שיחת משתמשת:שלומית קדם/ארכיון י'

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תסכית ברדיו[עריכת קוד מקור]

אתמול בערב , בערך בשעה 22:20 שמעתי תסכית בגלי צה"ל , בתרגומה של שלומית קדם... האם אכן?

--Yoavd 17:05, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מעניין, לא ידוע לי שתרגמתי תסכית אי פעם, אבל גם לא ידוע לי על עוד מתרגמת בשם שלומית קדם... מה היה שם התסכית, או נושאו, או שם המחבר? פעם, לפני שנים, תרגמתי מחזה בשביל שמעון לוי, לאיזו אנתולוגיה של מחזות קצרים שהייתה אמורה לצאת מטעם אוניברסיטת תל אביב או משהו, אינני יודעת מה יצא מזה בסוף. אולי בזה מדובר?

אינני מצליחה להיזכר עכשיו בשם המחזה או המחזאי, כי זה היה במסגרת סדנת תרגום שעבדנו בה על כמה מחזות, אבל אם תיתן לי תקציר, אוכל לזהות אותו. תודה,שלומית קדם 00:04, 14 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

התכנית היתה "22:05 העולם בלי תוכנית בה עוברת השתלשלות האירועים כאשר פריט אחד מהיום יום אינו קיים. עם אבנר עפרת. " אך לצערי אינני זוכר את השם (כי לא הקשבתי ממש) ואזני התעוררה כששמעתי את שם המתרגמת...

דרך אגב - נתקלתי בתמונה יפיפיה שאני בטוח שתשמח אותך : [1] the power of love


--Yoavd 15:52, 14 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תודה, יואב, אכן תמונה יפהפיה שנהניתי לראות. בקשר לתסכית - מוזר מאוד, אינני מבינה על מה דיברו שם כי אל זכור לי משהו שתרגמתי בנושא כזה, אבל אולי אצליח לברר איך שהוא. בינתיים זו תעלומה.שלומית קדם 20:56, 14 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

הי שלומית, אמנם עדיין לא נכתב הערך על הפתיליה משכבר הימים, אך בינתיים נוצר דף פירושונים זה. אשמח אם תוכלי להגיב בדף שיחתו. בברכה, גברת תרדשיחה 19:57, 15 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תודה על תגובתך המפורטת, בעיקר על ההפרדה בין פתיליה לפרימוס שחשבתי שהם אותו מכשיר. אולי אכתוב בהמשך את שני הערכים אם יצטבר מספיק מידע. בינתיים מצאתי קישור בו נאמר כי הפרימוס שימש להרתחת מים לכביסה (ראי בתחתית דף השיחה ההוא). רציתי לוודא איתך האם זה נכון, והאם הרתיחו על גביו ישירות כמות מים ענקית בדוד/גיגית יחד עם הכבסים? ואם לא - אז איך? והאם גם הפתיליה שימשה לכך? או שעוצמתה לא מספיקה לכך? שוב תודה, גברת תרדשיחה 20:06, 16 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
פרימוס פועל על שריפה ישירה של אדי הדלק (נפט), הדלקתו הראשונית ע"י כוהל מחממת את ראש הפרימוס, הנפט נדחס ידנית ע"י בוכנה לתוך הראש החם מתאדה ונדלק. החום המופק הוא רב יותר מפתיליה. פתליה מבוססת על פתיל (כשמה) הטבול בדלק המתאדה ובוער, חומה נמוך ולכן היא משמשת לבישול איטי. שנילישיחה 20:17, 16 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני חושבת, ששנילי ענה על רוב השאלות. בכל אופן, אני יודעת משמיעה שהיו מרתיחים דוד מים עם הכבסים על הפרימוס, אבל במו עיני לא ראיתי וקצת קשה לי לדמות לעצמי דוד גדול עומד על פרימוס (שלא היה גדול כל כך, עד כמה שאני זוכרת), כך שאחת משתיים - או שהיו פרימוסים גדולים במיוחד, או שהדוד עם הכביסה לא היה גדול כל כך. לפי הסיפורים, גם היו מזיזים את הכבסים בתוך המים הרותחים באמצעות מקל וכך גם היו שולים אותם מהמים. איך עשו את כל זה על גבי הפרימוס, אינני יודעת ואינני יכולה לדמיין לעצמי. מישהו זוכר מעדות ראיה אישית?שלומית קדם 20:27, 16 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
היו גם היו, אני זוכר, לא זוכר את ה"קונסטרוקציה" אבל זוכר בהחלט את רעש הפרימוס בחצר עליו עומד דוד הכביסה (לפני 50 שנה). 20:31, 16 בנובמבר 2007 (IST)
והנה פרימוס (עד לפני מספר שנים היה לי אחד כזה לצערי הוא נזרק) מתוך הערך en:primus stove
פרימוס
תודה לשניכם, התחלתי בינתיים לכתוב את הערך (פרימוס (מתקן)) ואעזר בדבריכם. בברכה, גברת תרדשיחה 20:49, 16 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלומית, מצאתי כאן, בסעיף "פיילה וקרש כביסה" את ההסבר (כנראה) כיצד הניחו דוד כביסה גדול על הפרימוס. מעל הפרימוס הניחו מתקן בעל שלוש רגליים שכונה "דריי פוס" (מן הסתם "שלוש רגליים", נכון?) ומעליו את הדוד. אשמח אם את או מישהו אחר מבאי דף שיחתך יוכל לאשר זאת וכן את שאר המידע שם בפרק אודות הכביסה - כי הייתי רוצה לשבצו (בשינוי ניסוח כמובן) בערך כביסה שכתבתי בזמנו. בברכה, גברת תרדשיחה 13:54, 20 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מצטערת שלא עניתי - פשוט אינני יכולה לאשר או לסתור, כי אינני יודעת. נקווה שמישהו אחר מבאי השיחה יוכל...שלומית קדם 19:02, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ארכיון ח'[עריכת קוד מקור]

שלום שלומית. העברתי את הארכיון לשיחת משתמש:שלומית קדם/ארכיון ח'. בברכה סקרלטשיחה הפתיעו אותי 21:01, 16 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום שלומית. אודה לך אם תגיבי בדף שיחתי. ירוןשיחה 00:03, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלומית, יש לך הצעה מוצלחת לתרגום המילה ministry לעברית? - הכוונה למשמעות הכנסייתית-נוצרית של המילה, לא הממשלתית - זו אשר ב-en:Religious ministry (Christian). מגיסטרשיחה 10:18, 20 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

הדבר הקרוב ביותר שנראה לי הוא "כמורה", כיון שבמילון אוקספורד המילה מוגדרת כשליחות - "vocation" - או משרת כהונה דתית, וכיון ש- minister הוא כומר, הרי שministry היא כמורה.שלומית קדם 12:35, 20 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
זהו, שזה לא תמיד מסתדר עם כמורה, ועל פי רוב שימושה של המילה קרוב הרבה יותר לשליחות מאשר לכהונה. המילה נכללת בשמותיהם של אירגונים נוצריים רבים, בעיקר פרוטסטנטיים, שעל פי רוב נוטים לברוח מאסוציאציה עם "כהונה" (ולכן גם המנהיג הרוחני ייקרא בהם minister או pastor ולא priest - כוהן). ובעיקר, "מיניסטרי" היא פעילות דתית שעוסקים בה לאו דווקא פונקציונרים "מכהנים" בתפקידי כמורה. טוב, כנראה שכאן שוב השפה העברית דלה במושגים הנוגעים לניואנסים של נצרות. אם יבואו לך עוד רעיונות, הודיעיני נא. מגיסטרשיחה 08:32, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אולי "הנהגה רוחנית"? לא שזה אידיאלי, אבל כמו שאמרת, כשמדובר בניואנסים, אין משהו אידיאלי. גם למילה "ניואנס" לא הצלחנו למצוא תרגום מניח את הדעת...שלומית קדם 12:02, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לדעתי דרוש פה מונח שעדיין לא קיים בעברית. אולי "שר כנסייה"? בברכה. ליש 12:28, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הכוונה היא לתפקיד, לא למבצעו. מיניסטר הוא, בין השאר, "משרת בקודש" ואם כן, אפשר "שירות בקודש", וזה אולי התרגום המדויק ביותר.שלומית קדם 15:42, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

הי שלומית, שני ערכים אצלנו מקושרים ל-Rhythm בויקיאנגלית : קצב (מוזיקה) ומשקל (מוזיקה). אחד מהם ודאי צריך להיות מקושר לערך אחר, ואני מניחה שאת תדעי מי ולאן ;)

(ולמעלה, בדיון על הפרימוס, הוספתי עוד פסקה שנדמה לי שחמקה מעינייך...)

תודה מראש, גברת תרדשיחה 19:00, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

נראה לי, שחל כאן ערבוב בין שני מושגים - קצב ומקצב. כפי שאני רואה זאת, קצב, או מפעם, הוא טמפו - מהירות הנגינה, הנמדדת בערכים של מטרונום. מקצב, לעומת זאת, הוא רתמוס, חלוקה לפעמות, משקל - וכאן קיים הקשר בין מוזיקה לשירה, שהוא עיקר הערך ששמו קצב ולא שם מקומו. ממקצב יש הפניה לקצב, ואילו למפעם יש ערך משלו. כפי שזה נראה לי, ההפניה צריכה להיות ממקצב לפעמה וגם למשקל (מוזיקה), ואילו קצב הוא טמפו ויש לו משמעות רק במוזיקה - לא ידוע לי על הנחיה לקריאת שיר במהירות מסוימת. מכאן ברור, שבינוויקי לקצב צריך להיות לערך Tempo ואילו הבינוויקי לפעמה או מקצב צריך להיות ל-Rhythm. אני מקווה, שמועצת חכמי המוזיקה שלנו תאשר את דברי. בכל מקרה, הערך דורש טיפול יסודי, מעבר לידע וליכולת שלי.שלומית קדם 19:24, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
רגע רגע רגע! עד כמה שלי זכור משיעורי ה"בואו נעשה סדר בבלגן של שלושת המ"מים" זה עובד כך: מפעם, הוא טמפו, הוא המהירות הכללית שבה מנוגנת היצירה (אלגרו, אדאג'ו, אנדנטה וכו'). משקל הוא מספר הפעמות בתיבה (3/4, 6/8, 4/4 וכו'). מקצב: תבנית ריתמית של אורכי תו (רבע ושתי שמיניות, חצי, שמינית מנוקדת וחלק 16 וכו'). עכשיו, קצב, עד כמה שזכור לי, הוא מושג המאגד בתוכו את כל הנזכרים לעיל, כלומר, את כל המושגים הקשורים למימד הזמן במוזיקה. HansCastorp 06:21, 23 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
יתכן, אבל אם כך, נראה לי שעדיף לכתוב ערך תמציתי על כל אחד מן המושגים בנפרד, כי במצב הנוכחי, הערך נפתח אמנם בהגדרה הכוללת שנתת, אבל מתפצל ונפרם עד שאי אפשר עוד להבין ממנו דבר. אולי הפיתרון יהיה להכניס בערך קצב את כל המשמעויות האלה בקיצור נמרץ, עם קישורים לכל אחת מהן, ולהגדיר שם את המושג לאו דווקא ביחס למוזיקה - קצב מתייחס גם להליכה, ריצה, מהלך העלילה בספר או בסרט, נשימה, פעימות-לב - דברים שאין להם שום קשר למשקל בשירה או למספר פעמות בתיבה. וכמובן, פירושונים - מוכר בשר, נשיא שסרח:)שלומית קדם 09:31, 23 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

התדעי מה רואים בתמונה?[עריכת קוד מקור]

שלום שוב שלומית, ותודה על כל תשובותיך... בפעם הבאה גלידה :)

ראי בבקשה תמונה:Galili4.jpg, העלה אותה דני ונטורה בעקבות שאלותי לגבי הפרימוס. כשהוא תאר את המתקן לפני שהעלה את התמונה, הנחתי שמדובר בפתיליה (ולא בפרימוס), אך המתקן מוסתר חלקית בתוך גליל מתכת, וקשה להבין מהו. כיוון שאת הכרת פתיליה מנסיונך אולי תוכלי לאשר אם זו פתיליה או משהו אחר... תודה, גברת תרדשיחה 21:39, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

זאת בהחלט נראית לי פתיליה, גם אם חלקה מוסתר. פרימוס הוא מה שרואים בתמונה שהובאה לפני ימים אחדים, והשוני בולט לעין. השימוש שנעשה בפתיליה חמוד, וגם זה מעיד על כך שמדובר בפתיליה ולא בפרימוס, שעליו האפרוחים האלה היו נשרפים:)שלומית קדם 21:44, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תןדה :) גברת תרדשיחה 18:31, 23 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הפתעה
פתיליה, קצת ישנה וחלודה. למטה חלקיה

פתיליות מודרניות יש כאן שנילישיחה 21:01, 23 בנובמבר 2007 (IST) שנילישיחה 21:01, 23 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]


שנילי, כל הכבוד! מאין אתה מוצא את כל התמונות האלה? תמונת הפתיליה הישנה עוררה בי געגועים לילדות. בדיוק כזאת הייתה לנו, רק בלי החלודה. החדשות נראות יותר כמו גזיות לפיקניק. יפות, משוכללות, אבל איפה הנשמה?:) לילה טוב ושבת שלום לשניכם.שלומית קדם 23:38, 23 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תודה. הפתיליה הורדה מהבוידם נוקתה במידת האפשר וצולמה על ריצפת מטבחנו. שנילישיחה 11:08, 24 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
עשית בשכל ששמרת על הפתיליה. לי הייתה אחת משלי אחרי נישואי, אבל בין מעברי הדירות נעלמה ואינני זוכרת היום מה עשיתי בה. חבלשלומית קדם 12:12, 24 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בוקר טוב שלומית. סיימתי לבינתיים לכתוב את פתיליה (לצערי המידע מועט יחסית). חסר לי הסבר על החלונית שבצידה - האם דרכו הדליקו אותה, ואם לא - מה מטרתה? ובכלל - אם יש לך מה להוסיף לערך - אשמח! תודה על כל עזרתך, גברת תרדשיחה 10:19, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ככל הזכור לי, החלונית שימשה באמת להדלקה, בכל אופן, אינני רואה שום שימוש אחר לחלונית. אינני מוצאת עוד משהו להוסיף. הערך טוב ומעניין ונראה י שהוא מקיף את הנושא. מה עם סיר פלא?שלומית קדם 13:37, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
גברת תרד, אני מקווה ששמת לב שבוידם אדום. דב ט. 13:42, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה שלומית. סיר פלא יגיע, אני מתכוונת לאסוף חומר בקרוב... ואם יש לך כזה - אנא צלמי אותו :) וכן, דב, גם בוידם בתכנון למתישהו ואולי גם ארון אוויר, תלוי כמה מידע אמצא. בברכה, גברת תרדשיחה 18:02, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
גב' תרד, סיר פלא בגרמנית זה Wundertopf. בברכה. ליש 18:24, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום, גב' תרד, מיד אסתכל לראות, אם סיר הפלא עדיין תקוע אי שם באיזה ארון נידח. אמי, בשעתה, הפליאה לאפות בו עוגות ומאפים אחרים, כיון שתנור אפיה לא היה לה מעולם. עד היום, עוגה אמיתית בעיני היא כזאת, שטעמה מזכיר לי את עוגות סיר הפלא מילדותי, גם עם תנור האפיה המשוכלל שיש לי עכשיו. לגבי ארון אוויר, בדירת ילדותי היה כזה, ולו עוד הייתה אמי בחיים ועדיין הייתה גרה שם, הייתי שמחה לצלם אותו. אני מניחה, שיימצאו עוד ארונות אוויר בדירות ישנות בתל אביב, ירושלים או חיפה. גם בוידם היה לנו, אבל לא עוד.שלומית קדם 18:29, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

סיר פלא על הכיריים
סיר פלא פתוח עם המכסה

הנה התמונה, ומחר אוסיף עוד אחת של סיר פתוח ולידו המכסה (הסוללות התרוקנו והן עכשיו בטעינה). דרך אגב, כשתכתבי את הערך, כדאי לציין, שאת סיר הפלא היו מעמידים על טבעת ברזל רחבה, ששוליה הפנימיים מתרוממים לארובה. את הטבעת מעמידים על המבער ועליה מרכיבים את סיר הפלא, כך שהחום עולה דרך ארובת הטבעת אל הארובה של הסיר ומחמם את העוגה באופן שווה. אכן, פלאי-פלאים:)שלומית קדם 19:16, 26 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לאופות "מקצועניות" היו הרבה טבעות כאלה, בעוביים שונים. הטבעת נועדה לספוג ולפזר את החום, כך שהעוגה לא תצא אפויה מדי באמצע ולא האפויה מספיק בשוליים. העובי השונה של טבעות המתכת, נועד למשכי אפייה שונים או ללהבות בעלות עוצמה שונה. בברכה. ליש 19:31, 26 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
במוסף הארץ של אתמול יש תמונה של שלוש פתיליות בפעולה ועליהן סירי אלומיניום עם מרק רגל תימני.שלומית קדם 06:49, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

תמונות מקסימות! מקווה להתחיל בקרוב את הערך. בברכה, גברת תרדשיחה 18:37, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

מצאתי כאן שאת הטבעות הללו כינו "טוסיק" :) מוכר לכם? גברת תרדשיחה 21:07, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לא, אצלנו לא קראו לזה כך וגם לא אצל אריה. כנראה עניין תלוי-מקום, כמו בלורות, בנדורות וג'ולות:)שלומית קדם 23:11, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
סוף סוף המשכתי את הערך... שלומית, האם תמיד הוצאה העוגה מהסיר ע"י הפיכתה אל צלחת? בברכה, גברת תרדשיחה 17:33, 8 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני חושבת, שזו הייתה הכוונה ובמקרים שהיה צורך לצפות את העוגה בקרם שוקולד, גם לא הייתה ברירה אלא לעשות כך, אבל זה חייב שימון רציני של פנים הסיר. לפעמים השאירו את העוגה בתוך סיר הפלא וחתכו בתוכו. אגב, זו בדיוק ההנאה הגדולה של תבניות הסיליקון המודרניות - האפשרות להוציא עוגה שלמה ויפה בלחיצה קלה על תחתית התבנית. אולי צריך לכתוב ערך על סיליקון ושימושיו, אבל זה לא במסגרת נוסטלגיה אלא היפוכה.שלומית קדם 19:24, 8 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. גברת תרדשיחה 08:55, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

הזמנת ערך[עריכת קוד מקור]

שלום שלומית,

תהיי מעוניינת אולי לכתוב על היינריך איגנץ ביבר (Biber), מלחין אוסטרי מתקופת הבארוק? אם הוא "מדבר" אלייך ובא לך - אשמח, ואם לא - לא נורא. ‏Harel‏ • שיחה 22:57, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מחר אבדוק מי ומהו בויקי האנגלית ואני מניחה, שגם אכתוב עליו. (אני יוצאת מהנחה, שהוא מופיע באנגלית, כי לתרגום מגרמנית אינני מתחייבת).שלומית קדם 22:59, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הראל לא עושה שרות טוב. הנה. ‏Gridge ۩ שיחה 23:00, 22 בנובמבר 2007 (IST).[תגובה]
בפגישתנו הבאה אני מוכן להשאיל לך דיסק שלו. מוזיקה באמת באמת טובה, משכמו ומעלה. גם הייתי בבית שלו בזלצבורג, שאחת האטרקציות בו הוא פוחלץ אמיתי של בונה ("ביבר" בגרמנית). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:03, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה לגרידג' על ההפניה ולאביעד על ההמלצה. אשמח לשמוע, כי אני מודה, שאינני מכירה אותו כלל. ודאי שאתרגם, כשאתפנה מעיסוקי הרבים. אגב, אביעד, אתה נרשם ל"מתקפת איכות:מוזיקה קלאסית"? קצת מצחיק אותי להירשם שם, כי מה אני עושה בעצם כל השנתיים האחרונות? אבל שיהיה רשמי, נרשמתי:)שלומית קדם 23:08, 22 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלומית, שימי לב לתגובתי לתגובתך בדף השיחה שלי. אני מקווה שזה תיקן את הרושם שנוצר. הדיון בהמלצה של האופרה הגרמנית זכור לי כטראומה, ודעתי לא השתנתה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 20:24, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שימי לב לשאלה שלי ב"הכה את המומחה".[עריכת קוד מקור]

אם את לא תדעי אז מי כן?? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:12, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לשאלה המקורית שלך לא הייתה לי תשובה, אבל לשאלתך כאן - מי ידע? מי שיודע רוסית... גם אני התפלאתי תמיד מה זה סקיפידר, אבל בניגוד לך, שכחתי את התמיהה מיד אחרי שנגמר השיר ולא ניסיתי לבדוק. כל הכבוד לסקרנות.שלומית קדם 06:52, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

Aldo Parisot - גילירמינה סוז'ה[עריכת קוד מקור]

היי, מזמן שאלת אותי בשיחה שלי, עניתי. --איתי שרמן 22:52, 29 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום שלומית.

שימי לב שיש תבנית בעבודה על הערך מאמצע אוקטובר. בברכה, סקרלטשיחה הפתיעו אותי 09:39, 1 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

תודה, סקרלט, השניים נשכחו למעצבה, אבל עכשיו אסיים אותם, עוד היום.שלומית קדם 14:18, 1 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

מלחינים עלומים[עריכת קוד מקור]

שלום שלומית,

היום הייתי בכנסיית הדורמיציון. אחת לחודש מתקיים בה קונצרט ובסיומו יש סיור מאורגן בירושלים, שילוב מוצלח לטעמי. הסיבה שאני כותב לך היא שבקונצרט השתתפו נגן העוגב גרהארד ויינברגר (de:Gerhard Weinberger) ואישתו ביאטריס-מריה ומקהלת בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, ת"א בהדרכת ענת מורג. הם בצעו יצירות של מלחינים שונים שאת רובם לא הכרתי. כשחזרתי הביתה הלכתי לקרוא עליהם בוויקיפדיה, אבל אלו שלא הכרתי גם אינם בוויקיפדיה העברית. (כולם דרך אגב מצויים בוויקיפדיה באנגלית). מדובר על en:Tomas luis de victoria, en:Adolf Friedrich Hesse, en:Naji Hakim, ו-en:Javier Busto. כמו כן הם נגנו יצירה של מלחין בשם רוברט גונדיק (Robert Gundick), אבל לא רק שאינו בוויקפדיה האנגלית, אפילו גוגל לא מכיר אותו. האם נראה לך שמישהו מהם זכאי לטיפולך? אביהושיחה 22:52, 1 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

כן, אין ספק שהם ראויים לערכים, והעובדה שעוד אין להם רק מצביעה על האוקיינוס העצום של ערכי מוזיקה שמחכים לתורם (את ויקטוריה אני מתכוונת להכניס זה יובלות ואיך שהוא תמיד היה משהו אחר בדרך). לגבי האחרים, גם אני לא שמעתי עליהם אבל בוודאי אפתח להם ערכים עכשיו שהצבעת על קיומם, מלבד ויינברגר, שזקוק לתרגום מגרמנית (אולי אביעד?).שלומית קדם 06:47, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

in-chamishiat klei neshifa-there is taklada.

Amendedשלומית קדם 21:48, 12 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

המקהלה הפילהרמונית תל-אביב[עריכת קוד מקור]

שלומית שלום,

ראיתי שהעלית את הערך "המקהלה הפילהרמונית תל אביב", וזה נפלא. ראיתי שגם שמת שם תיבת "ערך בעבודה" אבל לא שבת לערך הזה מאז אוגוסט. האם תרשי לי להשתתף בעריכה? -- איתי בנר 11:19, 16 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום, איתי,

את הערך פתחה רותם דנציג, שאביה שר במקהלה, ואני הוספתי לו מזכרונותי בשנים 1964-1983. שמתי לב שיש תבנית עבודה מאז, ובאמת הגיע הזמן להמשיך ולטפל בו. לא רק שאני מרשה לך להשתתף בעריכה, אשמח מאוד אם תעשה זאת. האם אתה חבר במקהלה? ממתי? מאז פרשתי ממנה ב-1983 אינני בעניינים ואשמח לדעת מה קורה בה בשנים אלה.שלומית קדם 14:02, 16 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

נראה לי שראיתי אותך היום בהפגנה בת"א. עמדת שורה ראשונה בצד ימין כשגילה אלמגור דיברה? נעה 17:43, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

נכון, שם עמדתי, אבל בדיוק כשגילה אלמגור התחילה לדבר, הלכתי. איפה היית? היה עוד מישהו מוכר מהוויקיפדיה? אני לא ראיתי.שלומית קדם 17:58, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
כן, שמתי לב. התחלתי לפלס את דרכי כדי לומר לך שלום, ואז נעלמת. וגם אני לא הבחנתי בעוד מישהו מהוויקיפדיה...אבל לא כדאי לסמוך עליי - אני מכירה רק מתמונות. נעה 18:04, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
מה דעתך על ההפגנה? לדעתי, היה מרשים מאד, כפי שאפשר לצפות מצוות של אנשי במה ואמרגנים:) בעיקר המונולוג של מארק אנתוני בלבוש ישראלי עכשווי. נראה איך יגיב אולמרט איש הכבוד...שלומית קדם 18:12, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
בהחלט היה טוב מאוד, והייתה נוכחות מרשימה למדי. לצערי פיספסתי את המונולוג, אבל ההצגה עם בובות היד הייתה משעשעת וטובה. נעה 18:26, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

היי שלומית. יש לנו הידעת? מעניין על הסופר, אבל הוא עומד וממתין בפינה היות ואין ערך על הספר. האם תוכלי לכתוב ערך זה לטובת המיזם ולטובת ויקיפדיה בכללותה, המתביישת בהעדרו של ערך זה? תודה רבה. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בטבת ה'תשס"ח • 08:15, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

זה ספר שיעמום המחץ... ליש 08:44, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לדעתי זה ספר מעולה, אבל התרגום הישן מזעזע. אני די בטוחה, שיצא תרגום חדש בשנים האחרונות, אבל עוד לא הזדמן לי לקרוא אותו. אשתדל למצוא אותו בימים הקרובים ואז אכתוב עליו בשמחה. גם הסרט מעולה.שלומית קדם 15:02, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לא זה הספר שעליו כתב קישון את הפיליטון המשובח שלו, על המסיבה שבה מדברים כולם בהתלהבות על "דוקטור ז'יוואגו", עד שמתברר שאף אחד לא הצליח לקרוא אותו מעבר לעמוד 20? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:07, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
מה שבטוח, אני לא הייתי במסיבה הזאת. אני דווקא קראתי וקראתי עד העמוד האחרון, בפעם הראשונה כנערה צעירה, אחר כך ראיתי את הסרט וכמה שנים אחר כך קראתי אותו שוב ואז גם ראיתי איזה תרגום גרוע נתנו לו - קודם כל, מאנגלית ולא מרוסית (זה ברור לחלוטין בקריאה) ובעברית ישנה-נושנה, נמלצת ומנופה ומלאכותית עד מיאוס. התרגום החדש (יש דוגמאות באתר של ספרים חדשים) נעשה בידי דובר רוסית והעברית טובה, אם כי נוטה קצת ל"רוסיות" יתרה, אבל במידה סבירה, שאיננה פוגעת ברגישות הלשונית.שלומית קדם 15:56, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
מי בסוף כותב את זה, את או עומר? חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • ו' בשבט ה'תשס"ח • 15:20, 13 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
עומר הקדים אותי, לשמחתי.שלומית קדם 15:23, 13 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלום!

אני קורא את הערכים המומלצים ורציתי לשמוע את דעתך המקצועית על המינוח הבא- הפיסקה השנייה בערך: במסגרתו הוא מבקש לקומם את מעמדם של הספרדים אל מול ההגמוניה האשכנזית-תורנית.

האם המילה לקומם מתאימה למשמעות ל"הרים" , לשפר וכדומה?

תודה! --Yoavd 10:08, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

קימום משמש גם לענין שיקום במשמעות של משהו ש"קם מחדש", "לקומם הריסות". בברכה. ליש 14:23, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לפי אבן שושן המרוכז - קומם: כונן, העמיד, בנה את ההרוס. וגם, כמובן, במובן המקובל, עורר התהגדות, המריד וכו'.שלומית קדם 15:06, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם. עדיין השאלה אם המונח מתאים לקונטקסט שבערך - אבל אני מבין שהתשובה תלויה בנקודת ההשקפה. האם מצב הספרדים הוא בשפל כה עמוק שיש לקומם אותו - או שמצב מעט פחות טוב מזה של האשכנזים ואז המילה מקומם איננה במקום. --Yoavd 12:26, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
מבחינת עובדיה יוסף, ברור שהאשכנזים דחפו את הספרדים (כלומר, בני עדות המזרח בכלל והמרוקאים בפרט) לבירא עמיקתא ועכשיו צריך לקומם את ההריסות ולהשיב עטרה ליושנה, אבל מבחינת המציאות והראייה המפוכחת, ברור שאלה שטויות ודי להסתכל בהרכב הכנסת, הממשלה ואנשי הציבור בכלל כדי לעמוד על כך. לא קראתי את הערך, אבל אם מדובר רק ביהדות המזרחית התורנית לעומת האשכנזית התורנית, סביר להניח שהייתה כאן התנשאות מצד אחד לעומת התבטלות והתרפסות מן הצד השני ולו חשבתי, שהם מתכוונים לקומם את ההריסות ולהשיב עטרה ליושנה בחזרה לאורח החיים והמחשבה שאפיינו את יהדות ספרד בתור הזהב, הייתי מברכת על כך, אבל הרי אנו רואים את המציאות, לא?שלומית קדם 13:20, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
רציתי להבהיר שהמשפט מדבר על מהלך חייו הכוללים של הרב עובדיה יוסף ולא על מה שקורה בשנים האחרונות. זו הפסקה במלואה:
לרב יוסף שני פרוייקטים המשולבים זה בזה, המגולמים בתוך הסיסמה "להחזיר עטרה ליושנה": פרוייקט הלכתי, במסגרתו הוא שואף ליצור קודקס תורני אחיד, הכפוף לפסיקה ההלכתית של בעל השולחן ערוך; ופרוייקט חברתי, במסגרתו הוא מבקש לקומם את מעמדם של הספרדים אל מול ההגמוניה האשכנזית-תורנית. הגמוניה זו, שחווה במהלך מרבית שנות חייו, התערערה עם השנים, במידה רבה כתוצאה מפעילותו ההלכתית והפוליטית הענפה.
בערך עצמו מתוארים המאבקים שלו בזמן כהונתו כרב ראשי של תל אביב יפו וכרב ראשי לישראל. ראו מה הוא כותב על הרבנים שלפניו:
ושמעתי שיש טוענים על דברי שמאחר שהרבנים הראשיים לתל אביב-יפו שקדמוני הניחו המנהג להחמיר, אין לשנות המנהג. ולאו מילתא היא [=ואין זה נכון], שמקום הניחו לי להתגדר בו. ומכל שכן שידוע שהרבנים הראשיים הספרדיים שקדמוני הוו מיכף כייפי [=היו כפופים] לעמיתיהם הרבנים האשכנזיים, הגאון הרב בן ציון עוזיאל ז"ל הווה כייף [=היה כפוף] להגאון הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל (...) וכן הגאון הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל בהיותו רב ראשי לתל אביב-יפו לא היה יכול להרים ראש כלפי עמיתו יבדל לחיים טובים הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן שליט"א ולחלוק עליו בהלכה (...) אבל אנן דלא כייפינן תלי"ת [=אני שאין אני כפוף תהילה לה' יתברך] על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו (יביע אומר, ו', או"ח מג).
לא כתבתי את זה בערך עצמו, אבל כאן אומר שזה היה בנוגע לאופן שבו כפו את המנהג האשכנזי על הספרדים בכל מה שנוגע לזמנים בהם אסור להתחתן בספירת העומר (לאשכנזים ולספרדים יש זמני איסור לא חופפים). דוגמא נוספת זה "חרם ירושלים".
ברור הדבר שפעילותו הענפה שינתה מציאות זו, והדבר מובהר בפסקה. Mort 13:38, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
ועוד הערה: הערך נשען על המקורות המצויינים ב"לקריאה נוספת" (ועוד טיפה ממאמרים פה ושם). הביטויים בהם השתמשתי (כמו למשל "הגמוניה") הם לא שלי. ראו, למשל, אצל בנימין לאו, ממרן עד מרן (עמ' 16-17): "במאבקו כנגד ההגמוניה האשכנזית נישא הרב עובדיה על כפיהם של מרבית רבני המזרח ויוצאי ספרד, אולם במאבקו לעיצוב הזהות הספרדית האחידה ולגיבושה הוא נתקל בביקורת קשה". Mort 14:25, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
להערכתי אתה המוסמך ביותר לשפוט אם אכן קוממו את מעמדם של הספרדים למול ההגמוניה האשכנזית. כיליד ירושלים בסביבה שמרביתה היתה מעדות המזרח לא נראה לי שמצבם היה מצריך שיקום ההריסות. כמובן אם אתה משוכנע שאתה אומלל ומקופח, שום דבר לא יעזור. --Yoavd 16:54, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
יואב, לדעתי יש הבדל משמעותי מאוד בין מצבם של בני עדות המזרח בחברה הישראלית באופן כללי ובין מצבם בחברה הדתית ובעיקר החרדית. נדמה לי שהדברים מתיחסים למגזר הצר יותר ולא לחברה הארץ ישראלית/ישראלית בכללותה. בברכה. ליש 17:05, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

הזמנת כתיבה או תרגום ערך[עריכת קוד מקור]

שלומית ערב טוב, אני רואה שאת כותבת לאחרונה על טנורים וזמרים בכלל. האם תוכלי להוסיף לרשימה את תומס קווסטהוף (en:Thomas Quasthoff)? אמנם הוא צעיר אבל סיפור חייו מיוחד מעבר להיותו טנור מעולה ומצליח. תודה. שנילישיחה 20:08, 29 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום, שנילי. קווסטהוף נמצא אצלי בתור ואשתדל לקדם אותו. מספר הזמרים שעוד אין להם ערך מבהיל ממש. אני כותבת להם ערכים והם ממשיכים להתרבות בלי התחשבות:)שלומית קדם 20:11, 29 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
יופי, תודה. שנילישיחה 20:15, 29 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
הייתי חייב להתפרץ, כהרגלי: תומס קווסטהוף הוא זמר בס-בריטון ולא טנור כפי שציין מר שנילי. HansCastorp 20:48, 15 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
נכון, ובאמת לא שמתי לב לכך כשעניתי לשנילי, אבל העיקר שבערך הוא בס בריטון, ואיזה! כקוטן קומתו כן גודל קולו.שלומית קדם 23:59, 15 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אולי התכוונת לגודל כשרונו, כי קולו יחסית קטן... HansCastorp 00:01, 16 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

קול גדול לאו דווקא במשמעות של חזק, אם כי זכור לי שנדהמתי מהניגוד בין גודל גופו לקול שבקע ממנו. אולי לא בדיוק גדול, אבל בהחלט מרשים.שלומית קדם 00:03, 16 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

אהלן שלומית. הערך הזה הוא מהעצובים ביותר בהם נתקלתי בוויקיפדיה - כמה פסקאות על הבית, אך גורנישט על האופרה. התוכלי לסייע? זהר דרוקמן - I♥Wiki00:18, 2 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

אבוי...
כמה פסקאות על הבית... זה לא בית. זה ה-בניין המפורסם ביותר באוסטרליה, ואחד האייקונים האדריכליים המפורסמים ביותר בעולם! חשיבותו כביניין עולה לאין שיעור על חשיבות האופרה שמופיעה בו. ואגב זה בניין שמכיל לא רק אולם לאופרה, אלא גם אולםמות נוספים שבשימוש על ידי כל מיני מופיעים. ובכל מקרה, אם רוצים לכתוב על האופרה של סידני (כמוסד) - אז בערך נפרד. emanשיחה 00:22, 2 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
לא התכוונתי להוזיל מערכו של הבניין, אשר אכן חשוב במיוחד, ולא התכוונתי לבקש כי התוכן של הערך על מקהלת האופרה של סידני יכתב בערך זה, אבל אין ספק כי יש להזכיר ולהרחיב על התכלית והשימוש שנעשים בבניין. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:28, 2 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
שלום, זהר. בקשר לעצבותו של הערך, אין לי מה להגיד - באנגלית זה ערך גדול ושמח הרבה יותר, אבל הרחבתו היא עניין לאנשי האדריכלות שבקרבנו. באשר לאופרה עצמה - התרגום החל וייסתיים בימים הקרובים.שלומית קדם 10:28, 3 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלום שלומית. הערך לוצ'אנו פבארוטי נמצא ברשימת ההמתנה לערכים מומלצים. כמומחית למוזיקה, תוכלי לעבור עליו לפני שיעבור להצבעה? דניאל ב. 02:47, 2 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלום, דניאל. עברתי על הערך והכנסתי כמה תיקוני עריכה, לאו דווקא בתחום המוזיקה אלא יותר בתחום הלשוני והתרגומי. מבחינה מוזיקלית אין מה לתקן, מה גם שזה ערך שעבר כבר הרבה מאוד עיניים מאז פתיחתו, כולל אלה של אביעד. יתכן שיש עוד מקום לשיפורים, אבל אני קצת עמוסה בימים אלה.שלומית קדם 10:10, 3 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

סיוע בתרגום - קשור למוזיקה[עריכת קוד מקור]

את המשפט תרגמתי כמופיע מטה, אבל ברור לי שהתרגום גרוע. האם תוכלי לסייע? תודה! --Yoavd 11:26, 5 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

The distinctive Gustav Mahler-inspired film score, plays in isolation with ambient sound muted (most notably during the battle at the third castle).


פסקול הסרט כולל מוזיקה מיוחדת בהשראת גוסטב מאהלר שמנוגנת בבידוד ועם צליל מעומעם ואופף, במיוחד במהלך הקרב על הטירה השלישית.

פסקול הסרט, שהשראת המוזיקה של גוסטב מאהלר ניכרת בו בבירור, מנוגן בנפרד, מובלט על רקע רעשי סביבה מעומעמים (בייחוד במהלך הקרב על הטירה השלישית).

יואב, נראה לי שזה תרגום מדויק יותר. אם לכך הכוונה. אינני מכירה את הסרט, אבל אם תקשיב לפסקול תוכל להיווכח אם אכן לכך הכוונה - האם רעשי הסביבה רק מעומעמים או מושתקים כליל. שלומית קדם 12:31, 5 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

תודה! הרבה יותר טוב! הסרט הוא "ראן" ובצפייה השנייה בסרט אבדוק גם נושא זה. הסרט עשה עלי רושם חזק ולכן החלטתי לתרגם את הערך מהאנגלית. בעברית הוא לא היה קיים כלל ובאנגלית יש ערך מושקע מאוד. --Yoavd 06:31, 6 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

מכיון שאת הרבה שעות מול המחשב, הרי לך קישור לשעות רבות של הנאה + הרצאות מענינות: [2] --Yoavd 22:11, 6 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

תודה, יואב. הרבה עוד לא הספקתי לראות, אבל כשאבקר שוב במלון, אביא כוסות מהבית וארחץ אותן בעצמי...שלומית קדם 13:57, 7 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
פשלה שלי! התכוונתי לתת לך את הקישור לארכיון ההקלטות של ההרצאות בנושאי מוזיקה קלסית של ה-BBC שניתן לשמוע מתי שרוצים ובמקום זאת נתתי לך קישור שגוי... הנה הקישור הנכון [3]. --Yoavd 17:08, 7 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלום שלומית, שוב אני מפציעה בדף שיחתך בענייני נוסטלגיה ;-) אני כותבת כעת את גרוש, והוספתי התיחסויות אליו בישראל, כולל בתרבות הילדים. אשמח למידע נוסף, אם יש לך. בברכה, גברת תרדשיחה 10:26, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

אסרוק את זכרוני ואם אמצא משהו מעניין - אוסיף.שלומית קדם 17:36, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
תודה על התוספת :) גברת תרדשיחה 17:44, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אצלנו בחיפה היו אומרים "קשקוש בָּלָבּוּש בצבע גרוש". אם פנינת החוכמה הזו ראויה לשכון לנצח בין דפי ויקיפדיה - תחליטו אתן. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:57, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
והשנייה נזכרתי בעוד דקלום חינוכי שהיו מדקלמים במשפחתנו: ברל'ה הלך לו על הכביש / הלך בגרוש לקנות מישמיש / אוי, ברל'ה, עסק ביש! / הלך הגרוש ואין מישמיש. / אבא'לה בשוט, אמא'לה במוט, / הרביצו לברל'ה הרבה מכות. / ברל'ה בכה, ביקש סליחה, / והכול התחיל מהתחלה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:59, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
מזעזע, איזו אלימות במשפחה הלכה אצלכם בחיפה! אצלנו בתל אביב לא היו דברים כאלה:). אגב, אביעד, נכון שבחיפה קראו לגולות "בלורות"? נדמה לי שנתקלתי בזה באיזה סיפור, אולי "קבוצת הידית הכחולה". מוכר לך?שלומית קדם 20:39, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
כעכואי לשעבר (שהיא כידוע הפרובינציה של חיפה) אני מתפרץ על מנת לאשר את סיפור ה"בלורות" וכמו כן להזכיר שאצלנו לא היה "עץ" או "פאלי" אלא "טוּר" או "יאס". אביהושיחה 20:42, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אצלנו היו שאמרו גולות והיו שאמרו בלורות. אשר למטבעות, ללא ספק טור או יאס. על "עץ או פאלי" קראתי רק בספרים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:41, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
עד כמה שזכור לי, אצלנו אמרו "ג'ולות", ו"בלורות" היו אלה המשובחות יותר בין הג'ולות או הג'ולים. וזה היה עץ או פאלי :) אלדדשיחה 22:46, 10 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

גם אצלנו היה עץ או פאלי. על טור או יאס אני קראתי רק בספרים (ועוד אומרים שזאת ארץ קטנה...)שלומית קדם 09:07, 11 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

אביעד - כנראה שבחיפה היו כמה ניבים - אני הכרתי קשקוש בלבוש, אבל בלי גרוש ;) גם הדקלום שלך לא מוכר לי, אבל אני משוכנעת שזה שיר משחק, אם יש לך פרטים של איזה משחק - בבקשה תוסיף שם! ואכן - גם אצלנו אמרו גולות ובלורות וכן טור או יאס.
שלומית - איך תמיד דף שיחתך הופך למרכז הנוסטלגיה :) ואני באתי בכלל כדי לשאול אותך משהו לגבי השטר של מד"א שסיפרת עליו בגרוש - מה בעצם היה כתוב עליו? באותה תקופה גרוש כבר לא היה הילך חוקי, מצד שני - מדובר בסוג מאוד מיוחד של שטר, אז אולי בכל זאת נרשם עליו חצי גרוש? או שמא "5 מיל" (אם זה היה לפני 1952) או "5 פרוטות" (אם זה אחרי 1952)? בברכה, גברת תרדשיחה 09:15, 11 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אני בטוחה שלא "5 פרוטות", ואיך שהוא גם "5 מיל" לא נשמע לי נכון, אבל הדבר היחיד שאני זוכרת זה מגן דוד אדום על רקע לבן, נייר רך, מזכיר נייר סופג, ולא זכור לי שהיה שם ערך נקוב. פשוט היה ידוע שפיסת הנייר הזו שווה חצי גרוש. אולי אפשר למצוא עליו משהו באתר של מד"א, אם יש שם מידע היסטורי? אנסה לבדוק, ואולי יימצא עוד מישהו שיזכור יותר ממני.שלומית קדם 09:24, 11 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
בינתיים, כדי שלא נטעה את הקוראים, אני עורכת זאת מעט. בברכה, גברת תרדשיחה 14:48, 13 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

המקהלה הפילהרמונית תל-אביב[עריכת קוד מקור]

שלום שלומית קדם,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "המקהלה הפילהרמונית תל-אביב" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, דוד שי 07:27, 14 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלום, דוד,
את הערך התחילה רותם דנציג והיא שהציבה עליו תבנית "בעבודה". אני הוספתי כל מה שיכולתי מידיעה וזיכרון. משנת 1983 אינני חברה במקהלה ואינני מתמצאת במתרחש שם. איתי בנר שאל אותי לפני כחודש אם יוכל להוסיף לערך וכמובן הסכמתי ברצון, אבל מאז לא קרה דבר. אני מציעה להסיר את התבנית כדי שכל המעוניין יוכל לתרום לערך, בעיקר לגבי עשרים וחמש השנים האחרונות.שלומית קדם 21:16, 14 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
תודה, ראי גם ארנסט פון דוהנאני. דוד שי 07:15, 18 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
כן, כאן באמת שכחתי לסיים. אעשה זאת בימים הקרובים ותודה על התזכורת.שלומית קדם 16:17, 18 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אכן, לא שכחתי את העניין הזה. לצערי אני נמצא בתקופה הזו בחופשה-כפויה מהמקהלה (מסיבות טובות - לידת בני הבכור). אני מקווה לחזור ולתרום לערך כשאשוב לפעילות שם. -- איתי בנר 22:48, 28 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

לשלומית שלום,

נא ראי דברי תשובתי בדף השיחה שלי.

בברכה, אברהם אמיר 20:45, 15 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלומית - קראתי את תשובתו של אברהם אמיר (תודה, אברהם, על התשובה המפורטת!). לאור דבריו נראה לי כי כדאי להסיר את המידע מגרוש ולהעבירו לערך פרוטה, וכן להוסיף כמה פרטים שציין אברהם בתשובתו. האם את מסכימה לכך? בברכה, גברת תרדשיחה 13:33, 20 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אופס, מיהרתי מידי להגיב, אנא התעלמי מדברי לעיל, אני עדיין מבררת עם אברהם את עריך הנייר של מד"א (ראי בדף שיחתו). בברכה, גברת תרדשיחה 13:45, 20 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
בסופו של דבר אכן מדובר בפרוטה ולפיכך לדעתי יש להעביר את המידע לפרוטה. מה דעתך? גברת תרדשיחה 11:34, 22 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
בסדר, אין לי התנגדות עקרונית. פשוט, בזכרוני הוא נשמר כחצי גרוש, אבל זו נוסטלגיה ולא עובדה, כי אני גם זוכרת את ערך כרטיס הנסיעה באוטובוס ב-5.5 גרוש ולא 55 פרוטות, ואת גביע הגלידה כ-7.5 גרוש וכן הלאה.שלומית קדם 13:25, 22 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
זכרונך אינו מוטעה, כמובן - השם "גרוש" שימש בסלנג עשרות שנים לאחר שכבר לא היה הילך חוקי. אז אני מעבירה לפרוטה, עם התוספות מדף השיחה של אברהם אמיר. אפרופו, אולי זה יעניין אותך - דיון נחמד על מילים שהן "מאובנים" בשפה, שרדו לאחר שמה שהן מסמנות כבר נכחד. בברכה, גברת תרדשיחה 09:21, 23 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

שלומית שלום

ראיתי את הערתך בדף ההצבעה על הוספה למומלצים ולא בדיוק הבנתי למה כוונתך. מה עוד אפשר לשפר בערך? האם זה עריכה לשונית? מידע חשוב שחסר? מידע שצריך להסיר? חבל שאחרי כל העבודה שהושקעה בערך הוא לא יהיה מומלץ כי לדעתי יש לו את הפוטנציאל. אגב, האם תוכלי לעבור על הערך בצורה יותר מעמיקה ולשפר אותו? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:55, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

קשה לי להגדיר ביתר דיוק את הסיבה לספקותי - לו היו לי הערות ברורות לגבי דברים שצריך לשנות, לתקן או להוסיף, הייתי עושה זאת בעצמי ברצון. אני מסכימה אתך, שבערך הושקעה עבודה רבה ואין ספק שמדובר בערך טוב. עם זאת, כפי שהעירו גם אחרים בדיון, יש בו יותר מדי פרטים אישיים רכילותיים, שאינם תורמים לאיכותו וחסרה לו האיכות המצטיינת, ה"משהו שמעבר", שצריך לאפיין ערך מומלץ, להבנתי.
כפי שראית, לא הצבעתי נגד הערך, ולא אתנגד גם בהמשך אם יוחלט לקבלו כמומלץ. הרגשתי היא, שיש עוד מה לשפר וללטש בו, אבל לא בדיוק ברור לי מה ואינני יכולה לקחת את המשימה על עצמי, גם בגלל חוסר זמן. אשמח אם יימצא מי שיעשה זאת, כי לערך יש פוטנציאל וכדאי להשקיע בו.שלומית קדם 20:07, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אני מבין את מגמת הדברים שלך אך יש לי שאלה נוספת: למה הכוונה בפרטים רכילותיים? אם תוכלי לתת לי דוגמא או שתיים זה יעזור לי בזיהוי המידע. אגב, הרחבתי את הערך לפני כמה דקות. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:10, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
עברתי שוב על הערך ואלה מסקנותי, בתמצית:
  1. הפסקה הראשונה בפרק הילדות - הרבה פרטים מיותרים, שמתאימים יותר לרפורטז'ה על ידוען ולא לערך אנציקלופדי. אין סתירה בין זכרונות חיוביים מן הילדות למצב כלכלי לא מזהיר. למספר החדרים בבית אין משמעות אם אינך מציין כמה נפשות הצטופפו בהן - האם היו לו אחים ואחיות? המשפחה יצאה בזמן המלחמה לכפר ובשנה שלאחריה עברה לחדר בודד בבית חוואי - היכן גרו לפני כן ולשם מה לציין את החדר הבודד, דווקא? גם אזכור העניין בחוואות מיותר, אם אין לו שום המשך בחייו. אינני יודעת אם האזנה לתקליטים יכולה להיחשב לאירוע, אבל זה דבר שולי.
  2. השיעורים שקיבל מבני הזוג דונדי חסרי חשיבות בערך, אם מדובר בשיעורים בודדים שפבארוטי עצמו לא ייחס להם חשיבות בהמשך חייו. (סביר שהם חשובים לזוג דונדי, לאור הצלחתו בהמשך, אבל לקורא זה מידע מיותר.)
  3. לא ברור מסדר הדברים מתי למד הוראה ומתי לימד בבית ספר יסודי, אם כבר בגיל 19 התחיל ללמוד מוזיקה ברצינות. אחר כך אתה מציין, שהוא פרנס את עצמו בכל מיני עבודות בתקופת לימודיו - האם לתקופה זו שייכות השנתיים שבהן לימד בבית ספר יסודי, או לתקופה שלפני תחילת לימודיו?
זהו, פחות או יותר. מבחינתי, אם תכניס שינויים בפרטים הבעייתיים האלה, יהיה הערך ראוי יותר להמלצה. יתכן שלאחרים יש הערוןת אחרות. נסה ותראה. בהצלחה,שלומית קדם 20:36, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
עברתי עוד על הפסקה של ילדותו וערכתי אותה. לגבי השאלות שהעלית: כשכתבתי לימודים בתחום המוזיקה לא התכוונתי למשהו כמו תואר ראשון באוניברסיטה אלא לשיעורים פרטיים (כך הבנתי מעיון במקורות השונים לערך). עד 1960 הוא נאלץ לעבור בכמה עבודות כאשר הראשונה הייתה בתחום ההוראה. את לימודי המוזיקה הוא התחיל, כאמור, במקביל לעיסוקו בהוראה (אבל אחרי שגמר ללמוד הוראה). האם זה עונה על שאלותייך? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:14, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

אם תקרא בעיון את דברי, תראה שלא התייחסת לרוב הבעיות שהעליתי. אין טעם לחזור על הדברים. לשיקולך.שלומית קדם 22:45, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

דוגמת תווים[עריכת קוד מקור]

לכל מי שמכיר את היצירה ושמה במקור - אשמח לדעת. תודה,שלומית קדם 17:54, 27 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

יש תשובה, והיא בדף של האנס. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:40, 28 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

היי שלומית. אני אוהב את הערכים שלך צחי לרנר 00:52, 4 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

תודה, צחי, נעים לדעת.שלומית קדם 07:17, 4 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]