הוא ביקורת על התפיסה "הבלעדית" המוצגת בערך העברי. וזה לא, חלילה, שקראתי אותו - כי הוא ממש גדול עלי!). מבט נוסף, ביקורתי יותר, יוכל לאתר דברים כמו: "...בניגוד למדינות מערביות כדוגמת ישראל והחברות באיחוד האירופי, לארצות הברית יש חוקה והיא היא הערך החוקי העליון במדינה...". הערך במתכונתו הנוכחית הוא כ"כ מרשים (בכנות ולטובה) - עד שהוא מדכא ערעור מצד הקורא. לשיקולכם... (ועדיין, סחתיין מאוד!) 2.55.51.35 14:11, 13 בדצמבר 2018 (IST)

בספרו 'המרד נגד הגלובליזציה' כותב נדב איל: "במקרה האמריקאי התחולל ועודנו מתחולל דיון ער בשאלה האם אמריקה היא אימפריה. הטוענים שהיא איננה אימפריה גורסים שאמריקה, בראש ובראשונה, היא הדמוקרטיה החשובה בעולם. נוכחותה במדינות שונות מוזמנת ונעשית מרצונן החופשי של המדינות. כאשר ארצות הברית כבשה מדינות, כתוצאה ממלחמות, היא לא הקימה בהן ממשלות-בובות, בניגוד לברית המועצות, ולא בזזה את משאביהן. תקופות של כיבוש אמריקאי - נניח בגרמניה - היו זמניות למדי. אמריקה מקדמת באורח עקבי חירות ודמוקרטיה ברחבי העולם, ואין אף אומה בהיסטוריה שקידמה זכויות אדם ואזרח בדרך כה נרחבת ואפקטיבית. אמריקאים שסולדים מהגדרתם כ"אימפריה" אומרים כי כוחה הרב של אומה איננו אינדיקציה לשתלטנותה.לעומתם, הטוענים שארצות הברית היא אימפריה יצביעו על כך שבכל מקום שאמריקה לחמה, היא נותרה או רצתה להיוותר עם נוכחות צבאית משמעותית. הדוגמאות הרלוונטיות הן גרמניה, יפן, או אפילו הפיליפינים. היא לא רק באה לשחרר; היא באה להישאר, להכתיב, לעצב מחדש את החברה היפנית, המערב-גרמנית או העיראקית. כוחה הצבאי של ארצות הברית אדיר ללא שיעור לאימפריות אחרות, גם באורח יחסי לטכנולוגיה כיום ובעבר. היא מחזיקה כ-800 בסיסים צבאיים ב-70 מדינות מחוץ לארצות הברית. ניצול כלכלי אימפריאלי, יגידו המקטרגים, יכול להתרחש בדרכים רבות, גם באמצעות שיטה כלכלית מתוחכמת, וארצות הברית פעלה באורח נרחב לקדם אינטרסים כלכליים באמצעות שליטי-בובה במקומות כמו סעודיה".

שפה

הצצתי בערך (לקריאתו נדרש זמן רב יותר), ולא מצאתי התייחסות להשפעתה הגוברת של השפה האמריקנית על העולם. יש טריליון סיבות להרחיב בעניין זה. דוד שי - שיחה 09:04, 16 במרץ 2008 (IST)

ערך תמוה

לא די שהערך אינו מקביל לAmerican Exceptionalism אלא שאפשר לאחד אותו עם אמריקניזציה

ערך לדוגמא

אחת המאמרים הכי רציניים וממוסמכים בויקיפדיה העברית. מקיף, נייטרלי וכתוב ברמה מאוד גבוהה.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.24.220 22:52, 3 בדצמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.cesl.arizona.edu/custom.html
  • In אמריקניזם on 2013-05-04 23:51:11, 404 Not Found
  • In אמריקניזם on 2013-05-13 23:13:03, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:13, 14 במאי 2013 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך יפה של משתמש:Shomroni. הערך סוקר את התרבות האמריקאית ואת היסודות הפילוסופיים שעליה היא מושתתת. גילגמש • שיחה 08:48, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

אני חושב שיש מקום להתייחסות להערות קודמות בדף השיחה. לדוגמה, ההערה על חוסר ההתייחסות לתפוצת השפה האנגלית בעולם (והשאלה אם והיכן היא קשורה לאימפריאליזם האנגלי, או לאמריקניזם).

בנוסף, קישורים שבורים שקיימים בערך ולא תוקנו.

ניכר גם חוסר מסוים בהערות שוליים. כך לדוגמה בפסקה החשובה "מקורות הקריד" יש רק הערה אחת, בעוד שרצוי שמשפטים רבים בה יובאו עם מקורות (אני יכול לפרט אם דרוש).

בפסקה "סתירות וקונפליקטים" דרושה לדעתי הרחבה עם דוגמאות מהמציאות של הקונפליקטים ויש דוגמאות טובות מאוד שאפשר להביא ולפרט. בריאן - שיחה 11:39, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

אתייג את משתמש:Shomroni לטיפול בהערות אלה לפני העברת הערך להצבעה. גילגמש • שיחה 08:06, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

היות שאין מענה מכותב הערך, אני נאלץ למשוך אותו מדיון ההמלצה. גילגמש • שיחה 19:32, 9 בנובמבר 2015 (IST)

תוספות ודוגמאות יתקבלו בברכה, כמו כן מראי מקום והערות שוליים נוספות. אשמח לעזור! השומרוני הטוב • שיחה 17:24, 6 בינואר 2016 (IST)