שיחת קטגוריה:ישראל: פקודות
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 15 שנים מאת עידו
אני לא רואה טעם בקטגוריות נפרדות לחוקים ולפקודות. מדובר בדברי חקיקה בעלי אותו מעמד נורמטיבי. עידו • שיחה 20:43, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- אמנם אותו מעמד נורמטיבי, אך מקור שונה. חוקים התקבלו על ידי הכנסת, שהיא מוסד נבחר. פקודות התקבלו על ידי מוסדות המדינה הזמניים, או המחוקק המנדטורי שקדם להם, שלא היו מוסדות נבחרים. לטעמי הבדל זה מצדיק קטגוריה נפרדת. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 20:47, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- כמה מהפקודות האלה עובדו לנוסח חדש ותוקנו פעמים רבות כל כך עד כי המחוקק המנדטורי לא יכול לזהות אותן. מדובר בחוקים לכל דבר, וההבחנה הקטגורית מיותרת - את ההבדל ניתן לזהות בקלות לפי שמן. עידו • שיחה 20:56, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- ובכל אופן, מי שישאל את עצמו, איזה חוקים מרכזיים טרם נחקקו על ידי הכנסת, ונותרו למחוקק המנדטורי ולמעשה הטלאים של הנוסח החדש, מוטב שימצא את פקודת הנזיקין, פקודת השותפויות ופקודת בריאות העם בכפיפה אחת, ומי שירצה לדעת איזה חוקים המשפיעים על זכויות האזרח לא התקבלו על ידי מוסדות נבחרים, יוכל למצוא כאן את פקודת מניעת טרור. לדעתי ההבחנה עדיין מצדיקה קטגוריה נפרדת. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 21:13, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- ההבחנה הזאת אינה רלוונטית. חוקים הפוגעים בזכויות האזרח נחקקו גם לאחר קום המדינה, ומנגד, לא כל החקיקה המנדטורית היא חקיקה הפוגעת בזכויות האזרח (פקודת הראיות? פקודת הסמים המסוכנים?). בנוסף, כמו שאמרתי, יש פקודות שלא ניתן לראות בנוסחן הנוכחי נוסח מנדטורי. פקודת העיריות, למשל, על 115 התיקונים שהוכנסו בה מאז עובדה לנוסח חדש, אינה דומה כלל ועיקר לדבר החקיקה המנדטורי. דברים מהותיים כמו שיטת הבחירות והארנונה הוצאו ממנה, ונוספו בה חידושים רבים (האם בבריטניה שמעו על מינוי חשב מלווה או על פיזור המועצה בשל אי גביית ארנונה?). אני חוזר ואומר - את ההבדלים ניתן לראות בשם הערך. קטגוריה נפרדת עלולה להטעות את הקורא ההדיוט לחשוב שמדובר בדבר חקיקה שאינו בעל מעמד זהה לחוק. עידו • שיחה 21:30, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- לא כתבתי שכל פקודה פוגעת בזכויות האזרח. אבהיר שוב את כוונתי. לדעתי יש חשיבות לשאלה איזה דבר חקיקה התקבל על ידי כנסת ישראל DE NOVO, ואיזה קיבלה בירושה מהמחוקק המנדטורי תוך שתיקנה בטלאים על גבי טלאים נוסח פקודת העיריות או פקודת מס הכנסה. ההבדל, אם תשווה למשל את חוק החוזים המודרני לפקודת השטרות שהייתה ארכאית כמעט כבר כשנכתבה, הוא עצום. פרט לכך, יש גם את העניין של הפגיעה בזכויות האזרח. אני מוכן לקבל פגיעה בזכויותי כאשר זו באה בהליך חוקתי על ידי מוסד שנבחר לתפקידו. נכונותי לקבל אותה פגיעה מהמחוקק המנדטורי או ממוסדות זמניים היא פחותה. לא כל הפקודות פוגעות בזכויות האזרח, אך אלו שעושות כן, זקוקות לקטגוריה זו. הקורא ההדיוט שיחשוב שמדובר בדבר חקיקה שאינו בעל מעמד זהה לחוק, יעשה זאת על אחריותו בלבד. הוא מוזמן לעיין בערך פקודה שכתבתי, שכל אחד ואחד מערכים אלו מפנה אליו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 21:35, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- לא השתכנעתי, אני עדיין חושב שהקטגוריה מיותרת, אבל מילא. כבר מזמן אמרתי שאת כל נושא השימוש בקטגוריות צריך לבחון בסקר הקוראים הבא, נראה מה ייאמר שם. מכל מקום, דיון שבו ניתנים נימוקים רציונליים, גם אם איני מסכים איתם, היה שינוי מרענן. עידו • שיחה 22:53, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- לא כתבתי שכל פקודה פוגעת בזכויות האזרח. אבהיר שוב את כוונתי. לדעתי יש חשיבות לשאלה איזה דבר חקיקה התקבל על ידי כנסת ישראל DE NOVO, ואיזה קיבלה בירושה מהמחוקק המנדטורי תוך שתיקנה בטלאים על גבי טלאים נוסח פקודת העיריות או פקודת מס הכנסה. ההבדל, אם תשווה למשל את חוק החוזים המודרני לפקודת השטרות שהייתה ארכאית כמעט כבר כשנכתבה, הוא עצום. פרט לכך, יש גם את העניין של הפגיעה בזכויות האזרח. אני מוכן לקבל פגיעה בזכויותי כאשר זו באה בהליך חוקתי על ידי מוסד שנבחר לתפקידו. נכונותי לקבל אותה פגיעה מהמחוקק המנדטורי או ממוסדות זמניים היא פחותה. לא כל הפקודות פוגעות בזכויות האזרח, אך אלו שעושות כן, זקוקות לקטגוריה זו. הקורא ההדיוט שיחשוב שמדובר בדבר חקיקה שאינו בעל מעמד זהה לחוק, יעשה זאת על אחריותו בלבד. הוא מוזמן לעיין בערך פקודה שכתבתי, שכל אחד ואחד מערכים אלו מפנה אליו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 21:35, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- ההבחנה הזאת אינה רלוונטית. חוקים הפוגעים בזכויות האזרח נחקקו גם לאחר קום המדינה, ומנגד, לא כל החקיקה המנדטורית היא חקיקה הפוגעת בזכויות האזרח (פקודת הראיות? פקודת הסמים המסוכנים?). בנוסף, כמו שאמרתי, יש פקודות שלא ניתן לראות בנוסחן הנוכחי נוסח מנדטורי. פקודת העיריות, למשל, על 115 התיקונים שהוכנסו בה מאז עובדה לנוסח חדש, אינה דומה כלל ועיקר לדבר החקיקה המנדטורי. דברים מהותיים כמו שיטת הבחירות והארנונה הוצאו ממנה, ונוספו בה חידושים רבים (האם בבריטניה שמעו על מינוי חשב מלווה או על פיזור המועצה בשל אי גביית ארנונה?). אני חוזר ואומר - את ההבדלים ניתן לראות בשם הערך. קטגוריה נפרדת עלולה להטעות את הקורא ההדיוט לחשוב שמדובר בדבר חקיקה שאינו בעל מעמד זהה לחוק. עידו • שיחה 21:30, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- ובכל אופן, מי שישאל את עצמו, איזה חוקים מרכזיים טרם נחקקו על ידי הכנסת, ונותרו למחוקק המנדטורי ולמעשה הטלאים של הנוסח החדש, מוטב שימצא את פקודת הנזיקין, פקודת השותפויות ופקודת בריאות העם בכפיפה אחת, ומי שירצה לדעת איזה חוקים המשפיעים על זכויות האזרח לא התקבלו על ידי מוסדות נבחרים, יוכל למצוא כאן את פקודת מניעת טרור. לדעתי ההבחנה עדיין מצדיקה קטגוריה נפרדת. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 21:13, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
- כמה מהפקודות האלה עובדו לנוסח חדש ותוקנו פעמים רבות כל כך עד כי המחוקק המנדטורי לא יכול לזהות אותן. מדובר בחוקים לכל דבר, וההבחנה הקטגורית מיותרת - את ההבדל ניתן לזהות בקלות לפי שמן. עידו • שיחה 20:56, 3 בספטמבר 2008 (IDT)