שיחה:פנקס הקהילות

הקטלוג של הספרייה הלאומית היא כן חלק מהקטלוג המאוחד של הספריות בישראל

הועבר משיחת משתמש:nevuer. ‏nevuer‏ • שיחה 17:42, 19 ביולי 2011 (IDT)

הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל הוא לא קטלוג של ספרייה אלא בעצם אפשרויות חיפוש של ספרים הנמצאים בספריות השייכות למסגרת של הקטלוג המאוחד כמו הקטלוג של הספרייה הלאומית. כשמחפשים באפשרויות החיפוש של הקטלוג המאוחד, מקבלים תוצאות בקטלוגים של הספריות כמו של הספרייה הלאומית. לכן ישנו קשר ברור בין הקטלוגים של הספריות לקטלוג המאוחד, וכל המערכת של הקטלוג המאוחד בנויה על הקשר הזה. *ישראל קרמר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"א • 15:47, 19 ביולי 2011 (IDT)

על פי ההיגיון הזה, ויקיפדיה היא חלק מגוגל. דניאל צבי • שיחה 16:31, י"ז בתמוז ה'תשע"א (19.07.11)

ויקפדיה פועלת במנותק לחלוטין מגוגל, ולעומת זאת הקטלוגים המקוונים הם חלק מהמאגר של ULI, וכך המאגר הזה בנוי. * ישראל קרמר • שיחה • כ' בתמוז ה'תשע"א • 12:30, 22 ביולי 2011 (IDT)

אני לא מבין את הטיעון שלך. זה נכון ש-ULI מאגד את הרשומות הביבליוגרפיות של הספריות החברות ברשת אלף. זה נכון גם שאתה יכול לצפות בהעתק של רשומה ביבליוגרפית שמקורה בקטלוג הספרייה הלאומית (לצורך העניין) גם מתוך ULI עצמו. אבל יהיה עליך לגשת לקטלוג הספרייה כדי לראות את רישומי המצאי, למשל. העובדה הפשוטה היא שהקטלוג של הספרייה הלאומית הוא ישות עצמאית מכל בחינה שהיא, וכשאתה מבצע בו חיפוש אינך מבצע חיפוש בחתך של ULI. ‏nevuer‏ • שיחה 17:39, 19 ביולי 2011 (IDT)

עדיין כמאגר מקוון הקטלוגים המקוונים של הספריות הם חלק מ-ULI. זה שכדי להגיע לספר מסוים צריך להגיע לספרייה הלאומית עצמה זה כבר סיפור אחר. * ישראל קרמר • שיחה • כ' בתמוז ה'תשע"א • 12:30, 22 ביולי 2011 (IDT)

לא, הם לא חלק מ-ULI משום בחינה. ולא דיברתי על "להגיע לספרייה הלאומית". דיברתי על זה זה שאתה צריך לגשת לקטלוג של הספרייה הלאומית כדי לראות את רישומי המצאי של ספר מסוים. המידע הזה לא נמצא ב-ULI. ‏nevuer‏ • שיחה 13:12, 22 ביולי 2011 (IDT)

מסכימה עם נבור, הספריה הלאומית היא גוף עצמאי, וקטלוגיה ברשותה; אם היתה מובאת לכאן אסמכתא מסודרת, אף מהאתר העשיר של הספריה, הכל היו נוכחים בכך. יעל 13:22, 22 ביולי 2011 (IDT)

הספרייה הלאומית וספריות אחרות מעלות רשומות לקטלוג המאוחד אבל הקטלוגים שלהן הם לא חלק מן הקטלוג המאוחד. הם עצמאיים. פעם בשבוע מעלים את הרשומות שהתווספו לקטלוג המאוחד בלי המצאי, כמובן כי הקטלוג המאוחד רק מציין שספר מסוים נמצא בספריות מסוימות ולא יותר. ספרים שנמצאים ברשימת המתנה ורואים את הרישום עליהם בקטלוג הספרייה הלאומית לא מועלים לקטלוג המאוחד עד שהם מתקבלים ומקוטלגים בצורה מלאה. Haimlevy - שיחה 10:13, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מספר הכרכים

שלום וברכה. כאן כתבת שיש סתירה פנימית. לענ"ד אין. מדובר ב-4 אזורים ו-5 כרכים. אחד האזורים פורט מפאת גודלו בשני כרכים ומכאן 4 אזורים ו-5 כרכים. כל טוב ותודה על תשומת הלב לנושא, Ehud Amir - שיחה 15:23, 9 באפריל 2018 (IDT)

שלום אהוד. אני מבין את ההבדל בין אזור וכרך. יש סתירה כי המשפט עוסק במספרם של הכרכים בסדרה (לא של האזורים!) ואומר שיש "ארבעה בגרמניה (4 אזורים, 5 כרכים)". לכן יש כאן ודאי טעות. לפני ששחזרתי בדקתי גם בהמשך הערך (ומצאתי שמפורטים בו בדיוק ארבעה כרכים העוסקים בגרמניה), ואפילו באתר ההוצאה, וגם שם מצאתי רק ארבעה כרכים. אם יש חמישה - צריך לתקן גם את המשך הערך. אגב, אזור (להבדיל ממדינה או מחוז וכדומה) הוא כמובן עניין סובייקטיבי. אפשר לחלק לכמה אזורים שרק רוצים. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ח • 15:41, 9 באפריל 2018 (IDT)

ברור. נפח המידע שנכתב על האזור הוא שקובע את מספר הכרכים. תודה על הטרחה שהשקעת. Ehud Amir - שיחה 16:33, 9 באפריל 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם אני צודק שישנם רק ארבעה כרכים? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ח • 16:37, 9 באפריל 2018 (IDT)

אהלן. הלכתי עכשיו להוצאה לאור של יד ושם (בקומה שלי ביד ושם). יש 4 אזורים ו-5 כרכים, כי אחד האזורים מחולק ל-2 כרכים. Ehud Amir - שיחה 12:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

אם כך אנא הוסף בערך עצמו את הכרך החסר, כי כרגע מפורטים ארבעה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 14:05, 10 באפריל 2018 (IDT)

בדקתי עכשיו בקטלוג הספרייה הלאומית ואני חושב שאני מבין את כוונתך: הכרך הרביעי מחולק לשני חלקים. אלה המושגים בקטלוג. אם כן מדובר עדיין בארבעה כרכים, אלא שאחד מהם מחולק בפועל לשניים. לא הייתי אומר שאלה ארבעה אזורים, כי כרכיט ב-ג כוללים שלושה אזורים כל אחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 14:10, 10 באפריל 2018 (IDT)

אני לא יודע מדוע קבע יד ושם חלוקה לאזורים כפי שקבע. יכול להיות שזו חלוקה לפי גודל גאוגרפי של שטחים שבהם היו הקהילות. יכול להיות שזו חלוקה לפי גודל הקהילות או מספר היהודים בכל אזור. יכול להיות שזו חלוקה שנקבעה על פי חלוקה מנהלתית כלשהי, בין אם של קהילות יהודיות וארגונן הפנימי ודרכי איחודן המנהלתי, בין אם של האזורים, הנפות והמדינות הגרמניות עצמן (כידוע, יש 16 מדינות היום בגרמניה). ויכול להיות שזו חלוקה שנקבעה לפי החומר שנמצא בארכיונים ושלפיו התאפשרה יצירת הערכים בפנקס, כלומר חלוקה סובייקטיבית יותר. זה אכן מרתק לבדוק זאת, אבל לכלל זאת טרם הגעתי. נראה לי שזה נושא לדוקטורט. Ehud Amir - שיחה 21:25, 10 באפריל 2018 (IDT)

מספר העמודים

כיצד מקובל לספור את כלל העמודים כשמספרם בכרך 4-ז, לדוגמה, הוא "[6], 628, VIII"? בינתיים ספרתי רק את ה-628. אביעדוס • שיחה 17:15, 10 באפריל 2018 (IDT)

Haimlevy? אביעדוס • שיחה 17:31, 10 באפריל 2018 (IDT)

אין צורך לדייק כל כך. "כ-11,250" ישרת את הקורא בדיוק באותה מידה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 17:54, 10 באפריל 2018 (IDT)

הקשר למה ששאלתי – אין. טוב, ספרתי גם העמודים העבריים, ונעמיד את המספר בינתיים על "כ-11,700". אביעדוס • שיחה 17:59, 10 באפריל 2018 (IDT)

הנחתי ששאלת לצורך המספר בתבנית, שאותה הוספת היום, כולל הפרמטר הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 18:17, 10 באפריל 2018 (IDT)

אכן שאלתי לצורך המספר בתבנית שהוספתי היום. אביעדוס • שיחה 19:00, 10 באפריל 2018 (IDT)

אז לכאורה יש קשר. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 21:07, 10 באפריל 2018 (IDT)

בוודאי. כשם שיש לדבריך גם קשר לשואה, ולשפה העברית, ולמהפכת הדפוס. אביעדוס • שיחה 23:58, 10 באפריל 2018 (IDT)