שיחה:את (מילת יחס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]

דיון[עריכת קוד מקור]

ערך מוצלח, ממוסמך ומקיף. תומר - שיחה 16:37, 12 ביולי 2019 (IDT)

חסרה עדיין השוואה ללשונות שמיות נוספות. כמו כן הפסקה בעברית החדשה ממוקדת בהוראות נורמטיביות (שאף אחד לא מממש), וחסר בה תיאור של מה שקורה בפועל. Ronam20 - שיחה 19:08, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
"למיטב ידיעתי, מקובל להפריד בין שני ערכים נפרדים: את מושא ישיר, את = עם, דבר שניכר גם בנטיית המיליות הללו, כך שהערך מצריך עבודה." כתבה לבקשתי ד"ר עינת גונן חוקרת עברית חדשה, ומתמקדת בעיקר סוגיות במורפולוגיה ובפונולוגיה של העברית המדוברת. עוסקת גם בשינויי לשון, בשיטות מחקר של העברית הישראלית וכן בתכנון לשון ובהיבטים הנוגעים לסטנדרט ולנורמה בעברית הישראלית. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:31, 24 בנובמבר 2019 (IST)
"אני חושבת שכדאי להשתמש גם במקור הזה: א' בן-אור "לשון וסגנון", עמ' 178 - 180, אף על פי שאינו מקוון. יש שם לא מעט דוגמאות מהתנ"ך למושא ישיר מיודע בלא "את" , ואפשר לראות שם מגמה אם לא שיטה של ממש: מילת היחס נעדרת לעיתים קרובות לפני שם בכינוי קניין חבור, הרבה פחות לפני ה"א הידיעה וכמעט לעולם אינה נעדרת לפני שם פרטי. בקווים כלליים יש הבחנות דומות בעברית המודרנית הכתובה." כתבה ד"ר קרן דובנוב מהאקדמיה ללשון העברית. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:05, 25 בנובמבר 2019 (IST)
מצ"ב הערותיו של ד"ר אורי מור מהמחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב :

1. כפי שנאמר בגוף הערך, מקובל לראות באת המציינת מושא ישיר ובאת במשמעות 'עם' שני ערכים מילוניים נפרדים, ולכן לא הייתי מציין את המשמעות 'עם' בראש הערך. ההערות שלהלן נוגעות לציין המושא הישיר.

2. לעומת זאת השימוש באת במקום (לא במשמעות, ואכן אבינרי כותב "השתמשו חז"ל ב'את' במקום מה") מה הוא עניין זניח למדי. אני לא בטוח שהוא ראוי לציון מיוחד בערך כזה.

3. בכל הקשור לעברית הטרום-מודרנית מוטב לדבר על היעדר את לפני מושא ישיר ולא על השמטה. הכללים המסדירים את השימוש באת בעברית הקדומה פשוט שונים מאלה שבעברית החדשה, ולא נכון לצפות לאת לפני כל מושא ישיר מיודע.

4. על שימושי את במשנה יש דיון חדש יחסית: רבקה שמש, "תיאור של ארבעה עניינים תחביריים מלשון המשנה", לשוננו עב (תש"ע), עמ' 73--85.

5. נראה לי לא רציני להשתית את תיאור המצב בלשון ימי הביניים על רש"י בלבד.

6. לכותרות אני מציע את הדיוקים האלה: (א) "את" כקישור ביו נשוא לבין מושא ישיר מיודע > "את" לציון מושא ישיר מיודע

(ב) הטיית "את" לפי כללי הכתיב המלא > כתיבהּ של "את" בנטייה

(אבל הסעיף נראה לי מיותר - על הפסקה הראשונה הייתי מוותר לגמרי, ואת השנייה הייתי מצרף לפסקה העיקרית בסעיף "'אֶת' בהוראת 'עִם' [ומוותר על הניקוד])

(ג) שימוש שלא בהתאם למשמעויות שנמנו > "את" שלא לפני מושא ישיר

תודה לד"ר מור על ההערות המקצועיות. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:02, 27 בנובמבר 2019 (IST)


בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

מה זו הבדיחה הזו עם הספק לגבי מספר הפרקים? צריך להסתכל בשני המקורות, לבדוק לאילו פרקים הם מפנים, ולבדוק מי צודק.
אם הבנתי נכון את התוצאות שקיבלתי בפרויקט השו"ת, אז ב84 פרקים אין. (החיפוש לא מושלם, אז כנראה ש85 יכול להיות הגיוני).david7031שיחה • כ"ז בחשוון ה'תש"ף • 17:22, 25 בנובמבר 2019 (IST)

על מה אתה מדבר? Ronam20 - שיחה 22:25, 25 בנובמבר 2019 (IST)
הוא מתכוון למשפט: 'בתהילים המילה "את" מופיעה 145 פעמים, אך ב-85 או ב-94 מהמזמורים אין היא מופיעה', המלווה באסמכתאות מעיתונות שנות ה-50 לכל אחד מהמניינים. אכן הזוי משהו. ראובן מ. - שיחה 22:43, 26 בנובמבר 2019 (IST)
משונה. תיקנתי. Ronam20 - שיחה 23:07, 26 בנובמבר 2019 (IST)

הצעת פיצול[עריכת קוד מקור]

למילה העברית "את" יש שני שימושים שונים, שלפי המקובל אין ביניהם קשר אטימולוגי, אלא הם הומופונים-הומוגרפים בלבד, ואין סיבה לכרוך אותם לחבילה אחת כפי שנעשה בערך הנוכחי.

  • המילה "את" שבאה לפני מושא ישיר, ובהטייה: אותו, אותם.
  • המילה "את" במשמעות עִם, בהטייה: איתו, איתם.

הצעה - לפצל את הערך לאת (מושא ישיר) ואת (יחד עם). מה דעתכם? Ronam20 - שיחה 20:51, 15 בפברואר 2020 (IST)

כמעט כל הערך עוסק במשמעות הראשונה, ורק פרק קצר עוסק במשמעות השנייה. כיוון שכך, אני לא רואה צורך בפיצול. דוד שי - שיחה 09:27, 16 בפברואר 2020 (IST)
להבהרה, הצעת הפיצול לא קשורה לאורך, אלא לכך שמדובר בשתי מילים שונות. Ronam20 - שיחה 09:48, 16 בפברואר 2020 (IST)
ובכל זאת, כיוון שהמידע על המשמעות השנייה מצומצם ביותר, אני לא רואה הצדקה לערך עצמאי על משמעות זו. דוד שי - שיחה 10:02, 16 בפברואר 2020 (IST)