אנתרופוקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַנְתְרוֹפּוֹקֶןיוונית: "אנתרופוס" – אדם, "קן" – חדש) הוא מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.

תלכיד פלסטיק(אנ'), ממצא אנתרופוקוני מובהק
הכימאי, זוכה פרס נובל, פול קרוצן אשר טבע את המונח

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח טבע הכימאי פול קרוצן, זוכה פרס נובל לכימיה, בשנת 2000. הוא ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה[1]. אף שקמו לה מתנגדים[2], קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008[3]. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה. למרות שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מהתקופה הפלאוליתית ועד למהפכה התעשייתית[4].

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים :

  • עליית גובה פני הים עקב עליית נפח המים מהתחממות. תופעה זו גורמת כבר כיום לאיבוד שטחי מגורים במדינות איים[8].

רישומים גאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות בשכבות בקרקע[9], לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על הקרקע בכדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן. בכדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.

  • טריניטיט - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר הניסוי טריניטי, אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
  • תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם בטבעות עצים[10][11].
  • ניתן למצוא פלסטיק (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו בשקע מריאנה[12]). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה[13][14].
  • כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף אבני תלכיד המכילות בתוכן שאריות פלסטיק (אנ')[15][16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
  2. ^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
  3. ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
  4. ^ https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2213305413000404
  5. ^ אבי בליזובסקי, ‏חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין, באתר "הידען", 22 ביוני 2015
  6. ^ https://www.zavit.org.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/
  7. ^ https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0185809
  8. ^ AFP, המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  9. ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
  10. ^ https://heb.sciences-world.com/anthropocene-began-1965-55944
  11. ^ https://heb.sciences-world.com/loneliest-tree-world-marks-new-age-87361
  12. ^ ynet, 11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם, באתר ynet, 20 במאי 2018
  13. ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
  14. ^ דר. אסף רוזנטל, ‏התקופה האנתרופוגנית, באתר "הידען", 17 בינואר 2016
  15. ^ https://www.nytimes.com/2014/06/10/science/earth/future-fossils-plastic-stone.html
  16. ^ https://www.livescience.com/46057-human-trash-becomes-new-plastiglomerate-rock.html
קנוזואיקון
פלאוגן נאוגן רביעון
פלאוקן אאוקן אוליגוקן מיוקן פליוקן פליסטוקן הולוקן
גלס פליסטוקן תחתון פליסטוקן תיכון פליסטוקן עליון גרינלנד נורת'גריפיאן מגהליאן