שיחה:לאו שאין בו מעשה
הערך מנוסח בלשון תלמודית. בלתי אפשרי לקיימו במצב זה באנציקלופדיה, הוא פשוט בלתי קריא ובלתי מובן לציבור דוברי העיברית.--כ.אלון - שיחה 12:54, 7 באוקטובר 2011 (IST)
משתמש:david7031, אשמח אם תטפל בסעיף לאו_שאין_בו_מעשה#איסור_לאו_בדיבור, למעלה מכוחותיי. תודה! אסף השני - שיחה 20:57, 23 בפברואר 2020 (IST)
- מטפל.david7031 • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 21:20, 23 בפברואר 2020 (IST)
לאו שאין בו מעשה[עריכת קוד מקור]
מה שמובא בשם המגיד משנה זו הבנת הרב קוק זצ"ל בסרו משפט כהן אך ההבנהמקובלת היא לא כך וגם זה מובא ברב קוק זצ"ל 2A01:6500:A043:DE63:21A0:66A5:80B9:830 21:27, 18 בפברואר 2021 (IST)
- בעלי הידע בהלכה, אתם מכירים משהוא בנידון?david7031 • שיחה • ז' באדר ה'תשפ"א • 22:04, 18 בפברואר 2021 (IST)
- כאן מובא במפורש "ואפשר היה לי לומר שכל לאו שא"א בו מעשה אלא דבור שאין הדבור קרוי מעשה אבל חסימה כיון שישנה במעשה גמור, אף החסימה בקול היא כמעשה". בדיוק כמו שמובא בערך (עוד רגע אני אקשר בהערת שוליים). דרדק • שיחה • ז' באדר ה'תשפ"א • 22:16, 18 בפברואר 2021 (IST)
- זו מחלוקת משולשת: דעת המג"מ שהבאת, דעה נוספת (כמדומה החינוך) הפוכה, שאם ישנה בלא מעשה אף במעשה פטור, ודעה אמצעית שאם היא נעשית ע"י מעשה חייבים, ואם ללא מעשה פטורים. יש על זה במנח"ח בכמה מקומות, עוד רגע אבדוק באנצ"ת ואחזור בע"ה עם מ"מ מדויקים. --שמש מרפא - שיחה 22:20, 18 בפברואר 2021 (IST)
- כאן מובא במפורש "ואפשר היה לי לומר שכל לאו שא"א בו מעשה אלא דבור שאין הדבור קרוי מעשה אבל חסימה כיון שישנה במעשה גמור, אף החסימה בקול היא כמעשה". בדיוק כמו שמובא בערך (עוד רגע אני אקשר בהערת שוליים). דרדק • שיחה • ז' באדר ה'תשפ"א • 22:16, 18 בפברואר 2021 (IST)
- ההבנה הזו במגיד משנה כפי שמובאת כרגע בערך וכפי שכתבו קודמיי, היא ההבנה המקובלת ב"עולם הישיבות" וכפי שכתב משתמש:שמש מרפא שיש כאן מחלוקת משולשת. גם אם הרב קוק הביא הבנה אחרת בדברי המגיד משנה, זו כנראה דעת יחיד.--Nahum - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2021 (IST)
מה שלכאורה כותב האנונימי, הוא שדעת הרב קוק היא כמופיע בערך, אולם זו לא הדעה הפשוטה, דבר שהרב קוק אף מציין במשפט כהן.אולםמעיון מהיר במשפט כהן, עולה שהצדק עם נחום, שההבנה המקובלת (כפי שמביא השואל במשפט כהן) היא שהמג"מ מחייב בללי מעשה בלאו שיש בו מעשה, ואילו הרב קוק מחדש (כדי לתרץ את הקושיא שם) שהמג"מ רק מחדש שדיבור הוא "חצי מעשה", ולכן אינו יכול להפוך לאו ללאו שיש בו מעשה, אבל בלאו שיש בו מעשה הוא נחשב כמעשה. (אין לסמוך הלכה למעשה על התמצות שלי לדברי הרב קוק).david7031 • שיחה • ז' באדר ה'תשפ"א • 22:46, 18 בפברואר 2021 (IST)- אם כך צודק האנונימי, ויש לתקן "גם כשעובר עליו ללא מעשה" במקום "גם כשעובר עליו בדיבור", ואת דברי הרב קוק להכיס להע"ש. (לגבי מחלוקת הראשונים ההיא, כעת ראיתי שהיא מוזכרת בערך). --שמש מרפא - שיחה 22:56, 18 בפברואר 2021 (IST)
- ההבנה הזו במגיד משנה כפי שמובאת כרגע בערך וכפי שכתבו קודמיי, היא ההבנה המקובלת ב"עולם הישיבות" וכפי שכתב משתמש:שמש מרפא שיש כאן מחלוקת משולשת. גם אם הרב קוק הביא הבנה אחרת בדברי המגיד משנה, זו כנראה דעת יחיד.--Nahum - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2021 (IST)