שיחה:דופמין
נוירוטרנסמיטור או הורמון[עריכת קוד מקור]
לפי מה שאני זוכר ממבוא לפסיכולוגיה (וזה לא הרבה), דופמין הוא נוירוטרנסמיטור. בערך כתוב שהוא הורמון, ולכן סיווגתי אותו ככזה. אשמח לקבל את דעתך המלומדת על: א. האם הוא באמת גם הורמון? ב. האם יש טעם לפתוח קטיגוריה לנוירוטרנסמיטורים? נדב 12:40, 26 אוג' 2004 (UTC)
הוא אכן נוירוטרנסמיטור. לגבי היותו הורמון.. אני צריך להסכל בספרים יקח לי קצת זמן. לדעתי אין טעם לפתוח להם קטגוריות. במילא רובם יהיו קצרמרים. מה תכתוב? אצטיל כולין הנוירוטרנסמיטור של המערכת המוטורית? זה לא מידע שמצדיק ערך נפרד. כנ"ל ההורמונים. אפשר לשלבם ברשימת הורמונים אחת גדולה. המבנה הכימי של כל הורמון והורמון איננו מענין את רב הציבור. מי שכן זקוק למידע כזה, לא יחפש אותו כאן. אם כבר פתחת קטגוריה להורמונים, אין טעם למחוק, אבל אני נגד קטגוריה לנוירטנסמיטרים. לגבי היותו של דופאמין הורמון, התשובה בעוד כמה דקות. גילגמש 12:49, 26 אוג' 2004 (UTC)
- תציץ קצת בcategory:הורמונים - יש שם כמה הורמונים שהם הרבה יותר מקצרמרים... נדב 12:52, 26 אוג' 2004 (UTC)
- לאחר בדיקה ב4 ספרים אף אחד מהם לא הזכיר את היותו של דופאמין הורמון וכולם הסכימו שהוא נוירוטרנסמיטור. לדעתי אין טעם למחוק, היות והם כבר מסודרים לפי רשימה ומדובר בעבודה כפולה. אם כי, עדיף לכנסם לרשימה אחת עם תיאור קצר של פעולתם העיקרית. הרי זאת לא הויקיפדיה לביוכימיה או רפואה. גילגמש 12:59, 26 אוג' 2004 (UTC)
- למה לא? היא יכולה להיות ויקיפדיה למה שאנחנו רוצים... אם המידע והאיורים קיימים כבר, אני לא רואה סיבה הגיונית למחוק. וחוץ מזה - תודה. נדב 13:01, 26 אוג' 2004 (UTC)
- בזמנו ניסיתי לכתוב על כולם בערך מוליך עצבי שן שש זעם
- בבקשה וזאת רק דעתי (בסוף כן מצאנו נושא שאנחנו לא מסכימים עליו). בקשר לרשימתו של שן שש, אזי לדעתי יש לשלב את הדופאמין הזה שם ולשכח מכל הענין. אני לא רואה ויקיפדים שרצים לפתח את זה. אולי בעתיד יהיו לנו ויקיפדים שזה התחביב שלהם. בינתיים לשלב לרשימות כמו שעשה שן שש. גילגמש 13:04, 26 אוג' 2004 (UTC)
- בזמנו ניסיתי לכתוב על כולם בערך מוליך עצבי שן שש זעם
- תשובה ששלח לי בעבר דוקטורנט-
אני לא מכיר טוב את השלוחות שנשלחות לסבתלמיק נוקלאוס, אז אני אענה לגבי שלוחות הדופאמין לסטיריאטום ואני מקווה שהתשובה תהיה לך לעזר
התשובה המפושטת היא שדופאמין משוחרר באופן ספציפי ע"י סינפסות למרווח הסינפטי ומשפיע על תא המטרה בלבד. אבל כשבוחנים את המצב באופן עמוק יותר, יותן לראות שיש דליפה של דופאמין מהמרווח הסינפטי לנוזל החוץ תאי, ומשם יש כניסה שלו לתוך מרווחים סינפטיים אחרים עד למצב שניתן למדוד רמות דופאמין במרווח החוץ תאי כדי לדעת על שינויים ברמות השחרור של דופאמין בסינפסות. לכן ניתן לטעון שהוא גם מציף את הסטריאטום כמו הורמון, אבל אין לו השפעה הורמונלית על קולטנים חופשיים על גוף התא אלא רק על קולטנים בסינפסה (זו לפחות ההנחה הרווחת). לצורך הקשר, המנגנון שאחראי לאטימת הסינפסה הוא מורכב ברובו מתאי גליה, והוא רחוק ממושלם.--קניגס - שיחה 09:03, 25 בדצמבר 2018 (IST)
חוסר תאימות[עריכת קוד מקור]
חבר'ה יש פה קצת חוסר תאימות: בערך של דופמין כתוב שדופמין נמנה על קבוצת הקטקולאמיניים. בערכים סרוטונין ונוראדרנלין לעומת זאת, כתוב שדופמין הוא מונואמין. מה נכון? האם זה אותו דבר? מישהו יודע? --אלון וינשטיין 18:04, 24 אפר' 2005 (UTC)
מצאתי את התשובה: אפינפרין,נוראפינפרין,דופמין,וסרוטונין הם חומרים המשתייכים למשפחת תרכובות הנקראים מונואמינים שלושת הראשונים משתייכים לקבוצת משנה של מונואמינים קבוצת ה קטכולאמינים . --אלון וינשטיין 11:44, 25 אפר' 2005 (UTC)
המזונות שמכילים דופמין[עריכת קוד מקור]
באיזה סוגי מזון ניתן לקבל דופמין.
תיקונים נדרשים - אנא בדקו ותקנו[עריכת קוד מקור]
במוח ישנן כמה מערכות של נוירונים דופמינרגיים: שלוש ארבע מהמערכות הדופמינרגיות יוצאות מאזור הטגמנטום הגחוני שבמהמוח האמצעי , מהחומר השחור ומאזור הטגמנטום הגחוני</s> ומההיפותלמוס.
< s>ב 1. המערכת הנור-סטריאטליתבהמערכת הניגרו-סטראיטלית: המערכת הנורנגרו-סטריאטלית היא מערכת נוירונים דופמינרגיים היוצאת מהחומר השחור ומסתיימת בנאוסטריאטום. גופי התא הללו מצויים בחומר השחור ושולחים את האקסונים שלהם לנאוסטראטום לגרעין הזנבי ולפוטמן. לנאוסטראטום יש תפקיד בבקרת התנועה. התנוונות נוירונים דופמינרגיים במערכת הניגרו-סטראיטלית נמצאה כקשורה למחלת הפרקינסון. המחלה מאופיינת ברעד, קשיות איברים, שיווי משקל לקוי וקושי בהתחלת תנועות.
2. בהמערכת המזולימבית: המערכת המזולימבית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני, שבמוח האמצעי, ומסתיימת בגרעין האקומבנס באמיגדלה ובהיפוקמפוס. לנאוסטראטום יש תפקיד בבקרת התנועה של גופי התא שבמערכת המזולימבית. גרעין האקומבנס ממלא תפקיד חשוב בהשפעות המחזקות של כמה סוגי גירויים (סמים אסורים).
3.ב המערכת המזו-קורטיקלית: המערכת המזו-קורטיקלית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני ומסתיימת בקורטקס הקדם-מצחי. לנוירונים הללו יש השפעה מעוררת על הקורטקס המצחהקדם-מצחי, ולפיכך הם משפיעים על תפקודים כגון יצירת זכרונות קצרי-טווח ועל תכנון והכנת אסטרטגיות לפתרון בעיות.
במערכת הניגרו-סטראיטלית: התנוונות נוירונים דופמינרגיים במערכת הניגרו-סטראיטלית נמצאה כקשורה למחלת הפרקינסון. המחלה מאופיינת ברעד, קשיות איברים, שיווי משקל לקוי וקושי בהתחלת תנועות.
4. המערכת ה Tuberoinfundibular (תרגום?): מההיפותלמוס אל בלוטת יותרת המוח (באנגלית: Pituitary Gland). מערכת המשפיעה על הפרשת הורמונים.
הערך כתוב בשפה מדעית מדי[עריכת קוד מקור]
ישר מתחיל בתיאורים שרק בקיאים בביולוגיה יוכלו להבין. צריך להוריד את פסקת ההתחלה לאמצע, ולהתחיל במשהו שיותר מובן לציבור הרחב...
טורים בהערות השוליים[עריכת קוד מקור]
שלום, משום מה אני לא מצליחה לעשות טורים בהערות השוליים (השתמשתי בתבנית שעובדת יפה בערכים אחרים אבל פה משום מה לא...) - לא היסטרי אבל מציק 
. מישהו יודע איך אפשר לסדר את זה? Chenspec - שיחה 08:07, 27 במאי 2014 (IDT)
משוב מ-28 ביוני 2014[עריכת קוד מקור]
קוקאין סם מעורר הזויות ? אתם הזויים אה ? 109.186.79.170 16:42, 28 ביוני 2014 (IDT)
מחקתי.
- הטענה מגובה במקור. מדוע אתה חושב שהיא שגויה? המקור לקוי? גילגמש • שיחה 16:48, 28 ביוני 2014 (IDT)
קוקאין אינו סם הזיות בשום צורה שהיא, לא רציך להבין בנושא הרבה כדי לדעת את זה. קוקאין הוא סם מעורר מקבוצת האמפיטמינים. קוקאין לא יוצר הזיות (אולי במקרים קיצוניים על סף מנת יתר). קוקאין מעכב ספיגה חוזרת של דופמין ונוראדרנלין בעוד רוב סמי הזויות מתמקדות בסרטונין. סמי הזיות (רובם) פועלים על ידי העברה מוגברת מאוד של סרטונין או קולטנים של חומרי הזיה שונים, מה שמביא את מוח למצב של הזרמת מידע. קוקאין פשוט משאיר את הדופמין והנוראדנלין בסינפסות וגורם לתחושת היי וערנות.
מעבר לזה קוקאין לא נכלל פשוט לקבוצה של סמי הזיות. זה לא אותו סוג סם, לא אותו סוג הרגשה לא אותם הפשעות. לא אותו דבר. זה כמו להגיד שאלכוהול זה סם מרץ. פשוט לא נכון.
זה שיש מקור לא אומר שהטענה נכונה. אמינות המקור והאיכות שלו היא זו שקובעת וחייבים להיות ערניים ולא להיכנס למחשבה "שאם יש מקור אז יש מקור" . לא ממש בריא.
- אני לא אמרתי שקיומו של המקור מחסן את הטענה מכל ביקורת. אפנה משתמשים נוספים לדיון זה. אם יש טעות אחת במקור, יתכן שיש בו טעויות נוספות וצריך להוריד אותו כליל, יחד עם כל הטענות שהוא מגבה מהערך. גילגמש • שיחה 18:38, 28 ביוני 2014 (IDT)
- אני פחות מבינה בקוקאין, אבל המקור הוא ספר של רמי רחמימוב אז לא הייתי מזלזלת בו בקלות. מה שכן, הוא נכתב בשנת 2004 ובהחלט יכול להיות שיש פרסומים מעודכנים ומדויקים יותר. אם זה המצב בהחלט יהיה נכון לעדכן את הכתוב פה ועוד יותר את הערך קוקאין עצמו. Chenspec - שיחה 19:29, 28 ביוני 2014 (IDT)
- הבנתי שהערך בעבודה. קוקאין אכן נחשב לא לסם הזיות ממש אלא בעיקר לסם ממריץ. זה לא אומר שהרעלת קוקאין במיוחד בשימוש בכמות גדולה אינה יכולה לגרום (כנראה, גם דרך העליה בדופמין) למצב פסיכוטי פאראנואידי, מאניפורמי וגם הלוצינטורי. אבל בסיווג ההתמכרויות לסמים, של ארגון הבריאות העולמי ICD 10 ובסיווגים אחרים, קוקאין אינו נכלל בין ה"הלוצינוגנים" אלא בין סמים ממריצים. הזיות יכולות להיגרם לא רק על ידי סמי הזיות (הלוצינוגנים) למשל יכולים להופיע גם אחרי הרעלת קפאין, קנאביס או ב"תסמונת הגמילה" - ה"קריז" בהתמכרות לאלכוהול. ראה תיאור ההרעלה החריפה בקוקאין,בקפאין בקנאביס וכו' במדריך של ארגון הבריאות העולמי לסיווג ההפרעות הנפשיות וההתנהגותיות. בכל זאת קוקאין קפאין וקנאביס אינם נחשבים לסמי הזיות.
Pocket Guide to the ICD-10 Classification of Mental and Behavioural Disorders World Health Organization,Geneva Churchill Livingstone 1998 Ewan2 - שיחה 20:30, 28 ביוני 2014 (IDT)
- מה קשור לקנביס בכל מה שכתבת ? אין הרעלה מקנביס וגם לא הזיות של ממש (אולי סרטים רעים ותחושות מוזרות, אבל לא יותר) חח
בכול אופן קוקאין אינו סם הזיות וזו טעות בהגדרה מכל הבחינות, ויכול להיגרם רק במצבים של על סף מנת יתר. (אולי, וזה גם לא נפוץ) העבודה על הערך חשובה אבל למה לא למחוק משהו שבדוק לא נכון ? זה כמו להגיד שקנביס זה סם אופיאטי . פשוט לא נכון.
- א.לפי הסיווגים השכיחים, סמי הזיות הם בעיקר LSD, מסקלין, פסילוציבין, וגם פנציקלידין וסמים דומים לו. אבל כפי שציינתי גם סמים אחרים יכולים לגרום להזיות לפי המנה בשימוש והריכוז שלה, דרך הצריכה. בנוסף הרבה חומרים כימיים ותרופות בכל ענפי הרפואה יכולים במצבים מסוימים לגרום להזיות כתופעת לוואי, גם בלי שיהיו סמים. גם מצבים רפואיים כמו חום גבוה, הרעבה, דלקות מוח, פרכוסים טמפורליים ומחלות אחרות יכולות לגרום להזיות.
- ב. יש לי הערה -הדופמין מעורב לא רק בפתוגנזה של סכיזופרניה אלא בהיווצרות כל הסוגים של מצבים פסיכוטיים מסיבות שונות - כולל במאניה, דכאון פסיכוטי, ההפרעה הדלוזיונלית, מצבים בלבוליים במחלות גופניות שונות וכו'.Ewan2 - שיחה 02:37, 29 ביוני 2014 (IDT)
- שיחה 02:31, 29 ביוני 2014 (IDT)
- הי Ewan2, אני שמתי את תבנית העבודה משום שאני מעדכנת עכשיו סדרה של ערכים בנוגע להפרעת קשב שאותה אני מכירה היטב. אני רואה שאתה מבין הרבה יותר ממני בהשפעות של דופמין על מצבים אחרים ואשמח אם תעדכן ותרחיב את הערך. לדופמין יש השפעה רב מערכתית ומורכבת על המוח ואני חושבת שזה יתרום לערך אם תוצג בו תמונה יותר רחבה. לצורך העניין אני מורידה את תבנית העבודה לבינתיים כדי לאפשר לך לעשות את השינויים הדרושים - תודה! Chenspec - שיחה 08:40, 29 ביוני 2014 (IDT)
- אין בעייה, תודה מכל מקום על הרחבת הערך החשוב הזה. אראה במה אוכל גם אני לתרום לזה.Ewan2 -כתוב מסמסונג מן הסוג הישן שיחה 19:27, 29 ביוני 2014 (IDT)
- כל אלה אינם משנים ולא בקצת את העובדה שקוקאין אינו סם הזיות.
הוא יכול לגרום להזיות וכו במקרים חריגים, בדיוק כמו חום תרופות ועוד. האם שפעת זה סם הזיות פסיכדלי ? לא. זה לא נכון בקיצור אז תמחקו במקום לטחון מים חח אם אתם כל כך להוטים לכתוב על זה שקוקאין עלול לגרום לתופעות הלצוגיניות למרות שזה חריג ורחוק מאוד מאוד מהיכלל בתופעות הלוואי המרכזיות של הסם (אופוריה, תחושת התעלות, הרגשה טובה ובטחון עצמי מוגבר, רגזנות, איבוד שליטה, יצר מיני מוגבר, פרנויה, כוחניות ועוד) אתם מוזמנים להוסיף שגם קוקאין (ודברים נוספים) יכול לגרום לתופעות של הזיות, ונתק למרות שזה לא באמת קשור לערך וראוי לציין את זה בערך של קוקאין. ולמחוק את המשפט "קוקאין הוא סם הזיות" כי שוב זה *לא* נכון. בשום צורה שהיא בעולם. בדיוק כמו שקנביס אינו סם אופיאטי, הרואין לא מופק משמן זית, ובקוקאין אין ויטמין סי . לא נכון.
קולטני דופמין[עריכת קוד מקור]
יש בחלק על סוגי קולטני הדופמין אמירות שלא לגמרי הבנתי. למשל: ״גירוי קולטני D1 יהיה אגוניסט לדופמין. כלומר, הוא מגביר את ייצור השליח השניוני לדופמין״.
א. בדרך כלל שמדברים על אגוניסט לדופמין, הכוונה היא לחומר אחר שמפעיל את קולטני הדופמין (כלומר, יש לו אפקט דומה לאפקט של דופמין על פעולתו של הקולטן). לדעתי זה בלתי תלוי בשאלה מה הקולטן עצמו עושה ברגע שמפעילים אותו.
ב. לא כל כך ברור מה הכוונה ב״השליח השניוני לדופמין״. אם אני מבין נכון, מדובר על השליח השניוני של הקולטן (כלומר, במקרה הזה, cAMP). אם אכן זאת הכוונה, אני לא בטוח שכדאי לקרוא לו ״שליח שניוני לדופמין״ - מדובר הרי בחומרים שנעשה בהם שימוש כשליחים שניוניים בכל מיני קולטנים ומנגנונים תוך-תאיים, לא משהו שהוא ספציפי לדופמין או לקולטני דופמין.
Chenspec, מה את אומרת? Purielku - שיחה 17:36, 21 ביוני 2015 (IDT)
- אני לומדת את הנושא מתוך הספרות, לכן בדרך כלל לדברים שאני מכניסה יש מקור ולזה אין. בדקתי וזה אכן היה שם לפני שהתחלתי לעבוד על הערך. אני גם לא בטוחה למה הכוונה ולכן לא שיניתי. מקבלת כל תיקון שלך Chenspec - שיחה 23:37, 21 ביוני 2015 (IDT)
- טוב, שיניתי את זה למה שאני מאמין שניסו להגיד שם. ואם כבר, אנצל את ההזדמנות הזו כדי לשבח אותך על העבודה הרצינית שהשקעת בערך הזה, וברבים אחרים כמותו :) Purielku - שיחה 22:40, 22 ביוני 2015 (IDT)
אני מחפשת מידע על הנוזינן[עריכת קוד מקור]
הנוזינן היא תרופה פסיכיאטרית שמשפיעה על הדופמין, ואני לא מצאתי שמץ של מידע עליה בדף הזה. מישהו יכול לספק לי מידע על הנוזינן או לשים קישור שמוביל לדף עם מידע כזה?
אלמונית
- נוזינאן (לבומפרומזין Levomepromazine) היא אחת מהתרופות הנוירולפטיות האנטיפסיכוטיות הוותיקות - כולן חוסמות דופאמין.Ewan2 - שיחה 10:22, 26 בדצמבר 2018 (IST)