שיחת תבנית:הידעת? שמחת תורה - סדרה 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משיחת הידעת?[עריכת קוד מקור]

  • התורה מחולקת ל54 פרשיות, מכיוון שבשנה יש 52 שבועות ישנם שבתות שבהן קוראים 2 פרשיות במחובר על-מנת שיסיימו את כל התורה עד לשמחת תורה. בעבר לא היו מסיימים את התורה בשנה אחת אלא במחזור של 3 שנים. ואת היום השמיני שאחרי סוכות היו חוגגים כשמיני עצרת בלבד. קוני למל
פשוט אין פה קטע. זה גם לא מאוד נכון, התורה אמנם מחולקת ל-54 פרשיות אבל יש 4 מחוברות (כי שבתות חוה"מ הן מחוץ למניין), צריך לכתוב מתי הן מופרדות. אבל גם אם הדברים יעשו הקטע לא מעניין ולא מגובש. והוא רווי טעיות. אין קשר בין מחזור הקריאה הארץ-ישראלי בעבר (שלא הסתיים כל 3 שנים, אלא כל 3 שנים וקצת, לכן לא היה לו יום סיום קבוע) ובין הפיעול שמיני עצרת שמחת תורה בתפוצות (זה בגלל יו"ט שני של גלויות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:30, 6 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אז אולי לכתוב משהו על כך ששמחת תורה הוא פיתוח חדש יחסית, על אף ששמיני עצרת מופיע בתורה? ‏עמיחי 20:58, 6 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
נשמע אחלה. משהו כמו "היה שמיני עצרת, את התורה לא סיימו במועד קבוע, הומצא הסבב הבבלי השנתי, בחו"ל זה בשני ימים נפרדים". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 04:15, 10 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

בבקשה (אולי נספיק לשנה זו!):

חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". הוא נחגג בארץ ישראל במקביל לשמיני עצרת, המצויין, על פי מצוות התורה בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת ביום טוב שני של גלויות. זאת מכיוון שמקור החג הוא מנהג בבלי שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת, שהתקבל גם בארץ ישראל, בה המנהג המקורי היה לסיים את התורה פעמיים בשבע שנים.

הערות והגהות יתקבלו בברכה, ‏עמיחי 23:10, 12 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

אהבתי, וכן אפשר להספיק. יש סימוכין? חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:35, 12 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
תודה וסליחה. שכחתי את הסימוכין - "שערים ללוח העברי" מאת רחמים שר שלום, עמוד 79. (ספר מומלץ לכולם!). חג שמח, ‏עמיחי 23:43, 12 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
זה לא מנוסח ברור במיוחד. העניין הוא שיש פה שני מומנטים נפרדים. (1)קביעת הסבב השנתי ו(2)פיצול שמיני עצרת שמחת-תורה. מה דעתכם על הנוסח הבא:

ציון סיום קריאת התורה בשמחת תורה הוא מומנט חדש יחסית. במקור, יום טוב שני של סוכות נקבע כשמיני עצרת בלבד, ואת קריאת התורה סיימו, לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי, כל שלוש שנים וחצי בערך. רק עם הפצת סדר הקריאה הבבלי בתקופת הגאונים, הוחלט לסיים את קריאת התורה כל שנה ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת, כך נעשה עד היום בתפוצות. רק בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה נחגגים באותו יום וכך נזנחה משמעותו המקורי של החג, והוא נזכר ונחגג בעיקר כיום סיום קריאת התורה.

הבעיה היא שחדרים הערכים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:42, 13 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אכן חסרים הערכים. הוספתי עוד ערך לנוסח שלי. האם יש דעות נוספות? ‏עמיחי 21:47, 15 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
האם יש הבדל קריטי לנוסח של עומר? כי את של עמיחי אפשר להספיק לשמחת תורה. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:47, 16 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אני אסמוך את ידי על נוסחו של עמיחי אשר לענ"ד ברור מספיק. מועדים לשמחה * קוני למלכ' בתשרי ה'תשס"ט05:38, 19 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
גם אני אוהב אותו. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 09:11, 19 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
תודה! חבל שלא הספקנו לשנה זו. ‏עמיחי 19:55, 21 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]