מסקלין
שם IUPAC | |
---|---|
3,4,5-trimethoxy-phenethylamine or 2-(3,4,5-trimethoxyphenyl) ethanamine | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C11H17NO3 |
מסה מולרית | 211.26 |
בטיחות | |
מעמד חוקי | חומר אסור על פי האמנה לחומרים פסיכוטרופיים, וכן בפקודת הסמים המסוכנים |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון C |
דרכי מתן | דרך הפה או הווריד |
LD50 | 212 מ"ג לק"ג (עכבר) |
מזהים | |
מספר CAS | 54-04-6 |
PubChem | 4076 |
ChemSpider | 3934 |
מסקלין (Mescaline) או 3,4,5-טרימתאוקסיפנתילאמין, אלקלואיד הלוצינוגני (חומר הזיתי) המצוי בעיקר בצמח הקקטוס, וגורם לשיכרון חושים, הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה.
המסקלין מסונתז (כמסקלין גופרתי) או נסחט מקקטוס הפיוטה (Lophophora williamsii)[1], מהקקטוס Echinopsis pachanoi, או מ-Echinopsis peruviana. החומר מצוי במספר מינים נוספים במשפחת הצבריים. השימוש בסחיטה מפיאוטה בטקסים דתיים אינדיאנים התפרסם מאז יצירת הקשרים הראשונים עם האירופאים, במיוחד בקרב ההויצ'ולס במקסיקו. החומר בודד וזוהה לראשונה ב-1897 על ידי ארתור הפטר הגרמני וסונתז לראשונה ב-1919, אך היה בשימוש על ידי בני אדם למעלה מ-3,000 שנים.
המינון האפקטיבי לאדם הוא 200–400 מיליגרם. מחצית מהחומר מתפרק בגוף לאחר 6 שעות, וזמן ה'מסע' הכללי יכול להיות כמחצית יממה או יותר. החומר אינו ממכר פיזית.
בספרו "דלתות התודעה" (Doors of Perception), תיאר אלדוס האקסלי את מסקנותיו על התודעה בעקבות השימוש במסקלין.
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו פסיכדליים ואתנוגנים דומים, החומר משמש להרחבת מודעות. לרוב חווים המשתמשים בסם הזיות חזותיות ושינויים במצב ההכרה. השפעות פיזיות שהסם עשוי לגרום כוללות בין היתר: תחושת אופוריה, הרחבת אישונים, השפעות חום וקור, שינויים בלחץ הדם, סחרחורת, הקאה, קצב לב מהיר, שלשול, כאבי ראש, חרדות והפרעות חוזרות לטווח ארוך (HPPD).
סטטוס חוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות ותרבויות מסוימות החומר נחשב לקדוש, או לתרופה שאמנית. עם זאת, בארצות הברית הממשלה אסרה את המסקלין ב-1970. ב-1971 נאסר החומר באופן דומה על ידי מדינות נוספות, באמצעות האמנה לחומרים פסיכוטרופיים. בישראל הוא נאסר על ידי פקודת הסמים המסוכנים.
איסור בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל האיסור נכנס לחוק כ-3 שנים לאחר ממשלת ארצות הברית. על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי המסקלין (Mescalinum) נכלל בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר נדב שליט, מסקלין/פיוטה, באתר "מחקר וריפוי פסיכדלי בישראל"
- נועה טיקולסקר, פיוטה להמונים, באתר nrg, 6 בנובמבר 2005
- מסקלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע, הזיות של קקטוסים: נחשפו סודות המסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024}
פנתילאמינים | |
---|---|
|