תורה מן השמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לשבטי ישראל. האמונה מתייחסת הן לגבי התורה שבכתב, שהועתקה אות באות על ידי משה מפי האלוהים, והן לגבי התורה שבעל פה, כלומר פירושי וביאורי התורה, שניתנו למשה בעל פה כמקשה אחת עם התורה שבכתב והוא לימד אותם לתלמידיו ולעם ישראל במשך ארבעים שנות שהותם במדבר לאחר יציאת מצרים ומתן תורה.

אמונה זו נחשבת לאחת מעיקרי האמונה היהודית וככזו היא זוכה להתייחסות רבה במקורות היהודיים, בדברי חז"ל ובהגות. שמירה על האמונה בעקרון תורה מן השמים היא המאפיין המרכזי של היהדות האורתודוקסית, והפילוג בינה לזרמים אחרים נסוב בראש ובראשונה על כך.

תורה שבכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה במסכת סנהדרין נמנה "האומר אין תורה מן השמים" בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא, דבר המבטא את חשיבותה הרבה של אמונה זו ביהדות.

חז"ל עסקו בתשובות לאומר "אין תורה מן השמים". דוגמה:

אמר רב חנן בר רבא: השסועה - בריה בפני עצמה היא, שיש לה שני גבין ושני שדראות. וכי משה רבינו קניגי היה או בליסטרי היה? מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים.[1]

הסבר: רב חנן בר רבא מפרש את המילה "השסועה" המופיעה בספר דברים, פרק י"ד, פסוק ז' כשם של חיה מיוחדת. עולה השאלה כיצד הכיר חיה זו משה רבנו, שלא היה ציד (קניגי) ולא רובה-קשת (בליסטרי), והתשובה היא שרק מן השמים יכלו לגלות לו עליה.

הרמב"ם בכותבו על י"ג עיקרי הדת, כתב:

היסוד התשיעי ההעתק, והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו, ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. שנאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

פירוש המשניות להרמב"ם בהקדמה לפרק חלק

תיאור מותו של משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות המסורת שאת התורה כתב משה מפי האלוהים, מ'בראשית ועד לעיני כל ישראל' ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הפסוקים האחרונים בתורה, בהם מדובר אודות מיתתו של משה עצמו, מי כתבם, כאשר הדעה הסוברת שמשה עצמו כתבם, נשענת על הטענה, שלא ייתכן שספר התורה חסר אות אחת, כדלהלן:

תניא "וימת שם משה עבד ה'", אפשר משה חי וכתב "וימת שם משה", אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר' יהודה ואמרי לה (=יש אומרים) ר' נחמיה. אמר לו ר' שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב "לקוח את ספר התורה הזה", אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע, כמו שנאמר להלן "ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו".

מסכת בבא בתרא דף ט"ו ע"א.

רבינו בחיי בפירושו על התורה[2] חולק על אבן עזרא הסובר שיהושע כתב פסוקים אלו בנבואה:

כתב החכם רבי אברהם ז"ל, לפי דעתי כי מזה הפסוק ואילך כתב יהושע כי אחר שהלך משה לא ירד, ובדרך נבואה כתב אותו, והעד ויראהו השם, גם ויאמר השם אליו, גם ויקבור אותו ע"כ, הוצרך לפרש כן לפי שקשה בעיניו שיכתוב משה מיתתו וקבורתו, ואינו אמת ואין פירושו נכון, אבל הנכון להאמין והקבלה האמיתית שיש לנו, כי משה כתב התורה כולה מבראשית עד לעיני כל ישראל, הכל מפי הגבורה, והנה משה כמעתיק מספר קדמון מתחילה ועד סוף אות באות, וזו היא דעת רבי מאיר שאמר אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכו'.

גם רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים על התורה[3] מתייחס לעניין זה, וכתב:

עד היום הזה, הם דברי ה', שהיה אומר ומשה כותב, וכמו כן מאמרים הקודמים לזה, וימת שם משה, ויקבור אותו, וראיתי להרב ר' אברהם בן עזרא שכתב שיהושע כתב כן. ואין ראוי לכתוב כדברים האלה בפשטי הכתובים, שמשה לא השלים הספר תורה שמסר ללוים, שבאזני שמעתי מבני עמנו מסתבכים בדבר זה ומסעפים מזה כפירה בתורה, וזו היא טענת הגוים שמבני ישראל תקנו המכתב ונמצא בה מה שלא היה ולא היה מה שהיה. וישתקע הדברים ודומיהם, הסבי עיניך מנגדם. והעיקר שכל הספר תורה כתבו משה, וכאומרם (בב טו.) השלימו בדמע.

חריגות נוספות מהגירסה הטוטאלית של אמונת תורה מן השמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדעה הרווחת לפיה כתב משה רבינו את התורה מראשיתה ועד סופה, היו פרשנים אחדים שסברו כי בתורה ישנם פסוקים שלא כתבם משה. בין אלו, בולט במיוחד פירושו על התורה של רבי אברהם אבן עזרא, שהרחיב את שיטת רבי יהודה וטען שכמה פסוקים נוספים קודם "וימת שם משה" נכתבו אף הם על ידי יהושע. יש שטענו שלדעת האבן עזרא ישנם עוד קטעים שנוספו לאחר חתימת התורה בידי משה, זאת על פי רמזים שלטענתם השאיר האבן עזרא בכתביו.[4]. אך ישנם עוד פרשנים, פחות ידועים, למשל:

  • פירושו על התורה של רבי יהודה החסיד (בנוגע לשירת ישראל על בארה של מרים, או לרשימת שמונת מלכי אדום, או לקטע מסיפור ברכת יעקב למנשה ואפרים).[דרושה הבהרה]
  • ר' יוסף בכור שור מדבר על "בעל הספר" (למשל על "מצבת קבורת רחל עד היום" ועוד) כשכוונתו היא שעל דברי התורה עצמם, הוסיף הכותב או העורך הערת הבהרה וזו נוספה לטקסט שבידינו.
  • רבי שלמה ב"ר שמואל הצרפתי (מתלמידי רבי יהודה החסיד) כותב: "שלא אמר משה זה הפסוק[דרושה הבהרה], אלא אחר כתבו, ואל תתמה… כי יש לו חברים במקרא, כלומר הרבה יש שלא אמר משה רבינו".
  • 'דעת זקנים' לתורה (מבעלי התוספות) פירש שכיבושיו של יאיר בן מנשה הנזכרים בתורה, נכתבו בימי יהושע או השופטים.

תורה שבעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תורה שבעל פה, מסורת (יהדות)

גם בעניין התורה שבעל פה, קיימות מובאות רבות במסורת היהודית, לפיהן היא ניתנה מאת האלוהים למשה, כאשר הוא שהה בהר סיני, ארבעים יום ולילה, בתקופת מתן תורה. בספר יהושע כתוב "לשמור לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי, אל תסור ממנו, ימין ושמאל" ובהמשך "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" מהכפילות שבין הפסוקים והשוני ביניהם הסיקו פרשנים כי מדובר על ספר התורה הכתוב ובנוסף אליו על התורה שבעל פה.

הגמרא במסכת סנהדרין מביאה ברייתא המבטאת את העיקרון של תורה מן השמים גם לתורה שבעל פה:

תניא אידך ׳כי דבר ה' בזה׳, זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו, זהו כי דבר ה' בזה, ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה, מגזרה שוה זו, זה הוא כי דבר ה' בזה.

מסכת סנהדרין דף צט.

המונח "תורה שבעל פה" עצמו מוזכר לראשונה בספרות חז"ל, בעולם העתיק היה מקובל המונח "חוקים בלתי כתובים". תיאור של התורה שבעל פה נמצא בדברי פילון האלכסנדרוני:

מנהגים הם חוקים שלא נכתבו, הכרעות של אנשי קדם אינן חרותות בלוח אבנים או בניירות שעש יאכלם, אלא בנפשותיהם של אלה שיש להם חלק באותה החוקה. כי מלבד הנחלות חייבים הבנים לרשת מהוריהם את מנהגי האבות שעל פיהם נתחנכו ושעמהם חיו מילדותם, ואין לזלזל בהם משום המסורת הבלתי כתובה"

פילון, "משה"

על פי הרמב"ם, גם התורה שבעל פה עברה מאלוהים למשה וממנו נמסרה מדור לדור. בהקדמת משנה תורה כתב: "ואלעזר ופנחס ויהושוע שלושתן קבלו ממשה וליהושוע שהוא תלמידו של משה רבנו מסר תורה שבעל פה וצווהו עליה, וכן יהושוע כל ימי חייו למד על פה"

הרמב"ם מוסיף כי כבר בימי יהושע הורחבה התורה שבעל פה מעבר למה שנמסר על ידי אלוהים "ועם מות יהושע מסר לזקנים מה שקיבל מהפירושים. ומה שנתחדש בזמנו."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יהושע השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, לונדון 1962, הוצאת שונצינו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס', עמוד ב'
  2. ^ דברים לד, א.
  3. ^ דברים לד, ו
  4. ^ הרב שמריה גרשוני, סוד השנים עשר לראב"ע קובץ PDF