שיחה:עליית תרבות הקורבנות

בקשות לעריכה

שלום רב,

מוזמנים לבקש ממני הפניות לעמודים/עריכות וכיוצא בזה, יש בידי את כל הספרות הנדרשת. אני מתקשה להבין כיצד ערך שיש לו מקבילה בויקיפדיה האנגלית יכול להיחשב "יתום". בכל מקרה, מדובר בספר משמעותי בשיח האקדמי - והוא אף מתכתב עם שיח ציבורי אקטואלי, וויקיפדיה היא בדיוק המקום להנגישו לציבור.

אני יכול גם לכתוב את ה"ביקורת" המובעת בספר כלפי תרבות זו, אולם לא הייתי בטוח עד כמה הדבר ויקיפדי. --Amir Segev Sarusi - שיחה 18:36, 23 ביולי 2019 (IDT)

אמיר, שלום. ראשית, אתה יכול לקרוא כאן מהי הגדרת ויקיפדיה ל"ערך יתום". שנית, אם תיכנס לערך עצמו, ותלחץ על הקישור "דפים המקושרים לכאן" שמופיע מימין, תראה שכתוב: "אין דפים המקשרים לדף עליית תרבות הקורבנות". בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 18:38, 23 ביולי 2019 (IDT)

חשיבות

לדעתי יש חשיבות לתופעה, אך לא לספר דוד א. - שיחה 10:44, 26 ביולי 2019 (IDT)

לא הצלחתי להבין מה החשיבות האנציקלופדית של הספר עצמו. Dovno - שיחה 21:31, 27 ביולי 2019 (IDT)

אוקיי, ולמה בויקיפדיה האנגלית כן מבינים זאת? לא יודע איך לחתום מהנייד.

תשאל אותם. גילגמש • שיחה 11:04, 29 ביולי 2019 (IDT)

כותב הערך, האם תוכל למצוא נתונים על היקף המכירות של הערך, למשל? לחילופין, האם יש לך סימכין לטענה ש"הספר נוכח בשיח האקדמי"? זה יכול לסייע בהבהרת החשיבות. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ט 14:52, 29 ביולי 2019 (IDT)

ראה למשל, דבריה של ד"ר אורית קמיר במאמרה "#metoo מפיח בפמיניזם הישראלי ובמאבק בהטרדה מינית רוח גבית אבל גם רוח צדית": "בשנת 2018 פרסמו שני הסוציולוגים ברדלי קמפבל וג'ייסון מנינג מחקר מקיף המתאר ומתעד תרבות סטודנטיאלית שמתפתחת בשנים האחרונות באוניברסיטאות עלית בארצות הברית. ספרם נקרא "עליית תרבות הקרבנּות: מיקרואגרסיות, איזורים בטוחים ומלחמות התרבות". הוא מעורר עניין רב והוליד שיח ציבורי סוער. בסעיף זה אציג את תמצית דבריהם לגבי נקודות שבעיני הן רלוונטיות להבנת הסכנות הטמונות באימוץ שיח הקרבנות והחשיפה והביוש של התקשורת הוירטואלית אל הפמיניזם הישראלי." עוד ניתן להזכיר כי המאמר נבחר על ידי Choice Magazine בתור "Outstanding Academic Title for 2018": “Comprehensive, measured, and well researched, this may be the most important book of the year. Period. … The authors do a masterful job of explaining the nation’s shift from a culture of honor, to a culture of dignity, to one of victimhood. … Required reading for those seeking to move beyond the seeming downward spiral of becoming a nation of victims.” (J. R. Mitrano, Choice, Vol. 56 (1), September, 2018) ועוד: “Sociologists Bradley Campbell and Jason Manning have produced the first systematic theoretical analysis of the moral culture of “victimhood” emerging on university campuses. … This book is an important addition to the sociology of morality in its documentation of the contours of a newly emerging moral culture.” (Kevin Mccaffree, skeptic.com, February, 2018)

וכן גם: “Campbell and Manning are prophets of the academic world. They correctly diagnosed the first outbreaks of a new moral culture of victimhood in 2014, before most of us had even heard of ‘microaggressions.’ The rapid changes in campus culture since then have validated their analysis. In this important book, Campbell and Manning give everyone the sociological tools they need, in easy and accessible language, to understand and perhaps reverse the pull of victimhood culture, which is now spreading beyond universities into corporate America and the broader American public square.” (Jonathan Haidt, Thomas Cooley Professor of Ethical Leadership, NYU-Stern School of Business, USA, and author of The Righteous Mind)

“A book of revelations! Sociologists Bradley Campbell and Jason Manning provide both a comprehensive overview and surgically precise analysis of what many will find a new and possibly shocking style of modern morality―a ‘culture of victimhood’―that ever more aggressively dominates discourse and silences the free exchange of ideas in American academic life. The book will reward any reader with a rare experience: a consistently creative and stunningly insightful theory supported by a rich array of captivating empirical illustrations. Anyone with even a casual interest in the conflict and tension that increasingly pervade and politicize the atmosphere of today’s colleges and universities will surely feast on every chapter of this book.” (Donald Black, University Professor Emeritus of Social Sciences, University of Virginia, USA, and author of Moral Time and The Behavior of Law)

וכמובן, ככתוב בויקיפדיה האנגלית: Jyotirmaya Tripathy, writing in the Indian magazine, Swarajya, was struck by the book's universality. Manning and Campbel's argument, in his opinion, transfers readily "from being an indictment of contemporary American academic culture to being a reference point to understand the ways of our politically-conscious world, more pronounced in post-industrial democracies."

בgoogle scholar, ישנן 150 הפניות למאמר ולספר (שזה חלק קטן מההפניות האמיתיות) והכל תוך שנה (לשם השוואה: לספר "Sex At Dawn", שהוא בוודאי ראוי לויקיפדיה, ישנן 176 הפניות)

צר לי מאד שנבצרה מהקוראים של ויקיפדיה העברית ההתעדכנות הנדרשת. ככל שיש טענות לגופו של הערך לשעבר (חוסרים תוכניים, הבהרות וכו') אשמח להרחיב ולהוסיף, שכן בידי הספרות הרלוונטית. --Amir Segev Sarusi - שיחה 11:08, 31 ביולי 2019 (IDT)

Amir Segev Sarusi, לאור המקורות שהבאת עכשיו, אני חושב שאכן יש מקום לשקול את חשיבות הערך, חבל שלא הבאת אותם מוקדם יותר... הקריטריונים הרשמיים עבור חשיבות ספרים נמצאים כאן. אם אתה חושב שהספר הנ"ל עומד בהם, יתכן שניתן יהיה לשחזר את הערך. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט 11:23, 31 ביולי 2019 (IDT)

לדעתי זה לא מבהיר עמידה בקריטריונים הקיימים. Dovno - שיחה 11:27, 31 ביולי 2019 (IDT)

בן עדריאל לאור הקריטריונים שהצגת - יש כתבות במספר עיתונים כנדרש:

https://www.theatlantic.com/politics/archive/2015/09/the-rise-of-victimhood-culture/404794/

https://www.nationalreview.com/corner/victimhood-culture-left-college-campuses-engulfed/

http://america.aljazeera.com/opinions/2015/10/stop-complaining-about-victimhood-culture.html

--Amir Segev Sarusi - שיחה 13:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

אמיר, תודה על הקישורים. אין לי פנאי כעת לקרא את הביקורות הללו, אבל אם אחת מהן קובעת בפירוש שיש לספר "חשיבות ספרותית או תרבותית יוצאת דופן" (כלשון הקריטריונים), או אם אחת מהן היא "טור ביקורת בעיתון יומי גדול שאין בו הבעת אי-שביעות רצון מהספר, ומתייחס אליו בפירוט", תייג פה את משתמש:Dovno ואת משתמש:Lostam.

אגב, לא קבלתי את התראת התיוג שלך, כי בעריכה בה תייגת אותי לא חתמת את שמך. תיוג עובד רק אם הוא נעשה באותה עריכה בה מתבצעת חתימה. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט 13:49, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

התנאים הללו הם תנאי מינימום כדי לאפשר ערך על ספר. להבנתי הם לא אוטומטית מצדיקים ערך (אחרת כל ספר ברחבי העולם שאיזשהו עיתון כתב עליו ביקורת חיובית, או אף נייטרלית בתשלום מיד יעמוד בקריטריונים). Lostam יוכל להכריע. Dovno - שיחה 13:54, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

אם כך, כדאי לתייג אותו. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט 16:47, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

להלן עוד עיסוק בטענת הכותבים תוך הפנייה אליהם בNew York Times:

https://www.nytimes.com/2015/11/15/fashion/the-microcomplaint-nothing-too-small-to-whine-about.html --46.121.196.97 14:47, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

לא בכדי דיון החשיבות תחום בזמן, והוא כבר הסתיים. בן עדריאל, כשאתה כותב "אין לי פנאי לקרוא את הביקורות" קשה להתייחס ברצינות לדבריך. כשערך לא עומד בקווים המנחים, בעיקרון דינו מחיקה מהירה. כשעומד בקווים המנחים בעיקרון ההנחה היא שישנה חשיבות, אבל כמובן שניתן לדון על כך. אבל כאמור, דיון החשיבות לגבי הערך הזה כבר הסתיים. Lostam - שיחה 17:01, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

אכן לא טענתי לחשיבות, בדיוק בגלל שלא קראתי את הביקורות. בקשתי לדעת האם הביקורות הנ"ל לדעתך מעמידותת את הערך בקווים המנחים או לא. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 19:01, 4 באוגוסט 2019 (IDT)