שיחה:חינוך בישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבנה שנות הלימוד[עריכת קוד מקור]

חסר בערך מידע ופסקאות על מבנה הלמידה בישראל. כלומר 6 שנים יסודי, 3 חטיבה ועוד 3 תיכון. כמו כן אני יודע שבעבר זה היה שונה, 8 שנים יסודי ואז 4 שנים תיכון. בכל מקרה חשוב להכניס את זה לערך, וגם לתת פסקה על שיטת ה-K-12 וכל זה. מוזמנים לשאוב השראה מהערך https://en.wikipedia.org/wiki/Education_in_the_United_States#School_gradesאסף (Sokuya)שיחה 16:36, 11 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

השינוי במבנה החינוך הפורמלי בבתי הספר בישראל (מהמתכונת ההיסטורית של 8 שנים יסודי ו-4 תיכון למתכונת הקיימת של 6 שנים יסודי, 3 חטיבת ביניים ועוד 3 תיכון) הוחל ברפורמה של זלמן ארן, שר החינוך והתרבות בשתי קדנציות (בשנים 1960-1955 ובשנים 1969-1963). הרפורמה אושרה בכנסת ב-1968. שזרתי את המידע הרלוונטי לעניין זה בפרק ההיסטוריה של הערך. Semper.fidelia - שיחה 10:28, 24 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

הרפורמה בעיריית ירושלים[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב אביתרג,
אודה מאוד לחוות דעתך אם אתה מסכים איתי שיש חשיבות להוסיף בערך חינוך בישראל את הפסקה "הרפורמה בירושלים (המאה ה-21)", שתכלול את הטקסט דלהלן או חלק ממנו:

בעשור השני של המאה ה-21 ביצע ראש עיריית ירושלים רפורמה במערכת החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי הדתי והחינוך הערבי שבניהול עירוני בעיר, תחת המוטו של "התאמת ההיצע של המערכת לצורכי משתמשיה"[1].
במסגרת הרפורמה נפתחו אזורי הרישום בעיר, כך שכל הורים יכלו לשלוח את ילדם ללא הגבלה לבית הספר שנבחר על ידם. במקביל הוגברה השקיפות ובמטרה לאפשר להורים בחירה מושכלת פיתחה העירייה "עץ ערכים" שמודד כל אחד מבתי הספר לפי שלושה פרמטרים;"חברתי-ערכי: האקלים החברתי, ערכיות והתנדבות, אחוז גיוס לצבא, ואחוז השתתפות בפעולות מחויבות אישית ובתנועות הנוער. סביבה פדגוגית: יחסי מורים, הורים ותלמידים, האקלים הלימודי והתנאים הפיזיים, ומידת שביעות הרצון של ההורים מבית הספר. והישגים: אחוז הזכאים לבגרות, אחוז המצטיינים, אחוז העומדים בדרישות הסף לאוניברסיטה ומדד המדעים". בנוסף הענקה למנהלים אוטונומיה ניהולית רחבה ליישם את גישותיהם הפדגוגיות, והמנהלים הכוונו לחתור למצוינות תוך "קנאת סופרים" בריאה[1].
לאחר יישום הרפורמה חלה צמיחה של כ-12% אחוזים במספר התלמידים במערכות החינוך (בניגוד למגמה השלילית שהייתה קודם לכן), שיעור הזכאות לבגרות מקרב כיתות י"ב בבתי הספר היהודיים עלה מ-64% ל-72% ובחינוך הערבי חל זינוק מ-300 תלמידים במערכת החינוך העירונית לכ-5,000 תלמידים וכ-40% מכלל התלמידים במגזר הערבי בירושלים הביעו רצון לעבור למערכת החינוך העירונית[1].
לפי ראש העיר דאז, ניר ברקת, מתן האפשרות להורים לבחור את בתי הספר לילדיהם הובילה באופן ישיר לכך ש"חלק מבתי הספר הטובים פחות, ביניהם רבים שפעלו בשכונות חלשות יותר, חוו צניחה בביקוש להם, וכמה מהם פשוט נסגרו. את בתי הספר הטובים, שנהנו מביקוש מוגבר בזכות האיכות שהעניקו, אתגרה העירייה להרחיב את מרכולתם, והם אכן הגיבו בהרחבת ההיצע החינוכי שלהם, כלומר בפתיחת סניפים נוספים במקומות נוספים. באופן טבעי, הסניפים החדשים נפתחו במבני בתי הספר הטובים פחות שנסגרו, תוך שימור חלק ניכר מצוות המורים המקורי, אך בגישה ניהולית שונה ותחת הנהלה חדשה"[1].
תודה רבה בן נחום - שיחה 22:34, 21 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
לא התעמקתי, אך מקריאת קנגורו נראה שיש חשיבות. רצוי למצוא מקורות נוספים לנאמר, אולי גם מקורות שמבקרים את אותה רפורמה או ממעיטים בערכה, כדי שהטקסט יהיה כמה שיותר אובייקטיבי, ולא יישמע כמו יח"צ לניר ברקת. נשמע שיהיה קל למצוא פה ושם מתנגדים לאותה רפורמה, מאחר ש"חלק מבתי הספר... פשוט נסגרו", ואולי ישנם כמה מנהלי בתי ספר או הורים שבית הספר שלהם נסגר, שהיה להם מה לומר בעניין... אביתר ג'שיחה09:33, 22 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
היי דוד... אם כבר עיינת באותה עריכה, אשמח לשמוע דעתך עליה
חנוכה שמח! בן נחום - שיחה 15:22, 22 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
לעניות דעתי העריכה הייתה לעניין, היא בהחלט אנציקלופדית. (אך אני מסכים עם אביתרג שכדאי להוסיף מקורות שמבקרים את העניין) חנוכה שמח, --דוד -- Cumputer guy - שיחה, כ"ד בכסלו ה'תש"ף 16:33, 22 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
אכן הוספתי מלכתחילה מקורות נוספים שמותחים ביקורת. בן נחום - שיחה 19:31, 22 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
צודק, לא שמתי לב לשורה האחרונה. --דוד -- Cumputer guy - שיחה, כ"ה בכסלו ה'תש"ף 19:59, 22 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
הועתק מהדף "שיחת משתמש:דוד שי":
חנוכה שמח דוד שי,
סליחה על הפלישה לדף השיחה שלך. אנא אמור לי אם זה בסדר מצדך שאני פונה אליך כאן בעקבות עריכה שלך, ואני מבטיח שאם זה לא מתאים לך לא אפנה אליך כאן שוב.
השבוע, לאחר שהוספתי לערך חינוך בישראל פיסקה "הרפורמה בירושלים (המאה ה-21)", שיפרת בצורה ניכרת את הפיסקה. לצערי משתמש:Eladti מחק את כל הפיסקה (על שני המקורות השונים בה) לבלי השאיר לה שריד ופליט.
לאור זאת שאלתי היא האם ניתן להסיק מהתרומה שלך שלדעתך יש חשיבות אנציקלופדית לפסקה הנ"ל כפי שהיתה אחרי העריכה שלך.
תודה בן נחום - שיחה 11:57, 25 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
:אתה יודע שכאשר עריכה שלך אינה לרוחי, אני מסוגל למחוק אותה. במקרה הזה לא מחקתי אלא רק שיפרתי, משום שסברתי שיש לה מקום. גם אני שמתי לב שהתוספת שלך נותנת משקל רב יחסית לאירוע ירושלמי, אבל סברתי שעדיין יש בתוספת זו כדי לתרום לקורא, ואולי תורחב בהמשך להתייחסות לסוגיה זו בערים אחרות. דוד שי - שיחה 13:54, 25 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
סוף העתקה

מחיקת הפסקה הארוכה הזאת היתה מוצדקת. לא רק בשל הקשרה המקומי של הפסקה לירושלים בלבד, אלא בעיקר בשל תוכנה שנראה כאילו נלקח ישירות מאתר העירייה בזמן שהיתה בראשותו של ניר ברקת. האיש כתב מאמר-תעמולה בו שיבח את פועלו שלו, ואת הבמה לשבחים הללו קיבל מ"השילוח". אם הירחון הזה היה קצת יותר רציני, היה מעניק במה לעיתונאי או למומחה כלשהו שיציג את הסטטיסטיקות וינתח את הנתונים. במקום זאת, המאמר הזה משמש כמקור והוא אינו ראוי לשמש ככזה.
אני רואה בעיה בצורה שבן נחום העתיק לכאן קטעים מדפי שיחה של משתמשים. לא רק שלא השתמש בתבניות הנהוגות המיועדות להעברת דיונים, כך שניתן יהיה להבין מתי הדברים נאמרו, איפה ובאיזה הקשר, אלא שגם אם היה משתמש בתבניות הללו כאן, יש בכך משהו לא תקין. קטעי השיחות עם משתמשים שונים נעשו בצורת דיאלוגים בדפי השיחה שלהם. ברגע שנאספו לכאן, יצר הדבר מצג-שוא כאילו היה כאן איזשהו דיון רב-משתתפים, ולא כך. עדיף שבן נחום יציג את פנייתו למשתמשים האחרים בדף השיחה של הערך הרלונטי ופשוט יתייג אותם. אם ירצו, יגיבו. Liad Malone - שיחה 17:33, 25 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

אתעלם מהפרקטיקה הפסולה, שהיטיב לתאר העורך שלפני, ואתמקד בתוכן שנוסף לערך. הערך אמור לתת תמונת מאקרו של החינוך בישראל, הרפורמה המדוברת היא רפורמה נקודתית (רק בירושלים), שנעשתה לפני מספר מועט של שנים, דבר המקשה לבחון אפקטיביות לאורך זמן. אין הצדקה לפסקה כל כך ארוכה על נושא נקודתי. Eladti - שיחה 19:26, 25 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
מסכים לחלוטין עם דברי דוד שי לעיל; "יש בתוספת זו כדי לתרום לקורא", וזה מה שחשוב לנו כאנציקלופדיה איכותית ששואפת לתרום לקוראים שלנו. בן נחום - שיחה 21:14, 25 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
אני מתייג את משתמש:נרו יאיר, שיחווה את דעתו. Liad Malone - שיחה 16:28, 27 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם ליעד, ולצערי זו דוגמה נוספת למשאבים המופרזים שהשילוח צורך מאתנו. נרו יאירשיחה • ל' בכסלו ה'תש"ף • 19:53, 28 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחינוך בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:04, 14 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחינוך בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:59, 7 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוקטובר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:49, 22 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]