שיחה:רציונליזם יהודי בימי הביניים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש סיבה טובה שהערך הזה נפרד מהערך משה בן מימון? טיפש ט"ו בשבט 19:58, 18 פברואר 2006 (UTC)

שינוי שם ל"רציונליזם ביהדות"[עריכת קוד מקור]

בערך מוזכרים רבים מלבד הרמב"ם, וגם רס"ג (שהיה לפניו) צריך להיות שם. נכון שהרמב"ם הוא הבולט ביניהם, וככזה ראוי שיהיה בפסקת הפתיחה. אבל, האם יש לקרוא לערך על שמו? בסג תריג מכה שנית! 14:29, 8 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

מסכים. אבל אז זה ייאלץ לכלול גם את כל הגילויים המודרניים שלה. עדיף בינתיים: רציונליזם יהודי בימי הביניים. הללשיחה תיבת נאצות 15:06, 8 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

ערך בעייתי[עריכת קוד מקור]

הערך הזה בעייתי ביותר, לדוגמא:

אפילו את מושג עין הרע, המופיע בתלמוד פעמים אין ספור, סירב לקבל.

איך אומרים דבר כזה? הרי הרמב"ם בעצמו פסק "היזק ראיה שמיה היזק".

הנה מקור לדוגמא כתב הרמב"ם, שכנים, ב, יד: "חצר השותפין שיש בה דין חלוקה, או שחלקוה ברצונם, אף על פי שאין בה דין חלוקה, יש לכל אחד מהן לכוף את חברו לבנות הכותל באמצע. כדי שלא יראהו חברו בשעה שמשתמש בחלקו, שהיזק ראייה היזק הוא. ואין לו חזקה בחצר. אלא אף על פי שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה, כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה." נא לא להטעות

--Sniff 04:20, 11 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אין קשר בין היזק ראייה שבדברי הרמב"ם לעין הרע במובן המיסטי שלה, ולזו הכוונה בערך.

ציטוט לדבריו של הרד"ק[עריכת קוד מקור]

האם יש ציטוט לדבריו של הרד"ק על מעשה בעלת האוב ? עיינתי ולא מצאתי.אבי

בבקשה:
רד"ק שמואל א כח,כד
וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה וכלם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול אבל יש מהם אומרים כי לא דבר שמואל עם שאול וחס ושלום לא עלה שמואל מקברו ולא דבר אבל האשה עשתה הכל ברמאות כי מיד הכירה כי שאול הוא אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה אמרה למה רמיתני ואתה שאול ודרך בעלת אוב להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו בלשון נמוך וכאשר בא שאול לדרוש מאתה וראתה אותו נבהל וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה וכל ישראל היו בפחד גדול וידעה מה שעשה שאול שהרג כהני ה' שמה בפי המגיד הדברים הנאמרים בפרשה ומה שאמר ויאמר שמואל אל שאול על מחשבת שאול כי היה חושב כי שמואל היה המדבר אליו ומה שאמר ולא עשית חרון אפו בעמלק ידוע היה דבר זה כי מאותה שעה אמר לו שמואל וימאסך מהיות מלך ומה שאמר לרעך לדוד ידוע היה זה בכל ישראל כי דוד נמשח למלך ומה שאמר מחר אתה ובניך עמי מדרך סברא אמר זה, זהו פי' רב שמואל בן חפני הגאון ז"ל ואמר אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה נבהלה כמו שנאמר ותזעק בקול גדול ואשר אמרה האשה את מי אעלה לך דברי התולים הם כי דעתה היה לעשות כמנהגה אלה דבריהם, ויש לתמוה לדברי הגאונים האלה אם הקב"ה החיה את שמואל כדי לספר לשאול הקורות הבאות עליו למה לא אמר לו על ידי חלומות או על ידי אורים או על ידי הנביאים אלא על ידי אשה בעלת אוב ועוד איך היה נעלם משאול שהיה חכם ומלך אשר היו עמו כמה חכמים גדולים אם ענין אוב נעשה על ידי אדם מדבר מתוך מחבואו ומי יאמר שיטעה הוא בזה ואין זה הדעת מקבלו והנכון הוא מה שפירשנו. --בנילה - שיחה 15:25, 4 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

שאלה מעניינת[עריכת קוד מקור]

בערך מוצג הרמב"ם כגדול הרציונלים. הרי הרמב"ם ראה ברעיון של תורה מן השמים, ובסיפורי הבריאה כפי שהם - אמת לאמיתה, והוא המקור לתשתית י"ג עיקרי האמונה היהודית, הרמב"ם אף תמך בדבר הפלא, אודות נהר סמבטיון, לפיכך, המסקנה הנגזרת היא, אחת מהשתיים, או שכל האמונות האלו הן רציונליות, או שהרמב"ם לא היה רציונלי. דעתי נוטה לאפשרות הראשונה. טיפוסי - שו"ת 22:06, 9 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

אם תעמיק בפרקים הרלוונטים במורה נבוכים, ובדברי המפרשים שם (הימי-ביניימים - דוגמת נרבוני ואפודי, והמודרניים), תיווכח שספק אם הרמב"ם קיבל אמונות אלה כפי שהן נפוצות בקרב ההמונים. לא סתם מתנגדים עודדו שריפות של המורה נבוכים כמאה שנים אחרי פטירת הרמב"ם, במהלך הפולמוס הגדול על כתביו. 109.160.140.71 10:52, 12 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
הרמב"ם כתב ספרים רבים נוספים חוץ ממורה נבוכים, כך שאם לטעון שהרמב"ם כתב משהו שהוא לא היה שלם עמו, ויש בדבריו סתירה, זה סביר יותר על המורה נבוכים, והשורפים את ספריו היו הנוצרים בעיקר. טיפוסי - שו"ת 23:37, 12 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
תשובה לשאלתך מצויה בהקדמה למורה נבוכים, בה מסביר הרמב"ם את הצורך של העוסק ב"מעשה בראשית ומעשה מרכבה" להסתיר את דעתו האמיתית ולטמון סתירות לכאורה בכתביו, כדי למנוע מה"המון" להבין לעומק את דבריו. זו הגישה האליטיסטית של הרמב"ם. השורפים היו נוצרים אבל מי שגרם לשריפות היו יהודים, כפי שניתן להתרשם מהטיעון הנפלא שהופנה לנוצרים ומצוטט בערך שהפניתי אותך אליו: "אתם שורפים באש את האפיקורסים שלכם, ומדוע תעלימו עין מאפיקורסינו". (אני המגיב הקודם). 109.160.140.71 18:17, 13 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
כך או אחרת, דבריי בתחילת הפסקה בעינם עומדים, הרמב"ם האמין בי"ג עיקרי האמונה היהודית אותם סידר, ובמקביל לכך היה אדם רציונאלי. טיפוסי - שו"ת 19:13, 13 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

משוב מ-10 בדצמבר 2012[עריכת קוד מקור]

דעת הרד"ק כאן שגויה והיא איננה של הרד"ק אלא של רבי שמואל בן חפני גאון הרד"ק עצמו חולק עליו (בנוסף ראוי לציין דעת רב האי ורב סעדיה גאון המובאת ברד"ק הנ"ל) 95.35.62.145 21:54, 10 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]


אכן הרד"ק מביא את דעתו של רבי שמואל בן חפני גאון וחולק עליה כמו שניתן לראות בסוף דבריו- "והנכון הוא מה שפירשנו". משפט זה אומר שדעתו האמתית היא שבעלת האוב אכן העלתה את שמואל כמו שפירש קודם לכן על הפסוקים הללו (ודבריו האלו לא מצוטטים כאן), לפני שניגש לבחון את העניין באופן מסודר (שזהו הציטוט מדבריו שמובא כאן).

יש לתקן את הטעות!!

המקור לדברי ר' אברהם בן הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

מהו המקור לדברי רבי אברהם בן הרמב"ם שחז"ל עלולים לטעות בדברי התכונה, הרפואה והגאוגרפיה... ?

עין הרע לרמב"ם[עריכת קוד מקור]

יש כאן טעות, הרמב"ם כותב במפורש בתשובה לחכמי לוניל שיש מידת זהירות להיזהר מעין הרע (שו"ת הרמב"ם שצה, מגדל עוז הלכות שכנים ב, טז). אם הרמב"ם היה סובר שאין כלל עין הרע הוא היה כותב זאת במפורש, אך אין שום מקום שהרמב"ם מתייחס לעין הרע ומבטל את העניין. 95.86.102.238 10:23, 17 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

בדיקת עריכה[עריכת קוד מקור]

בעלי הידע ביהדות, אנא דעתכם על עריכה זו. לעת עתה ביטלתי אותה. אילן שמעוני - שיחה 00:02, 1 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

דעתי היא ש"המפורסמות אינן צריכות ראייה", ואם ידוע לעורך (ש"דרש מקור") על זרם רבני כלשהו שמקבל את כל דברי התורה כפשטן, הוא מוזמן לציינו ולהביא מקור לדבריו.--Nahum - שיחה 00:27, 1 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
כל המשפט הזה ("דעתו של הרמב"ם נתקבלה") מיותר לדעתי. וגם "פשט דברי התורה" - למה הכוונה? לתורה? לתלמוד? נשמע לי קצת תת רמה, כמו פעולה בסניף. ולערבב את הרב עובדיה עם חכמי ימי הביניים? ואת הדרדעים? מכניסים מדע פופולרי לערך רציני. --ריהטא - שיחה 16:30, 1 במרץ 2018 (IST)[תגובה]