שיחה:התכלות
תפיסה מוטעית של זמן[עריכת קוד מקור]
נושא ההתכלות רלוונטי רק בטווח הקצר מאוד. בטווח של מאות שנים ומעלה, הוא כבר חסר משמעות: מה ההשפעה כיום של הזיהום הסביבתי שיצרה עיר אדירה כקרתגו? עמית - שיחה 19:06, 12 בינואר 2015 (IST)
- ההשוואה לא במקומה. ראשית, לא ניתן למדוד בוודאות מוחלטת את ההרס הסביבתי סביב קרתגו, שכן אין בנמצא עולם מקביל זהה לחלוטין לעולם שלנו פרט לעובדה שבו לא קמה העיר קרתגו (בידוד משתנים, מעולם המדע). שנית, מאוד ייתכן כי אם תחקור את הנושא, תגלה שבמקום בו הייתה העיר יש ביוספרה שונה לעומת חצי קילומטר ליד. אם אתה שואל שאלה כדי להוכיח רעיון - כדאי שתהיה לך התשובה שלה. ושלישית, האדם כיום לא מייצר את אותם המזהמים אותם ייצרה האנושות לפני למעלה מאלפיים שנה. המזהמים היום קטלניים הרבה יותר ומתכלים הרבה פחות. שאל את עצמך מה יהיה המגוון הביולוגי בעוד עשרת-אלפים שנה במקום בו הייתה בעבר עיר ענקית כמו קהיר או לונדון, או במקום בו הייתה מטמנת חיריה. • צור סופר • שיחה • 19:37, 13 בינואר 2015 (IST)
- הטיעון שלך כי "לא ניתן למדוד בוודאות וגו" משמש בדרך כלל את חובבי האסטרולוגיה על מנת להסביר מדוע לשני אנשים שנולדו בזמן זהה אין גורל זהה, למרות כל מה שטוענת תורתם. השאלה שלי כמובן רטורית: התשובה היא אין השפעה מדידה, ומה שלא מדיד במקרה הזה, לא קיים. נכון מה שאתה כותב על החומרים הלא-מתכלים המיוצרים היום, רק הכינוי שלהם "מזהמים" הוא POV. נקודת המבט שלי למשל, היא של חובב גיאולוגיה. מנקודת המבט שלי בעוד מאה אלף שנה המין האנושי כלל לא יהיה קיים, וממילא לא יהיה זכר למה שהוא יצר. הרים יתרוממו, יבשות ישקעו, יצורים אחרים שונים לחלוטין מאלו שאנחנו מכירים יסתובבו על פני כדור הארץ, ואנחנו וכל הקלקר שאי פעם ייצרנו נתאחד למאגמה פוטוגנית. עמית - שיחה 21:44, 13 בינואר 2015 (IST)
- ההשוואה לאסטרולוגיה ממש לא במקום. בוודאי שניתן (לנסות) למדוד את ההשפעה הסביבתית שהותירו חברות אנושיות קדומות. ניתן להעריך את שינויי הסביבה ברמה הגלובלית (למשל, הרבה יותר חלקיקי פחם בגלעינים ימיים מאז שהאדם החל לשרוף עצים, לפני עשרות אלפי שנים) עד לרמה המאוד לוקאלית (אוכלוסיות הצבים מסביב ליישובי הקבע הראשונים באזורנו סבלו מלחץ טריפה). מבחינה גאולוגית, ההשפעה בת המדידה הזאת הייתה הבסיס להצעה (השנויה במחלוקת) של עידן גאולוגי חדש, האנתרופוקן. אין לי ספק שארכאולוגים ומדעני סביבה בעוד 10,000 שנה או 50,000 שנה יוכלו למדוד ולכמת את שאריות הקלקרים ולגלות לפיהם ערים ששגשגו בעבר. Reuveny - שיחה 22:00, 13 בינואר 2015 (IST)
- ההשפעה של החברה האנושית הקדומה לא עומדת בסימן שאלה: אפשר לתפוס ממותה ולשאול אותה. הטענות שלי הן שתיים: א. לתפיסת הזמן משמעות חשובה מאוד בערך, כי למשך ההתכלות של חומרים יש השפעה משמעותית רק על הטווח הקצר. יתכן שהממותות לא היו שורדות גם אילולא אכלנו אותן. ב. והיות שכך, הטענה שמדובר בזיהום היא בעיני הטוען, ובנושא הזה אפשר להתייעץ עם דינוזאור, שלא נזקק לשום עזרה אנושית כדי להיכחד. אגב, חוץ מגיאולוגיה אני גם חובב ארכיאולוגיה, וככזה אני מאוד אוהב חומרים לא מתכלים. כל אחד ונקודת המבט שלו. עמית - שיחה 23:18, 13 בינואר 2015 (IST)
- עמית, לדעתי חשוב שתוסיף את עמדת הארכיאולוגים לערך, אולי בפרק נפרד. אתה צודק בכך שאתה מציג את הנושא כתלוי השקפת עולם, ולדיון הזה צריך להיות ביטוי בערך עצמו. הפתרון שמצאת, להוסיף את הביטוי "בטווח הקצר", לא נכון לדעתי. הטווח הקצר שלי, כביולוג, שונה מהטווח הקצר שלך, כגיאולוג. משמע: השימוש במושג "בטווח הקצר" הוא שנוי במחלוקת, ולכן הסרתי אותו. ניתן להוסיף אותו שוב, אך זה צריך לבוא עם הרחבה מניחת דעת, עליה התחלנו לדבר בדף הזה, ולא כשבריר משפט. • צור סופר • שיחה • 23:54, 13 בינואר 2015 (IST)
- ההשפעה של החברה האנושית הקדומה לא עומדת בסימן שאלה: אפשר לתפוס ממותה ולשאול אותה. הטענות שלי הן שתיים: א. לתפיסת הזמן משמעות חשובה מאוד בערך, כי למשך ההתכלות של חומרים יש השפעה משמעותית רק על הטווח הקצר. יתכן שהממותות לא היו שורדות גם אילולא אכלנו אותן. ב. והיות שכך, הטענה שמדובר בזיהום היא בעיני הטוען, ובנושא הזה אפשר להתייעץ עם דינוזאור, שלא נזקק לשום עזרה אנושית כדי להיכחד. אגב, חוץ מגיאולוגיה אני גם חובב ארכיאולוגיה, וככזה אני מאוד אוהב חומרים לא מתכלים. כל אחד ונקודת המבט שלו. עמית - שיחה 23:18, 13 בינואר 2015 (IST)
- ההשוואה לאסטרולוגיה ממש לא במקום. בוודאי שניתן (לנסות) למדוד את ההשפעה הסביבתית שהותירו חברות אנושיות קדומות. ניתן להעריך את שינויי הסביבה ברמה הגלובלית (למשל, הרבה יותר חלקיקי פחם בגלעינים ימיים מאז שהאדם החל לשרוף עצים, לפני עשרות אלפי שנים) עד לרמה המאוד לוקאלית (אוכלוסיות הצבים מסביב ליישובי הקבע הראשונים באזורנו סבלו מלחץ טריפה). מבחינה גאולוגית, ההשפעה בת המדידה הזאת הייתה הבסיס להצעה (השנויה במחלוקת) של עידן גאולוגי חדש, האנתרופוקן. אין לי ספק שארכאולוגים ומדעני סביבה בעוד 10,000 שנה או 50,000 שנה יוכלו למדוד ולכמת את שאריות הקלקרים ולגלות לפיהם ערים ששגשגו בעבר. Reuveny - שיחה 22:00, 13 בינואר 2015 (IST)
- הטיעון שלך כי "לא ניתן למדוד בוודאות וגו" משמש בדרך כלל את חובבי האסטרולוגיה על מנת להסביר מדוע לשני אנשים שנולדו בזמן זהה אין גורל זהה, למרות כל מה שטוענת תורתם. השאלה שלי כמובן רטורית: התשובה היא אין השפעה מדידה, ומה שלא מדיד במקרה הזה, לא קיים. נכון מה שאתה כותב על החומרים הלא-מתכלים המיוצרים היום, רק הכינוי שלהם "מזהמים" הוא POV. נקודת המבט שלי למשל, היא של חובב גיאולוגיה. מנקודת המבט שלי בעוד מאה אלף שנה המין האנושי כלל לא יהיה קיים, וממילא לא יהיה זכר למה שהוא יצר. הרים יתרוממו, יבשות ישקעו, יצורים אחרים שונים לחלוטין מאלו שאנחנו מכירים יסתובבו על פני כדור הארץ, ואנחנו וכל הקלקר שאי פעם ייצרנו נתאחד למאגמה פוטוגנית. עמית - שיחה 21:44, 13 בינואר 2015 (IST)
דיווח שאורכב ב-28 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
אין זמן התכלות של מתכת