שיחה:הגייה תימנית

ה"א במפיק

מה עם הּ במפיק? שנשמע כמו ההההההה כזה ארוך וכבד? --Sniff 18:50, 27 בדצמבר 2007 (IST)

קו"ף

הוגים את האות קו"ף כג'?! מתיא - שיחה 15:46, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

כן, את הקוף הוגים כג' בעברית ישראלית (למעט חלק מיהודי שרעב)

האות ק נהגת כמו ג גרונית, כמו בשם קדאפי (גדאפי). היא לא נהגת כמו ג ישראלית. מדובר בשיבוש שהתרחש גם בערבית תימנית וכמה דיאלקטים נוספים של ערבית שהתרחש מכיוון שיותר קל לבטא ג גרונית מאשר ק גרונית. TFighterPilot - שיחה 14:17, 21 בפברואר 2011 (IST)

טענה שטוען אותה הרב מאזוז, שיש חולקים עליה. והראיה הפשוטה היא שהוא משווה אותה לגימ"ל רגילה שלא קיימת בהגיה התימנית. Dafuki - שיחה 21:36, 14 ביוני 2014 (IDT)

חלק הגייה בפועל

בעייתי. עדיף לסדר בטבלה. במקום שמות התנועות לכתוב את סימני התנועות. להוסיף עמודת סימני IPA. לא לחזור 1000 פעם על "הגייתה דומה להגייה הישראלית המקובלת" או "הגייתה דומה ל" בכלל, לרוב יודעים מהי הההגיה בדיוק. להשתמש במונחים מתאימים (נחצית ולא "יותר כבדה")

נא לדייק

אבקש לתקן: השוא-נע התימני נהגה כתנועה שאחריו רק אם זו גרונית(ה,ח,א או ע).אחרת יהא הגוי כפתח! גיל בנימין

סגול וחלק מהשוואים

נכתב "סגול וחלק מהשוואים נהגות כתנועה כמעט פתוחה כמעט קדמית לא מעוגלת (/IPA:/æ)" יש מקור? כי לא שמעתי על זה מעולם. בכל ספרי תימן שראיתי סגול הוא כפתח רגיל והשווא-נא (בלבד, לא חלק מהשוואים) נהגים כנטיה פתח ביחס לאותיות שאחרי השווא

מוזכר בתשובת הרב יחיא יצחק הלוי שמצאתי תוך כדי כתיבה, אציין אותה בערך עצמו לזיכרון Dafuki - שיחה 21:58, 14 ביוני 2014 (IDT)

דל"ת לא דגושה

נשמעת יותר כמו ז"ין עם הלשון בין השיניים ופחות כ TH --נתנאל ברנדל - שיחה 14:25, 19 ביולי 2011 (IDT)

כך בדיוק מבוטאת th. כשהייתי קטן הייתי מבטא כך את האות ז"ין ואני זוכר מקרה שעניתי על שאלה בכיתה עם התשובה "זלעפות" והמורה אמרה לי שאין דבר כזה "דלעפות" TFighterPilot - שיחה 20:35, 25 ביולי 2011 (IDT)

דל"ת בראש מילה צריכה להיות דגושה.--נתנאל ברנדל - שיחה 01:01, 26 ביולי 2011 (IDT)

אבל אני בכלל ניסיתי להגיד "זלעפות"! הפואנטה שלי שיש אנשים שזה נשמע להם יותר כמו ז"ין ויש כאלה שזה נשמע להם יותר כמו ד"לת דגושה. TFighterPilot - שיחה 19:18, 27 ביולי 2011 (IDT)

מקור לדברי הרב קאפח?!?!

אני לא מבין למה בכלל לציין את הרב קאפח ולא את שאר גדולי תימן... אבל גם אם מציינים אותו, האם באמת צריך מקור לכך?! ידוע שהוא היה מתפלל בנוסח הזה והוא חי עוד בחיי חיותינו. הוספה על דברי, שלא ישתמע זלזול ברב קאפח שאני מעריך אותו מאוד, פשוט אם כבר מציינים מישהו מתוך רבני תימן (שברור שהם בעד הנוסח) עדיף לציין את כולם וגם עדכנתי כך בערך Sniff - שיחה 18:07, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

הסגול אינו קיים במקור

לגבי הניקוד - סגול, יש לציין כי במקורות התימניים, כגון התאג'ים העתיקים, הסגול אינו מופיע לחלוטין, ובמקומו מופיע הפתח. אכן, לפי ההגייה התימנית, אין הבחנה בין סגול לפתח כלל וכלל.

הסיבה היא השימוש בניקוד הבבלי, שבו אין סימן לסגול. הדבר אינו מעיד על ההגיה עצמה, והרחיבו על כך הרבה, ישנה תשובה ישנה ממהר"י יצחק הלוי שמדייקת כמו שכתבתי, ניתנת לאיתור בגוגל, ולא בידי כרגע Dafuki - שיחה 21:38, 14 ביוני 2014 (IDT)

הוספתי את התשובה הנ"ל בגוף המאמר Dafuki - שיחה 22:58, 14 ביוני 2014 (IDT)

השוואה בין הגיות העברית - הערות

1) היה נחמד לראות את ההשוואה לשימוש במפיק בטבלת ה"השוואה בין הגיות העברית" 2) אפשר להרחיב את הטבלה לכלול את השפה העברית המודרנית

הצעה מעניינת, ואולי אפשר להעתיק טבלה שכזאת עם שאר ההגיות לכלל ההגיה העברית Dafuki - שיחה 21:39, 14 ביוני 2014 (IDT)

מצב ההגייה התימנית כיום

לא דובר על, מצב ההגייה התימנית כיום. הייתי מצפה לפסקה בנושא. איך הצעירים בעדה שומרים או לא על ההגייה וכו'.

הסגול לא קיים בניקוד הבבלי והוא הומצא מאוחר יותר בניקוד הטברני

לכן אין הבדל במבטא המדוייק של התימנים בין פתח לסגול, כי סגול לא היה קיים אצל הקדמונים. אז נא לציין זאת בערך, כיוון שהקורא יחשוב שיש שיבוש במבטא התימני שכביכול לא יודעים לבטא את הסגול, ולא היא.

בעיית צירי וסגול

השאלה נשמעת מוזרה, אך אני מתחבט בזה:

למה בעניין זה לא קבעו שמראה הניקוד (צירי-סגול) יעיד על הארכת תנועות כלשהן, כבשאר התנועות?

לדוגמא: צירי מסומן ֵ, וסגול מסומן ֶ. אצל האשכנזים הצירי נשמע כ-[e̞i], ואצל התימנים כ-[e̞]. אצל האשכנזים סגול נשמע כ-[e̞], ואצל התימנים פתוח יותר - [æ]. עכשיו, כיון שהתימנים הוגים את סגול כך (בין סגול אשכנזי לפתח), למה לא היה עדיף לסמן את צירי כסגול, ואת סגול כצירי? אשכנזים: סגול - [e̞i] (מראה הסגול כצירי עם חיריק תחתיה ֶ - תנועה ארוכה). צירי - [e̞] (מראה הצירי כסגול חסר ֵ - תנועה קצרה). תימנים: סגול - [e̞] (מראה הסגול כמשולש שלם ֶ - תנועה ארוכה). צירי - [æ] (מראה הצירי כמו פתח קטועה ֵ, כידוע, ונשמע כתנועה ביניהם - תנועה קצרה).

מה הרעיון? כיון שהצירי נראה כמו פתח קטועה, היה אפשר לסמנו כתנועה הקצרה של /e/ שהיא [æ], והוא בין /e/ ל-/a/. והסגול יכול היה להיות כמו צירי שלם, או משולש (כפי שהקמץ הוא פתח עם קו יורד, ונראה כמשלים). והיה נהגה ארוך יותר - כמו צירי רגיל. בתקוה שמישהו יבין את שכתבתי, ויגיב לזה. (יהודה שמחה ולדמן - שיחה 16:24, 6 בנובמבר 2012 (IST))

השאלה שלך צריכה להשאל עוד הרבה לפני החילוקים הנ"ל בין ההגיות שהרי ידוע כינוי של הסגול "פתח קטן", שמוזכר רבות אצל המדקדקים הראשונים ובראשם רש"י בפירושו לתורה. והוא, לענ"ד, דווקא מעיד על ההגיה התימנית Dafuki - שיחה 21:41, 14 ביוני 2014 (IDT)

הצעה למפרע	הגייה אשכנזית	הגייה תימנית	מאן דאמר אורך
אֵ	[e]	[æ]	/e/
אֶ	[ei]	[e]	/eː/
נימוקים	אֶ = אֵ + אִ = [e + i]	[æ] קרובה מאוד לתנועת הפתח [a], ויש הממזגים אותן לחלוטין. אֵ = אַ קטועה	גזרה שווה מסמלי הקמץ והפתח: מה אָ = אַ ארוכה (פתח בתוספת קו) אף אֶ = אֵ ארוכה (צירי בתוספת נקודה)

2A01:6500:A043:9144:44F6:C6A4:109C:F344 18:24, 22 ביוני 2018 (IDT)

חיזוק ידיים

רציתי לחזק את ידי העוסקים בטבלאות ההגיה, דבר שנתרפו ידי מלעשות. חזק ואמץ! Sniff - שיחה 21:50, 14 ביוני 2014 (IDT)

עורך אנונימי מתלמידי הרב מאזוז מתבקש לערוך כראוי

לא ראוי להכניס דעות בנימה אישית לדף, בטח לאחר שהן צויינו במפורש. התחשבתי כמה שאפשר באריכות המיותרת של החזרה על מה שכבר ציינתי בדף מביקורתו של הרב מאזוז. אם היו שואלים אותי, הייתי מוחק את כל העריכה שלך שהיא די מיותרת. Dafuki - שיחה 02:57, 19 בדצמבר 2014 (IST)

הגיית סגול בהגיה תימנית

הפסקה שהוספת לא באמת מוכיחה דבר, לא מהמקור שהבאת (הרב לא כותב שם על נכונות ההגיה) ובטח שאין בה כדי לדחות את מחברת התיג'אן. ישר כח. Dafuki - שיחה 03:06, 19 בדצמבר 2014 (IST)

Dafuki, שלום! כפי שהבנתי כתבת ב' טענות: א) שהפסקה לא מוכיחה דבר על נכונות הגיית הסגול שבפי יהודי תימן. ב) אפלו אם הפסקה כן מוכיחה, אינה יכולה "לדחות את מחברת התיג'אן."

ראשון, תודה על ההערות. אולם, נדמה לי שאינם צודקות. ואסביר את הדברים, אבל לפני כן נחזור על מה שכתבתי בפסקה: שלפי הרב יוסף קאפח והרב רצון ערוסי יש, לאור מציאות ניקוד הבבלי שאין בה סגול, בסיס מוצק למסורת תימן שלא מבדילה בין סגול לפתח, וצודקת היא בכך שאף עם המעבר בתנ"ך מן הניקוד העליון (הבבלי) לניקוד התחתון (הטבריני), "התרגומים וסידורי התפילה נקדו בניקוד תחתון לפי כללי הניקוד העליון, כלומר את הסגול השמיטו ובמקומו בא תמיד פתח בהתאם להברתם ולקבלת קריאתם המסורתית וגם מפני שאין לו שום הוראה מיוחדת בעבר או בעתיד כידוע."

א) הלא שני הרבנים שצוטטו כן כתבו על נכונות ההגיה: הרב קאפח שלפי קריאתם המסורתית אין סגול ובמקומו בא תמיד פתח, וכך כתב במקור שצויין שאין לסגול "שום צורך במבטאם המסורתי של בני תימן" ושים לב שהסביר שבניקוד התחתון (הטבריני) מופיעים סימני פתח וסגול ואילו בניקוד העליון (הבבלי) מופיע רק פתח. ומי שיבדוק ימצא שאכן בניקוד העליון אין שום סימן לסגול ובמקומה רק פתח, ואין פלא איפה שהגיית יהודי תימן שניקדו בניקודם המסורתי היתה בהתאם. וכן השיב הרב ערוסי במקור שצויין לשואל ששאל לפי מנהג תימן "מה ההבדל בין ניקוד פתח לניקוד סגול לכאורה הוא אותו דבר וא"כ יש כפל בניקוד שלא לצורך" השיב ש"אכן בעבר כל סגול היה מנוקד פתח, ונהגה כפתח כמסורת הניקוד הבבלי." נדמה לי שיש במה שכתבתי להשיב לטענתך, אבל עתה לטענה האחרונה שהצעת שאין בה כדי לדחות את מחברת התיג'אן: ב) אמנם יחסת למחברת התיג'אן חשיבות יתר, אבל נראה שהתימנים לא היו מחשיבים אותה כל כך ולהם רוח אחרת. כי הרי מנהג תימן לא תואם המחברת אף בנעימת טעמי המקרא! וכך הסביר הרב יוסף קאפח ש"גם לאחר שנתקבלו הטעמים ונתפשטו ספרי המחברת הידועה, אף על פי ששם ציין בהרחבה את תפקידו של כל אחד מן הטעמים, נעימתו ונגינתו, וספר זה נקרא ונהגה ברוב ערי תימן, הרי למעשה לא שינו יהודי תימן את ההגייה ופיסוק הטעמים המסורים בידם מאבותיהם מימי קדם, אלא קיבלו אותם הסימנים וסגלום לעצמם לפי הגייתם וקריאתם המסורתית בלא להתחשב כלל עם רצון יוצרם וקובעם." בקיצור, הטוענים שהתימנים אינם יודעים הגית הסגול טענתם מבוססת על כך שבניקוד התחתון יש פתח וסגול, ומאידך ליהודי תימן מסורת הגייה אחרת שמשתקפת מניקוד העליון לפיה אין סגול ובמקומה תמיד פתח.

מחכה לתגובתך. שבת שלום! Contributor613 - שיחה 05:32, 19 בדצמבר 2014 (IST)

אני לא טוען שהמצאת את טענותיו של הרב קאפח (שהרבה מהן מקוריות), אלא שהדבר לא ברור בתוך הפסקה שכתבת. גם הקטע שציטטת מתוך "ספר כתבים". מה זה הספר הזה? תוספת של שם המחבר תעזור, בגוגל לא מצאתי אותה ואני לא בקיא בספרי הרב קאפח. ולגבי הטענה של הרב עצמו, לא הניקוד הטברייני ולא הניקוד הבבלי יכולים באמת להעיד על מסורת הגיה עתיקה, שהרי כידוע הניקוד (הכתוב!) הוא חידוש שרק בא לייצג את תנועות ההגיה. אבל אנחנו לא עוסקים במחקר אלא בתיעוד של דעות, אשמח אם תבהיר את שיטת הרב קאפח כראוי בפסקה, לא הבנתי את הנקודות במקור. תודה ושבת מבורכת. Dafuki - שיחה 10:56, 19 בדצמבר 2014 (IST)

דפוקי, מה לא ברור? הוא הסביר לך באריכות יתירה עד לפרטי פרטים. התימנים קיבלו את המסורת הבבלית ושם אין זכר לסגול! במילים אחרות, זה לא שהסגול נשכח אלא שמעולם הוא לא היה, עד שבא הניקוד הטברייני והמציא לנו סגול. לא פלא שראשונים שקיבלו את המסורת הטבריינית כמו רש"י כינו את הסגול בשם "פתח".

לאנונימי היקר, כתבתי כבר שהבעיה היא בניסוח הכתוב, לא בתוכנו. אתה מתבקש להרגע ;) ואחר המחילה, לראיותיך אין שום טעם. חד, כי מסורת ההגיה קדמה בהרבה את מסורת הניקוד, כך שאם קיבלו מסורת הגיה בגלל קרבה גאו-פוליטית/מסחרית, והיא הייתה חסרה סימן לתנועה, יתכן והיא תשכח עם הזמן. כמו שכבר כתוב בעדות כתובה מלפני פחות ממאתיים שנים והבאתי אותה בתוך הערך. ולגבי הטענות שלך כלפי רש"י, אין פה כלום! רש"י לא קרא לסגול פתח, אלא פתח קטן. כמו שהוא קרא לצירי "קמץ קטן". מה שמרמז על שינוי התנועה ה"קטנה" מהתנועה המקורית. דבר המחזק יותר את דברי הרב יחיא יצחק הלוי. ככל הנראה, יש הבדל קל בין סגול לפתח. ולעניינינו!!! אין כאן מקום למחקר, שכן מחקר עצמאי לא קביל בויקיפדיה. פשוט ביקשתי שיציג את הדעה של הרב קאפח בתוך הטקסט בצורה יותר מובנת. Dafuki - שיחה 13:05, 19 בדצמבר 2014 (IST)

שלום דפוקי, אינני קשורה בשום צורה למגיב האנונימי שמעליי, אך טענותיו של Contributor613 לגבי הסגול נכונות ומשקפות את הדעה המקובלת בספרות המחקר. הטענה שיהודי תימן הבחינו בעבר בין סגול לפתח, ושאבחנה זו ניטשטשה רק במאה ה-19 עומדת בניגוד לקונצנזוס המחקרי. כך, למשל, בספרו של חתן פרס ישראל שלמה מורג על "העברית שבפי יהודי תימן" נכתב כי העדר האבחנה בין פתח וסגול במסורת התימנית משקף נאמנה את הגיית הסגול במסורת הבבלית (ע' 269).

גם הטענה שהסגול הוא התפתחות טברנית מאוחרת אינה מופרכת, אף כי בניגוד לטענה הקודמת, היא אינה קונצנזואלית. מחזיק בה, בין היתר, חתן פרס ישראל אחר, זאב בן חיים. מנקודת ראות בלשנית ראוי, אם כן, להציג את דעת הרב קפאח כדעה המקובלת, ואת הדעה האחרת יש להביא (אם בכלל) כדעת מיעוט. באופן כללי, רצוי בעיניי לבסס את הערך יותר על מחקרי לשון ופחות על עמדות הרבנים. פלימפססט - שיחה 17:45, 19 בדצמבר 2014 (IST)

לאור הכללת שמי בתקציר העריכה, אני מבקשת להבהיר שאינני תומכת בשום אופן בעריכותיו של האנונימי ואין לי שום עניין לקחת חלק במלחמות העריכה שמתנהלות כאן. את הערך כולו ראוי לכתוב מחדש באופן שהולם ערך אנציקלופדי ולבססו על ספרות המחקר - אבל זו בוודאי לא הדרך. פלימפססט - שיחה 22:54, 20 בדצמבר 2014 (IST)

Dafuki, אתה צודק שהדבר לא ברור בתוך הפסקה. נסיתי לשפר ובבקשה להביע דעתך על נוסח הערך המעודכן (או לערוך אותה בעצמך). Contributor613 - שיחה 07:11, 22 בדצמבר 2014 (IST)

נמנעתי מלהגיב ו/או להמשיך לערוך כדי שלא להקלע לקרבות אגו מיותרים. היום עם קצת יותר ישוב הדעת אגיב ל"פלימפססט". ההערה שלך שאת הערך צריך לבסס יותר על "מחקרי לשון ופחות על עמדות הרבנים" יש לציין שעמדות הרבנים הם ספרות המחקר המקורית. כידוע "פרופסורים" ללשון למיניהם לא היו קימים בימי הביניים, ולא עד תחיית השפה העברית (כמעט). לכן דעות הרבנים, למותר לציין, תקפות בעצמן ומקובלות ברובן, על-ידי החוקרים באקדמיה. מה גם שהדברים פשוטים. לגבי מה עיקר ומה תפל, את זה נשאיר לקורא. אם מדובר בקדימה בטקסט, זה נראה לי לא רלוונטי שאין כאן מקום להכניס דעות אישיות. הערך כתוב מעולה לעניות דעתי, מה גם שליהדות תימן אין הרבה מקום אמיתי באקדמיה, ולא הרבה כבוד למחקר האקדמי. אם לציין את דעתם של רוב יהודי תימן (הדבר נכתב במפורש על-ידי אדם בן נון (אקדמאי) בסידור של הרב קורח, "תכלאל המבואר"), למחקר לא הייתה יד ורגל במסורת תימן (לא רצינית) ולא בכתבי תימן ובטח ובטח שלא במסורת הניקוד. משכך, אני מוחה בתוקף על הטענה בה צריך לשכתב מחדש את הערך כי הוא לא תואם את השקפת עולמה של "פלימפססט". וכן, הדבר נגע בציפור נפש :) לגבי העריכות אם וכשאתפנה אשתדל לעבור עליהן. אם זיכרוני לא מטעני ראיתי אותן כבר. בכל אופן אני מודה לContributor613 Dafuki - שיחה 11:28, 3 במאי 2015 (IDT)

האתרוג שעליו דברה התורה

בערך הובא ציטוטון מספר הנ"ל (או ליתר דיוק מאתר שצוין בערך) ונכתב שזה להרב יחיא יצחק הלוי. מצאתי הספר באוצר החכמה (צמח יצחק בן יוסף יצחק הלוי / תשס"ה) אבל לא ניתן לקרוא עמוד כז בקוטרס הוספות (=עמוד 63 מתוך 80 באוצר החכמה) ללא תשלום. לא ברור אם כותב הסיפור ("חכם יליד צנעא" לפי האתר שצוין בערך) הוא כותב הספר (צמח יצחק בן יוסף הלוי) או הרב יחיא יצחק הלוי. יש למי שהוא ספר הנ"ל? Contributor613 - שיחה 07:44, 22 בדצמבר 2014 (IST)

רגע, אם נכון ששם האבא של הרב יחיא יצחק הוא "משה" (כך בערך יחיא יצחק הלוי) ולא "יוסף", אז קרוב לודאי שכותב הסיפור הוא באמת מחבר הספר (צמח בן יוסף יצחק הלוי). Contributor613 - שיחה 07:59, 22 בדצמבר 2014 (IST)

אגב אף אם הסיפור אמיתי איני חושב שיש לה חשיבות משמעותי (בפרט נגד הדעה המקובלת בספרות המחקר כדבריו הנ"ל של פלימפססט). והפרשנות שאני חושב לנכון: "היו קמים לכבודו של הרב ירימי ואומרים: זה האיש הבקי ביותר בביטוי הסגול" כלומר שהתימנים (שהגייתם לסגול = פתח) שלא שעו לביטוי הסגול של הרב ירימי ולא אימצוה אכן היכירו שהוא האיש הבקי ביותר בביטוי מיוחד לסגול (שיבושם לו). Contributor613 - שיחה 08:11, 22 בדצמבר 2014 (IST)

אכן, האבא של הרב יחיא יצחק הוא "משה" (אנציקלופדיה לחכמי תימן). דרוש מתנדב לתקן הערך בהתאם לכך שלא מדובר בדברי הרב יחיא יצחק הלוי. אין לי זמן. Contributor613 - שיחה 07:11, 5 בינואר 2015 (IST)

אני חושב שדווקא כי הדעה הזאת נדחקה עם השנים, ראוי לציין אותה בראשונה. את הדעה השניה המקובלת כולם יודעים. כמו שאומרים "להשמעינן חידושא" :) אני יודע שהדעה הרווחת היא שסגול הוא פשוט פתח, אם כי קשה לי להבין את הרקע שלה. בכל אופן הכנסתי את השינויים שביררת. ישר כחך על העיון במיוחד לאחר שרפרפתי ולא דייקתי! הכנסתי את השינוי בגוף הערך Dafuki - שיחה 11:50, 3 במאי 2015 (IDT)

Dafuki, תודה על הכוונה הטובה להכניס את השינויים שביררתי אלא, לאחר הסליחה, לא הבנת את דברי. ואין פלא שטעית כי ארכו הדברים בדף השיחה לא רק בארכם אלא גם בזמן כתיבתם. ולכן לענינינו אחזור בקיצור על הדברים שהוכחו למעלה: א) הוספת לכתוב בערך "נראה באחת מתשובותיו של הרב יחיא יצחק הלוי שבה הוא כותב אודות הגיית הסגול" אלא שאין זה נכון כי ב) אין כותב הסיפור הרב יחיא יצחק הלוי (ולא אביו), אלא צמח בן יוסף יצחק הלוי (מחבר הספר) כפי שמזכיר בספרו את אביו הרב יוסף. ג) ובכן, אין מקום למה שתקנת לאחרונה "נראה בדבריו של הרב משה יצחק הלוי, אביו של הרב יחיא יצחק הלוי, שבה הוא כותב" וכו'. ד) כפי שהוסבר למעלה, וכפי שכתב פלימפססט שטענותי לגבי הסגול במסורת תימן "נכונות ומשקפות את הדעה המקובלת בספרות המחקר", הדברים שהוכנסו לגוף הערך בשם הרב יחיא יצחק הלוי הם לא רק נגד הקונצנזוס המחקרי אלא בכלל לא מאת הרב יחיא יצחק הלוי או אביו. אתקן בהתאם. ובבקשה שתקחו כולכם חלק בשיפור הערך בתוספת חומר ומקורות. Contributor613 - שיחה 07:05, 8 ביולי 2015 (IDT)

Contributor613 אני מקבל את חוסר הדיוק באומר השמועה, אבל לשנות לגמרי את הכותרת להגיה אחידה, ולהכחיד את הטקסט והדעה החולקת? גם הרב רצאבי, ב"שו"ע המקוצר - עיני יצחק", שותף לדעה הזאת (המקור בעיונים, קשה לי להזכר היכן), אז מדוע היטבת למחוק את הסברה לגמרי? "המחקר אמר", אינה טענה. א) אין לה מקורות (אתה מוזמן לציין) וב) יש בבירור דעות של חוקרים אחרים (רבנים, כן. לא רק מי שיש לו תואר ראשון הוא חוקר) שנוגדות את הדעה הזאת. והטענה הבסיסית היא שאם יש סימון כזה, יש הגיה כזאת. המסורת התימנית שורשה בבית ראשון, הרבה לפני הניקוד הבבלי. אני מבקש שתעשה את הדבר הראוי ותחזיר, בתיקון שם הכותב, את התוכן והטענות לטקסט. תודה! Dafuki - שיחה 11:54, 14 ביולי 2015 (IDT)

סידרתי את הנ"ל, עשיתי הרבה תיקוני לשון גם, נא לא להעלים את המידע בהינף יד שוב, גם אם לדעתך יש תיקונים. תודה! אגב פתיחת המאפיינים נראית לא טוב בגלל סימני השמע שתקועים באמצע הטקסט Dafuki - שיחה 04:11, 20 בינואר 2016 (IST)

1) אף אחד לא שולל ממך להוסיף מידע על דעות אחרות שמשערים שבעבר הרחוק המציאות הייתה אחרת. לא הוספתי המידע כי לא עלי המלאכה לגמור אבל אני סובר בהחלט שיש מקום לציין אותה. 2) עם זאת, יש להציג הדעות בפרופורציה הראויה. לא להציג דעה המקובלת כבאותה רמה וכשווה לדעה המשתקפת מסיפור על בודד (לא בודדים) שהיגה הסגול אחרת מכל אחד מחבריו התימניים בתימן, כמו שלא היינו עושים כך אם היה עדות על בודד בוילנא שהיגה הקמץ כפתח (גם אם אמרו עליו חבריו שהוא היחיד הבקי ביותר בביטוי אמיתי, דרך נעימה לומר שיבושם לו). הייתי רוצה שהמידע הזה יהיה בהערה (כראוי לדברים מוזרים כאלו שאין להם תמיכה במחקר) אבל הואיל וחששתי שתתעקש על כך, ואיני רוצה להכנס למחלוקת, רק שניתי גודל הטקסט (גם לציטוט מספר כתבים ב להרב קאפח) להיות בגודל רגיל. 3) אשר למה שכתב הרב רצאבי במהדורתו למעיל קטון עיינתי בה ונוכחתי לדעת שדבריו כי לסגול הייתה הגייה נפרדת אינם דעה או עדות על הגוי יהודי תימן בעבר, אלא השערתו והנחה שנראה לו, והוא עצמו כתב והודה שם ש"קבלת קריאתינו שהסגול נקרא פתח ממש". מה שחשוב שאין להתבלבל בין שני הדברים ולהפחית במנהג התימנים עד היום בהגיית סגול כפתח לומר שזה "דעה" ("הימנעו מלהציג טענות מוסכמות כדעות בלבד"). Contributor613 - שיחה 17:03, 27 בינואר 2016 (IST)

ודאי שלעניין מעשה נוהגים כפי המנהג ולא כפי סברות או עדויות שלא שרדו, אלא שרציתי שיצויין העניין כי הוא חשוב. אין לי בעיה עם סדר הדברים ואיך שהבאת אותם. מוסיף ברכת יישר כחך. Dafuki - שיחה 00:58, 4 במרץ 2016 (IST)

עורך אנונימי חצוף!

אחרי השקעה רבה בכתיבת הראיות מצד מחברת התיג'אן ועוד, העורך החצוף מיוחד:תרומות/95.86.75.136 החליט להעיף חלקים ממנה בטענות שונות ומשונות. אני מבטל את עריכתו לגרסה היציבה ומבקש שהוא יביא ראיות כראוי עם מקורות ולא ימחק ראיות המגובות במקורות אמינים. אני מוסיף לעצמי ראיות. א) רוב הקהילה התימנית הוגה את הגימל כגימ"ל ישראלית ואת הגימ"ל הדגושה כג'ימל. הדבר ידוע ופשוט. ב) אם יש לך בעיה עם כותב העדות, שנה את היחוס של התשובה ואל תמחק אותה! היא עדיין ראיה קבילה. אם כי הקובץ נעדר כרגע ואי אפשר לברר את יחוסו הראשוני, יצרתי קשר עם מנהלי כתב העת לבירור. ג) ויקיפדיה אינה מקום למחקר אישי ולאידאולוגיות אלא לעובדות, והדעה הרווחת והמקובלת הוצגה כאן לצד ההוספה של הבחור השני את הדעה הרווחת השניה של הרב קאפח, אל תוסיף דברים מהאוויר. Dafuki - שיחה 13:13, 19 בדצמבר 2014 (IST)

דפוקי. א. תביט שוב בגרסאות הקודמות ותראה שתיקנתי את המשפט שאתה מצטט. היה כתוב שם בטעות שהתימנים מבטאים את הק' כמו רי"ש ישראלית. אז מה אתה תוקף אותי ומכנה אותי חצוף? ב. כותב העדות אינו הרב הראשי יחיא יצחק הלוי אלא אחיין שלו שלא היה רב ולא חוקר, אלא יהודי פשוט שאין ללמוד ממנו לויקיפדיה. כי אם כן, אז כל שטות של כל אדם מהרחוב יהיה ניתן להכניס לויקיפדיה??? ג. ויקיפדיה אינה מקום למחקר אישי ולאידיאולוגיות ולכן נצמדתי לעובדות בלבד. אתה הוא זה שמכניס דעות של אנשים עלומי שם לתוך הערך, ובלי בושה קורא לי חצוף. אתה באמת דפוקי.

לאנונימי: א) ברור שאתה חושב שאתה צודק. גם אם אתה צודק, "ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה" (אבות פ"ד הל' י). אני מבין שאתה רוצה להגיש לפני המון הקוראים מה שלדעתך צודק, אבל לא זה הדרך. כלל וכלל. אתה חושב שדבריך יתקבלו במלחמות עריכה (ארבע פעמים תוך 24 שעות?!)? אני ממליץ שלא תגיב שוב בדף זה כי עכשיו יש להניח שלא רוצים ולא מוכנים לשמוע אליך. אף אחד. בפרט לאחר שבטלת דברי הזולת! ב) דברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט יז). ג) עיין היטב דברי הרב רצון ערוסי בספרו התורה והליכות עמנו, כרך א' (תשס"א), עמוד עג, הפסקה הארץ והאחים הקנאים. Contributor613 - שיחה 02:16, 21 בדצמבר 2014 (IST)

הניקוד

ראיתי שהחלק הזה לא כל-כך ברור, גם לי שיודע את ההג'ה, ולא מדוייק. הערבוב בין סגול לפתח שם לתנועה AE הוא בעייתי. התנועה צריכה להיות A כמו ב UP, וAE לסגול לפי ההגיה המשוערת שכתב, למשל, הרב רצאבי. למה יש לחלק מהניקודים (קמץ/קטן, חולם) יותר מהגיה אחת? אם הכוונה למסורות הגיה שונות, כדאי לציין זאת, זה נראה מסורבל ולא מובן. למשל בחולם יש 3 הגיות ידועות. דומה לצירי (שיבוש נפוץ), דומה לחולם רגיל (שיבוש נפוץ) והתנועה שביניהם כמו בצרפתית. אשמח לשמוע נימוקים כדי להמנע משיבוש של המכוון Dafuki - שיחה 01:11, 8 בפברואר 2015 (IST)

טבלה "העיצורים"

יש שם כמה צלילים מוזרים ולא כל-כך מזוהים בחלק מהעיצורים. מישהו יכול לנקות? דוגמא פשוטה היא בקמ"ץ שנהגה רק כ"או" כמו אצל האשכנזים. למה מובאות שם 4 צורות שונות? Dafuki - שיחה 11:47, 3 במאי 2015 (IDT)

בדיקת עריכה

ראו עריכה זו ועוד אחת אחריה לפני כמה ימים, [מלבד העיצוב שיש לסדר], מישהו יכול להגיד אם יש ממש בעריכה זו? בברכה בן-ימין - שיחה 14:42, 12 ביוני 2018 (IDT)

טענה לא ברורה, הכנסתי תבנית הבהרה

כתוב במאמר "מנגד, דעתם של רבנים מקרב יהדות ארצות האסלאם" וכו'. ובניסוח הלא ברור הזה הכלילו את ההגיה העיראקית והג'רבאית והתימנית היחודיות בעצמן, כאילו שהם מסכימים שההגיה הספרדית היא הנכונה. ופשוט שהיו משנים להגיה הספרדית אם היה הדבר נכון. כמו כן הצבתי תבנית מקור. Snfdfk - שיחה 18:43, 13 בפברואר 2019 (IST)

טעמי המקרא

יש קשר גם אל טעמי המקרא או חזנות בסגנון הזה של תימנים ? פארוק - שיחה 20:31, 31 ביולי 2019 (IDT)

דיווח שאורכב ב-29 ביולי 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בקיצור נמרץ: ההסכמה הכללית בעניין הג' הדגושה בין הנוסחים השונים (בלדים, שאמים, ושרעבים) היא שמבטאים אותה כ j ורפויה כמו ר'. לא חולקים על זה בימינו.