שיחה:פשע שנאה/ארכיון 1

על בסיס מדעי בערך חברתי

הפתיח לא עולה לכאורה בקנה אחד עם קבוצה חברתית המתנה השתייכות זו בבחירה סובייקטיבית של הפרט (ותנאים נוספים), מה שוודאי לא נכון לומר על נכים, שחורים והומוסקסואלים (אם כי עניין זה שנוי במחלוקת).

וכך, ההגדרה לטעמי לא ברורה משום שהיא נובעת מאבחנה לא ברורה ביןה השתייכות לקבוצה חברתית לבין אפיון הישגי, שלכאורה אפשר גם להגדירו כהשתייכות ל"קבוצה בעלי הישג מסויים".

לטעמי הבעייתיות נובעת מכך שאין לנושא הערך בסיס מדעי/עובדתי מוצק. מהו פשע? מהי שנאה? לכן אני מציע לערוך את הערך בצורה יותר מסוייגת, למשל "פשע שנאה הוא כינוי בכמה ממדינות המערב לעבריינות המכוונת כלפי קבוצות מסויימות, לרבות שחורים, נכים, הומוסקסואלים, יהודים וכו'..".

באופן כללי, אני מציע לגשת לערך כמו שניגשים לערך בפילוסופיה ולציין בו כל אמירה מפי אומרה, מלבד החלק המשפטי במדינות מסויימות שאכן עדיף לתארו כמו שהוא. יחסיות האמת 18:16, 30 במרץ 2007 (IDT)

אני שולל את גישתך מכל וכל. הערך הזה עוסק בתופעה סוציולוגית ולכן הוא אמור להבחן בכלים סוציולוגים ולהכתב בשפה סוציולוגית. Mort 23:10, 30 במרץ 2007 (IDT)

בכל הכבוד הראוי למקצוע שלך, סוציולוגיה היא לא מדע אלא אוסף של תיאוריות, וככאלה יש להתייחס אליהן כאל גישות פילוסופיות (מלבד הנדבך המשפטי, כאמור). כשם שלא נכתוב על אלוהים ערך מנקודת מבט דתית כך אל לנו לכתוב את הערך הנוכחי מנקודת מבט של תיאוריה סוציולוגית כזו או אחרת, לדעתי. שפה סוציולוגיות מקומה בין הסוציולוגים, לא בוויקיפדיה, להבנתי. יחסיות האמת 09:16, 31 במרץ 2007 (IDT)

תשובה ליחסיות: המושג "hate crime" עצמו בהחלט קיים בשיח הציבורי והאנציקלופדי, ולכן יש לו מקום כאן. אני מסכים איתך שיש מקום לציין גם את הנימוקים בעד ונגד ההתייחסות השונה והמחמירה לפשעי שנאה. אמנם יש נימוקים לכאן ולכאן, וההחמרה (המוצדקת לדעתי האישית) איננה מובנת מאליה. יש מקום להרחיב בכך. אתה מוזמן להוסיף לערך זה ולתרגם את הפיסקה הדנה בכך מהערך בויקיאנגלית. תודה, דני ‏Danny-w‏ 00:01, 5 באפריל 2007 (IDT)

פשעי שנאה גם נגד טראנס

אני מציע להוסיף טרנס לפסקה הפותחת. בברכה, HansCastorp 02:35, 7 באוקטובר 2007 (IST)

הטראנסג'נדרים הוספו לשורת הפתיחה (נשמט בטעות). תודה, דני. ‏Danny-w‏ 07:57, 7 באוקטובר 2007 (IST)

הערות

לקוראים - יש לשים לב כי דיון זה מתייחס לגרסת 31/3/2008. [1] בעקבות דיון זה שונה נוסח הערך. Danny-w • שיחה 16:26, 3 באפריל 2012 (IDT)

אני חייב לציין שבניגוד למנהגי אני מסכים עם כמה מהביקורות של יחסיות האמת למעלה. מי שקורא את הערך כרגע לא יידע לעולם שבקרב משפטנים בעולם יש מחלוקת בשאלה אם בכלל קיים "פשע שנאה" כקטגוריה מובחנת של פשע, ואם כן מה מאפיין אותו והאם באמת יש להקצות לו ענישה חמורה יותר. הנושא הוא נושא בעייתי ועדין מאוד מבחינה משפטית, וכל עוד הצד השני של המתרס לא יהיה מיוצג בערך, הרי הערך חסר ומאוד לא מאוזן. הפסקה בוויקיפדיה האנגלית היא תמצות קצרצר של הגישה המתנגדת להגדרת פשעים נבחרים כפשעי שנאה, ויש בה טיעונים כבדי משקל שצריכים להישמע. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 20:44, 31 במרץ 2008 (IDT)

שיניתי את כותרות המשנה, וייחודיות פשע השנאה מובאת בפיסקה נפרדת, כולל ההסבר/ים לייחודו של פשע השנאה. מובן שיש מקום לכתוב גם את דעת המבקרים (שלמען האמת -דיעותיהם לעתים קרובות פוליטיות (או גזעניות או הומופוביות) (1). ב-FBI האמריקאי, למשל, מכירים בפשעי שנאה כנגד שחורים. אך לא בהכרח מכירים גם בפשעים נגד גייז כפשעי שנאה. בישראל, לעומת זאת, מתקדמים יחסית, אך גם כאן - ההתייחסות לפשעי שנאה היא אם הם נעשים כנגד יהודים, ולא בהכרח אם הם ייעשו כנגד ערבים. עם זאת, ככלל - בחברה המערבית הדמוקרטית מכירים כבר את מושג פשעי השנאה (לפחות במקרים מסויימים וכלפי קבוצות מיעוט מסויימות), והביקורת היא יותר למען הדיון. המעוניינים לסייע ולהשלים את עניין הביקורת (על עצם קיומם של פשעי שנאה) מהוויקי-אנגלית יבורכו. דני. ‏Danny-w‏ 21:11, 31 במרץ 2008 (IDT)

המוטיבציה של המטילים ספק בקיומם של פשעי שנאה כקטגוריה נפרדת אינה רלוונטית במיוחד. כעמדה משפטית זו עמדה תקפה בהחלט. אם אני אשלח לך מכתבי שטנה משום שאתה חייב לי כסף, ואילו מישהו אחר (דורית, נניח) תשלח לך מכתבי שטנה דומים משום שאתה תימני, הטענה שפשעה של דורית כבד יותר היא טענה שנויה במחלוקת, ובהחלט אינה מקובלת על כל המשפטנים במערב, וגם בישראל. כפי שאמרתי, כל עוד עמדת המתנגדים אינה מיוצגת כראוי בערך, הערך אינו שלם ואינו מאוזן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 21:17, 31 במרץ 2008 (IDT)

הלו, למה לקחת אותי כדוגמה? זה בגלל שאני אדומה? דורית 00:28, 1 באפריל 2008 (IDT)

הסבר: אנסח את העניין אחרת, ברשותך:
"אם אתה תפגע בי בגלל שלטענתך יש לי חוב אישי כלפיך" - זה יהיה פשע אישי. זהו פשע חמוּר, כמובן.
פשע שנאה, לעומת זאת, יהיה אם דורית (בשם אותה דוגמה), שונאת את כלל עדת האחשדרפנים, דוגלת בנחיתותם ובשלילת זכויותיהם, בגלל דעה קדומה וגזענית. בהנחה שאני ממוצא אחשדרפני, ובהנחה שדורית איננה מכירה אותי אישית ומעולם לא פגשה אותי, ובהנחה שהיא פוגעת בי בגלל שייכותי - זהו פשע שנאה. פגיעתה בי איננה רק בי (דני) אלא להלכה בכל האחשדרפנים. היא גם מערערת בכך על הסדר החברתי של המדינה (שאינה דוגלת בפגיעה בי או באחשדרפנים). מפשע אישי - היא עוברת לפשע בקנה מידה ענק. המדינה אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. זהו איום לא רק על דני, לא רק על האחשדרפנים תושבי המדינה, אלא על כלל החוקים והסדר החברתי במדינה.
נכון, יש מקרים, שבהם המדינה לא תודֵה בכך שפגיעה באחשדרפנים היא פשע שנאה. כפי שהזכרנו קודם.
אבל שים לב, שבמדינות המערב כיום - ההכללה מאיסור פגיעה במגזר לאיסור פגיעה ביחיד עקב השתייכותו למגזר - כבר קיימת. אפשר לפטר עובדת, אך אם היא אישה בהיריון המדינה מגנה עליה מלכתחילה באיסור פיטורין בחוק. אפשר למנוע מבליין כניסה למועדון מסיבות טכניות, אך אם הוא נכה - המדינה מגנה עליו מלכתחילה, באיסור אפלייה בכניסה למועדונים - בחוק. ההתייחסות המחמירה בגלל הפגיעה הקבוצתית - היא אותה התייחסות ערכית, שממשיכה (ובגדול יותר) ביחס המדינה לפשעי שנאה. דני. ‏Danny-w‏ 00:20, 1 באפריל 2008 (IDT)

וגם זו עמדה מוערכת ומנומקת. ושתיהן צריכות להופיע בערך, זו לצד זו. לגבי שאר הדברים, הדוגמה של פיטורי העובדת כלל אינה רלוונטית; פיטורין אינם פשע ואינם עבירה. החקיקה נועדה למנוע אפליה, וזה עניין אחר לגמרי. האיסור (העיוור והאוניברסלי) על פיטורי אישה בהריון, אגב, הוא בעייתי מאוד בעיני; מה דעתך על איסור עיוור ואוניברסלי לפטר ערבי/דתי/הומו? גם לגבי מידת התועלת שהוא מביא לנשים אני מרשה לעצמי להטיל ספק - סביר יותר שהוא דווקא גורם למעסיקים להסס לפני שהם שוכרים נשים לעבודה. לגבי ההסבר המפורט שלך על דורית והאחשדרפנים, אני אישית לא השתכנעתי ממנו שהמניע של דורית גורם לפשע עצמו להיות חמור יותר. אבל זו רק דעתי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:38, 1 באפריל 2008 (IDT)

דווקא אני השתכנעתי. זה בגלל שאתה רואה את מבחן התוצאה ודני (וגם אני) מתייחסים גם למניע. אם אני מבינה נכון, ואיני כותבת פה כסוציולוגית כי הידע שלי בתחום מצומצם, יש הבדל בין אפליה, סמויה או ישירה ככל שתהיה, לבין פשע שינאה המהווה דרגה גבוה יותר בחומרתה של פגיעה, לרוב מלווה באלימות ולא פגיעה כלכלית כמו בדוגמת הפיטורין. כאשר, דני מצביע על כך שתוצאות פשע שינאה יאופינו באלימות רבה יותר עקב השתייכות הקורבן לקבוצה מסויימת. יתרה מכך, מה שדני אומר זה שהפגיעה אינה ביחיד, אלא בקבוצה שלמה שהנפגע הוא מעין נציג שלה. לכן, זה מלווה באיום חברתי גדול הרבה יותר מאשר מה שסיווגת כ"פשע אישי", ועלול להוביל לתגובה של קבוצה שלמה בהתאם ולכן להפרת הסדר הציבורי הכללי. זה שונה למשל מדוגמת הנרקומן שמובאת בפסקה למטה, שלא נראה לי יטרח להתעסק במי הוא שונא יותר כמו מי זמין בכדי להשיג ממנו כסף למנה הבאה. ובכלל, דוגמא לא טובה, כי היא מרחיקה אותנו מכך שמי שמבצעים פשעי שינאה עושים זאת פעמים רבות בדעה צלולה לחלוטין. המונח פשע שינאה קיים, ידוע, מוכר. פחות אולי בשיח התקשורתי הישראלי, אבל בהחלט באמריקאי. אני כן חושבת שכדאי שמשפטן יעבור בכל זאת על הערך כדי להכניס תובנות חדשות שלדעתי לאף אחד מאיתנו אין (מפאת השכלתו). ועדיין אין בידע המשפטי כדי לערער על כך שהתופעה כתופעה קיימת, אלא שיש דיון משפטי באשר לאופן הגדרתה. הכלים של המשפט לא בהכרח מגיעים לכדי מיצוי ונוסח הולם כשזה מגיע לתופעות חברתיות. לא סתם אומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט. דורית 20:52, 4 באפריל 2008 (IDT)

מדף השיחה של Eddau

שלום שוב Eddau. האם תוכל לסייע ולתמצת את הטיעונים בעד Hate crime#Arguments for hate crime laws ונגד פשעי השנאה Hate crime#Arguments in opposition to hate crime laws מהוויקי האנגלית? נראה לי שהרחבה כזו תשפר את הערך באופן משמעותי. מה דעתך? :-) תודה, דני. ‏Danny-w‏ 01:17, 3 באפריל 2008 (IDT)

טעונים בעד פשעי שנאה???Eddau - שיחה 01:30, 3 באפריל 2008 (IDT)

עיין בדף השיחה של הערך. יש טיעונים "נגד" התייחסות נפרדת לפשעי השנאה. המתנגדים קוראים שלא להתייחס לפשעי שנאה בנפרד מפשעים אחרים, ולעתים אינם מייחסים לקיומם חשיבות. לפי טענה זו: דקירה היא דקירה, רצח הוא רצח, ולא משנה למה עשו אותם, ואם הם נעשו מסיבות של טינה אישית של העבריין לאדם, או מטינה של העבריין לכל הקבוצה החברתית. בניגוד לכך, קיימת גישה "בעד" ההכרה בהם. כלומר לא בעד קיום פשעי השנאה, אלא בעד ההכרה בהם כפשעים שונים וחמורים יותר, שהענישה עליהם אמורה להיות קשה יותר. דני. ‏Danny-w‏ 01:50, 3 באפריל 2008 (IDT)

אם זה לא היה בקורס שלך, זו לא נקודה מרכזית. אפילו אם זה תופס מקום בערך האנגלי. אנחנו לא מקימים כאן אתר מראה לערך האנגלי. יש לא מעט ערכים פה שגם אם הם לא מצטיינים, הם טובים יותר מהאנגליים. ראה למשל טכנולוגיה מסייעת - באנגלית יש שם כמעט ורק רשימת דוגמאות ארוכה שטוב שהיא לא מופיעה בערך העברי. זה כאילו שבמקום הערך כדורגל תופיע רשימת שחקני כדורגל. חוץ מזה יש שם סעיף על נגישות שזה נושא קרוב אבל לא אותו נושא (כאילו יהיה סעיף על כדורסל בערך כדורגל.

הערך המומלץ האנגלי אבולוציה פחות מסודר מהערך העברי המקביל עם תבנית השכתוב. יש מה ללמוד מהאתר האנגלי אבל לא צריך להפוך אותו לקדוש. פשע מוגדר כפשע שנאה רק אם בטוחים במאה אחוז שהוא כזה. כל הבעד ונגד של ההגדרות האלה מיותר. אפשר לכתוב רשימת בעד ונגד לכל הגדרה. Eddau - שיחה 15:09, 3 באפריל 2008 (IDT)

כל הקונספט של פשעי שנאה הוא קונספט שנוי במחלוקת. כרגע הערך נראה כאילו ברור לכל שפשעי שנאה הם קטגוריה קיימת ומובחנת ושיש על כך הסכמה רחבה, בעוד למעשה הדבר רחוק מאוד מהאמת. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:33, 3 באפריל 2008 (IDT)

לי זה באמת נראה כך, אבל בניגוד לאחרים פה, לא לקחתי על זה קורסים.Eddau - שיחה 02:13, 4 באפריל 2008 (IDT)

פשעי מלחמה

בהזדמנות זו כדאי להסיר משם פשעי מלחמה כמו סרברניצה, שבכלל לא נופלים בקטגוריה של פשעי שנאה, בין השאר משום שהיתה להם מטרה פוליטית רחבה יותר (טיהור אתני). אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 01:59, 3 באפריל 2008 (IDT)

אלא אם כן שינאה הייתה הסיבה העיקרית למלחמה כולהEddau - שיחה 14:59, 3 באפריל 2008 (IDT)

כך או כך, זה לא נופל בקטגוריה הזו, ולא נהוג לסווג פשעי מלחמה כפשעי שנאה (האם טבח כפר קאסם היה פשע שנאה, אגב?); ברור שכל מלחמה נובעת מאיזה ערוב של שנאה, פחד ואינטרסים פוליטיים. זו גם עוד דוגמה למה הקטגוריה הזו של פשעי שנאה בעייתית כל-כך - כאילו שכל פשע נובע ממניע יחיד וניתן-לבידוד. נניח, הלינץ' שעשו בליאו פרנק האומלל: כמה מהאנשים שהשתתפו בלינץ' שנאו את פרנק כי היה יהודי, כמה שנאו אותו כי היה עשיר יותר מהם (ולפי ההגדרה הבעייתית-מאוד שבערך, זה מוציא אותו מרשימת פשעי השנאה, כי זה סטטוס "הישגי" ולא "השתייכותי"...), כמה שנאו אותו כי היו משוכנעים שהוא רצח נערה חפה-מפשע, וכמה פעלו מתוך שילוב של כמה מהשנאות האלו? ואם מישהו שנא אותו ב-20% כי היה יהודי, ב-35% אחוז כי היה בעל-מפעל עשיר, ב-22% כי חשב שהוא רוצח וב-23% כי היה משועמם באותו יום ושתה כמה כוסות יותר מדי? ואם נרקומן רוצח אדם כדי להשיג כסף למנת סם - האם הוא לא שונא אותו במידה מסוימת? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:27, 3 באפריל 2008 (IDT)

על "ההתלבטויות" ועל ההשוואה לוויקי האנגלית

אני חולק על דבריך, אביעד, ש"כל הקונספט של פשעי שנאה הוא קונספט שנוי במחלוקת". בעולם המערבי כיום אין מחלוקת בדבר קיומו של "פשע שנאה". שופטים מתייחסים אליו בחומרה, עובדים סוציאלים וסוציולוגים לומדים עליו באקדמיה, אין פה התלבטות באשר לקיומו. נכון, שההגדרות אינן תמיד קשיחות, ונכון שכמו כל דבר חברתי, קיימת השפעה של העמדות החברתיות והפוליטיות. אך הטיעון כאילו מדובר במושג מפוקפק, שלכאורה אין וודאות אמיתית בדבר קיומו, הוא טיעון פשוט לא נכון. הביקורת על ההגדרות של פשע שנאה ועל החמרת הענישה היא לגיטימית, כמו כל דבר במדעי החברה. אנחנו נוהגים לדון בקול על הכל. אך עצם קיומם של פשעי שנאה אינו שנוי במחלוקת, ולא תמצא אמירות אקדמיות או עיתונאיות מכובדות כיום המתייחסות כך למושג. ‏Danny-w‏ 18:52, 3 באפריל 2008 (IDT)

ודבר שני: אני מסכים עם Eddau לעניין זה - ש"אמנם יש מה ללמוד מהאתר האנגלי אבל לא צריך להפוך אותו לקדוש". זה אחד המקרים שבהם הערך לא הועתק מהוויקיאנגלית, וטוב שכך. בערך באנגלית יש רשימת "בעד ונגד", שאינה מוסיפה לערך ומשאירה אותו בשטחיותו, בעוד אצלנו נוצר ערך יפה הדן בבעיה ומנתח אותה. ובעניין ,ההתלבטויות" אם יש או אין פשע שנאה: ערך מוגדר כפשע שנאה רק במקרים שאינם גבוליים, וכאשר האדם הסביר מבין שהוא כזה. ולא כי האקדמאים או העיתונאים החליטו. דני. ‏Danny-w‏ 18:52, 3 באפריל 2008 (IDT)

יש שופטים שמתייחסים אל הנושא ויש כאלה שלא, הכול תלוי בדעתם הפוליטית, כמובן. הנושא בהחלט שנוי במחלוקת; גיגול של 23 שניות מצא בין השאר את רשימת המקורות המכובדת הזו, שמרכזת מקורות בעד ונגד חקיקת חוקים ספציפיים לפשעי שנאה. כל הנושא עלה רק בשנות השמונים, הוא מאוד מאוד אמריקאי והוא פוליטי לחלוטין. יש לא מעט אנשים - ביניהם משפטנים מכובדים מאוד - שסבורים שהכרה בפשעים מסוימים כפשעי שנאה היא פגיעה בעקרונות הצדק והשוויון-בפני-החוק. מה שחסר מאוד בערך במצבו הנוכחי הוא אזכור לכך שזהו נושא טעון ופוליטי ממדרגה ראשונה; הצגת הנושא כאילו מדובר בסתם עובדות ולא בפרטים שנויים במחלוקת, תהיה דומה לכתיבת ערך על הפלות מנקודת מבט של המתנגדים להפלות בלבד, או בכתיבת ערך על ההתנתקות שאינו מזכיר את ההתנגדות לתוכנית.
בהערת אגב, יש כאן אבסורד מאוד משעשע - בארה"ב הרפובליקאים הם בד"כ אלה שתומכים בהחמרת הענישה (נגד עבירות סמים, למשל, או פשיעה זעירה, שלא לדבר על כל מיני תוכניות פופוליסטיות ומאוד פופולריות של three strikes and you're out), ודווקא הדמוקרטים הם המפוכחים, והם אלה שמצביעים - בצדק - על העובדה שהרוב הגדול של המחקרים מראה שהחמרת הענישה אינה מורידה את הפשיעה, ולכל היותר תורמת לניפוח האוכלוסייה בבתי הכלא. אבל מה, באופן לא מפתיע מסתבר שהצביעות אינה נחלתו של צד אחד בלבד במפה הפוליטית, ושכשומדובר בפשעים "שלהם" הדמוקרטים פתאום מאוד מעוניינים בענישה חמורה יותר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 19:18, 3 באפריל 2008 (IDT)

ובעוד הערת אגב, כל עניין "פשעי השנאה" מזכיר לי תמיד את נושא "הרקע הלאומני" בישראל; גורמים מסוימים בימין דורשים תמיד להחמיר בענישה בכל מקרה שבו הפושע הוא ערבי והקורבן יהודי. מה דעתך, דני, האם מגיע אותו עונש לערבי שדקר מתנחל וליהודי שדקר את שכנו בגלל סכסוך על חניה? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 20:04, 3 באפריל 2008 (IDT)

ערך מוגדר כפשע שנאה רק כשאין התלבטויות, במקרים שאינם גבוליים, וכאשר האדם הסביר (הערבי והיהודי) יבין שהוא כזה. במקרה הספציפי של סכסוך על חנייה - המקרה אכן גבולי, הרי בהחלט ניתן לטעון שמדובר בעבירה על בסיס אישי. ומאחר שאינו מוחלט - לא ניתן להתייחס אליו כפשע שנאה. לעומת זאת, ההתייחסות למעשהו של החייל הרוצח עדן נתן זדה (שהגיע באופן יזום ליישוב שפרעם ופתח באש על תושבי המקום הערבים) הייתה כאל פשע שנאה, ונהגו כלפיו בחומרה רבה, מימין ומשמאל. שר הביטחון שאול מופז החליט לשלול ממנו קבורה צבאית, עיריית ראשון לציון (מקום הולדתו) הודיעה כי נתן-זדה לא ייקבר בשטחה, ועוד. הוא אשר אמרתי: בענייני פשע שנאה - אין מדובר במקרים גבוליים. דני. ‏Danny-w‏ 20:39, 3 באפריל 2008 (IDT)

ראשית כל, אני לא חושב שהמושג "פשע שנאה" נפוץ בשיח הישראלי ובבתי המשפט שלנו בפרט, אז הטענה כאילו התייחסו לפשע של זאדה כאל פשע שנאה היא לא מאוד מדויקת; וכמובן, הפשע שלו מעולם לא הגיע לבית המשפט. ומה לגבי הערבי שדקר מתנחל - פשע שנאה או לא? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 20:53, 3 באפריל 2008 (IDT)

וזה כמובן מביא אותנו לעוד חוסר מרכזי בערך - מה (אם בכלל) עמדת בית המשפט הישראלי בנושא? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 20:56, 3 באפריל 2008 (IDT)

בעניין עדן נתן זדה : מה שאמרתי קודם הוא ש"ההתייחסות (החברתית והתקשורתית) למעשהו של החייל הרוצח עדן נתן זדה הייתה כאל פשע שנאה". משפטנים אכן לא נדרשו להתייחס לפשע זה ולהגדירו "משפטית", והוא כמובן לא הגיע לפתחו של בית המשפט. כידוע, הארועים הביאו למותו. ‏Danny-w‏ 00:48, 4 באפריל 2008 (IDT)

ובעניין "עמדת בית המשפט הישראלי בנושא" - אני מודה שהידע שברשותי על פשעי שנאה, הוא יותר סוציולוגי מאשר משפטי. אינני יודע כרגע לענות - אם המחוקק הישראלי השתמש בכינוי "פשע שנאה" ואינני יודע מה הוזכר בפסקי דין בישראל. אנסה לחפש בגוגל, ואני פונה לוויקיפדים בעלי היידע במשפטים - בבקשה לעזרה. :-) דני. ‏Danny-w‏ 00:48, 4 באפריל 2008 (IDT)

היה לי החשש שאסבך את דני כשביקשתי להרחיב גם על ישראל (סליחה שוב). אבל אולי באמת בהקשר זה, כפי שאמר דני, מוטב לפנות לאנשי המשפט שביננו כדי להביא את עמדתו המנומקת של המחוקק הישראלי. דורית 00:53, 4 באפריל 2008 (IDT)

ובמחשבה שניה - צדק מורט בדבריו ליחסיות האמת - כבר בפיסקה הראשונה. מדובר במושג מעולם הסוציולוגיה, ולא מעולם המשפט. למעשה, הדוגמה הראשונה בערך - הלינץ' בתומאס שיפ ואברהם סמית' ממחישה זאת. רוצחיהם לא הואשמו בפשע שנאה ע"י בית המשפט, ולמעשה לא התקיים כלל משפט. ועדיין - בכלים הסוציולוגיים שבהם אנו מנתחים מאמרים ממדעי החברה - מדובר בפשע שנאה. לא בתי המשפט הם הקובעים אם קיים או לא קיים מושג מתחום הסוציולוגיה ; והבאת הפן המשפטי אינה רלוונטית כנימוק לספֵק בדבר קיום המושג החברתי. תיאורטית, ייתכן שהמחוקק ומערכת המשפט בישראל מעולם לא הזכירו את המושג "פשע שנאה" (אינני יודע אם זה כך או לא). האם זה מה שיקבע, אם מתיו שפרד, לדוגמה, היה קרבן לפשע שנאה? דני. ‏Danny-w‏ 13:47, 4 באפריל 2008 (IDT)

בוודאי שמדובר במושג מעולם המשפט - יש מדינות שבהן יש לו הגדרה חוקית, ובעיקר על כך נסבה המחלוקת. אם יש לו משמעות סוציולוגית ומשמעות משפטית יש צורך לפרט על שתיהן. ואם אתה מתעקש שזה מונח סוציולוגי, אז נא לשנות את פתיחת הערך בהתאם: פשע שנאה הוא מונח מתחום הסוציולוגיה המתאר..." . אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 14:17, 4 באפריל 2008 (IDT)

משפט הפתיחה של הערך שונה בהתאם. ‏Danny-w‏ 15:12, 4 באפריל 2008 (IDT)

נדמה לי שמשהו השתבש כאן בערך:

1. הפתיח לערך מגדיר "פשע שנאה כאקט של בחירה לפגוע על בסיס שנאה, שעה שההגדרה הנכונה, דומני, היא זו המופיעה רק בסוף הפתיח: פשע שמניעו הוא שנאה לקבוצה מסוימת באוכלוסיה. מדוע לא פתיח כזה: פשע שנאה הוא מונח במדעי־החברה המתאר פעולה פלילית שמניעה העיקרי הוא שנאה לקבוצה מסוימת באוכלוסיה. אנשים המבצעים פשעי שנאה בוחרים את קרבנותיהם על־בסיס שיוכם הגזעי או האתני, העדפותיהם המיניות או תכונות פיזיות ונפשיות המייחדות אותם. בדרך כלל, שייכים מבצעי פשעי שנאה לקבוצת רוב, ואילו קרבנותיהם נמנים על־פי־רוב עם קבוצת מיעוט.
2. השימוש במילה "פשע" להגדרה הראשונית של "פשע שנאה" יוצר בעיה: מי שהמונח "פשע" אינו נהיר לו, יזכה להסבר סתום.
3. האמירה "פשע השנאה נבדל מפשעים אחרים בגלל הקשרו החברתי המכליל, ובגלל היותו קשור לסטטוס שיוכי (להבדיל מסטטוס הישגי)" היא ז'רגון שאינו נהיר לקורא ומבלבל אותו.
4. הקביעה "לעתים קרובות נחווה כחמור יותר." לא נכונה. במקומות רבים, כולל בישראל, הוא נתפש כחמור פחות. לדוגמה, אותו רוצח שירה בתחנת האוטובוס בפועלים ערבים שהמתינו להסעה נתפש בעיני רבים כמי שביצע מעשה חמור פחות מרוצח סדרתי של ילדים. המילה "נחווה" היא weasel word המשלבת במסווה את דעות הכותב. נוסף על־כך דומה כי במחקר בנושא מידת החומרה הנתפשת יש פנים לכאן ולכאן.
5. התוספת "פשע שנאה נפוץ הוא פשע על רקע גזעני" היא זנב הגדרה. צריך לשלבו בהגדרה מראש, לא להוסיפו מאחור.
6. הערך לוקה באמריקנוצנטריות. רוב פשעי השנאה בעולם מבוצעים במקומות אחרים (הודו היא דוגמה טיפוסית).
7. המשפט: "בארצות הברית, בה יש הרבה מחקר על אודות פשעי המתרחשים בתחומה, דעות קדומות על בסיס נטייה מינית וגזע הן הגורם לרוב פשעי השנאה" סתמי בחלקו הראשון ומעגלי בחלקו השני: גזע, שיוך אתני והעדפה מינית הם ממילא ההגדרה למניעים הרווחים של פשעי שנאה. אם מרחיבים את ההגדרה וכוללים קבוצות נוספות בין הקרבנות, כי אז המשפט צריך להתמך באסמכתא.
8. המשפט: "פשעי שנאה התקיימו משחר ההיסטוריה והיוו גורם חשוב בעיצובה" מבטא את השקפת הכותב. מה הסימוכין לקביעה מרחיקת לכת זו?
9. ההמשך: "רדיפת יהודים בעת העתיקה ובימי הביניים, שואת הארמנים ושואת העם היהודי. למרות פשעי העבר התופעה אינה פוסקת ואנו עדים בשנים האחרונות למשל לטיהור האתני טבח סרברניצה שבבוסניה, ולרצח העם ברואנדה. פשעי שנאה עיצבו, ולעתים אף הגדירו, את ההיסטוריה האנושית." מעקר כל משמעות מההגדרה של הערך. פעולות של קבוצות נגד קבוצות אחרות הופכות, למעשה, כל פעולה המונעת בעיקר על ידי איבה בין קבוצות ל"פשע שנאה" וסותר את הגדרת הערך. באופן זה, בערך כל מלחמה או מעשה איבה בהיסטוריה האנושית הופך ל"פשע שנאה".
10. בהמשך: "במאה ה-17, כאשר החלה ההתיישבות המאסיבית של האירופים ב"עולם החדש", היוו האינדיאנים מטרה לרדיפות, השפלות ואלימות מצד הכובש האירופאי. פשעי שנאה אופייניים בארצות הברית של המאה העשרים היו מקרי לינץ' באפרו-אמריקאים, שריפת צלבים על מנת לגרש משפחות שחורות משכונות "לבנות", פגיעה בהומואים, לסביות וטראנסג'נדרים, והשחתת בתי עלמין ובתי כנסת של יהודים." זה ברדק מוחלט. המניע לפגיעה באינדיאנים במאות 16-19 לא הונע משנאה לאינדיאנים אלא מרצון של הכובשים לנכס לעצמם את גופם ורכושם של הנכבשים. אם זה "פשע שנאה" ההגדרה מאבדת את שרידי צלם ההגדרה שלה. באותו אופן, לדוגמה, נוכל להגדיר את מלחמת עירק א' ו-ב' כ"פשע שנאה" שכן חלק מהאמריקנים היו מן הסתם שותפים לדעתו של אחד מגיבורי "ביג לובובסקי" שראה בעיראקים "דופקי גמלים עם מגבת על הראש שמחפשים את הרברס בטנק רוסי."
11. נכתב "לפי מחקרים שונים[2] בפשעי שנאה..." אבל המחקר עליו מסתמכים מציין כמות כה קטנה של פשעי שנאה שלא ניתן להסתמך עליו למסקנה מכלילה כלשהי. קצת למעלה מעשרה פשעי שנאה אינו בסיס סטטיסטי (או אחר).
12. כתוב: "בניגוד לקרבנות, שהפשע נעשה באזור מגוריהם או עבודתם, הרי שבמקרים רבים משקיעים הפוגעים זמן, כסף ומשאבים על מנת להגיע לאזור היעד ולבצע את הפשע, כהמשך לתהליך קיים של ליבוי השנאה." ועל סמך מה זה נאמר?
13. הקביעה: "בעקיפין, פוגעים פשעי השנאה באושיות המדינה כמדינת כל אזרחיה, ולכן בכל אוכלוסיית המדינה" היא חוות דעת אישית של הכותב.
14. לקביעה "מאפיין נוסף של פשעי שנאה הוא המצוקה הנפשית המתמשכת אותה חווים הקורבנות. לפי מחקרים שונים, קרבנות של פשעי שנאה עלולים לחוות לחץ ומצוקה פסיכולוגים, כדוגמת הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), חרדה ודיכאון, יותר מאשר קורבנות של פשעים אחרים." אין סימוכין בכתוב.
15. כתוב: "קורבנות פשעי השנאה הם לרוב בני מיעוטים אתניים ודתיים, בהומואים, לסביות וטראנסג'נדרים ובמוגבלים פיזית ונפשית. פשע השנאה נבדל מפשעים אחרים בגלל הקשרו החברתי המכליל. לעתים קרובות פשע השנאה נחווה כחמור יותר מפעולות פשע דומות שאינן על רקע שנאה, בשל היותו קשור לסטטוס שיוכי, להבדיל מסטטוס הישגי. פשע שנאה נפוץ הוא פשע על רקע גזעני.[3]" אך המשפט חוזר פעם נוספת על דברים שנכתבו בהגדרה.
16. כתוב: "בארצות הברית, אנשים מקבוצת האפרו-אמריקאים, הנחשבת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר, הם הקרבנות השכיחים ביותר לפשעי שנאה, ובאופן מובהק. מתוך 8000 פשעי שנאה שדווחו בשנת 1995, כ-3000 מקרים הופנו כלפי אפרו-אמריקאים." -- הקביעה הראשונה לא נכונה (המיעוט ההיספני גדול יותר). הקביעה השנייה אינה נתמכת בסימוכין ברורים.
17. הקביעה הבאה: "אוכלוסיית המיעוט השנייה בגודלה המהווה קרבן לפשעי שנאה היא אוכלוסיית ההומואים, לסביות וטרנסג'נדרים. הדעות הקדומות הקיימות בחברה, בעיקר מצד גורמי דת שונים, המשפיעה עדיין על אי קבלת ההומוסקסואליות במקומות רבים בעולם. כתוצאה מכך, רבים מהקרבנות של פשעי שנאה כלפי אוכלוסיית הלהט"ב אינם מדווחים לרשויות על האלימות שהופנתה כנגדם. [4]" בעייתית מאוד. ראשית, מדוע כרוכים הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים יחד: האם פשעי השנאה כלפי כולם זהים באופיים? בחומרתם? בתכיפותם? אי הסימוכין לכך? שנית, הקביעה כי הדעות של "גורמי דת שונים" מעורפלת ונטולת אסמכתא (ואף סותרת במידת מה את הנאמר בהמשך: "לא נמצא קשר בין רמת הדתיות של העבריינים לבין ביצוע העבירות, גם בעבירות בהן איסורי הדת הם המניעים המוצהרים לאלימות ולפשעי השנאה"). שלישית, הקביעה שרוב הלהט"ב אינם מדווחים לרשויות נסמכת על כתבה באן-אר-ג'י, שהיא תרגום של כתבה בגרדיאן, שהיא כשלעצמה דיווח על דו"ח. או שמביאים את הדו"ח, או שלא כותבים. עיתון אינו אסמכתא.
18. כתוב: "מאפיין נוסף של העבריינים הוא חשש להימצאות בקרבה מאיימת. נמצא לעתים קרובות, העבריינים המבצעים את פשעי השנאה נמצאים במצב של קרבה מאיימת, מבחינתם, כלפי הקרבנות. במחקרים שונים [7] נמצא..." הקביעה הראשונה אינה נסמכת על אסמכתא. האסמכתא המצוינת אינה קבילה (ספר של סופר, לא מחקר. אם ממי מציין מחקרים, יש לקרוא ולהסתמך עליהם).
19. כתוב: "ניתן היה למצוא במחקרים, לעתים קרובות, דווקא נטיות הומוסקסואליות לטנטיות (סמויות), שהמלחמה הפנימית בהן והאיום הפנימי שהיוו, עודדה את התוקפנות כלפי הקרבנות" וזו קביעה מוכרת, אך בהיעדר אסמכתאות, היא נשמעת כמו ניתוח של הכותב.
20. כתוב: "לאחר שנוצר אקלים של שנאה חברתית לקבוצת מיעוט, מקרים של קיצונים יחידים עלולים להצית בערה, כאש בשדה קוצים, ולהוביל לגל מתפשט של פשעי שנאה ברמה מילולית או פיזית, שקשה יהיה לעצרו." וזו נשמעת כמו קביעה של הכותב ללא אסמכתאות.
21. תחת הכותרת "יחס חברתי כלפי פשעי השנאה" מובאת פסקה ארוכה המתעדת מחקר של ליונס, בלי שיהיה ברור מהדברים מה הכוונה: האם הפסקה באה לתאר את המאפיינים הכלליים של היחס החברתי? האם אנחנו מדברים רק על ארצות הברית? מה הקשר בין הטענות הספציפיות לאפיון הכללי מאוד של הכותרת?
22. תחת הכותרת "התמודדות עם פשעי שנאה" מובאת למעשה דעתו של אלבר ממי בנושא. לדעתו יש מקום בערך על הספר, אבל כאן היא צריכה להופיע בין דיעות שונות בתחום. וודאי שאין מקום לניסוח הדומה ל"המלצות מדיניות" כפי שהוא מופיע כאן. אורי רדלר - שיחה 14:36, 16 באפריל 2008 (IDT)

הערותיי לערך

1. הפרק "ייחודיות פשע השנאה" כתוב בצורה פסקנית מאוד. צריך להוסיף לו מקורות ולהביא דברים בשם אומרם.
2. לא ברור האם כל המספרים שבפרק "הפעלת אלימות" מגיעים ממקור מספר 2.
3. חלק מהמילים בערך מודגשות בעוד אחרות אינן בלא סיבה נראית לעין. בפרק "גורמים", למשל, הוחלט להדגיש רק את "מכלילה" בעוד יש מילות מפתח נוספות בפרק. לדעתי כדאי להמנע בכלל מהדגשת מילים בערך, פרט אולי לשם הערך בפסקת הפתיחה.
4. לדעתי, הצגת המקרים של קורבנות פשעי שנאה בתוך "מסגרות" ברחבי הערך מתאימה אולי יותר לחוברת חינוכית, אבל לא תואמת את המבנה של ערך אנציקלופדי. עדיף לדעתי ליצור פרק שיציג מקרים נבחרים וינתח אותם.

שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 16:06, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

התמונה בתחילת הערך

התמונה בתחילת הערך הוסתרה [2] על ידי משתמש אנונימי ללא הסבר. המעשה שוחזר.
להלן הסבר לשחזור: ככלל - היה מקום לעשות דבר כזה רק לאחר דיון בדף השיחה. אך במקרה זה - התמונה בערך הישראלי הוצבה מלכתחילה כשהיא מוקטנת, מוגשת ברזולוציה נמוכה, ולא ניתן לראות בה פרטים. ככותב הערך דאגתי לכך מלכתחילה. המעוניינים לעיין בתמונה המפורטת, שלא הועלתה כאן, יכולים לעשות זאת בוויקיאנגלית File:ThomasShippAbramSmith.jpg , והיא אכן קשה לצפייה. היא הוצבה בראש הערך מאחר שזוהי תמונה חשובה, תרבותית ואנציקלופדית, ראו פירוט גם בערך הלינץ' בתומאס שיפ ואברהם סמית'. דני. Danny-w • שיחה 09:31, 30 במרץ 2012 (IDT)