שיחה:ארבעת המינים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בארבעת המינים כתשמישי קדושה. התייחסות אל כל אחד מהם כצמח תיעשה בערך המתאים (את הערך דקל כבר יש לנו). דוד שי 12:03, 3 דצמ' 2004 (UTC)

תודה. כשאני שם קטגוריה שאני לא בטוח בה - אני מוסיף סימני שאלה ליד, כהערה... פה לא הייתי בטוח.--רועי אסולין\Keiser_Soze 12:10, 3 דצמ' 2004 (UTC)

פרי עץ הדעת[עריכת קוד מקור]

עד כמה שזכור לי, במחלוקת מהו פרי עץ הדעת, נמצאים הגפן, התאנה והחיטה. לא זכור לי שגם האתרוג. עשהאל 14:34, 7 אוקטובר 2005 (UTC)

גם אני לא זכרתי, אך מסתבר שכן; ראה חטא עץ הדעת#מהו עץ הדעת?. בסג תריג מכה שנית! 22:33, 8 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
גיוועאלד! אני חשבתי לעצמי: "איך כתבת אתמול ב2 בצהריים, והלא שבת ויום טוב!" ולפי דף המשתמש שלך אתה דתי; עד ששמתי לב שזה היה לפני שנה... בסג תריג מכה שנית! 22:35, 8 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

תיקונים בערך, קבלה[עריכת קוד מקור]

בפיסקא של נוסח הברכה- כדאי להוסיף שהבקשה היא בקשה קבלית (הביטויים על ירידת השפע וייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הן מאושיות הקבלה. בפיסקא על ארבעת המינים כאושפיזין- האושפיזין הם כינויים לשבע ספירות הבניין (שבע מתוך עשרת הספירות). "יוסף" והלולב הם שמות קוד לספירת "יסוד"; וכבר ידוע ש"צדיק כתמר יפרח" טשיוסף נקרא "צדיק". בסימבוליקה הקבלית ספירת יסוד מסמלת את הצינור דרכו יורד השפע לעולם.

נעשה. בסג תריג מכה שנית! 22:33, 8 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ארבעת המינים ומים[עריכת קוד מקור]

כתוב בגמרא (תענית א ע"ב) הואיל וארבעת המינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים? אני בודקת האם יש קשר מבחינה בוטנית בין ארבעת המינים -למים? הערבה -מאוד קשורה למים. והיא מתאימה לדברי ר' אליעזר- אך מה לגבי שאר המינים? irisimy@walla.co.il

גם אתרוג גדל על כל מים כמוזכר בפנים. לפני קטיפת ארבעת המינים חובה לבדוק אם הם כשרים! אם הם פגומים אי אפשר להשתמש בהם ולהכניסם לסוכה.

כתבתי על הנושא עכשיו משהו "ארבעת המינים והמים" אשמח להארות והערות מבני הנביאים - שיחה 17:47, 8 באוקטובר 2018 (IDT)[תגובה]

גודלו המינימלי של אתרוג[עריכת קוד מקור]

נחלקו כאן שני משתמשים האם הגודל הוא כאגוז או כביצה. זוהי מחלוקת תנאים בין רבי מאיר לבין רבי יהודה, והלכה כרבי יהודה, שכביצה (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרמח סעיף כב). עזר - שיחה 21:56, 25 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

למה אתה מעדיף גרסה זו? יש אסמכתאות גם לשניה. לפחות ציין את שניהן. חזרתישיחה 16:23, 26 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
אין לי התנגדות לציון שתיהן, אבל לא יתכן להזכיר דווקא את הדעה שלא התקבלה להלכה. עזר - שיחה 00:16, 27 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

מישהו ערך את השורה הזאת:[עריכת קוד מקור]

ההדס דומה לעינים, והוא מכפר על הסתכלויות אסורות.(maximMultimediaHd!) והוסיף קובץ מילים שלא קשור לערך אנא מחקו אותו. 87.70.96.105 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

משוב מ-20 בספטמבר 2012[עריכת קוד מקור]

תודה רבה על המידע עזר לי מאוד 94.159.213.172 19:32, 20 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

אהבתי Shaharoola - שיחה 09:30, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

משוב מ-5 בדצמבר 2012[עריכת קוד מקור]

אתם לא רושמים ממברכים עליהם ביום הראשון!!!!! 87.68.78.25 17:49, 5 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:58, 3 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

תודה 84.111.145.189 22:24, 11 בספטמבר 2013 (IDT) תודה על הכול הדברים :)[תגובה]

משוב מ-14 בספטמבר 2013[עריכת קוד מקור]

ארבעת המינים 93.173.187.125 11:01, 15 בספטמבר 2013 (IDT) הדס ערבה אתרוג תמר [לולב] לכל אחת מארבעת המינים יש דברים אחרים ומשונים[תגובה]

טעם וריח כמשל[עריכת קוד מקור]

איך אנחנו יודעים שהריח מסמל למי שיש בו תורה ? מהיכן המקור ? הלוא לטעם יש מקורות כגון : "טועמיה חיים זכו","לכו לחמו בלחמי" ועוד.אז למה בעצם הטעם אינו מסמל על מי שיש בו תורה ? חג שמח ! --Maccabi34 - שיחה 14:27, 18 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בהערה 5 בדף מוזכר המקור לכך שר' אבא דעכו סובר שאתרוג הוא פרי עץ הדעת, במקום לכתוב בראשית רבה טו פסקה ז כתוב בראשית רבה טז פסקה ג והמקור לא מדוייק.

מקור:רבי אבא דעכו אמר: אתרוג היה, (מתוך ויקיטקסט בראשית רבה טז ז). דווח על ידי: יובל לוי 87.68.100.236 10:34, 7 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

תוקן --מלאחווז - שיחה 11:23, 7 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]


דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

"אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (ריח) ועוסקים במעשים טובים (טעם)". זה טעות היות והתורה היא טעם ומעשים טובים הם ריח ולא ההיפך דווח על ידי: משה זיו 80.179.122.171 22:32, 11 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

תודה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:50, 11 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]


שינוי תמונת הפתיח של הערך[עריכת קוד מקור]

כמדומני שכדאי לשנות את תמונת הפתיח של הערך לתמונה אחרת, היות ובתמונה זו בקושי רב, אם בכלל, מזהים את הלולב. וגם כאשר מניחים את העכבר על הלולב הוא (כמעט) לא מקשר לערך הלולב אלא להדסים או לקוישיקלך ה'עוטפים' את הלולב. יאיר דב - שיחה 17:20, 3 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

משוב מ-14 במאי 2019[עריכת קוד מקור]

גידול ארבעת המינים - בארץ מגדלים בעיקר לולבים מעצים מזן דרי - זן זה נותן פרי ונחשב למהודר במיוחד ולא כפי שמופיע בערך. גידול ערבות - קיים גידול חקלאי מיקצועי של ערבות בארץ בעיקר לצורך מצוות 4 המינים אך גם לצורכי קליעת סלים (מה שנפוץ מאד בחו"ל ) 37.19.116.16 21:33, 14 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

טעות במקור - ארבעת המינים והאושפיזין[עריכת קוד מקור]

מופיע לפני הערה 17 שהמקור לקישור בין ארבעת המינים ל7 האושיפיזין הוא בזוהר, ללא ציון מקור מפורש. המקור המפורש נמצא בכתבי רבי חיים ויטל מתלמידי האר״י, בשער הלולב פרק ב׳

טעות - ארבעת המינים של עבודה זרה[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב שארבעת המינים של עבודה זרה פסולים. אך בגמרא (תלמוד בבלי סוכה דף לא עמוד ב) כתוב - "אמר רבא: לולב של עבודה זרה לא יטול, ואם נטל כשר" ועל כן מחקתי את זה מן הערךנר מאיר - שיחה 15:41, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארבעת המינים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:17, 8 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-05 באוקטובר 2023[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

מועדים לשמחה! לגבי הרמז של ארבעת המינים לסוגי בני אדם שונים בעם ישראל. המדרש מייצג שתי מעלות, האחת לימוד תורה והשני מעשים טובים. ויתכן שיש לכל סוג בני אדם אחד מהמעלות הללו או שניהם או שאין בכלל בהתאם למשל של ארבעת המינים. אך ברור לחלוטין שאין הכונה כפי שנתכב בערך בויקיפדיה שיש אנשים שמעשיהם אינם טובים. לדוג בלולב מסמל הפרי את לומדי תורה אך זה שאין ריח המשמעות היא שעשיית המעשים הטובים אינו דבר מרכזי אצלם ולכן אין להם את המעלה הזו, אך כמובן שאין הכונה שמעשיהם שליליים. בברכה, אלי אדהנני

תודה על הדיווח. שיניתי את הניסוח בהתאם למקור שבתחילת אותה הפיסקה. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 20:51, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]