שיחה:חזון הצמחונות והשלום

"בספר זה נקבצו עוד עשרות פסקאות ומאמרים נוספים של הרב קוק בנושא הצמחונות, שלא היו למראה עיניו של הרב דוד כהן (הנזיר) בשעה שפרסם את 'חזון הצמחונות והשלום'." (מתוך הערך) - טעות גסה. יהונתן • נעים לשוחח! • כ"ב באדר ה'תש"ף • 15:25, 18 במרץ 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחזון הצמחונות והשלום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=8204 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090211031033/http://machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=8204 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:47, 14 בנובמבר 2022 (IST)

חשיבות הפסקה מעין איה

בסוף הפתיח קיימת פסקה על כך שעל אף שמחזון הצמחונות והשלום עולה שהרב קוק ראה בצמחונות אידיאל לעתיד הרחוק, בפסקה בעין איה כתב "אם היה איזה מאכל שימלא מקום הבשר בהזנה הי' נחשב טביחת בע"ח לאכול בשרם לדבר בלתי הגון, כיון שיוכל האדם להניח הבע"ח בחיותם ולהספיק מזונו הראוי לו מדברים זולתם". הפסקה מסתיימת בהצהרה על כך שכיום ידוע שבשר אינו נחוץ מבחינה תזונתית. ובעצם כתוב כמעט במפורש שלפי הרב קוק בעין איה, יש לממש את הצמחונות כבר כיום כיוון שטעם ההימנעות ממנה אינו רלוונטי. יש לי שתי הערות שגורמות לי להתלבט אם יש להשאיר את הפסקה הזו:

א. מדובר במשפט אחד פסקה בודדת בחיבור שכנראה נכתב לפני המסה הגדולה "אפיקים בנגב" שבה מובאים טעמים נוספים להסתייגות מצמחונות בהווה. לא ברור עד כמה הפסקה הזו בולטת באופן שמצדיק את הצגתה באופן כמעט שווה מול 'חזון הצמחונות והשלום', ועד כמה היא באמת משנה את הבנת שיטתו של הרב. ייתכן מאוד שהיא משקפת את תחילת התגבשות הרעיון במוחו של הרב קוק, וחזון הצמחונות מציג את שיטתו המלאה יותר. ייתכן שישנם מקורות אחרים בכתבי הראי"ה שמטים את הכף לטובת חזון הצמחונות והופכים את הפסקה בעין איה לשולית עוד יותר. אני לא מכיר, אשמח אם מישהו שיודע יציין אותם.

ב. מסתבר שאם בתקופתו של הרב קוק היה ידוע שאכילת בשר אינה נחוצה, הוא לא היה משנה את דעתו לטובת הצמחונות, אלא מחפש טעמים אחרים להימנעות התורה מציווי על צמחונות, והיה מגיע למסקנה זהה, שזמנה של הצמחונות עוד לא הגיעה (כפי שעשה לבסוף). תפיסה כזו של הדברים מוציאה את העוקץ מהפסקה בעין איה.

כך הדברים נראים לי, ואני מניח שאפשר לראות אותם אחרת. לעת עתה לא מחקתי את הדברים כי אני מתלבט עדיין האם יש לפסקה הזו מקום בפתיח. מתייג את בעלי הידע ביהדות לשמיעת דעתם בנושא. עמד (שיחה | תרומות) • י"ג באייר ה'תשפ"ג • 00:08, 4 במאי 2023 (IDT)

המשפט בסוף "כיום ידוע וכו'" בוודאי שלא מתאים כאן. בגוף השאלה שלך לא עיינתי. בברכה, גיברס - שיחה 00:27, 4 במאי 2023 (IDT)

ללא המשפט האחרון אין חשיבות רבה לאפשרות ההיפוטתית של תזונה בריאה ללא בשר, ולכן אין צורך בציטוט מעין איה, ומספיק להזכיר שאחת הסיבות להימנעות מאכילת בשר היא הצורך בו לחיזוק הגוף. הסיבה הזו מוזכרת בגוף החיבור חזון הצמחונות והשלום. אבל כיוון שבשונה מעין איה, חזון הצמחונות מבליט את הבעיה המוסרית ולא הבריאותית, ללא הדעה המדעית סיבה זו לא כל כך משפיעה על קריאת הערך ואין צורך כלל להזכירה בפתיח. (אגב, אינני מבין בבריאות ואין לי מושג עד כמה הדעה הנזכרת מקובלת כקונצנזוס ואם אפשר להציגה כדבר ידוע). עמד (שיחה | תרומות) • י"ג באייר ה'תשפ"ג • 00:56, 4 במאי 2023 (IDT)

יש לפסקה חשיבות מסוימת, בהסתייגויות מתבקשות, אבל לא בפתיח. ידך-הגדושה - שיחה 01:51, 4 במאי 2023 (IDT)

@עמד הן המסקנה של הפסקה והן דבריך הם מחקר מקורי, ולכן דינם להיגנז. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 02:09, 4 במאי 2023 (IDT)

אני מתנגדת להעברת המידע למקום אחר, חשיבותו היא גדולה. הליקוט הזה ואמרים נוספים של הרב קוק מראים התלבטות בין מצד אחד "טבע הצדק הטבעי אשר נטע יוצר האדם בקרבו" וההסתייגות במקורות מאכילת בעלי חיים, לבין הגות קבלית ופסיכולוגית מהצד השני. הרב קוק עצמו התנזר מאכילת בשר למעט בארוחת שבת בגלל צער בעלי חיים. הרב שאר ישוב הכהן שגדל על ברכי הרב קוק פשוטו כמשמעו, נשאל מדוע הרב התנזר מבשר, והוא השיב "נו, פשוט, בגלל חזון הצמחונות והשלום"[1]. La Nave - שיחה ‏ 08:25, 4 במאי 2023 (IDT)

הרחבתי קצת את הפסקה כדי להציג את ההבדל בין חזון הצמחונות לעין איה, וכן הוספתי מקורות נוספים בעין איה שמתנבאים בסגנון אחד. עדיין אני מסופק אם מקומה של הפסקה בפתיח או בגוף הערך, בפרק שיעסוק בנימוקים לשלילת הצמחונות בזמן הזה, או בהשוואה בין חזון הצמחונות והשלום לכתבים אחרים של הרב קוק. עמד (שיחה | תרומות) • י"ג באייר ה'תשפ"ג • 16:49, 4 במאי 2023 (IDT)

בסדר, אבל.

הטקסט הזה אינו מאמר אלא ליקוט אמרים. השליש הראשון מדבר על רגש הרחמים שאלוהים יצק בנו. הרב בז לפילוסופים שמברברים על מוסר ומתעלמים מהרגש הזה עד שהוא נחנק כמעט לגמרי, אולי הוא מתכוון לפילוסופים כמו דקארט. אחרי החלק הראשון הארוך והנוגע הלב, שהמסקנה שלו ברורה, היוצרות מתהפכות והוא מעלה היפותזות פסיכולוגיות, למשל שאם בני אדם לא יאכלו בשר הם יאכלו זה את זה. ושאם נזדהה עם בעלי החיים ונרחם עליהם, נרד לרמתם, ולכן המסקנה היא שצריך לאכול אותם. לטעמי אלה השערות די חלשות יחסית לחלק הראשון, פופוליסטיות משהו. אם דוד כהן שליקט את הטקסט היה הופך את החלקים, מתחיל בהשערות הקבליות והפסיכולוגיות ואחריהן רגש הרחמים הטבעי, המסקנה הייתה הפוכה. וידוע לנו שהמסקנה של הרב קוק עצמו הייתה הפוכה, והוא נקט צמחונות בגלל רחמים. זאת הבנתי של הטקסט כאישה לא דתייה שמבינה את הרגש של הרב קוק כלפי בעלי חיים ואינה אוכלת אותם.

לא שיניתי מה שכתבת, טיפה מיתנתי ומחקתי כפילות. La Nave - שיחה ‏ 23:40, 4 במאי 2023 (IDT)

ההגדרה של חזון הצמחונות והשלום כליקוט אמרים אינה מדויקת. השוואה מול המאמרים המקוריים מגלה שהרב דוד כהן לא שינה בהם כלום, אלא רק השמיט את החלקים שאינם עוסקים בצמחונות. המאמר המרכזי בחיבור, "אפיקים בנגב", הועתק בפרקים שלמים. למעשה פרקים א'-ט' בחזון הצמחונות והשלום, שעוסקים גם ברגש הרחמים וגם בחששות המוסריים, הם העתק מדויק של פרק ו' ב"אפיקים בנגב" בשלמותו (ראי מכאן והלאה). כך שהטענה שלך חסרת בסיס, וההעדפה שלך את החלק הראשון על פני החלק השני היא מחקר מקורי, וכנראה שגוי. והעובדה שאת מתקשה להבין את מסקנתו של הרב קוק לא אמורה להשפיע על ויקיפדיה, כמובן.
מכל מקום, את צודקת שהרב קוק נותן מקום רב לרגש המוסרי, ולכן הוא מרחיב בביאור טעמי המצוות שמטרתן לטפח אותו. אפשר להרחיב בפתיח על העניין הזה. עדיין העיסוק בסיבה הבריאותית וההשוואה לעין איה, נראים לי מיותרים בפתיח. והשורה האחרונה בכלל היא פריט טריוויה לא קשור, וכמדומה שגיברס וביגל הסכימו לכך. עמד (שיחה | תרומות) • י"ד באייר ה'תשפ"ג • 03:01, 5 במאי 2023 (IDT)

אם אנשים חושבים שזה פרט טריוויה לא קשור, אז כנראה משמעותו לא ברורה, ולכן שיניתי את הניסוח.

אני מבקשת להכניס את עדותו של שאר ישוב כהן שהרב קוק היה צמחוני (למעט ערבי שבת וחג) בגלל חזון הצמחונות והשלום, כמובן יש לזה משמעות גדולה בערך על החזון. La Nave - שיחה ‏ 09:16, 5 במאי 2023 (IDT)

לגיטימי להעיר שהדעה הזו לא מקובלת היום כדי לא להטעות את הקורא, אבל הכנסת ההערה הזו בגוף הטקסט מניחה במובלע שהיא משפיעה על קריאת הטקסט, וההנחה חסרת המקור הזו מוטלת בספק רב בעיני. העברתי את זה להערה, ועדיין אני חושב שהפסקה הזו לא שייכת לפתיח.
מבחינתי אין בעיה להכניס את העדות של הרב שאר ישוב, תוך ציון מקור (אני לא מכיר את המקור הזה). אכן יש לזה משמעות גדולה. עמד (שיחה | תרומות) • י"ד באייר ה'תשפ"ג • 09:26, 5 במאי 2023 (IDT)

בסדר. אני מקווה שהקורא מספיק ידען כדי להבין שהתפיסה הזאת שונה ממה שידוע היום, אבל לא בטוחה בכך, להפך, אנשים יסתמכו על האמירה של הרב קוק כאמת תזונתית. לכן ראוי לסייג מיד, אבל אני מוותרת.

את עדות שאר ישוב כהן הביא ההיסטוריון משה נחמני, ביקשתי לברר כמה פרטים ואני אכניס אותה לאחר בירור.

בכל מקרה עובדה היא שהרב היה צמחוני (למעט ערבי שבת וחג) על אף החלק השני. האם חש שהוא נעלה מוסרית מעל שאר בני האדם ואינו נתון בסכנת ההידרדרות המוסרית שהם יהיו נתונים בה אם יעברו לצמחונות? אני לא חושבת. La Nave - שיחה ‏ 11:58, 5 במאי 2023 (IDT)

אני סבור שהניסוח "תוך התבססות על הדעה שהייתה מקובלת בזמנו" מספיק בשביל שאנשים לא יקבלו את הדברים כאמת מוחלטת.

אגב, אם אני לא טועה, לא התייחסת כל כך להצעה להעביר את הפסקה על עין איה להמשך הערך. האם את מתנגדת, מסכימה, או לא אכפת לך?

בנוגע לטענה שהרב קוק היה צמחוני, הרב אבינר (כאן) והרב לונדין טוענים כאן שהוא לא היה צמחוני (עמוד 24 הערה 2), אינני יודע מה מקורותיהם, ואני מסכים שהמחקר של משה נחמני (עכשיו מצאתי אותו ברשת) נשמע הרבה יותר אמין. מכל מקום, הרב לונדין מצטט שם דברים מפורשים של הרב קוק על כך שיש מקום לצמחונות אצל "קדושי רוח השואפים לרוממות קדשי קודשים", וייתכן מאוד שהוא ראה עצמו עונה להגדרה הזו. יש מקומות שהוא מעניק לעצמו במפורש תארים דומים. בינתיים לא מצאתי דוגמה יותר טובה מהמשפט הזה כאן: "נשמתי רחבה, גדולה ואדירה. אני מרגיש תפארתי והדר רוחי בקרבי. מלא אנכי עז וחופש. הפחדנות המתעטפת בלבוש של יראת שמים, לא תוכל להוליך אותי שולל. צופה אני את פני האמת, הוד הקודש מתנוצץ לי". עמד (שיחה | תרומות) • י"ד באייר ה'תשפ"ג • 14:13, 5 במאי 2023 (IDT)

אני מתפשרת על הנוסח שלך ומתנגדת להעברתו מהפתיח למקום אחר.

הציטוט מפי הרב קוק משעשע כי הוא נשמע כמו נתניהו וההקשר לא ברור, אז אי אפשר להתייחס לזה.

אכן, משה נחמני כתב מאמר תשובה למאמרים של אבינר ולונדין. נחמני הוא חוקר היסטוריה יהודית וחוקר בין היתר את היחס לבעלי חיים ביהדות, ומחקריו נאמנים. ביקשתי ממישהו שהוא חבר פייסבוק שלו לקבל ממנו מידע ואני מחכה לזה.

לגבי אבינר אני רוצה להעיר, שהוא כתב את אחד המאמרים המטלטלים ביותר שקראתי מפי יהודי דתי, על הסבל של בעלי החיים בתעשיית המזון. עד כדי כך שכתב שאילו בעלי החיים יכלו להתפלל הם היו מתפללים, ואולי הם באמת מתפללים באיזו דרך. מה זה אומר כשיהודי מאמין אומר דבר כזה? [2].

לצד זה הוא פתח את המאמר במילים "איני צמחוני, איני טבעוני, אך אני בן אדם",ובהמשך "אמרנו, איננו צימחונים, מותר לאכול בשר, אך לא במחיר כל כך הרבה אכזריות".

באנגלית יש ביטוי שלקוח מהמלט - The lady doth protest too much, methinks, הגברת מכחישה יותר מדי, וזאת הרגשתי לגבי אבינר - הוא יותר מדי מדגיש שאינו צמחוני, בפעם השנייה בלשון רבים כדי להרחיק את עצמו מהטענה. יש זרמים ביהדות שעוינים חמלה כלפי בעלי חיים, ואנשים מרגישים אנוסים להתנכר לרגשותיהם ולהכחיש את פעולותיהם. La Nave - שיחה ‏ 09:08, 7 במאי 2023 (IDT)

מעניין, בהמשך למה שאמרתי על תחושתי שהרב אבינר "מכחיש יותר מדי" שהוא צמחוני, אני קוראת את התגובות לפוסט של משה נחמני על מאמר של אבינר לפני 8 שנים, שבו הוא קבע שהרב קוק לא נמנע מבשר מסיבה אידיאולוגית [3]. אחד המגיבים לפוסט כתב:

"בנוסף לכל יש לציין שגם הרב אבינר נמנע מאכילת בשר בימות השבוע (ואולי אף בשבת).

העיד לי בנו שעד לאחרונה לא היו כלים בשריים בביתו."

ונחמני השיב לו "חיכיתי שמישהו יציין זאת".

אין על תחושת הבטן, היא תמיד צודקת :-) La Nave - שיחה ‏ 09:27, 8 במאי 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

הדברים שכתבת על הרב אבינר מאוד מעניינים, אבל אינם קשורים לנושא הדיון.
אני רק רוצה לציין שהרב לונדין כתב שהרב קוק לא היה צמחוני בהקדמת פירושו ל"חזון הצמחונות והשלום", שקיבל בין השאר הסכמה מהרב שאר ישוב, שציין בהסכמתו את הרב קוק והרב הנזיר באותו משפט, תוך שהוא מציין שאביו היה צמחוני, ולא אומר זאת גם על הרב קוק. מצאתי גם הצהרה של הרב זלמן מלמד שהראי"ה והרצי"ה לא היו צמחונים. לדעתי יש להזכיר גם הטענות הללו בערך לצד עדותו של הרב שאר ישוב, כמובן בתור טענות ולא עדויות. עמד (שיחה | תרומות) • י"ז באייר ה'תשפ"ג • 11:36, 8 במאי 2023 (IDT)

אין לי התנגדות לציין דעות אחרות, ועם זאת, כפי שכתב נחמני בפוסט "כדי לקבוע האם עובדות היסטוריות כלשהן היו או לא, צריך לחקור זאת בכלים היסטוריים: עדויות, ראיונות, מסמכים, הוכחות. סברות והשערות אינן מספיקות. גם לא גאונות בתורה ובמידות וכו'. היסטוריה זה תחום ומקצוע בפני עצמו. ואידך זיל גמור." עדותו האישית הישירה של שאר ישוב כהן, המוקלטת בקול ובווידאו (לדברי נחמני), פעמיים בהפרש של שנים, מכריעה את הכף. La Nave - שיחה ‏ 13:23, 8 במאי 2023 (IDT)

מקובל עלי, נראה לי שאוסיף את הטענות שלהם בהערה.

הדיון קצת הוסט. אם נחזור לדיון המקורי, אני עדיין חושב שהפסקה על עין איה אינה משמעותית מספיק בשביל אזכור בפתיח (לא הובא מקור כלשהו העוסק בחזון הצמחונות והשלום שמייחס לנושא משמעות רבה). אם יש צורך באיזון - העובדה שהרב קוק נמנע מאכילת בשר בימי חול מספיקה. אני חושב שזה לא טוב שהפתיח כל כך ארוך ביחס לגוף הערך. עמד (שיחה | תרומות) • י"ז באייר ה'תשפ"ג • 15:09, 8 במאי 2023 (IDT)

הפסקה בעין איה היא טעונת משמעות, כי היא הופכת את החזון על פיו. כשהרב כותב "אי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כ"א בעכרו את רגש מוסרו ע"י שפך דם, יהיה גם דם בע"ח", זה נכון, כי הנה אפשר למין האנושי ללא בשר. La Nave - שיחה ‏ 05:55, 9 במאי 2023 (IDT)

לא הבנתי למה היא הופכת את החזון על פיו, ומה הקשר בין המשפט הזה לחלק השני של דברייך. בכל מקרה זה כנראה מחקר מקורי. עמד (שיחה | תרומות) • י"ח באייר ה'תשפ"ג • 10:32, 9 במאי 2023 (IDT)

שום מחקר מקורי. אתה צודק שעין איה לא הופך את החזון על פיו, הוא מתכתב איתו והולך יד ביד איתו ונותן לו תשובה אפשרית. החזון פותח בשאלה איך יתכן שאלוהים ברא אותנו עם חמלה כלפי בעלי חיים, ומצד שני הורה לנו או התיר לנו להתעלל בהם. תשובת החזון היא שזה רק זמני - או עד שנעלה לדרגה מוסרית כלשהי, או כשיהיה מזון שיחליף את תפקיד הבשר בתזונה, או באחרית הימים: "העתיד הוא ירחיב צעדינו ויוציאנו מן השאלה המסובכת הזאת" (סוף פרק ב').

הפסקה בעין איה כן עשויה להפוך את הפרשנות הרווחת לחזון, מי שהבין שנאסר עליו להימנע מבשר יכול עכשיו להבין אחרת. הפרשנות הרווחת היא גם שהרב קוק עצמו נמנע מבשר בימות השבוע מטעם סיגוף, ועדות שאר ישוב כהן אומרת מטעם אידיאולוגי. גם עין איה וגם שאר ישוב כהן קשורים לחזון בקשר ברור וחשוב לקוראים. איננו מפרשים, אנחנו רק כותבים עובדות, וולא מצאתי סיבה אנצי' לדחוק אותם מהפתיח. La Nave - שיחה ‏ 17:01, 9 במאי 2023 (IDT)

את מפספסת את העובדה שחזון הצמחונות והשלום מתייחס לנימוקים הבריאותיים בדרך אגב לגמרי, ולעומת זאת מפרט בהרחבה את החששות המוסריים ממימוש הצמחונות. ההבנה שלי בחזון היא, שהחזון יתממש רק לאחר ששני הנימוקים לא יהיו רלוונטיים, כלומר גם האנושות תעלה מוסרית, וגםלא יהיה צורך בבשר, ולא "או או" כפי שהצגת זאת. (יש לציין שבתחילת פסקה ז' משמע שהנפילה המוסרית והריפיון האנושי מגיעים ביחד).

לטעמי הפתיח הנוכחי ארוך מדי יחסית לערך, ולא ממלא כראוי את תפקידו לתת לקורא תקציר תמציתי של הערך. משיקולים אנציקלופדיים, יש להשאיר בפתיח רק את העובדות העיקריות באופן מובהק, קרי: תיאור החיבור ותהליך יצירתו ותקציר של תוכנו. העובדה על צמחוניותם של הרב קוק והרב הנזיר אינה משמעותית כל כך, אבל בכל זאת קיבלתי את הכנסתה בפתיח, כיוון שהיא יחסית קצרה, ולכל הדעות יש לה קשר משמעותי לערך, שהראיה לכך היא העיסוק הנרחב יחסית בשאלה זו. לעומת זאת, לא מצאתי עיסוק נרחב בנימוק הבריאותי או השוואה של חזון הצמחונות והשלום מול הפסקאות בעין איה, וכן אין מקור לפרשנות שלך לפיה לאחר שהתברר שאין צורך בבשר מבחינה תזונתית אין בעיה בצמחונות לפי הרב קוק. לכן אני קורא "מחקר מקורי" לטענה שעין איה חשוב מספיק לנושא הערך עד כדי אזכור בפתיח. עמד (שיחה | תרומות) • י"ט באייר ה'תשפ"ג • 18:32, 9 במאי 2023 (IDT)

הפרק "הקרבת קורבנות לעתיד לבוא"

הרב קוק דן בנושא הקורבנות בפסקה ממאמר "אפיקים בנגב" שקיימת בוויקיטקסט, אך למעשה "חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית", הפרסום המקורי של הרב הנזיר, מסתיים בתיאור העתיד לבוא, מבלי עיסוק בנושא הקרבת הקורבנות. לכן הפרק לא שייך לערך ודינו להימחק, או לפחות להצטמצם משמעותית תוך הבהרה שהתוכן שבו לא קיים בחיבור המקורי. אני חושש לעשות זאת ללא דיון כיוון שהתוכן קיים בערך כבר מ-2006, ואין פוצה פה ומצפצף. אולי אני טועה? מה אומרים בעלי הידע בכתבי הראי"ה? עמד (שיחה | תרומות) • י"ט באייר ה'תשפ"ג • 17:01, 10 במאי 2023 (IDT)

אין לי דעה כי אינני מבינה את התסבוכת. La Nave - שיחה ‏ 21:12, 10 במאי 2023 (IDT)

בקיצור: הפרק הזה לא קיים בפרסום של הרב דוד כהן "חזון הצמחונות והשלום" אלא בכתבים אחרים של הרב קוק, ולכן לכאורה אין לו מקום בערך. עמד (שיחה | תרומות) • כ' באייר ה'תשפ"ג • 21:57, 10 במאי 2023 (IDT)

תוכנית הפרק שייך לחזון הצמחונות והשלום, אני מציעה שתצמצם את הפרק ותציין שזה לא קיים בלקט המקורי של הרב דוד הכהן (זה לא חיבור אלא לקט או עריכה).

למי הוא מקדיש את הלקט? "לעילוי נשמת נכדו, נושא שמו,יקירי וחביבי מופלא בתורה ובמעשים, נזר מאכילת בשר בעלי חיים מהיותו בן עשר שנים ויותר". La Nave - שיחה ‏ 08:30, 11 במאי 2023 (IDT)

אין יודע למי הלקט מוקדש? אני מוצאת שמעניין שהוא הקדיש את הלקט לבחור שהלך לעולמו בטרם עת, והיה צמחוני מגיל עשר. יתכן שדוד כהן בחר את הקטעים כך שיתאימו לצמחונות, ולכן לא כלל את הפרק על קורבנות משום שהן לא קשורות לצמחונות. כלומר הן קשורות ליחס לבעלי חיים בהווה ובאחרית הימים, אבל אינן סוגיה צמחונית. אני מוצאת שמעניין גם שדוד כהן ציין את הגיל שבו הבחור עבר לצמחונות - גיל עשר. כלומר הבחור ער לצמחונות לא משום שכך גידלו אותו, ובוודאי לא משום שהרגיש מספיק נעלה מוסרית כך שצמחונות לא תפגע בו. ודוד כהן שומר בליבו פינה לבחור הזה על כך. La Nave - שיחה ‏ 16:23, 12 במאי 2023 (IDT)