שיחה:ישיבת איתרי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך מצוין רימון1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני שואלת: מי כתב לעיל: ערך מצוין? Yaelweiler - שיחה 11:08, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

הוספתי את שם המשתמש. דוד360 - שיחה 23:32, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

לא ברור סדר ההשתכנות של הישיבה! תחילה בבית נוסבאום ואחר כך באוריינט האוז?!? המילים "אחרי מלחמת ששת הימים" אינן מסבירות! Yaelweiler - שיחה 10:52, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

רצוי לא לציין בתיבה מצד שמאל את מספר התלמידים! כי הוא עתיד להשתנות מפעם לפעם Yaelweiler - שיחה 11:07, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

חבל שכותב הערך לא ציין -ולו במספר מילים "דיפלומטיות" את שקיעתה הכלכלת הכואבת של הישיבה ומוסדותיה בשני העשורים האחרונים ואת חקירות המשטרה המתמשכות סביבה Yaelweiler - שיחה 11:31, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

את מוזמנת לציין זאת. דוד360 - שיחה 23:31, 14 ביוני 2010 (IDT) תודה! כך עשיתי Yaelweiler - שיחה 10:18, 15 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

חבל שחלק מהערך הזה הועתק מילה במילה מן הערך "הרב מרדכי אליפנט". מן הראוי לתקן זאת! Yaelweiler - שיחה 11:17, 14 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

(1) האם החפיפה הרבה בין הערך מרדכי אליפנט לבין הערך ישיבת איתרי תוקנה?
(2) האם נחקרה ההיסטוריה של בנין בית החולים הבריטי בבית צפפה שבו שוכנת הישיבה?
(3) אני מוטרדת מאוד מן החלוקה המוגזמת ( בטקסט, ובמציאות(?)! ) לפי עדות ומגזרים דתיים בתיאור מוסדות איתרי!!! Yaelweiler - שיחה 13:11, 15 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]


תשובות:

(1) בעז"ה אעבוד על זה בקרוב.
(2) לא ידועה לי ההיסטוריה בצורה מפורטת, אולם לפי מה ששמעתי היה מדובר בבית חולים למחלות עור קשות.
(3) לא מדובר ח"ו באפליה או הפרדה בין בני עדות ומגזרים שונים. המוסדות לבני עדות המזרח היו שונים בצביונם מישיבת איתרי בבית צפפה, ונועדו לאלו מקרב הספרדים שחפצו בחינוך עפ"י מסורתם ומורשתם שלהם, ולא בישיבה מהזרם החרדי-אשכנזי-ליטאי. כנ"ל לגבי המוסדות לאמריקאיים. בעלי התשובה מקרב העולים מברית המועצות גם כן נזקקו בתחילת דרכם לישיבות וארגונים מיוחדים שמודעים למאפיינים היחודיים להם. חשוב להבהיר שבחורים ספרדים שרצו ללמוד דווקא בישיבה בבית צפפה התקבלו אליה ללא כל הגבלה ואפליה, וכך הוא המצב בישיבת איתרי עד היום. Yeshivatitri - שיחה 22:53, 16 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

הוספתי את חגי עמיר לבוגרי הישיבה, לפי המידע שסופק בפרופיל הפייסבוק שלו (http://www.facebook.com/profile.php?id=100003977536148 הדף נמחק לפעמים).

הדף כרגע לא קיים, האם הוא נחשב בוגר בולט?! • חיים 7 • (שיחה) • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:34, 11 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

נוסף דיווח על טעות בערך כאן. 109.160.214.20 18:31, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]


הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות


התמונה ישנה ולא מעודכת כלל הישיבה נראית היום הרבה יותר טוב דווח על ידי: תושה איתרי 109.160.214.20 18:31, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

זו לא טעות. עם זאת, אתה יכול לצלם בעצמך תמונה טובה יותר ולהעלות. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ד • 18:43, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
אנסה לנסח את דברי נרו במילים שלי: ויקיפדיה תהיה אסירת תודה לתמונה טובה ומעודכנת יותר, בערך זה ובערכים רבים אחרים. כדי להעלות תמונה לוויקיפדיה יש להירשם (אלמונים לא יכולים להעלות תמונות), וכן לקרוא ולהבין את תנאי הרישיון (כשמעלים תמונה לוויקיפדיה, למעשה מרשים לכל מי שרוצה להשתמש בתמונה בכל צורה שיבחר, ובלבד שהמשתמש ייתן קרדיט ליוצר התמונה). קיפודנחש 18:55, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
קיפודנחש, אשמח אם תסבירי לי במה הצעה חסרת תועלת זו שונה ממהצעות בצומת ואסלאם ממש כאן במעלה הדף (ברמת מצב הטיפול), בברכה, Nurick - שיחה 21:41, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
הדיווחים ההם מצביעים על הערך כולו ואומרים "חסר מידע" או "המידע לא נכון". אין הרבה מה לעשות עם זה. הדיווח הזה מצביע על פרט מאד ספציפי (התמונה), ואומר מה הבעיה (ישנה). (אציין שאין לי מושג אם הדיווח נכון). בניגוד לדיווחים שהזכרת, אי אפשר לומר על הדיווח הזה שאין בו תוכן. קיפודנחש 06:58, 22 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]


בוצע בוצע

סוף העברה

תוספת לקטע "מוסדות איתרי"[עריכת קוד מקור]

בין הרבנים ששימשו אז בישיבה יש להוסיף: - הרב אשר זעליג הכהן רובינשטיין, ששימש כמשגיח ור"מ לבני חו"ל,

מספר הבחורים בישיבה[עריכת קוד מקור]

מספר הבחורים בישיבה הוא כמעט 150 ולכן יש לשנות, ל"כמאה חמישים", במקום "כמאה", משתמש:גרש מה דעתך? העורך היהודישיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הסבר לשחזור[עריכת קוד מקור]

א. "אותם שכנע הרב אליפנט לבוא ללמוד בישיבה". אם הכוונה היא שהוא נסע אליהם אחד אחד לאמריקה לשכנעם - זה בלתי סביר בעיניי ואני מבקש שיובא קודם מקור אמין לטענה המופלגת הזאת. ב. ארבעה שיעורים בשבוע זה רגיל לגמרי בישיבות (יש ישיבות עם יותר). גם באיתרי רוב הלימוד הוא בחברותא. ג. כמעט בכל הישיבות יש שיחות של המשגיחים. זה לא משנה באיזו שעה, אנחנו לא נכנסים לפרטים ברזולוציה הזאת. נרו יאירשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ו • 15:29, 2 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

א. זה ידוע שהוא נסע למספר מקומות בעולם לשכנע לבא ללמוד, ככל הנראה זה לא היה "אחד אחד" וע"כ לא כתוב בערך "אחד אחד", ומה שכתוב בערך זו לא "טענה מופלגת", אלא טענה הגיונית שאינה מכריחה מקור אמין.
ב. 4 שיעורים בשבוע במשך 3 שנים + 4 שיעורים כללים בישיבה גדולה + שיחות מוסר + שני שיעורי הלכה - זה לא הרבה, זה המון! , ב"חברון" למשל רק שנתיים יש שיעורים ויש 3 שיעור כללי פעם בשבועיים, אכן אם תמצא ישיבה עם כמות שיעורים כמו של איתרי או יותר תוכל להוסיף את המשפט "מבוססת על שמיעת שיעורים".
ג. לא בכל הישיבות זה בתדירות של פעם בשבוע, והיות וזה רק משפט אחד אין שום נזק בלכתוב את זה, לא כתובה השעה של השיחה כתוב רק לאחר ערבית, זה תיאור כללי, אך אם זה כ"כ מפריע, אפשר לקצר את זה. העורך היהודישיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
"ידוע" למי? מהלשון שכתבת משמע שהוא שכנע את כולם. ב. הדבר החריג היחיד כאן הוא מספר השיעורים הכלליים, וזה מצוין בערך. לא נראה לי ששיעורים במשך 3 שנים הם דבר חריג, ואם כן - זה מה שיש לציין, לא לעשות מזה דרמה. ג. לא בכל הישיבות, ברוב. זה מה שמשנה לענייננו. אשמח לשמוע את דעתם של משתמש:ביקורת ושל משתמש:מוישימי בשאלה עד כמה מדובר בעניינים חריגים. נרו יאירשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ו • 22:11, 3 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
שיעורים במשך 3 שנים זו הנורמה, חברון חריגה בקטע הזה. בפוניבז' נמסרים שיעורים 5 ימים בשבוע בשני השיעורים הראשונים, למעט במקרה שמעביר השיעור הוא הרב אדלשטיין שנמנע מלהעביר שיעור יומי ביום שבו הוא מעביר שיעור כללי, ואם זכרוני אינו בוגד בי, כך גם נהג הרב שך. בפוניבז' של היום ישנם 3 שיעורים כלליים בפלג המזוהה עם הרב כהנמן ו-1 בפלג המזוהה עם הרב מרקוביץ. הוי אומר: זו נגזרת ישירה של מספר ראשי הישיבה המכהנים. זה המצב במקור גם בחברון, אלא ששם ישנה מסורת ותיקה של היעדרות בחורים רבים מהשיעורים הכלליים (בזמנו היו ש"הבריזו" לשיעורי ראשי ישיבת מיר, ר' חיים ואח"כ ר' נחום) ואולי לכן נוצר המנהג של פעם בשבועיים. אני לא חושב שכך היה תמיד. ביקורת - שיחה 22:35, 3 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
א. זו לא לשון שלי, זו לשון שנכתבה לפני זמן רב ע"י משתמש:דוד360, אתה יכול לשנות את הלשון ל"את רובם שכנע הרב" וכיוצ"ב, אבל למה למחוק?
ב. אף אחד לא עשה דרמה ממספר השיעורים, זה בסך הכל משפט ניטרלי לחלוטין "מבוססת על שמיעת שיעורים" שבא לאפוקי מלימוד בחברותא ותו לא, שוב אני מזכיר שיש כאן 3 שנים של שיעורים ולא 2 כחברון ופוניבז', ו4 שיעורים כללים ולא 3 או 1 בשבועיים. והתעלמת לחלוטין משיעורי ההלכה.
ג. לא רואה נזק בציון העובדה שהשיעור לאחר ערבית. העורך היהודישיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
שיעורי הלכה זה לא רגיל בכל הישיבות, 4 שיעורים כלליים בשבוע זה תלוי במספר ראשי הישיבה בישיבה, אם ראש ישיבה אחד מוסר 4 שיעורים כללים בשבוע זה המון, אם זה מ4 ראשי ישיבות זה הגיוני. מידת ההשתתפות של התלמידים בהתאם. שיחות מוסר לא רלוונטי לצורת הלימוד, זה עניין נפרד, זו דעתי מקוה שהועלתי.--מוישימישיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ו • 12:05, 7 באוקטובר 2015 (IDT).[תגובה]
להעורך, א. לא הייתי מודע למי שכתב, אבל זה לא ממש משנה. אין טעם לשנות ל"רובם", כי גם זה, קרוב לוודאי, הוא תיאור תמוה. מן הסתם באו מאמריקה כמו שבאים לכל הישיבות. אין שום סיבה שרק ראש הישיבה הזה יצטרך לכתת רגליו להביא תלמידים אחד אחד (ובסופו של דבר אמירה כזו גם לא לכבודו). ב. אתה מחזק את החשש שלי שפשוט אינך מכיר את עולם הישיבות. כל הישיבות הרגילות (להבדיל אולי ממכונים להחזרה בתשובה ושאר מקרים חריגים) מבוססות על לימוד בחברותא, כולל איתרי. אפילו ישיבות קטנות מבוססות על חברותא. לגבי 3 שנים - קרא שוב את מה שכתב ביקורת. "3 שנים זו הנורמה". לא התעלמתי משיעורי ההלכה. השארתי אותם בערך. כל אלה הן דוגמאות לכך לכך שבלהט הוויכוח אתה טוען דברים חסרי בסיס מבלי להכיר את החומר. זה לא לעניין ואני מציע שבעתיד תבדוק היטב לפני שאתה טוען דברים, כי זה לא מוסיף לאמינות שלך. נרו יאירשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • 12:04, 8 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
לא אתווכח יותר מדי על א, אע"פ שדבריך הם משוערים בניגוד למה שכתוב שנים.להפתעתך, אני מכיר את עולם הישובות מצוין, אין ספק שרוב היום זה לימוד בחברותא, אבל יש לימוד בחברותא עם שיעורים לכוון, ויש שיעורים שהלימוד בחברותא הוא לחזור על השיעורים וכד', וזה המצב באיתרי, אני מציע שתברר טוב יותר, לפני שאתה תוקף שוב ב"להט הדברים", שמעתי לא פעם את ההגדרה הזו, שהישיבה מבוססת יותר מכל ישיבה אחרת על שיעורים. העורך היהודישיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
"שמעתי לא פעם", זה אחד הדברים הכי לא מוצלחים לכתיבה אנציקלופדית. לגופם של דברים, כך זה בכל "ישיבה קטנה", בישיבות גבוהות משתדלים לאט לאט לתתך לבחורים להמריא לבד. וזה נעשה בשינויים קטנים ממקום למקום. שום דבר מיוחד. ביקורת - שיחה 21:42, 8 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
"שמעתי לא פעם", זה דבר גרוע מאוד למי שיכתוב בערך על אבוקדו שהוא בריא או למי שיכתוב שראש ממשלת אינדונזיה חולה סרטן, אבל כאשר הנידון הוא השוואה בין ישיבות הרי שהמדד הטוב ביותר הוא דברי אדם שמכיר את שתי הישיבות, לגופם של דברים זה לא כך בכל ישיבה קטנה, בישיבות קטנות יש מעט מאוד שיעורים כללים. אף אחד לא אמר שזה בחשיבות שמצדיקה ערך נפרד על השיטה או אפילו ערך על הישיבה (במקרה שזו הייחודיות היחידה שלה), הנידון הוא בסך הכל על שורה בערך, שבערך על ישיבת חברון למשל נמצאת שורה הפוכה, למרות שחברון לא חורגת בצורה משמעותית כ"כ מפוניבז'. העורך היהודישיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
יש לי חיים. תאמין לי. ביקורת - שיחה 23:42, 8 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
אני רק מזכיר שמה שרצית לכתוב בערך היה "שיטת הלימוד בישיבה מבוססת בעיקר על שמיעת שיעורים (בניגוד לישיבות אחרות בהם הלימוד מבוסס בעיקר על לימוד עם חברותות)". אני לא בטוח אם באמת חשבת שבאיתרי בעיקר שומעים שיעורים, או שלא שמת לב שזה מה שכתבת. נרו יאירשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ו • 01:30, 9 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

הרב יצחק מרדכי רובין הוא רב מוכר מאד בציבור החרדי, אפשר אפילו לחפש בגוגל, לא לחינם הוא נבחר לתת הערות לספר וזאת הברכה ביחד עם הרב זילבר והרב מרדכי אליהו, וזה בנוסף לספר אורחות שבת שכתב יחד עם הרב גלבר.

מספר הבחורים גדל מזמן לזמן, וכיום רשומים בישיבה כ150 בחורים, אפשר לגשת לישיבה ולבדוק.העורך היהודישיחה • י"ט באייר ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

משתמש:נרו יאיר?? העורך היהודישיחה • כ' באייר ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
לגבי הרב רובין אני מסכים. לא בגלל ש"נבחר" לתת הערות לספר וזאת הברכה "ביחד עם הרב אליהו" (זה תיאור שגוי, וגם אם היה נכון לא היה הופך אותו לשווה לרב אליהו), אלא בגלל חלקו באורחות שבת. לגבי מספר התלמידים - גם כאן הנוהל הוא כמו בשאר הערכים. אי אפשר לשנות מספרים ללא סימוכין, ואנחנו לא הולכים לישיבות לבדוק. נרו יאירשיחה • כ' באייר ה'תשע"ו • 22:56, 28 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

ישיבה ליטאית ?[עריכת קוד מקור]

לא ברור האם מדובר בישיבה ליטאית רגילה, רוב בוגריה אברכים או עובדים, ישיבה לבעלי תשובה, לתיכוניסטים מתחרדים וכו' ???

חלק מההיסטוריה של הישיבה הוא המנהל לשעבר ר' חיים וייס, מה הפרטים ? מייחל - שיחה 17:44, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

הרבנים ליטאיים, התלמידים ליטאיים. היא קצת פתוחה יותר מהמקובל, לא נורא. אין לנו יכולת לקבוע באופן אובייקטיבי מהי "ישיבה ליטאית רגילה" ולכן גם איננו מדרגים את מידת הרגילות של הישיבות הליטאיות. נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תשע"ז • 20:18, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

שני שינויים[עריכת קוד מקור]

נרו יאיר קודם כל הרב שכטר הוא נחשב רב ע"פ הכללים פה, הוא היה בעבר ר"מ בישיבת איתרי חדרה, אמנם כיום הוא עוסק בעיקר בענייני הכספים של הישיבה אך הוא עדין מוסר שיעורים מדי פעם בלילות שבת. אז נא לתקן.

שנית בעניין המספרים, אני אוכל לנסות להשיג רשימת שמות של כל הבחורים ותיווכח שיש שם 180, זה מספיק בשבילך, או שאת רוצה מסמך רשמי ממשרד החינוך? העורך היהודישיחה • י"ז באלול ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

אם הוא ממש רב תבהיר את זה מלכתחילה. אני לא צריך מסמכים רשמיים, מקור סביר כלשהו. נרו יאירשיחה • י"ז באלול ה'תשע"ז • 17:35, 8 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

לפני כ-15 שנה שמעתי מבוגר הישיבה שהם למדו שם בגרויות. זה חריג לישיבה חרדית, מוזר שלא מוזכר (אין לי מספיק מידע בשביל לערוך). 2A00:A040:184:1161:9CE9:A5B8:6D41:68F 22:49, 5 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

בישיבת איתרי??? נראה לי שאתה מתבלבל זו ישיבה גדולה לא ישיבה תיכונית (אולי הכוונה לאחד מן מוסדות המשנה של הישיבה (כפי שמצוין בערך)). מה שכן נכון זה שרוב הבחורים בישיבה באים מישיבות תיכוניות ולכן יש להם תעודת בגרות.--דוד ש. - שיחה, ז' בכסלו ה'תש"ף 22:57, 5 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

נרו יאיר, כבקשתך – לא בדף השיחה שלך.

האם כשכתבת "טיפה פחות בולטת" התכוונת בעולם או בישיבה? כי אם זה בעולם אז זה לא רלוונטי ואם זה בישיבה אז זה לא נכון. קומפיוטר - שיחה 00:10, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

תודה. אם אתה בטוח שלאורך השנים היו בישיבה יותר בוגרים של בית שמש מאשר של מערבא - אין לי התנגדות לתוספת שלך. אם לא בטוח - אין צורך, מספיקות שתי דוגמאות. ועוד בקשה: אין צורך לתייג אותי במקרים כאלה, אלא אם לא עניתי כעבור יומיים. שוב תודה. נרו יאירשיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 00:16, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
ודאי שלא לאורך השנים, מתיבתא היא ישיבה יחסית חדשה. אבל בשנים האחרונות ודאי מגיעים לשם יותר בוגרים מהבוגרים של היישוב (בממוצע). קומפיוטר - שיחה 00:21, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
אנחנו ממעטים בדרך כלל מלציין מהיכן מגיעים הבוגרים. אלה מגמות משתנות, וגם יש כאן צורך בהיכרות פנימית מעמיקה שקשה להביא לה סימוכין. לכן אם גם לדבריך זה רק בשנים האחרונות אני מציע להמתין. כאמור, בדרך כלל אנחנו בכלל לא נכנסים לעניין הזה. נרו יאירשיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 10:50, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
את ההיכרות הפנימית המעמיקה יש לי. גם אם לדבריך לא נכנסים לזה, פה כבר מצוין מהיכן מגיעים הבוגרים, לכן ראוי לעדכן את הערך (עדכנתי גם למאתיים בחורים, אני מקווה שאתה לא מתנגד...) או להוריד את השורה הזו (כי בדרך כלל לא נכנסים לזה. זאת לא שורה לא נכונה כי אלו דוגמאות, אבל הדוגמה שהבאתי יותר נכונה). בכל מקרה אני לא חושב שיש בעיה עם שלוש דוגמאות. קומפיוטר - שיחה 15:01, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
אני (ולא רק אני) אכן מתנגד לשינוי מספרים ללא סימוכין, כבר ראינו איך שני בחורים מאותה ישיבה מתווכחים על זה. יש מידע ברשת וצריך להסתמך עליו. לגבי הישיבות שמהן מגיעים, המצב שאתה מדבר עליו, גם לדבריך, עדיין אינו ארוך טווח, וכפי שכבר נימקתי. נרו יאירשיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 15:38, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
אז הנה רק בשביל שלא תבטל גם את העריכה הזאת. בישיבה גדולה יש בערך 5 שכבות גיל, בחמש שנים האחרונות מתיבתא יותר בולטת שם מהיישוב כך שכיום בישיבה הם יותר בולטים ושכשעדכנתי את כמות הבחורים גם את שמות הישיבות כדאי לעדכן. כשאתה אומר להמתין לכמה זמן אתה מתכוון? אם אתה ממש רוצה אפשר לחכות עם ההוספה לאלול (שנה הבאה הם הופכים לעוד יותר בולטים).
ד"א אתה יכול להפנות אותי לוויכוח של הבחורים מאותה הישיבה? סתם מעניין אותי לראות. קומפיוטר - שיחה 15:50, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי המספר, זה מקור מספיק טוב, אם כי עדיף להסתמך על ה"פרויקטים" של מספר שיעור א' מדי שנה. כאמור, אנחנו מדברים על הישיבה לאורך השנים, לא בשנים האחרונות דווקא. לגבי הוויכוחים על מספרים - זה קרה יותר מפעם אחת, לא זוכר היכן. נרו יאירשיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 22:28, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
טוב, נראה שאין לי ברירה חוץ מלקבל, אין לי רוב לשינוי... (כמו שאמרתי בהתחלה: אני אגיד כן אתה תגיד לא ובכך זה יגמר). רק תגיד לי כמה שנים נחשבות בעיניך לאורך השנים. במספר שנים היישוב תמיד יגברו, במספר בחורים הם לא. קומפיוטר - שיחה 22:44, 16 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
אני רואה שזה ממש חשוב לך. אם בחמש השנים האחרונות המתיבתא היו הקבוצה הכי גדולה - מילא, ואז לא אתנגד שתוסיף אותם לאחר שני הקיימים. נרו יאירשיחה • כ"ה בתמוז ה'תש"ף • 12:58, 17 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כבר אמרתי, לא יותר ממערבא - יותר מהיישוב. אני אחכה קצת. קומפיוטר - שיחה 23:45, 18 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]