ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

תוכן עניינים

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

שמעון פרס, מפקד חיל הים[עריכת קוד מקור]

סמל חיל הים

בתחילת פעילותו של חיל הים הישראלי, היה מבנהו הניהולי שונה ממבנהו המקובל היום, ובראש החיל עמדו שני אנשים: האחד, מפקד חיל הים "האֲמִתִּי", פיקד על החיל בכפיפות לרמטכ"ל, והיה אחראי על פעילותו המבצעית, והשני, שעמד בכפיפות ישירה לשר הביטחון, היה מופקד על ניהולו האדמיניסטרטיבי. כך קרה ששמעון פרס, שמעולם לא שירת בצה"ל ושבמפקדת "ההגנה" עסק רק בענייני כוח אדם ורכש, נתמנה באפריל 1949 לנהל את "שירותי הים". פרס ניהל את ענייני התקציב, הכספים והרכש של החיל, ואילו מאיר מרדור פיקד מבצעית על החיל.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 15:23, 13 בנובמבר 2019 (IST)

הקפוצ'יני לבש קפוצ'ון ולגם קפוצ'ינו[עריכת קוד מקור]

מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. נזירי המסדר נהגו לחבוש ברדס (קפוצ'ון בצרפתית), ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינומשקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – נקרא על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעו דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 09:45, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד 77.127.60.4 20:19, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
כדאי להרחיב קצת. אולי כך: "המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינומשקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים – נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר." שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:21, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

מקבל את הצעת השיפור:

מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינומשקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים, נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

אביתר ג'שיחה • 12:18, 22 באוקטובר 2019 (IDT)

יום שישי ה-13[עריכת קוד מקור]

לקראת יום שישי ה-13 השני ב-2019, ב13 בדצמבר

יום שישי ה-13 בלוח שנה

אמונה טפלה נפוצה בתרבות המערבית גורסת שיום שישי ה-13 הוא יום של מזל רע. החשש הלא-רציונלי מפני יום זה אף מוגדר מדעית כ"טריסקאיידקפוביה" (Triskaidekaphobia), "פחד משלוש עשרה". בכל שנה ישנו לפחות יום שישי אחד כזה, ולעיתים גם שניים או שלושה. עם זאת, אמונה זו אינה שווה בכל התרבויות המערביות. בתרבות ההיספנית שמור מעמד זה ליום שלישי ה-13; גם בתרבות היוונית נחשב תאריך זה למועד של מזל רע, ובכלל נחשבים ימי שלישי בתרבות היוונית לימים חסרי מזל, בין השאר משום שקונסטנטינופול נפלה בידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי ביום שלישי, 13 באפריל 1204, ונכבשה בידי העות'מאנים ביום שלישי, 29 במאי 1453. באיטליה מייחסים חוסר מזל דווקא ליום שישי ה-17. ייתכן שמקורה של אמונה זו בספרות הרומיות המציינות את המספר, XVII. שינוי סדר האותיות יוצר את המילה VIXI, שמשמעותה "חָיִיתִי", בעבר, כלומר מוות בהווה. כמה סרטי אימה אמריקאיים שבכותרתם מופיע "יום שישי ה-13", שונו בתרגום לאיטלקית ל"יום שישי ה-17".

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 21:12, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:49, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
זה נושא טוב לקטע "הידעת". רק צריך להפוך את הקטע לקולח יותר. צריך גם לבדוק אם אין קטע על נושא זה. נדמה לי שיש כזה קטע. לא בטוח. חוץ מזה, נדמה לי שירושלים הצלבנית נפלה לידי סלח א-דין ביום שישי השלוש עשרה. 77.127.60.4 20:17, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

מדינות או טריטוריות הקרויות על שם קו המשווה[עריכת קוד מקור]

סימון קו המשווה באי Ilhéu das Rolas, מקבוצת האיים סאו טומה ופרינסיפה

קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה עובר בתחומן. מתוך מדינות אלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה. מדינה נוספת, גינאה המשוונית, קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שמדרומהּ. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. פדרציית העבר אפריקה המשוונית הצרפתית נקראה על שם קו המשווה שעבר בתחומה. חבל הארץ אקווטוריה ואף קולוניות העבר שבצרפת המשוונית סמוכים לקו המשווה אך הוא אינו עובר בתחומם.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:46, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

איזכור אפריקה המשוונית הצרפתית רק מחליש את הקטע. עדיף בלי טריטוריות שלא קיימות יותר. 77.127.60.4 20:14, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
מתקן:
סימון קו המשווה באי Ilhéu das Rolas, מקבוצת האיים סאו טומה ופרינסיפה

קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה עובר בתחומן. מתוך מדינות אלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה. מדינה נוספת, גינאה המשוונית, קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם.

אביתר ג'שיחה • 11:59, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

חייו ניצלו בזכות חיפושית[עריכת קוד מקור]

Necrobia ruficollis החיפושית שמצא לטריי בכלא

פייר אנדרה לטריי נולד בצרפת כבן ממזר. מזלו לא שפר עליו כבר מילדות – אמו עזבה אותו ואביו לא הכיר בו. הוא עבר בין פטרונים שונים לאורך ילדותו עד שהחל ללמוד כמורה. על אף שלימודי הדת לא היו לטעמו הוא נהנה משיעורי ידיעת הטבע ונהג לאסוף חרקים בפריז. בתקופה זו פרצה המהפכה הצרפתית ובעקבות חוקת הכמורה נכלא ונגזר עליו הוצאה להורג. בביקור של רופא הכלא בתא הוא הבחין בלטריי בוחן חיפושית שמצא על רצפת הכלא ושאל למעשיו, והוא הסביר לו שזו חיפושית נדירה ממשפחת הקלריתיים. הרופא שלח את החיפושית לחוקר טבע מקומי שהכיר בכישרונו של לטריי ופעל לשחרורו. בזכות חיפושית זו ניצלו חייו של לטריי, בעוד כל חבריו לתא הוצאו להורג. לימים הפך לאחד האנטומולוגים הבולטים בתקופתו וקבע רבות מהקבוצות הטקסונומיות שידועות עד היום כגון פרוקי רגליים, כנימות עלה, פשפשים ועוד.

Assafn שיחה 14:44, 7 בספטמבר 2019 (IDT)

לא רע. פרוקי רגליים אינה קבוצה של חרקים, כמובן. Tzafrir - שיחה 17:58, 10 בספטמבר 2019 (IDT)
כמובן שלפני לטריי לא הייתה הבדלה בין פרוקי רגליים לחרקים וכל פרוקי הרגליים נקראו insecta, אבל בכל זאת שיניתי קצת את הנוסח. Assafn שיחה 02:04, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:36, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, אבל לא הבנתי איך איזו שהיא חוקה חדשה גורמת לאדם שלא פשע לצאת להורג. 77.127.60.4 20:11, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיני[עריכת קוד מקור]

האות V לצורותיה

עד ימי הביניים לא שימשו באלפבית הלטיני האותיות U ו-W. האות V שסימנה את עיצור ה-V, סימנה גם את תנועת ה-U, והכפלתה של האות הנ"ל (כלומר, VV) סימנה את העיצור W (באותה דרך שבה בכתב העברי המודרני, משתמשים בהכפלת האות ו, "וו", כדי לסמן W במילים לועזיות). זמן רב לאחר המצאת הדפוס, בעת שכבר שימשו האותיות U ו-W בכתב יד, עדיין העדיפו בתי הדפוס שלא להשתמש בהן, ולסמנן באמצעות האות V, על מנת לחסוך בגלופות. מעניין לציין כי גם בעברית (לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד), משמשת האות ו הן כדי לסמן את העיצור V והן כאם קריאה לתנועת U. זאת, משום ששתי מערכות הכתב, הן הלטינית והן העברית, מקורן בכתב הפיניקי, שבו שימשה האות וַאוּ בשני התפקידים. ואו התגלגלה לעברית כאות ו, וללטינית כמקורן של האותיות U, V ו-W.

דברים שלא שיבצתי בקטע, כדי שלא להעמיס עליו:

  • צורת האות W, מרמזת על מקורהּ הצורני: הכפלת האות V
  • שמה האנגלי של האות W, דאבליו, "U כפולה", בעוד שצורתה הרישית היא כצורת V כפולה, מרמזת על הקשר בין V ל-U
  • W רישית דומה ל-V כפולה, אך W קטנה דומה ל-U כפולה; מה ששוב מרמז על הקשר הנ"ל בין U ל-V
  • שם המותג Bulgari נכתב כ-BVLGARI (אנ'), מה שמשמר את צורת הכתיבה הארכאית של U כ-V

בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:47, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

  • גם J לא קיימת בא״ב הלטיני המקורי.
  • וגם לא אותיות קטנות.
  • w נכתבת במקרים רבים כ-u כפולה ולא כ-v כפולה.
  • האות ו’ סימלה בעברית במקור דווקא את הצליל של w אנגלית.
Tzafrir - שיחה 16:09, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
  • בשום מקום לא כתבתי שאני מתייחס לאותיות היחידות שנוספו לאלפבית הלטיני. התייחסתי לאותיות מסוימות שנוספו, ולאחרות לא.
  • כפי שכתבתי למעלה, W נכתבת לעיתים כ-V כפולה (בכתב רישי ולעיתים גם בכתב קטן) ולעתים כ-U כפולה (בכתב קטן בלבד); זה אחד מהדברים שמרמזים על הקשר שיש בין ה-U ל-V ועל היסטוריה של האותיות U ו-W.
  • אכן, ו' נהגתה בעבר כ-W, אך כפי שניתן לראות, התייחסתי בקטע לתקופה שלאחר הוספת אמות הקריאה לעברית - "לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד"; בתקופה זו החלו להשתמש בו' כאם קריאה לתנועת U, וכסימן לעיצור: בתחילה W ויותר מאוחר V; לא רציתי להכביר במידע בקטע ורק ציינתי לתואם בין העברית לאנגלית שבשתיהן, בתקופה מסוימת, אות אחת סימנה גם את העצור V וגם את התנועה U; זה מה שעניין אותי מלכתחילה דווקא באותיות הללו. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
הרבה אותיות נוספו או הוחסרו בתקופות אלו או אחרות. באנגלית תיכונה, למשל, היו שתי אותיות, שאחת מהן שמשה במקום אחד הפונים שמיוצג בTH והשניה שימשה במקום הפונים השני שמיוצג בצירוף אותיות אלו. 77.126.12.107 11:02, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
ראה למעלה; בשום מקום לא כתבתי אחרת. התייחסתי לשינוי מסוים, שיש בו עניין, שאירע באלפבית הלטיני. לשינויים אחרים, מעניינים ככל שיהיו, לא התייחסתי. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)

אתנול כמעכב את המתנול[עריכת קוד מקור]

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט

אתנול, שהוא הכוהל המצוי בכל המשקאות המשכרים, הוא סם פסיכואקטיבי ממכר וגורם בצריכה ממושכת לנזקים חמורים לגוף, ובפרט לכבד. למרות רעילותו של האתנול, משתמשים בו כדי למנוע את השפעתו ההרסנית של המתנול, הרעיל ממנו: צריכה חד פעמית של מתנול, אם בעקבות שתיית כוהל מפוגל ואם בעקבות שתיית משקאות חריפים מייצור ביתי, עשויה לגרום לעיוורון ואף למוות כעבור מספר שעות. ישנו אנזים בגוף המפרק את המתנול לחומצה פורמית הפוגעת בעצב הראייה, אך האתנול נקשר אף הוא לאנזים זה, ואם ריכוזו בדם גבוה, הוא מעכב את פירוק המתנול על ידי האנזים, וכך מונע את נזקיו.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 16:28, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

נחמד. אבל יש תרופות שאפילו פחות בריאות מאתנול, למשל מורפין. חוץ מזה, יש גם תמיסות תרופתיות שמכילות מעט אתנול, כי דווקא בזה קל להמיס אותן... אני נוטה לתמוך בקטע, אבל צריך לגמור לגבש את דעתי. 77.126.12.107 10:52, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
אתנול משמש גם לחיתוי פצעים ואופיום משמש נגד עצירות קשה מאוד או נגד שלשול קשה מאוד. גם דיגוקסין, תרופה לבעיות לב, רעילה מאוד אם קצת טועים במינון שלה. יש גם הרבה תרופות שאסור לקחת לפני נהיגה כי הן פוגמות בריכוז או מרדימות ויכולות לגרום לתאונות... 77.126.12.107 19:34, 31 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע "הידעת?" לא אמור להתייחס לכל המקרים או לכל הפרטים. הוא צריך להתייחס לתופעה או לאירוע מסוימים שיש בהם עניין. זה הכול. קטע "הידעת?" המוצע הזה מתייחס לשני חומרים מקבוצת הכהלים, שיש בשניהם רעילות מסוימת, ושאחד מהם, הרעיל פחות, משמש כחומר מונע לנזקיו של השני. הדבר נראה לי תופעה מעניינת וחשבתי שגם אחרים ימצאו בזה עניין. זה הכול. אביתר ג'שיחה • 14:13, 1 בספטמבר 2019 (IDT)

מועדוני הכדורגל בטורינו[עריכת קוד מקור]

מעל ל-100 שנים קיימת היריבות בין מועדוני הכדורגל הבכירים בעיר טורינו: יובנטוס וטורינו. למרות היות יובנטוס הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האיטלקי, ואחת הקבוצות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל המודרני בעולם, ולמרות העובדה כי מועדון טורינו לא זכה באליפות איטליה כבר למעלה מ-40 שנה ומעולם לא זכה בתואר אירופי כלשהו, מקובל לחשוב כי מבחינת מספר האוהדים של שתי הקבוצות בעיר טורינו עצמה - מועדון טורינו הוא השולט.

יש גם את הקבוצות של מנצ’סטר. אבל חסר כאן בשר לקטע. Tzafrir - שיחה 11:05, 29 באפריל 2019 (IDT)
אין שום קשר למנצ'סטר. ליונייטד יש עדיפות ברורה על סיטי בכל המובנים גם בהיסטוריה של הישגים וגם באוהדים. מבחינת בשר, לדעתי, קטע "הידעת" צריך להיות באורך של 2-3 שורות ולא בקטע של "חפירה" שאין לאנשים סבלנות לקרוא.אודי - שיחה 12:58, 29 באפריל 2019 (IDT)
מעניין. אני מציע -
Derby di Torino - Serie A 1976-1977.jpg

יובנטוס היא הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האיטלקי, ואחת הקבוצות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל המודרני בעולם. היא מגיעה מהעיר טורינו, וכבר מעל ל-100 שנים קיימת יריבות בינה ובין הקבוצה הבכירה השנייה בעיר - טורינו. באיטליה ובכל העולם, ליובנטוס מספר אוהדים גדול עשרות מונים מיריבתה העירונית, אולם בעיר טורינו עצמה, דווקא למועדון טורינו מספר אוהדים גדול יותר, למרות העובדה כי הוא לא זכה באליפות איטליה כבר למעלה מ-40 שנה ומעולם לא זכה בתואר אירופי כלשהו

חמויישֶה - שיחה 11:02, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

אני הצעתי את הקטע במקור, אבל עכשיו אני מציע להוריד. חיפשתי אך לא מצאתי מקור אמין לטענה. יתכן כי מדובר במידע אמיתי אבל יתכן באותה מידה כי זו אגדה אורבנית. יכול להיות שכאשר קבוצת טורינו תצליח יותר בסרייה א' האצטדיון שלא יתמלא ביותר צופים משל יובנטוס במשחקי הבית בליגה. כרגע זה לא המצב, וגם אם חלק מהצופים ביובנטוס הם אוהדים זרים, כרגע, אי אפשר להוכיח שלטורינו יותר אוהדים.אודי - שיחה 13:41, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
המידע קיים גם בערך על המועדון. גם שם זו הוספה שלך? אני לא רואה שם מקור לטענה, והערך באנגלית ארוך מדי בשבילי על מנת למצוא בו אישרור לטענה. חמויישֶה - שיחה 16:31, 25 באוגוסט 2019 (IDT)
את המידע הנ"ל הוסיף משתמש:גיא22 בספטמבר 2016. שמתי אצלו בדף השיחה שאלה לגבי המקור.אודי - שיחה 13:16, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

אסון מעגן (קיבוץ)[עריכת קוד מקור]

פייפרים

בשנת 1954 נחנכה בקיבוץ מעגן, אנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, שנהרג במלחמת העולם השנייה. בטקס החניכה נכחו כ-2500 איש, ביניהם ראש ממשלת ישראל, משה שרת, ועוד ממנהיגי המדינה כמו מרדכי נמיר, יגאל אלון וטדי קולק. נשיא המדינה שלח איגרת לאירוע, ומתכנני האירוע רצו להצניח אותה על הקהל. אולם צה"ל, ששלח את תזמורתו לאירוע, סרב להקצות לו מטוסים. מועדון "קלוב התעופה לישראל" שלח פייפר לטקס, כפרסומת לעצמו. כשזה קרב לקהל, וניסה להצניח את האיגרת, נתפסו מיתרי המצנח בגלגל המטוס. מזכיר המועדון שרבב את פלג גופו העליון החוצה מהמטוס, ועסק ממושכות בשחרור המצנח, בעוד הטייס הנמיך טוס. בעת ההשלכה המחודשת של המצנח, כל צוות המטוס עקב אחריו. לכן, מיד אחרי ההצנחה, המטוס פגע בקהל, והרג 17 איש, ביניהם חבריו לנשק של גולדשטיין, ששרדו את מלחמת העולם.

77.125.141.221 10:00, 30 ביולי 2019 (IDT)

אסון מעגן היה במעגן שליד הכנרת, ולא במעגן מיכאל שבחוף הכרמל. גרי רשף - שיחה 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

תוקן. תודה. 77.126.6.20 18:50, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

ינטל האמתי[עריכת קוד מקור]

האפיפיורית יוהנה

לפי מסורת מימי הביניים, האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת, שבהתחזותה לגבר, הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן, בזהות בדויה, כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר, לכל היותר, בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, מראה שסיפורה של יוהנה, בהחלט יכול היה להתקיים. בארי חי בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גוייסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו, התברר שלא התקיים מעולם גבר כזה. התקיימה אישה, שהתחזתה כמעט כל חייה לג'יימס בארי.

77.127.23.240 15:29, 26 ביולי 2019 (IDT) Symbol support vote.svg בעד. מעניין. אני בעד להשמיט איכשהו את המשפט שטוען שסיפור אחד מוכיח שהאחר יכול להתקיים. לא צריך לטעון טענות בומבסטיות, כאשר הקשר ברור. חמויישֶה - שיחה 12:37, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

שיניתי מ"מוכיח" ל"מראה". תודה. 77.126.12.107 10:55, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין מאוד, רק שצריך להוריד את תבנית העריכה מהערך על ג'יימס. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:29, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

למי יש דם כחול?[עריכת קוד מקור]

סרטני פרסת סוס מגיעים לחוף לצורך רבייה

דמם של כל מיני החולייתנים ושל רוב מיני חסרי החוליות הוא אדום. מקובל בטעות לחשוב כי צבע זה מקורו בצבעם של אטומי הברזל הנושאים את החמצן, משום שתחמוצת הברזל המוכרת לנו, החלודה, היא אדומה. למען האמת, מקורו של הצבע האדום הוא בצבעו של ההמוגלובין שבו משובצים אטומי הברזל, ולא בצבע הברזל. מה עוד, שדווקא דם עני בחמצן הוא בעל צבע אדום כהה ואילו דם עשיר בחמצן הוא בעל צבע אדום בהיר. נשאי החמצן בחלק ממיני חסרי החוליות הם אטומי נחושת המשובצים בהמוסיאנין (אנ'), במקום אטומי ברזל המשובצים בהמוגלובין. צבעה של הנחושת המחומצנת מקנה לדמם של חסרי החוליות הללו צבע כחול או ירוק: סרטן פרסת הסוס, למשל, מפורסם בצבע הכחול של דמו. צבעה של תחמוצת הנחושת מוכר לנו בעיקר מן הפטינה שכיסתה את ציפוי הנחושת של פסל החירות, והקנתה לו את צבעו הירקרק.

כאן יש מקור לרוב מה שנאמר לעיל. אביתר ג'שיחה • 14:30, 4 ביולי 2019 (IDT)

מעניין. 77.125.141.221 10:05, 30 ביולי 2019 (IDT)
דווקא אותי לא עניין בכלל. אני גם מפקפק בקביעה "מקובל לחשוב שמקור הצבע האדום הוא באטומי הברזל". אני בספק אם ימצא מישהו בעולם שחושב ככה. כי יש שתי אפשרויות: או שאדם לא חשב בכלל מניין מגיע הצבע האדום, או שהוא התעניין ובדק וגילה את האמת - ההמוגלובין. לא מאמין שמישהו יחשוב "המממ, מעניין למה הדם אדום. אה, בטח בגלל הברזל, הרי החלודה היא גם אדומה!". חמויישֶה - שיחה 09:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
יכול להיות שהניסוח שלי צריך תיקון. יכול להיות שזה קטע שרק בעלי עניין בכימיה ימצאו בו עניין. מכל מקום, אטומי נחושת מחומצנים (כשאטום נחושת נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) הם הסיבה לצבע הכחול-ירוק של דם סרטן פרסת הסוס, והיית מצפה באותה מידה שאטומי הברזל המחומצנים (כשהברזל נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) שהם בעצם סוג של חלודה, יהיו הסיבה לצבע האדום של דם רוב בעלי החיים: חלודה היא אדומה. חלודה היא ברזל שהתחמצן. הברזל שנושא את החמצן נושא אותו באמצעות היקשרות מולקולרית אליו (ולהיפך, כשהדם מוביל את החמצן ליעדו, אטום החמצן מתפרק מתחמוצת הברזל וחודר לתא בצורתו המולקולרית). ההיקשרות הזו פירושה תחמוצת ברזל, שבה הברזל מחומצן. זה שדווקא דם עני בחמצן, כלומר דם שרוב אטומי הברזל בו אינם מחומצנים (אינם חלודים...), הוא בעל צבע אדום כהה יותר מדם עשיר בחמצן, זה קצת מפתיע. אביתר ג'שיחה • 11:54, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:32, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

המצעד שלא צעד[עריכת קוד מקור]

יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל ב"המצעד שלא צעד"

מצעד צה"ל שתוכנן ליום העצמאות הראשון, באפריל 1949, בתל אביב, התקיים באופן חלקי ביותר, וקיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו, רבים מהם פרצו בהתלהבות אל מסלולו, ולא איפשרו את המשך מהלכו. כשהתברר כי אין אפשרות להדוף את המתפרצים, שודרה במערכת הכריזה הודעה על ביטול המצעד. בעקבות כישלון המצעד הוקמה ועדת חקירה, ועל פי המלצותיה הודחו שלושה קצינים, ביניהם מפקד המצעד, בדרגת סגן-אלוף. מפקד זה דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד. אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, חשש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום תיל נמתחו לאורך המסלול חבלים, אולם הללו לא עמדו בפני פריצת הצופים למסלול. חודשיים וחצי מאוחר יותר, ביולי 1949, התקיים מצעד משלים, עליו היה אחראי האלוף צבי איילון.

193.31.40.12 17:28, 9 ביוני 2019 (IDT)

הנושא טוב, הניסוח עדיין לא. david7031שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 20:59, 9 ביוני 2019 (IDT)
שיפרתי קצת. 77.127.80.90 13:49, 10 ביוני 2019 (IDT)
האם רק המפקד היה בדרגת סגן אלוף, או גם שלושת הקצינים?
עד כמה שהצלחתי למצוא בגוגל, מפקד המצעד היה זאב מליון. האם יש טעם להזכיר את שמו?
אני כרגע עם אינטרנט מסונן, ולא יכול כמעט להיכנס לאתרים, אבל יש עוד הרבה מידע על המצעד, ואפשר להרחיב קצת את הקטע. david7031שיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט • 00:33, 10 ביולי 2019 (IDT)
קטע הידעת לא צריך להיות רחב. מי שרוצה להרחב רק בשביל ההרחבה, שירחיב את הערך. לא את קטע הידעת. 80.230.112.203 23:06, 10 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:47, 11 בספטמבר 2019 (IDT)

קבר דוד המזויף[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

החל משנת 1920, אילץ שלטון המנדט הבריטי את משפחת דג'אני המוסלמית, שהחזיקה באתר קבר דוד בירושלים, לפתוח אותו באופן שוויוני בפני מבקרים מכול עם ודת. אולם ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים קבר מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף הקבר שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהקבר, שבקומת המרתף.

193.31.40.12 16:25, 9 ביוני 2019 (IDT)

להבדיל מהמקום הנוכחי, שהוא בוודאי הקבר האמיתי מכיוון הוא נמצא בתוך ירושלים של ימי דוד ככתוב. Tzafrir - שיחה 17:19, 9 ביוני 2019 (IDT)
מה פירוש "בוודאי"? האם אתה מאמין כך או שיש טיעונים מחקריים בעניין? 193.31.40.12 17:26, 9 ביוני 2019 (IDT)
בכול מקרה, שיניתי מעט את הקטע, התאם לביקורת שלך. 193.31.40.12 17:43, 9 ביוני 2019 (IDT)
ניסחתי קצת את הקטע. david7031שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:11, 9 ביוני 2019 (IDT)

נוסח ארוך יותר ומיישם את הביקורת[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

לפי הכתובים, כמו גם לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. במהלך שלטון האימפריה העותמנית, משפחת דג'אני המוסלמית שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס אליו. עם כיבוש ארץ ישראל בידי בריטניה, ציוו שלטונות המנדט הבריטי על משפחה זו לפתוח את המקום לביקורו של כל אדם מכול לאום ודת. אולם, ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף זה שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת הנוכחית מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהסרקופג האמתי, שגם הוא ככול הנראה, אינו קברו האמתי של דוד המלך.

37.120.129.20 15:34, 10 ביוני 2019 (IDT)

הרחבה לדיון בתופעת זיהוי שגוי מאוד של מקומות היסטוריים[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

לפי הכתובים, לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, ולפי ממצאים ארכיאולוגיים, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. יתרה מזאת, במהלך שלטון האימפריה העותמנית והמנדט הבריטי, משפחת דג'אני המוסלמית, שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס לחדר הסרקופג. ב-1948, עם כיבוש המקום בידי הפלמ"ח, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף, בחדר אחר, בפני המבקרים היהודים והנוצרים.

לא רק קבר דוד מזוהה במקום לא נכון: בהר ציון נמצא גם חדר המזוהה כ"חדר הסעודה האחרונה" של ישו - אלא שהוא מצוי בבניין, שנבנה כאלף שנה אחרי הולדת ישו; יד אבשלום, שזוהתה במשך זמן רב כקברו של אבשלום - אחיו של מקים בית המקדש הראשון, היא בכלל מבנה מתקופת בית שני; "מערת הורדוס" שבגן בלומפילד, במרכז ירושלים, אינה באמת קברו של הורדוס - קבר הורדוס נמצא בהרודיון. באופן כללי, תופעת הזיהוי השגוי של מקומות היסטוריים לא ייחודית לירושלים או לישראל. מוזיאון שרלוק הולמס, בלונדון, מצוי בכתובת הבית, שהסופר ארתור קונאן דויל, ייחס בספריו, למקום מגוריו של שרלוק הולמס - אלא שזה לא מקום מגוריו האמתי, משום שהולמס היה דמות דמיונית. באותו אופן, תושבי העיר ורונה שבאיטליה, מציגים לתיירים את מרפסתה של יוליה - גיבורת המחזה, רומאו ויוליה, מאת ויליאם שייקספיר, שעלילתו מתרחשת בעירם. זו אינה מרפסתה האמתית, גם משום שיוליה לא התקיימה במציאות, וגם משום ששייקספיר לא ציין במחזה את כתובת המרפסת.

193.9.112.36 15:03, 26 ביולי 2019 (IDT)

זה נושא משונה להידעת. יש כמה שאלות שיכולות לעניין את ההיסטוריון ביחס למסורות על קבר דוד (למשל). השאלה הנאיבית אם המסורת היא "אמיתית" איננה אחת מהן. ראובן מ. - שיחה 15:35, 26 ביולי 2019 (IDT)
למה משונה? אהבתי את הקטע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:34, 26 ביולי 2019 (IDT)
אני מקווה שכולם מסכימים איתי שדוד המלך מת. אני מקווה גם שההנחה, שהוא קבור, או היה קבור איפה שהוא, היא הנחה סבירה. לכן אמור להיות מקום, שהוא הקבר האמתי של דוד המלך. ממש כמו שיש נקודה אמתית שהיא הצפון המגנטי. 77.127.23.240 19:01, 26 ביולי 2019 (IDT)
אגב, תגלית קבר הורדוס האמתי, בידי אהוד נצר, דווקא מאוד עניינה את הממסד המדעי. 77.127.23.240 19:09, 26 ביולי 2019 (IDT)

שמותיה של סטלינגראד[עריכת קוד מקור]

פסל אמא מולדת; באופק ניתן לראות את נוף העיר וולגוגרד

בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).

ישנן הרבה ערים ששינו את שמן במהלך ההיסטוריה, אך לא הרבה ערים משנות את שמן באופן קבוע במהלך השנה. ניתן לשבץ את הקטע הזה באחד מששת הימים שבהן משנה העיר את שמה. אביתר ג'שיחה • 12:45, 3 ביוני 2019 (IDT)

קטע טוב. המשפט הראשון לא לי היה מספיק ברור בקריאה ראשונה. האם סביר להתחיל את הקטע ב„בשנת 1925 שונה שמה של העיר צאריצין לסטאלינגרד, מכיוון ש[...]״.
שיניתי ניסוח. ברור יותר? אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
כן. Tzafrir - שיחה 11:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
שווה עיון. 77.127.80.90 14:10, 10 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. באמת לא ידעתי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:59, 7 ביולי 2019 (IDT)

האלוף הראשון בצה"ל[עריכת קוד מקור]

סימן דרגת אלוף בצה"ל

דוד מרכוס, החייל הראשון בצה"ל, שקיבל דרגת אלוף, לא נשא שום דרגה קודמת בצה"ל וגם לא שירת כלל במחתרות עבריות בארץ ישראל. הוא גוייס וקיבל מיד דרגה זו, משום שהיה קודם לכן קולונל עם נסיון עשיר בצבא ארצות הברית. מרכוס, שהגיע לארץ במסגרת מח"ל, היה החייל היחידי בצה"ל, שהיה לו ניסיון קרבי בפיקוד על גוף גדול יותר מגדוד. יתרה מזו, מרכוס היה גם נציב שירות בתי הסוהר של מדינת ניו יורק כמו גם בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, וסט פויינט, שם הוא קבור בתור הקצין האמריקני היחיד, שנהרג תוך שירות בצבא זר. מרכוס נהרג בבסיסו, באבו גוש, במלחמת העצמאות, במהלך נוהל מעצר חשוד, שביצע אחד משומרי המחנה. מרכוס יצא בלילה מהמחנה, עטוף בסדין לבן, וכשניסה לחזור, הייתה לו אי הבנה עם השומר.

77.125.42.147 00:19, 3 ביוני 2019 (IDT)

מרכוס לא היה בעל נסיון קרבי עשיר. בוודאי לא כמפקד. הוא היה מפקד יחידת ארטילריה בדרגת סרן בבחרותו. הוא היה מפקד של יחידת בית ספר לאימון חי״ר מובחר. אבל מעבר לכך היו לו בעיקר תפקידים משפטיים ואולי גם מנהלתיים. כמובן שסופו מזכיר את זה של עבד אל-קאדר אל-חוסייני שנורה חודשיים קודם לכן על ידי זקיף יהודי בשעות הלילה לא רחוק משם. Tzafrir - שיחה 08:28, 3 ביוני 2019 (IDT)
יש מקום לקטע על דמותו של מרכוס. האלוף הראשון, וכמובן האלוף הראשון שנהרג. אך יש לדייק בעובדות. חמויישֶה - שיחה 16:45, 23 ביוני 2019 (IDT)

לקראת חג השבועות - ספירת מילים ואותיות בתורה[עריכת קוד מקור]

תרשים המציג את מספר האותיות בחמישה חומשי תורה לפי מקראות גדולות הכתר

ספירת האותיות והמילים בתורה הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור התוצאה, שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב, 79,980 מילים ו-304,805 אותיות. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט "אהל מכון בניני" המיוחס לרב סעדיה גאון, שלפיו ישנן 815,280 אותיות, אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

קפדניקו - שיחה 00:06, 22 במאי 2019 (IDT)

הערה קטנה לגבי התוספת האחרונה: באיזה ערך שלנו כתוב שספירת האותיות והמילים היא סגולה לרומם את הנפש? אני אישית חשבתי שזו דרך להתגונן משגיאות העתקה – מעין קוד תיקון שגיאות (וזה דבר חשוב בפרט כאשר מדובר על כתב יד שעובר מספר רב של העתקות (טלפון שבור). אבל זהו כמובן הידע האישי שלי ולא משהו שנסמך על מקור אמין.
אף אחד לא ספר את האותיות או המילים בכל ספר בנפרד? Tzafrir - שיחה 00:43, 24 במאי 2019 (IDT)
אני מעתיק את תשובת קפדניקו מדף השיחה שלי:
ברור שהכוונה המקורית בספירה היא נוהל תיקון שגיאות אבל התפתחה סביב זה גם אמונה מיסטית של סגולה. מקור הדברים הוא בספר מדרש תלפיות שאפילו מציע למי שעומד למות לחזור בפיו על המספרים האלו כסגולה, וזה מוזכר בפתיח הערך סטטיסטיקות של התנ"ך, ב"הידעת" מתאים אולי להזכיר דווקא את זה כי בדרך כלל מזכירים את הדברים היותר מוזרים. לגבי ספירת כל ספר בנפרד ברור שהיו שספרו אבל אין לי מקור ברור לזה. קפדניקו - שיחה 08:18, 24 במאי 2019 (IDT)
הקטע כפי שהוא כתוב עכשיו לא מנוסח בצורה מעניינת או שגורמת להפתעה. יחד עם זאת, הופתעתי לגלות מהקטע שרק ב-1930 פורסמה ספירת אותיות מדוייקת שתואמת את הנוסח שישנו כיום ואת הספירה הממוחשבת שלו. זה אומר שבמשך מאות ואפילו יותר מאלף שנה שבהם מנו פסוקים, מילים ואותיות (בסוף רש"י לכל פרשה נכתבו סימנים למניין הפסוקים בכל פרשה, כנראה בהתאם לבעלי המסורה, וישנה הסטייה המפורסמת בפרשת צו שבה נכתב כאילו יש צ"ו פסוקים למרות שיש 97 ), לא הייתה ספירה מדוייקת. אפשר לנסח כך שהפואנטה תהיה האיחור הזה. חמויישֶה - שיחה 11:14, 26 במאי 2019 (IDT)
שיניתי קצת את הקטע, אולי עכשיו יותר טוב. קפדניקו - שיחה 11:49, 26 במאי 2019 (IDT)
אני משנה את המילים האחרונות ל"אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו". חמויישֶה - שיחה 14:16, 26 במאי 2019 (IDT)
חמויישה, יש מצב שזה ייכנס ב-7 ביוני? קפדניקו - שיחה 09:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
לא. אין מצב. אין פה יותר מדי תומכים לקטע (או בכלל ויקיפדים שהביעו את דעתם ושינו או שיפרו את הקטע), ואני לא מצאתי שהוא מושלם באופן כזה שיגרום לאישורו המהיר בלי דעות נוספות. חמויישֶה - שיחה 13:56, 3 ביוני 2019 (IDT)
קורא ל בעלי הידע בתנ"ך לשפר/לשנות/להגיב/להתנגד/לאשר. קפדניקו - שיחה 21:56, 4 ביוני 2019 (IDT)
משהוא בפיסוק של כל הקטע מפריע לי. אני אנסה להציג את הקטע עם הפיסוק הרצוי לדעתי
ספירת האותיות והמילים בתורה, הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים, בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה, בספרו של הרב יעקב שור, - התוצאה: 79,980 מילים ו-304,805 אותיות - תוצאה שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט אהל מכון בניני, המיוחס לרב סעדיה גאון לפיו ישנן 815,280 אותיות. אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה, וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.
ייתכן שאני סתם יותר מדי אוהב פסיקים. אבל ככה אני מרגיש שצריך להיות. david7031שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ט • 22:12, 4 ביוני 2019 (IDT)
אני קורא גם לטוויג קובץ על יד DGtal אלישע שלמה נדאוס אבי84 Yotam8800 מלא כל הארץ כבודי shaishyyBRINKS תהלה הרץ Tshuva יאיר הנווט david7031 יאיר דב אריה במרתף בן-ימין Nahum מי-נהר Yechiel.sh בן עדריאל MaorHL ד"ר yairde ריהטא Davidnead דגש חזק גנדלף תנכיסט יואל מרקו עט הזמיר יהודי מהשומרון איש גלילי אליצור יחיא גיברס חסר תקנה biegel hagay1000 גלייכער Joalbertineצור החלמיש ש. יצחק JewHyper אני ואתה ואנחנו Israeli Homo Sapiens בר-כח דוד שי מארק12 מבני הנביאים פיראוס בעלי הידע ביהדות לאשר/לתקן את הקטע כדי להצילו מטביעה בארכיון. קפדניקו - שיחה 16:21, 1 ביולי 2019 (IDT)

אכלת פלפל? שתה חלב![עריכת קוד מקור]

חלב יכול לשכך את תחושת הבעירה בפה, בעקבות אכילת מאכלים חריפים

הקפסאיצין הוא מרכיב אורגני שומני, הקיים במגוון מזונות, וגורם לתחושת החריפות שלהם. כאשר הקפסאיצין נספג דרך קרומי הרקמות הריריות בפה ובגרון, הוא גורם שתאי העצב ברקמות אלו, יהיו חדירים לכמויות גדולות של קטיוני נתרן ואשלגן, מה שיגרום לאותות עצביים הזהים לאותות המועברים בעת גירוי התאים על ידי חום או כווייה. כיוון שהקפסאיצין הוא שומני ודוחה מים, שתיית מים או משקאות הידרופיליים מבוססי מים (כגון, מיצי פירות ומשקאות קלים) כדי לשכך את תחושת החריפות שלהּ הוא גורם, היא בלתי יעילה. עדיף בהרבה לשתות חלב. חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין.

אביתר ג'שיחה • 15:06, 6 במאי 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד אבל צריך שינויים קלים בניסוח השורה הראשונה. אני לא מבין למה המילה "טעם" כתובה בין מרכאות גם בקטע. המילה "אחראי" צריכה החלפה למילה אחרת. 77.125.42.147 07:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
הסיבה למרכאות היא שחריפות אינה טעם אלא פשוט תחושת צריבה או כווייה בפקעיות הטעם (כפי שמוסבר בקטע). אני מוכן להחליף את המילה "אחראי" במילה "גורם". אביתר ג'שיחה • 11:55, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב בני האדם מחשיבים את החריפות לטעם. אני יודע שזו טעות. אבל אם אתה רוצה להציג את הסיווג הזה כטעות, אתה צריך להסביר למה הסיווג הזה מוטעה. אחרת, הרבה מאוד קוראים לא יבינו מה המרכאות עושות שם. אני מציע להחליף את המילה "טעם" במילה "תחושה", ולא להסתבך עם מרכאות לא מוסברות. 77.125.42.147 12:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
בסדר. אביתר ג'שיחה • 13:29, 3 ביוני 2019 (IDT)

לצחצח שיניים בחול[עריכת קוד מקור]

משחת שיניים מודרנית

ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.

איני בטוח אם הבהרתי בצורה מספקת את הזהות הזו: בשני המקרים שתוארו, הצורן (סיליקון) משייף את הלכלוך שעל פני המשטח. כל פעם הצורן בא בצורה אחרת, אך התפקוד זהה. אביתר ג'שיחה • 13:34, 28 באפריל 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד 77.125.42.147 12:05, 3 ביוני 2019 (IDT)
כדאי בהזדמנות הזו גם לתרגם את הערך על ניקוי בחול (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:44, 26 ביולי 2019 (IDT)

גמדות איים[עריכת קוד מקור]

זיקונית ננסית על ראש גפרור

גמדות איים היא תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי של בעלי חיים - בדרך כלל יונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים. אחד ההסברים האפשריים לתופעת גמדות האיים הוא שמתרחש תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות בסביבה המבודדת שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בין מיני בעלי החיים שעברו תהליך זה מצויים שועל האיים האפור, שאורכו כ-50 ס"מ, הזיקונית הננסית ממדגסקר שאורכה מגיע בממוצע ל-1.6 ס"מ, והממותה הננסית שהתקיימה בעבר באיי התעלה של קליפורניה, שגובהה היה כשל אדם. לפי חלק מההשערות, שרידי בני אדם נמוכי קומה שהתגלו באי באינדונזיה שייכים אף הם למין שייתכן שעבר גמדות איים, הומו פלורסיינסיס.

דב ט. - שיחה 11:42, 17 בפברואר 2019 (IST)

יופי של נושא. לדעתי כדאי להוסיף את אחת הדוגמאות היותר ספקטקולריות: הומו פלורסיינסיס כמקרה אפשרי של גמדות איים אצל בני אדם. יש עליו ערך מומלץ. Reuveny - שיחה 18:25, 22 בפברואר 2019 (IST)
הוספתי, בהסתייגויות לפי הערך (לא בטוח שזה מין נפרד, ולא הומו ספיינסים חולים, ואם אכן זה מין נפרד לא בטוח שעבר גמדות איים). דב ט. - שיחה 12:59, 24 בפברואר 2019 (IST)
נושא מעניין. צריך לשנות את השם של הזיקונית והממותה מ"ננסית" ל"גמדית"; "ננס" הוא מין שהיה קטן מאז ומעולם, ו"גמד" הוא מין שהפך לקטן כתוצאה מגמדות איים. מנחם.אל - שיחה 13:08, 24 בפברואר 2019 (IST)
זה צריך להתבצע בערכים עצמם. ממה שאני רואה במאגרי האקדמיה, "ננסי" מתאר מיני צמחים וגמדי - בעלי חיים. דב ט. - שיחה 14:33, 24 בפברואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד אבל יש לי הסתייגות. מוצג פה רק צד אחד של העניין וכשמביטים על שני הצדדים, נוטים לחשוב שההסבר שיש פה הוא שגוי. קיימת גם תופעה של ענקות איים. יש לטאות גדולות מאוד באיים מבודדים מאוד, שבהם אין יונקים וכמעט ואין עופות. ההסבר שיותר קוסם לי הוא, שבהיעדר אויבים טבעיים, הברירה הטבעית נוטה לכוון כל יצור חי למימדים שהכי תואמים את הפיזיאולוגיה שלו. דהיינו, פילים שהובאו לקפריסין הפכו לנמוכים יותר עם הדורות, כי הם לא היו צריכים להתגונן מאריות, נמרים או דובים, ולכן לא הייתה ברירה טבעית לטובת פילים גדולים. 77.125.42.147 12:11, 3 ביוני 2019 (IDT)
לפי הערך האנגלי על גמדות איים, מוצעים כמה הסברים, שמיעוט המשאבים הוא אחד מהם. אפשר להוריד את ההסבר ולומר רק שקיימים מספר הסברים לתהליך. דב ט. - שיחה 10:49, 10 ביולי 2019 (IDT)

מיהו צור ישראל?[עריכת קוד מקור]

טקס הכרזת העצמאות

ישנן השלכות שליליות לעמימות, לחוסר בהירות או לדו משמעות שקיימים בשרטוטיהן של מפות או בנוסחיהם של הסכמים, של הצהרות או של החלטות. בבואם של הצדדים להציב את הגבולות שסומנו במפות או לממש את ההסכמים, את ההצהרות או את ההחלטות, כל צד בוחר בפרשנות שנוחה לו, והמחלוקת שקדמה להסכמה לא נפתרת. כדוגמה ניתן להביא את המחלוקת לגבי הריבונות באיי סן חואן שהובילה למלחמת החזיר, את חוסר הבהירות שנוצר לגבי מעמדם של האזורים שנמצאים 'בתוך עוביו של העיפרון' ששרטט את קווי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה בשנת 1949 ואת הפרשנויות השונות להחלטה 242 של מועצת הביטחון, לגבי הנסיגה הנדרשת מישראל: "מן השטחים שנכבשו", כלומר מכולם, או "משטחים שנכבשו", כלומר מחלקם. אולם, לעיתים דו משמעות יכול דווקא להועיל ולפתור מחלוקות: בעת ניסוח מגילת העצמאות, דרשו נציגי ועדת הניסוח הדתיים להזכיר בה את האל ואילו נציגי הוועדה החילונים דרשו להשמיט אזכורים כאלה. כפשרה, נכתב במגילה הביטוי "צור ישראל", המתפרש ככינוי לאל אך גם כהתייחסות לעוז רוחו של העם היהודי.

אביתר ג'שיחה • 10:24, 15 בינואר 2019 (IST)

אהבתי. אין פואנטה אבל מצליח להנגיש מידע. Tzafrir - שיחה 00:47, 24 במאי 2019 (IDT)
נחמד. לא יודע אם מספיק חזק לעמוד הראשון של ויקיפדיה, אבל בהחלט נחמד. אגב, את המילה "אמנם", יש להחליף במילה "אולם". 91.235.142.120 14:58, 15 ביוני 2019 (IDT)
החלפתי. אביתר ג'שיחה • 12:56, 17 ביוני 2019 (IDT)
לדעתי לא מעניין. אם יהיה עוד תומך אקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:49, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

אמיל והמשבשים[עריכת קוד מקור]

בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר

גיבורות הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר מתגוררות בשתי ערים שונות. האחת גרה בווינה שבאוסטריה, ואילו עיר מגוריה של השנייה תלויה בגרסת הספר. לפי גרסת המקור של הסופר, היא גרה במינכן שבגרמניה. אולם, לפי התרגום העברי הנפוץ של אלישבע קפלן, הגיבורה השנייה גרה בציריך שבשווייץ. מקובל להסביר שינוי זה בפרטי הדמויות ברצון לעמעם את זהותו הגרמנית של הספר, בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם.

77.126.87.88 14:28, 8 בינואר 2019 (IST)

Symbol support vote.svg בעד, אבל הייתי מנסח אחרת את הסוף, במקום לתת עצות שיווקיות פשוט לציין את התיעוב ההדדי בין הנאצים לקסטנר: "...בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים, בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם". דב ט. - שיחה 12:00, 17 בפברואר 2019 (IST)
ביצעתי את התיקון. תודה. 77.125.42.147 12:19, 3 ביוני 2019 (IDT)
נחמד. אגב, אני חושב שהקישור האדום אלישבע קפלן פוסל את הקטע מלהופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:14, 7 ביולי 2019 (IDT)
יש המון דרכים להסתדר עם הקישור האדום. אפשר פשוט לבטל אותו, הוא לא קריטי לקטע. אפשר גם להציג קטע עם קישור אדום, אם כי יש העדפה שלא. חמויישֶה - שיחה 10:55, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

המים הגיעו עד לצוואר[עריכת קוד מקור]

בניין הפעיל בעברית, מורה פעמים רבות על גרימה של פועל כלשהו בבניין קל. הבדרן הצחיק את הקהל, כלומר גרם לקהל לצחוק; הנהג החנה את רכבו, כלומר גרם לרכבו לחנות; הברז הזרים מים, כלומר גרם למים לזרום. כך גם התפרשה המילה "להגיע" בעברית המקראית: להגיע, פירושו לגרום לדבר מה לנגוע. כך הפסוק בשמות, "...וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף" (י"ב, כ"ב), מורה לגרום לדם שבכלי לנגוע במשקוף ובשתי המזוזות, כלומר למרוח אותו על המשקוף ועל שתי המזוזות. לא לחינם אומר משורר תהילים, "הוֹשִׁיעֵנִי... כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (ס"ט, ב') ולא "כי הגיעו מים עד נפש", מפני שהמים לא גרמו לדבר לנגוע בנפש. גם ה"נפש" שבפסוק אינה בהכרח מילה נרדפת לנשמה. בעברית המקראית, "נפש" משמשת פעמים רבות דווקא כמילה נרדפת ל"צוואר", ל"גרון", ל"פה" או לשאר איברי העיכול או הנשימה. לדוגמה, בקשתו של משורר תהילים, "אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי" (כ"ז, י"ב), מתפרשת כבקשתו שלא להינתן בפיהם של צריו המבקשים "לֶאֱכֹל את בשרו" (כ"ז, ב'). הפסוק "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ", אומר אפוא כי המים הגיעו כבר עד לגרון.

מקורות ודוגמאות לפירוש המילה נפש בעברית המקראית ניתן לראות כאן וכאן
אביתר ג'שיחה • 13:49, 31 בדצמבר 2018 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. אבל יש לי רושם, שהדיון על הקטע הזה ייקח שנים. לפי שעה אני ממליץ להעתיק את הקטע גם לרשימת קטעי "הידעת", שבפורטל "השפה העברית". בהצלחה. 77.126.87.88 14:37, 8 בינואר 2019 (IST)
רגע, אז כשמאיר אריאל כתב "רוקנה את נפש הבקבוק", האם הוא התכוון "רוקנה את צוואר הבקבוק"? ואם כן, האם הוא מצטט את הביטוי הזה מאיפה שהוא? ואולי הביטוי "הגיעו מים עד נפש", פירושו המקורי הוא "הבקבוק התמלא"? 77.126.87.88 13:37, 9 בינואר 2019 (IST)
אהבתי את הקטע. המילה „גרימה״ בהתחלתו צורמת לי (בפרט בקטע שעוסק בלשון). אולי זה רק לי? או שיש למישהו חלופה? Tzafrir - שיחה 01:20, 24 במאי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד דב ט. - שיחה 10:53, 10 ביולי 2019 (IDT)
שונה מאד ממה שיש לנו בדרך כלל ב"הידעת", אבל אני Symbol support vote.svg בעד לרענן. מכיוון שמדובר במטאפורה ולא בתיאור מצב פיזי, אני משנה את המשפט האחרון מ"המים הגיעו כבר עד לגרונו של המשורר" ל-"הגיעו כבר עד לגרון". חמויישֶה - שיחה 11:54, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

בוב ספוג רחצה[עריכת קוד מקור]

Spongia officinalis.jpg

כמעט כל הדמויות בסדרה בובספוג מכנסמרובע הן של חיות ימיות. כדוגמה ניתן להביא את פטריק כוכב הים ואת סקווידוויד, שלפי שמו הוא דיונון, אך בסדרה הוא תמנון (אמנם, בעל שש רגליים בלבד). גם גיבור הסדרה, בובספוג, קרוי בשמו של יצור ימי: הספוג. אולם הספוג שבים בעל מתאר כדורי ובוודאי שאינו תיבתי כמו בוב. הספוגים הימיים, בהיותם מיובשים, הם בעלי מבנה נקבובי אשר מקנה להם קיבולת ספיגה גבוהה של נוזלים. לכן נהגו להשתמש בהם בעבר כספוגי רחצה. ספוגים מלאכותיים (העשויים לדוגמה מפוליאסטר או מתאית) מיוצרים כך שיהיו נוחים יותר לשימוש או לאחסון, ולשם כך, לעיתים צורתם היא תיבתית. מכאן שצורתו של בוב אינה כצורתו של בעל החיים הימי אלא כצורת הספוג שכולנו מכירים, ספוג הרחצה הסינתטי.

אני לא יודע מה שמו העברי של המין (Spongia officinalis).‏ Tzafrir - שיחה 09:16, 29 בדצמבר 2018 (IST)

לא מתלהב בכלל מקטע שנושאו העיקרי הוא בובספוג. חמויישֶה - שיחה 12:03, 14 באפריל 2019 (IDT)
קטע "הידעת" יכול להיות על כל נושא. לא מבין למה זה מפריע לך. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:15, 7 ביולי 2019 (IDT)
נכון. אני לא מתלהב בכלל מקטע שנושאו העיקרי הוא בובספוג. אעדיף קטע על מדע, היסטוריה, רפואה, גיאוגרפיה, אמנות, מוזיקה וכמעט כל נושא אחר בעולם. קטע שמדבר ספציפית על הדמויות מתוך סדרת טלוויזיה מצויירת לילדים לא מעניין אותי בכלל, ואני לא מוצא אותו מתאים. חמויישֶה - שיחה 12:02, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

חיפושיות או לא להיות[עריכת קוד מקור]

מציע בהמשכים ארבעה קטעי "הידעת?" הקשורים בדרך כלשהי לחיפושיות:

מושית השבע[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף פורטל:בעלי חיים/הידעת?/58, על פי עצתו של 77.126.138.33;

...המשך יבוא, אביתר ג'שיחה • 15:22, 11 בדצמבר 2018 (IST)

כל זמן שההמשך עוד לא כאן, הקטע כמו שהוא צריך להיות בין קטעי "הידעת" בפורטל בעלי החיים. הוא לא מספיק חזק לדף הראשי. 77.126.138.33 17:48, 11 בדצמבר 2018 (IST)
אוקיי. אין לי בעיה שזה יעבור לשם. גם שם יש רשימת המתנה כמו פה? אביתר ג'שיחה • 18:25, 11 בדצמבר 2018 (IST)
פשוט שים את זה שם וזהו. 77.126.138.33 20:01, 11 בדצמבר 2018 (IST)

החיפושיות שוברות שיאים[עריכת קוד מקור]

פרוקי רגליים

המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע היא מערכת פרוקי-הרגליים, והיא כוללת למעלה מ-1,134,000 מינים שונים, יותר מכמותם של שאר מיני בעלי החיים שאינם שייכים למערכה זו. מחלקת החרקים, השייכת למערכה זו, היא המחלקה הגדולה ביותר בעולם הטבע, עם בין שישה לעשרה מיליון מינים, שמתוכם מתועדים למעלה ממיליון. בסדרת החיפושיות, השייכת למחלקת החרקים, למעלה מ-400,000 מינים. מה שהופך אותה לסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע, מבחינת כמות המינים בה. בסדרה אחרת במחלקת החרקים, סדרת הדבוראים, משפחת הנמליים שוברת שיאים: כמות הפרטים בה היא הגדולה ביותר בממלכת בעלי החיים. הביומסה הכוללת של המשפחה מהווה 10% עד 30% מן הביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות, שיעור שעולה על שיעור הביומסה של כל החולייתנים יחד.

אביתר ג'שיחה • 11:17, 12 בדצמבר 2018 (IST)

שמעתי לא מזמן על מחקר שמראה שבקורסי מבוא לביולוגיה בתואר ראשון (איפה בדיוק?) מקדישים לפרוקי הרגליים בערך 1% (או אולי 3%) מזמן הלימוד, למרות משקלה הרב. מעניין להרחיב את הקטע בכיוון הזה? Tzafrir - שיחה 10:21, 20 בדצמבר 2018 (IST)
אוי, זה כמו להתפעל מזה שבקורסי מבוא לפסיכולוגיה, יש רק כמה משפטים בודדים על הדיכאון, למרות שהוא הפרעת הנפש הנפוצה ביותר. הצגת הנתון הזה מוכיחה אי הבנה לעומקה של הפסיכולוגיה או הביולוגיה, במקרה של הנתון של פרוקי הרגליים. קורס מבוא לביולוגיה לא מתעסק באנטומיה מעמיקה של שום יצור רב תאי. קורס מבוא לביולוגיה דן בצורה העומדת בתשתית. הוא מסביר מה היא תורשה. מה היא אבולוציה. מה הן המאקרו-מולקולות החשובות ביותר בתא חי באשר הוא תא חי. מה הם תהליכי החיים המרכזיים ברמה התאית. מהי פוטוסינתזה. מה היא אקולוגיה. מהיא טקסונומיה. כיצד עורכים ניסוי מדעי ועוד נושא כזה או שניים. לא יוקדש שם שיעור לפרוקי רגליים כשם שלא יוקדש שם שיעור לאדם או ליונקים.... 77.125.78.53 20:22, 21 בדצמבר 2018 (IST)

משחקי המילים של מאיר אריאל[עריכת קוד מקור]

מאיר אריאל

מאיר אריאל נטה לשלב בשיריו חידודי לשון, הומאז'ים, ציטוטים מהמקורות ופרפרזות. מגמה זו ניתן לראות גם בשמות שלושת אלבומיו הראשונים: שם אלבומו הראשון, "שירי חג ומועד ונופל", מכיל משחק מילים הנובע מהדו-משמעות שיש למילים "חג" ו"מועד". שם אלבומו השני, "...וגלוי עיניים", ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו הראשון, ויוצר יחד עִמה את הציטוט "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", מתוך במדבר, כ"ד, ט"ז. שם אלבומו השלישי, "ירוקות", ממשיך מגמה זו. "ירוקות" הוא גם כינוי 'אריאלי' לנערות צעירות ויפות, המופיעות בשירי האלבום, וגם ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו השני, ליצירת הביטוי "עיניים ירוקות". בכך רימז אריאל, כי אלבומיו השני והשלישי, ממשיכים המשך סגנוני את אלבומו הראשון.

אביתר ג'שיחה • 12:33, 11 בדצמבר 2018 (IST)

👍אהבתי, כתוב טוב ומעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:21, 11 בדצמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. אגב, נראה לי שגם למילה "נופל" יש כאן שתי משמעויות. גם נפילה חופשית וגם הרוג בקרב. אריאל עוסק באלבומיו גם בנושאים צבאיים. אז אולי זה גם קשור. ההערה שלי ממש לא חייבת להיכנס לקטע. הוא חזק בלעדיה. 77.126.138.33 17:51, 11 בדצמבר 2018 (IST)
ומה קורה עם זה? אביתר ג'שיחה • 10:49, 19 בדצמבר 2018 (IST)

גם לנאצים היה פרוייקט אטום[עריכת קוד מקור]

פירוק הכור הגרעיני בהייגרלוך, גרמניה, אפריל 1945

בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת שארצות הברית עמלה על פיתוח פצצת האטום, שעזרה לה בסופו של דבר להכריע את המלחמה, גם לגרמניה הנאצית היה מיזם פיתוח פצצות אטום. המדען הבכיר במיזם היה חתן פרס נובל לפיזיקה, ורנר הייזנברג, ובמסגרת המיזם הוקמו כורים גרעיניים (בתמונה) ונערכו ניסויים, שחלקם הצליח. למזלו של עם ישראל, הגרמנים הפסידו במלחמה לפני שמיזם האטום שלהם הגיע לשלב המבצעי.

77.126.23.108 13:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

הגרמנים לא יכלו להקדיש למחקר האטומי את אותה כמות המשאבים שהאמריקאים הקדישו בפרויקט מנהטן. בשנת 1942 הם החלו לקצץ את המשאבים שהוקדשו לו, ובסופו של דבר הוא לא התקדם מספיק והיה רחוק מאוד מהגעה לפיתוח פצצה גרעינית.
אפשר לנסות להרחיב את הקטע הזה לכמה כיוונים:
  • פיזיקה גרעינית עמדה בסתירה למה שכונה פיזיקה גרמנית. הניסיון להשליט את הפיזיקה הגרעינית ובכלל חוקי הגזע והעירוב של הפוליטיקה סילקו בתחילת שנות השלושים חלק ניכר מהפיזיקאים הגרמנים. חלק לא מבוטל מהם סייעו בהמשך לפרויקט מנהטן.
  • התוכנית הזו דווקא נתפסה כרצינית מאוד בשעתה, ומכתב איינשטיין-סילארד שהחל את התהליך שהוביל מפרויקט מנהטן, נכתב בעקבות הפוטנציאל שלה.
Tzafrir - שיחה 17:36, 24 בנובמבר 2018 (IST)
באמת מזל שלגרמנים לא היה תקציב לזה. אלא שאם הם היו יכולים לחזות את העתיד, הם היו מקצצים תקציב בעניינים אחרים...
ולגבי פיתוח אחר של הערך, אתה מוזמן להציע גרסה משלך. 77.126.42.174 20:38, 24 בנובמבר 2018 (IST)
לפי הידוע לי אחת הבעיות בפרוייקט הפיזיקאי הנאצי היה שרבים מהפיזיקאים המחוננים שלהם היו יהודים ולכן לא יכלו להשתתף במיזם. Assafn שיחה 23:55, 10 ביולי 2019 (IDT)

הצעת קטע "הידעת?" על ויאגרה ו-Drug repositioning[עריכת קוד מקור]

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם, בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים, יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אולם כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שחברי ההנהלה הבכירה חששו כי מדובר בכשלון חרוץ. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית. מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה, אשר טופלו בויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

הידעת ראשון שלי, אז אשמח מאד לשמוע מה דעתכם ודעתכן.

נתקלתי במידע בזמן כתיבת מאמר. המידע לקוח מראיון שנעשה עם מדען בקבוצת המחקר והפיתוח של הויאגרה, דיוויד בראון. ראו כאן. Orcohensa (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

ויקיזציה חלקית. לא לגמרי ברור לי שלא היו קיימות קודם לכן תרופות אחרות. כמוכן: אם הפטנט ניתן בשנת 1996, הוא כבר פג ומדובר היום כבר על תרופה גנרית, לא? אפשר להתייחס אולי גם להיבט הזה (בפרט מכיוון שויאגרה היא אחת התרופות החביבות על זייפנים). Tzafrir - שיחה 20:11, 11 בנובמבר 2018 (IST)
הסיפור נחמד, אבל אני כבר מכיר אותו. השאלה היא כמה מהקוראים האחרים מכירים אותו. אם יותר מדי מכירים, אז צריך לשים את זה בין קטעי הידעת של פורטל רפואה. לעומת זאת, אם לא הרבה מכירים, אז הקטע מתאים לעמוד הראשי. 77.126.28.99 22:04, 11 בנובמבר 2018 (IST)
דווקא לא הכרתי, ואני מכירן סיפורים. קטע נחמד. חמויישֶה - שיחה 16:25, 4 בדצמבר 2018 (IST)

פלוטו תמיד דופק לאסטרונומים את ההגדרות[עריכת קוד מקור]

פלוטו ושלושה מירחיו, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל

בין שנת 1930 לשנת 2006, גרם השמים פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שהוא וכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). מבין המוני גרמי השמים שבמערכת השמש, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.

77.124.47.150 23:51, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לא רע. אני לא מצליח לחשוב איך בדיוק לקשר מכאן את מרכז המסה. Tzafrir - שיחה 01:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
רעיון טוב. מיד אעשה זאת. 77.124.47.150 07:21, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
ואגב, קרס נחשב במקור לכוכב לכת, הפך לאסטרואיד, והיום הוא כוכב לכת ננסי. פוטנציאל לקטע נוסף? Tzafrir - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.150 18:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה 11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.150 12:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

קטע אחו-שילינג[עריכת קוד מקור]

שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

בשנת 1971 הונהגה שיטת החלוקה העשרונית על ההילך החוקי של בריטניה, הלירה שטרלינג. לפני כן הלירה שטרלינג התחלקה ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר בבריטניה, רבע פני. כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). במאה ה-19 הונפקו ערכים נמוכים יותר, של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. לכן, כדי להקל על ההמרה, הונהג באופן זמני גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג).

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבוטאו במטבעות. למשל, רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים), ושמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown), ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). עד 1971 היה נהוג גם לנקוב חלק מהמחירים ב"גינאה" או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב, שבוטל ב-1816, ואשר שוויו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). כיום נעשה שימוש במונח "גינאה" רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.

77.126.106.220 18:09, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

הצעתי את הקטע הזה ב5 באוקטובר, ומאז הוא זכה לאפס התייחסות. זאת בזמן שקטעים אחרים שהוצעו אחריו זכו חהתייחסות רבה, וחלקם גם התקבלו. אני מסיק שהגיע הזמן לדחות את הקטע הזה ולארכב אותו. תודה. 77.126.87.88 14:43, 8 בינואר 2019 (IST)

יוסף טרומפלדור[עריכת קוד מקור]

טרומפלדור בשבי היפני

יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902 כשקיבל את צו הגיוס נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב אך שולמית לסקוב כותבת הביוגרפיה של טרומפלדור כתבה את דעותיו על הלחימה "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה הגבוהה, ספרייה, ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו, בעיר טאקאישי. עם זאת כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון, שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.

Assafn שיחה 15:40, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לא תואם למה שכתוב בערך על טרומפלדור. Tzafrir - שיחה 16:57, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
מה לא תואם את מה שכתוב בערך? Assafn שיחה 17:10, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מוזכר שם כלל ולא כל כך מסתדר עם מה שכתוב שם שעיקר פעילותו הייתה עם השבויים היהודים. מה המקור למידע? Tzafrir - שיחה 18:12, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
Tzafrir אתה חייב להיות יותר ספציפי בשאלות שלך. כיתות הלימוד אכן היו לשבויים היהודים. נא הסבר בדיוק מה לא כתוב הערך? Assafn שיחה 21:51, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
מהכתוב משתמע שהוא עשה את זה עבור היפנים. Tzafrir - שיחה 21:53, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי, יש עוד השגות? Assafn שיחה 22:04, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
לפי הערך מדובר כאן על אגף בתערוכה. מעבר לכך, יש כאן הסתמכות על מקור שלא זמין: איפה אפשר למצוא עותק של הכתבה במעריב? Tzafrir - שיחה 22:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אתה נטפל לזוטות, אתה יכול לשנות במקום "תערוכה לזכרו" ל"אגף בתערוכה על שמו" אבל לדעתי אין צורך לדקדק כל כך בקטע הידעת, מי שרוצה שיכנס לערך. לגבי הידיעה מעיתון היא מצוטטת בכמה אתרים (יוזמה יפנית- תערוכה לזכרו של טרומפלדור. אורי יבלונקה "מעריב") אבל אין לי את המקור. Assafn שיחה 00:19, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אני מוצא אזכורים לכך כמעט רק בציטוטים של ויקיפדיה. אני נוטה לחשוד בידיעות מהסוג הזה בהגזמה וכמוכן בשנת 2006 עורכים בוויקיפדיה לא ידעו בהכרח להעריך מקורות. הסבר חלופי: התערוכה היא להנצחת מחנה השבויים וטרומפלדור היה (בעיקר בהמשך חייו) אחד המפורסמים שבהם. Tzafrir - שיחה 14:45, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
צפריר, את הידיעה על התערוכה אני הוספתי השבוע לערך בויקיפדיה עם מקורות, אחד לעיתון אונליין ואחד לשם שהכתבה המקורית המעריב. אלו מקורות מספיקים ודי עם התירוצים. אתה יכול לומר שאתה לא אוהב את הקטע אבל אל תמציא סיבות. Assafn שיחה 15:40, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Assafn, אני מתנצל. לא ברור לי איך הצלחתי לפספס את זה. הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 18:42, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. טרומפלדור היה מחבק את הקטע בשתי ידיו. 77.126.106.220 18:11, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
אגב, קיימים במערכת עוד שני קטעי הידעת, שעוסקים בטרומפלדור. אני בטוח שיש פה מספיק חומר לקטע שלישי. אבל חשוב לוודא שלא תהייה חפיפה בין חלקים של הקטעים. 77.126.106.220 19:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
הקטע מעניין מאד. מישהו יודע איפה זה טקאישי? נראה לי שצריך או לכתוב עליה ערך (אנ'), או לפחות להוסיף עליה כמה מילים (לדוג' "טקאישי, עיר קטנה באוסקה"). חמויישֶה - שיחה 16:58, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

עד גיל 18 תגיע לפתח תקווה[עריכת קוד מקור]

איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות

דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר (בערך חצי ריצת מרתון). בדגמים הכי פשוטים של מערכת השמש, מסלול נפטון הוא שולי הדגם. לכן, לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון, בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הזה, הקהל יצטרך למצוא, בין השאר, את הגולה בת הסנטימטר הבודד, שמייצגת את כדור הארץ, וגולות קטנות יותר, המייצגות את נוגה, מאדים וכוכב הלכת חמה. ספק אם הקהל יימצא אותן.

77.126.78.143 22:16, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 13:01, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
הקטע מעניין, אבל יש יותר מדי התייחסות לקהל, והוא ממש שולי לקטע. אפשר פשוט להסביר שאם קנה המידה יהה מדוייק, אז או שהשטח של המיצג יהיה עצום באופן לא ריאלי, או שהכדורים המייצגים את הכוכבים יהיו בלתי נראים. חמויישֶה - שיחה 20:04, 18 בדצמבר 2018 (IST)
"בלתי נראים" על ידי מי? על ידי הקהל, כמובן. דגמים נועדו עבור אנשים שיראו אותם ויבינו בעזרתם דברים. בלי קהל, אין צורך בדגמים. 77.125.78.53 22:40, 21 בדצמבר 2018 (IST)
בלי קשר, לפני חודש מישהו מחק את הערך הארוך, הותיק, המרתק והמושקע "המחשת ממדי מערכת השמש". מאוד יעזור לקטע, אם הערך ישוחזר. 77.125.78.53 22:40, 21 בדצמבר 2018 (IST)
הערך "המחשת ממדי מערכת השמש נמחק טוב שכך. גם להידעת? זה אין זכות קיום. בורה בורה - שיחה 02:00, 2 בינואר 2019 (IST)
ירצו? יוכלו. לא ירצו? לא יוכלו. אין צורך להתרגש. 77.126.87.88 14:46, 8 בינואר 2019 (IST)

DNA זבל ושחבור חליפי[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.126.78.143 17:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה 17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי. תודה! 77.124.47.150 18:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
קיבלתי. 77.124.47.150 09:09, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

שחבור חלופי - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטים), כמו אלו שבגוף האדם, יש הרבה מקום לחומר תורשתי. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, ויש להם ברירה טבעית משמעותית לצמצום החומר התורשתי עצמו. לכן בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. למשל, במקרה בו לשני חלבונים יש מספר מקטעים שווים ומספר מקטעים שונים, המידע המקודד עבור המקטעים השווים, מקודד רק פעם אחת, ועריכה שונה של המידע מניבה חלבונים שונים. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

הסית עם הרוח[עריכת קוד מקור]

מדליית פרס פוליצר

ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה (פעילות מלחמתית), שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית-ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.

77.126.137.95 15:39, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה 19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. מחקתי את המילה "באהדה". לא הבנתי מה אמרת לגבי הצהובונים והספרדים. 77.126.78.143 22:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
ללא „באהדה״ חסרה כאן קצת פואנטה. לגבי צהובים: נסיון כושל לחידוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לכתוב "אחד מראשי המסיתים היה העיתונאי המפורסם ג'וזף פוליצר, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים." הצרה עם הניסוח הזה היא שבמציאות, פוליצר נגרר אחרי הרסט. כך שאי הצגת הרסט, פוגמת במשהו מהדיווח שלנו. אבל אני יכול לחיות עם הפגם הזה. 77.126.78.143 15:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

נקיפת ציר כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

התמודדות מחודשת עם ההצעה של משתמש:BigiJon משנת 2013.

Earth precession.svg

מי שנולד בימינו, במזל שור, נולד, למעשה, בתאריכים בהם קבוצת הכוכבים של מזל טלה נצפית במרכז כיפת השמים. לפני שנים רבות דווקא הייתה התאמה בין תאריכי המזלות ההאסטרולוגיים לקבוצות הכוכבים שעל שמם הם קרויים. התאמה כזו חוזרת במחזוריות של 25,788 שנה. גם פולריס, המשמש את הנווטים ככוכב הצפון במילניומים הנוכחיים, יפסיק להצביע לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני, יתחלף בכוכבים אחרים (כגון וגה), ויוכל לחזור ולשמש את הנווטים שוב בעוד 25,788 שנים. גם הפריהליון – התאריך והשעה בשנה, בה כדור הארץ עובר הכי קרוב לשמש, משתנה במחזוריות כזו. בשנת 2017 זה היה ב-4 בינואר, ב14:00. ב-2018 – ב-3 בינואר, ב06:00 וב-2019, ב-3 בינואר, ב05:00. תופעות אלו נגרמות בשל מחזוריות נקיפת ציר כדור הארץ – המחזוריות בה ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ, סביב עצמו, יחזור למקומו הקודם, ביחס לגרמי שמיים רחוקים. תנועה דומה לתנועת הנקיפה הזו, מוכרת לנו מתנועות צירים של סביבונים שאינם נשארים במקומם, כשהסביבון מסתובב סביב עצמו.

77.125.107.185 08:15, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד Assafn שיחה 22:35, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

יש עוד זוויגים חוץ מזכר ונקבה[עריכת קוד מקור]

אני לא זוכר מי הציע את הקטע הזה, אבל הדיון בו הופסק בזמנו, כי היו בו קישוריות אדומות. כיום כולן כבר כחולות:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ולשם כך היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.2.162 16:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד Theshumai - שיחה 01:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, אבל ממליץ לשנות את המשפט: "בעלי שבעה מגדרים" ל-"בעלי שבעה זוויגים" שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT).
קראתי את הערך 'טטרהימנה' וכתוב שם: בעלי שבעה זוויגים ומסוגלים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. המילה מגדר לא מוזכרת שם. אני לא מבינה דבר בנושא, אבל אני חוששת מטעויות, ולכן חשוב שקטע זה ייבדק על ידי אנשים המבינים בנושא. יונה בנדלאק ושועל, האם תוכלו לסייע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד השימוש במונח זוויג בכל הקשור במינוח ביולוגי-זואולוגי. בעיני מגדר הוא מונח ששיך לתחום מדעי החברה ולבני אדם. שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. עכשיו זה "זוויג". 77.125.2.162 20:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט הראשון לא מספיק מוצלח לטעמי. חוץ מהמקרה האחרון (של אותו חד תאי), יש בכל המקרים הזדווגות בין זכר לבין נקבה. Tzafrir - שיחה 13:39, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נכון. כתוב במפורש שיש גם הזדווגויות בין יצורים הרמואפרודיטים. שאר הקטע עוסק ברוויה מינית, שאינה בהכרח בהזדווגות. אגב, מה שחסר בקטע זה הזדווגות עצמית. גם זה קיים בטבע. ... בכול מקרה, מיד אחשוב איך לשפר את המשפט הזה, כך שפחות יבלבל. 77.125.2.162 13:45, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לתקן את המשפט הראשון ל"כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב להפרייה בין פרט שנולד כזכר ופרט שנולד כנקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר". אפשר גם להוסיף "חלק נכבד מהפרחים מכילים אברי מין זכריים ונקביים בו זמנית. מתוכם חלק נכבד גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית." 77.125.2.162 13:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

כמה תיקונים, הורדתי את הדבוראים אין שם תהליך יחודי Assafn שיחה 06:04, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כללית, אצל היונקים, הזכר הוא זכר כל חייו, הנקבה היא נקבה כל חייה, וכול לפרט באוכלוסייה יש אבא ויש אמא. אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים מסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. גם חלק נכבד מהפרחים הרמפרודיטים, מתוכם חלק נכבד מתרבה בשתי דרכים: גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית. מוטציה או רביית כלאיים יכולים ליצור מין המתרבה ברביית בתולים במקום ברבייה מינית. במין כזה יש רק נקבות, אין הזדווגות, וכל נקבה מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.107.185 12:49, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הגרסה הזו מסורבלת מדי Assafn שיחה 13:12, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני Symbol support vote.svg בעד בגרסה של Assafn. חמויישֶה - שיחה 11:09, 25 ביוני 2019 (IDT)

האבוקדו – הממותה של הפרות[עריכת קוד מקור]

אבוקדו חצוי

יתרון השרידה של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת את הפרי יכולה להפיץ את הזרעים בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם אינם מתחרים אתו ועם אחיהם על משאבים. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה: רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף מסוגלות לבלוע את הגרעין שלו, אבל עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה. שם, אין כיום חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, עצלנים ענקיים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה לפני כ-13 אלף שנים. מכך עולה השאלה, הכיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהן?

מקור:

  1. https://www.smithsonianmag.com/arts-culture/why-the-avocado-should-have-gone-the-way-of-the-dodo-4976527
  2. מיצגים בתערוכת תקופת הקרח במוזיאון פארק קרסו למדע
  3. ייעוץ במדור הכה את המומחה, ממשתמש:H. sapiens

77.124.69.106 19:22, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. לטעמי כדאי לשלב את המידע שבסוגריים כחלק משטף ההסבר Theshumai - שיחה 01:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
בעד. עשיתי כמה שינוי סגנון קלים, תיקנתי כמה קישורים פנימיים והורדתי את הקטע בסוגריים לגבי החרצן הגדול יותר של אבוקדו בר, כי הוא פוגע בשטף הקריאה וגם כי הוא כנראה לא מדויק (החרצן של פרי הבר יותר גדול יחסית לפרי עצמו, אבל לאו-דווקא אבסולוטית כי פרי הבר נוטה להיות קטן יותר). H. sapiens - שיחה 11:20, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
כמה הערות: 1) הפסקה מסתיימת בשאלה, "אם כך מדוע לא נכחד האבוקדו?" אך לא ניתנת תשובה, מכאן ניתן להסיק שאולי התיאורה שהוצגה איננה נכונה. 2) לא מוסבר מדוע הגלעין גדול כל כך, חיות גדולות יכולות להפיץ גם זרעים קטנים. Assafn שיחה 13:55, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
תשובות: 1) כאשר עוסקים בעניינים המצויים בחזית המחקר, לא לכול דבר יש תשובה. זה עדיין לא אומר שהתיאוריה לא נכונה. על כל דבר אפשר להמשיך ולשאול, עד שמגיעים למה שאיש אינו יודע עדיין. 3) לא הכול צריך להסביר בקטע כל כך קצר. נכון שחיות גדולות יכולות לאכול גם פירות עם חרצנים קטנים. אבל מרגע שבדרך המוטציה המקרית, החרצן גדל כל כך, אז הפרי נשאר עבור חיות גדולות מאוד או נכחד (או שקורה דבר שלישי, שלא מצאו לו בינתיים הסבר). 77.125.107.185 17:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
1) לא מדובר בחזית המחקר אלא בתיאוריות מאד ישנות. כאשר אתה טוען טענה שממנה נובע שהעץ אמור היה להיכחד אך העובדות מראות אחרת אתה בעצם סותר את הטענה הראשונית שלך. זה נקרא הוכחה בדרך השלילה. 2) לגבי האם לכלול הסבר על הגרעין זה כבר עניין של טעם, אבל לא מדובר במוטציה אקראית חסרת תועלת, מוטציות כאלו נעלמות מהר אם אין להם מטרה אבולוציונית. 17:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
אין מושג כזה "מטרה אבולוציונית". על מה אתה מדבר בכלל? 77.125.107.185 18:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
המטרה האבולוציונית היא שרידות, אם מוטציה אינה מעניקה יתרון אבולוציוני היא תעלם אבל אתה נתפס למינוחים וזוטות לא לעיקר. Assafn שיחה 12:43, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
אם גרעין של פרי גדל מאוד, ועדיין יש מי שיפיץ אותו, הצמח ישרוד. אין מטרות. לגרעינים אין מטרות. השרידות היא של בר המזל, לקבל מוטציות מתאימות או לשמור על מצב מתאים, שלא יתקתקל במוטציות. 77.126.137.95 14:45, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
א. במו ידיי החזקתי חרצנים קשים יותר וגדולים יותר מחרצן האבוקדו, שמצאתי בשמורה באגן האמזונאס. הסבירו לי אז שהטפירים אוכלים אותם. ואכן, חיפוש זריז בגוגל מעלה שטפירים אוכלים גם אבוקדו וממלאים תפקיד חשוב בהפצת זרעים.
ב. במו עיניי ראיתי דולפיני נהר שוחים תחת להקות קופים בלב יער מוצף באותה השמורה. הסבירו לי אז שהקופים נוגסים בפירות ושומטים אותם מטה, הדגים מתלהקים אחר הפירות הנופלים למים והדולפינים זוללים את הדגים. למותר לציין שחיים שם דגים גדולים דיו כדי לבלוע אבוקדו בשלמותו, כמו גם תחשי נהרות אמאזוניים הניזונים בין היתר מפירות הנושרים למים [1]. לא מצאתי ראייה ישירה לכך שגם תחשי נהרות קריביים ניזונים מפירות הנושרים למים, אולם לפי המאמר הזה הם בדיוק ניחנים בהיעדר רגישות לטעם מר הנחוץ לצריכת פירות גדולים ומרירים.
ג. כפי שצוין לעיל, השערת האנכרוניזם הנאוטרופי פורסמה לראשונה בשנת 1982 וזכתה הן להתעניינות רבה והן להתנגדות לאורך העשורים האחרונים. עבור חלק מהפירות אותרו מאז מסלולי הפצה חלופיים, ביניהם בעזרת האדם, ואילו תפוצתם של אחרים כנראה הואטה. חוששני שהנוסח הקיים של הקטע מפשט מדי את המורכבות הזו לכדי השאלה "הכיצד לא נכחד האבוקדו". השאלה הזו מבליעה הטייה תצפיתית - לו האבוקדו היה נכחד, היינו מעלים שאלה דומה על עץ אחר שבמקרה שרד.
לאור זאת אני מציע לוותר על הקטע, או להסתפק במקרה מובהק יותר ומבלבל פחות של אנכרוניזם אבולוציוני, כמו זריזותה של האנטילוקפרה האמריקנית. גמר חתימה טובה, ליאור पॣ • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 08:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
אתה מוזמן לנסות ולכתוב קטע טוב יותר בנושא, למשל על האנטילוקפרה האמריקנית, והוא ישקל לגופו. לי אין שום בעיה עם קטע שמסביר, שצמח הצליח לשרוד, למרות שמפיץ הזרעים העיקרי שלו נכחד. אגב, אשמח למקור לפיו טפירים בולעים גרעיני אבוקדו ומפיצים אותם בצואתם. לא רק מכרסמים סביבם ליד עץ האם. 77.126.137.95 14:50, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
המאמר הזה מציע כי יש תנינאים הזוללים אבוקדו ומפיצים את זרעיו. המאמר הזה מאשר כי חולדות קוצניות מרכז-אמריקאיות (Proechimys semispinosus) ניזונות מפרי האבוקדו ומזרעיו, ועשויות להפיץ את הזרעים כשהן מטמינות אותם לאכילה בעתיד. המאמר הזה מעיד כי הקויו, (אנ') קרוב משפחה בלתי מבוית של האבוקדו, מופץ בין היתר על ידי פקת השפלה, חוטמן חום ומינים שונים של אגוטי. המאמר הזה מעיד כי פירות ממשפחת העריים מהווים כעשירית מתזונתן העשירה של טפירות בירדי בקוסטה ריקה, אף כי בכל התצפיות הן אכלו רק את ציפת הפרי ולא את הגלעין. איור 2 במאמר זה מלמד כי גלעינים בקוטר 60 מ״מ אותרו בגללים של טפיר בירדי, קרי גלעינים גדולים יותר מזה של האבוקדו. אולי הממותות הקלו על התפשטות האבוקדו ואולי לא, אך הנוסח הקיים של הקטע שגוי ומטעה. חג שמח, ליאור पॣ • ט"ו בתשרי ה'תשע"ט • 16:52, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מעניין. תודה על העזרה. מעניין גם מה יש לH. sapiens לומר. הוא למד את הנושא בצורה מסודרת. אולי אפשר לשנות את הקטע לקטע שמדבר על נושא שהחוקרים לא הבינו, ובסוף מצא את פתרונו? 77.126.137.95 17:09, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מתייג את משתמש:Reuveny. אין לי מומחיות ספציפית בתחום זה מעבר לעיסוקי בביולוגיה. בדקתי את רוב הרפרנסים שהביא ליאור ועשיתי בעצמי חיפוש על הנושא בגוגל סקולר, אך לא מצאתי מאמר סקירה דפיניטיבי על הנושא מן השנים האחרונות. נראה לי שתאורית האנכרוניזם של Janzen&Martin משנות ה-80, שהתפרסמה גם בספר פופולרי של קוני בארלו מ-2001, עדיין חיה ונושמת, ולא ראיתי הפרכות שיטתיות ספציפית לגבי האבוקדו אלא רק הצעות או תצפיות מזדמנות (האם טפירים נפוצים כיום בכל או רוב תחום התפוצה של האבוקדו? האם מינים החיים במים כמו אליגטורים ותחשים יחרבנו את גלעין האבוקדו במקומות שבהם הוא יכול לצמוח?). לצורך ההבהרה ניתן לדעתי להחליף את המשפט האחרון במשפט בסגנון "מדענים עדיין חוקרים כיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהם". H. sapiens - שיחה 15:26, 24 בספטמבר 2018 (IDT)
ראשית, לא מסיימים קטע בשאלה. שנית, השאלה לא טובה, משום שלפי מה שכתוב בקטע צמח עם פרי מאכל לא תלוי רק במינים שאוכלים אותו כדי לשרוד, שכן הוא יכול להמשיך לגדול באזור בו גדלו אבותיו. ממש כמו עצים עם פרי בלתי אכיל. חמויישֶה - שיחה 15:53, 19 בדצמבר 2018 (IST)
ראשית, למה לא לגמור קטע בשאלה? שנית, עצים עם פירות לא אכילים, מפיצים זרעים בדרכים אחרות. אצטרובל, למשל, אמור להתרחק מעץ האם הגבוה, בזכות היותו עגול ואלסטי. הוא מתגלגל ומקפץ הרחק מהעץ. יש פירות לא אכילים, שנדברקים לשיער רגליהן של חיות ונודדים איתם. יש כאלו שהם קלים במיוחד ועפים ברוח. בכול מקרה, כל פרי - אכיל או לא אכיל, אמור להיות מנגנון הפצת זרעים.
ולגבי עצים שמתרבים ברבייה א-מינית, בעיקר, אז לא כל עץ יכול לעשות זאת בקלות. וחוץ מזה יש כאן ויתור על היתרון הגדול שהרביה המינית כן נותנת. 77.125.78.53 20:28, 21 בדצמבר 2018 (IST)

להיכן נעלמה פר-רעמסס[עריכת קוד מקור]

Kolossalstatue Qantir.JPG

מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס כעיר בירה חדשה, נעלם ברבות השנים והפך למסתורי. העיר שמזוהה כאחת מצמד הערים המקראיות פיתום ורעמסס, עוררה במשך שנים את סקרנות החוקרים. הצעות שונות הועלו לזיהוי מיקום העיר, ההצעה המקובלת ביותר היה האתר בצאן אל-חג'ר ששכנה על "הזרוע הטאנית" של הנילוס. באתר נמצאו ממצאים עם קרטושים ופסלים של רעמסס השני. אבל הממצאים הטרידו את הארכאולוגים, חלקם נמצאו עם שברים כשחלקים חוברו לא בהתאמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס. הוא מיפה את כל הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, והגיע למסקנה שהעיר שכנה ליד "הזרוע הפלוסית" מזרחית לזרוע הטאנית. החפירות ארכאולוגיות הביאו לפתרון תעלומת הממצאים מתקופת רעמסס השני בטאניס: בוני העיר במאה ה-11 לפנה"ס, השתמשו במבנים, בפסלים ובאובליסקים מפר-רעמסס שננטשה בעקבות יבוש הזרוע הפלוסית, והעבירו אותם לטאניס כשהם בונים איתם עיר חדשה.

המקורות בערך פר-רעמסס. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:28, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

  1. לקטע יש הרבה פוטנציאל, וכללית אני בעדו.
  2. צריך טיפה לקצר את הפתיחה כדי להגיע מהר יותר לעניין עצמו.
  3. מה זה "הזרוע הפלוסית" ומה זה "הזרוע הטאנית"?
  4. תודה. 77.124.69.106 19:36, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, לנילוס באזור הדלתא של הנילוס יש מספר זרועות שבאמצעותן נשפך הנילוס לים התיכון. לכל זרוע יש שם. הזרועות השתנו במהלך השנים. לגבי הקיצור , קצת בעיה, ניסיתי. אבל חשוב להדגיש את התעלומה שהטרידה את החוקרים שנים רבות. אשמח לעזרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:13, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
במקום "והגיע למסקנה שהזרוע הפלוסית" צריך "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוס" או "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוסית".
במקום "שהוקמה במאה ה-13 לפנה"ס, על ידי פרעה רעמסס השני כעיר בירה חדשה", אפשר "שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס"
במקום "מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס... נעלם ברבות השנים" אפשר "העיר פר-רעמסס... נעלמה ברבות השנים"
77.124.69.106 23:40, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
את ההצעה השנייה אימצתי ותיקנתי. עם הראשונה יש לי בעיה, כי המונח המקובל הוא הזרוע הפלוסית. לכתוב זרוע ששמה פלוס זה מינוח לא מקובל. לגבי ההצעה השלישית: הנקודה היא שהמקום בו היא הייתה קיימת נעלמה. העיר עצמה חרבה זאת לא עיר חיה ונושמת שנעלמה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:17, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
קיצרתי את הטקסט, אני מקווה שהקטע ממוקד יותר עכשיו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:06, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
  1. בעיה קלה - חזרתיות שקצת מציקה: במקום "מקומה של ...נעלם ברבות השנים ומקומה הפך למסתורי" אני מציע "מקומה של ...נעלם ברבות השנים והפך למסתורי".
  2. אולי כדאי לשים את שמות הזרועות במרכאות?
  3. במקום "בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס", עדיף " בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרף הארכאולוג מנפרד ביטאק לחיפוש" 77.124.69.106 20:09, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
הצעה ראשונה - תוקן. הצעה שנייה - בוצע. ההצעה השלישית אינה מתאימה. החוקרים האחרים לא חיפשו, הם רק העלו הצעות. ביטאק חיפש בשיטתית ומצא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:43, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
טוב, אם במשך 10 ימים רק ויקיפד אחד התעניין בקטע, חוץ ממציעת הקטע, אולי צריך לעשות שינוי רדיקלי בדרך הצגת הדברים. אולי יש לכתוב "במהלך ההיסטוריה, הרבה ערים עתיקות אבדו. חלקן נקברו בעפר, חלקן צללו למצולות. חלקן כוסו בשלג או בצמחייה עבותה. אולם העיר רעמסס אבדה היא היא "עברה דירה". מכאן יש להמשיך עם הקטע. 77.126.137.95 14:58, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

השנה בה קפה היה פריצות[עריכת קוד מקור]

ספל קפה

בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

Theshumai - שיחה 16:14, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

מקסים! 77.124.69.106 16:57, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
הרחבה (לפי הספר פאשות, פלחים ופיראטים של יעל בוכמן על ארץ ישראל במאות 16–18, עמ’ 193-199): הקפה הגיע לאזור בסביבות אמצע המאה ה־16. בתי הקפה החליפו את המסגדים בתור מקומות התכנסות ולכן עוררו את זעמם של אנשי הדת. ואמנם בבתי קפה רבים יכולתם למצוא גם אופיום, יין (או לחילופין: משקאות אלכוהוליים אחרים). לפי הספר מקור שמו הערבי של הקפה הוא במילה שמשמעותה „יין״: במילונו של אלפירוזבאדי (מת בשנת 1414) „מח'תאר אל אצחאח״ כתוב בשורש ק.ה.י. כי היין נקרא „קהוה״ משום שהוא מדכא או מרחיק את התאבון. עפ'י ד'ר ירון סרי. Tzafrir - שיחה 19:34, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
עדיף לא להרחיב. הקטע קצר ולעניין. 77.124.69.106 19:39, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. מטריד אותי שבערך בית קפה, שעל תוכנו מתבסס קטע זה, אין בכלל מקורות. אני חושבת שאין להציע קטעים המתבססים על תוכן ללא מקור. בערך בוויקיפדיה האנגלית אין התייחסות לסיפור זה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 15:13, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
יש לזה מקורות בערך האנגלי על מוראט הרביעי. 77.125.2.162 16:36, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay שימי לב שהערך המודגש הוא קפה ולא בית קפה, ושם במיוחד לרגל ההידעת פה הכנסתי את הערת שוליים מספר 4 שניתן לגשת אליה מהאינטרנט (גם ציינתי את זה בעת עדכון העריכה, הייתי צריך לכתוב גם כאן). אם זו הייתה הסיבה היחידה להתנגדות, אני מזמין אותך להסיר את התנגדותך. אם יש סיבה נוספת, אשמח לדעת. Theshumai - שיחה 12:34, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
מודה לצפריר על הרעיונות. לי קצת פחות מתחשק לחזור לשולחן השרטוטים אחרי שדייקתי את הניסוח, אבל מוזמן להציע גרסה. Theshumai - שיחה 12:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Theshumai, תודה קראתי את המקור ומחקתי את הנגד. מקורות צריכים להופיע לא בתקצירי ערכיה. בכל פעם שמעלים קטע יש לציין ברור את המקורות של הקטע באיזה ערך בצורה ברורה. במקרה זה הקטע מתחיל בבית קפה. אני חושבת שלא מקפידים כאן בנושא זה והתוצאה היא שלעיתים נכשלים כאן בקטעים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay הי חנה, תודה. אני מבין לגמרי את כוונתך, במיוחד על רקע הדיון המתנהל כעת על עדכון מבנהו של דף הבית. חשבתי שזה יהיה ברור מההדגשה שהכוונה לערך קפה ולכן הכנסתי את המקור שם. אני מבין כעת שזה לא היה מספיק אפקטיבי. אציע בדיון המקביל הצעת ייעול בעקבות השיחה שלנו כאן. Theshumai - שיחה 21:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

ארבע מי יודע? ארבע תעודות התורה[עריכת קוד מקור]

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, ששלושת הספרים האלו הם, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

77.124.69.106 15:42, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע מעניין. כמה הערות:
  • הניתוח אינו רק פילולוגי. בפרט מניתוח פילולוגי כשלעצמו אי אפשר לקבל תאריכים.
  • לפי תאוריית שני המקורות נראה שההשערה המקובלת ביותר על החוקרים בתחום היא שלבשורות הסינופטיות היו שני מקורות, ולא אחד.
  • התאריכים של המקורות שמוזכרים בערך השערת התעודות הם התאריכים שהוצעו על ידי יוליוס ולהאוזן. מהמעט שאני מכיר את התחום: לא ברור לי עד כמה יש עליהם הסכמה בין חוקרים (בפרט שני הראשונים). Tzafrir - שיחה 06:33, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, צפריר. האם תוכל להציע גרסה משלך לקטע? 77.124.69.106 08:03, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, שכל אחד משלושת הספרים האלו הוא, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר או משני מקורות. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

מצטער שאין לי גרסה משלי, אבל עוד הערה: לפי השערת התעודות, ספר בראשית (וכן שמות, ויקרא ובמדבר) לא כוללים חלקים מהמקור הדויטרונומיסטי (D). הוא נמצא רק בספר דברים. Tzafrir - שיחה 13:34, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לפי הערך בנושא, גם ספר בראשית מכיל חלקים של המקור הדויטרונומיסטי (D). או לפחות עד כמה שאני הבנתי את הערך. 77.125.2.162 13:40, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
איפה בדיוק? ר’ גם התמונה כאן שלא מזכירה את מקור D‏. Tzafrir - שיחה 16:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
סליחה. בתמונה פה מדובר בארבע המקורות, שD אינו אחד מהם. צריך טיפה לשנות את הפרטים. 77.125.107.185 17:59, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד מעניין מעט מאד אנשים, וללא קונצנזוס מחקרי. חמויישֶה - שיחה 16:47, 18 בדצמבר 2018 (IST)

מטוסי קרב יקרים[עריכת קוד מקור]

מטוס F-15

רכישת מטוסי קרב היא אחת מן ההוצאות הכלכליות הגדולות ביותר של צבאות העולם, אך לא תמיד היה כך. עד שנות ה-70, מטוסי קרב כמו הF-4 פנטום עלו בערך 3 מליון דולר. מידע מודיעיני שגוי שהגיע לברית המועצות על פיתוח אמריקאי מוצלח של מפציץ הטס במהירות מאך 3 (שבפועל לא הגיע לייצור עקב כשלים הנדסיים) הוביל את ברית המועצות לפתח מטוס קרב מהיר במיוחד, המיג 25. החשש האמריקאי מעליונות אווירית סובייטית הובילה לפיתוח הF-15 המתקדם במיוחד במחיר שיא של 30 מליון דולר ליחידה. החששות האמריקאים התפוגגו כאשר התברר שמעבר למהירות הגבוהה של המיג, המטוס לא מתמרן במהירות ולא באמת איים על העליונות האמריקאית, אך הF-15 הפך לנורמה בצבאות העולם וכל מטוסי הקרב שפותחו מאז מלווים בתג מחיר גבוה במיוחד. ב2016 חיל האוויר הישראלי רכש מטוסי F-35 ב100 מליון דולר ליחידה.

Sagi128F17v - שיחה 13:33, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע שני תיקונים קלים. במקום "מפציץ במאך 3", אני מציע "מפציץ הטס במהירות מאך 3" ובמקום "ב100 מליון דולר", אני מציע "ב100 מליון דולר ליחידה". תודה. 77.125.119.138 14:16, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, טופלSagi128F17v - שיחה 20:13, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, מעניין מאוד וממוקד, אהבתי. Theshumai - שיחה 22:17, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
אני לא לגמרי בטוח שזה נכון. ר’ גרף מחירים כאן. כמוכן כבר הפאנטום היה יקר בהרבה ממטוסים ששירתו במלחמת העולם השנייה. הוא היה מטוס רב משימתי (גם מטוס קרב וגם מטוס תקיפה) בניגוד לקודמיו. Tzafrir - שיחה 11:25, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מבוסס על דף זה. צריך לקחת בחשבון שהF-15 היה בשימוש נרחב הרבה יותר (יותר מ1500 יחידות) מול הF-14 (עם 700 יחידות) והF-111 (עם 600 יחידות) בני תקופתו במחירים דומים, שיועדו לנושאים ספציפיים וכמעט לא יוצאו, כשהF-15 החליף את המטוס הרב משימתי האחרון, הF-4 (עם 5000 יחידות).Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 14:37, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מה שאפשר לראות במקור שהבאתי (בהנחה שהוא אמין. לא בדקתי) הוא מחירים שמותאמים לאינפלציה. אפשר לראות ממנו, לדוגמה, שהמחיר של הפאנטום לא נמוך בהרבה מזה של ה־F-16 שתוכנן לאחר ה־F-15. Tzafrir - שיחה 07:31, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
המחירים נראים מבוססים. יחד עם זאת הF-16 תוכנן מראש להיות זול מהF-15 אך בפועל חלש ממנו כפי שכתוב בערך שלו, ובמטוסים שיוצרו לאחר מכן המחירים נותרו גם על פי המקור שלך גבוהים, כך שכל ההידעת עדיין נכון, פשוט מדלג על הF-16 שמראש יועד להיות "לואו-קוסט".Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 08:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

סוללה חשמלית ענקית, נטולת חשמל[עריכת קוד מקור]

טורבינות רוח לייצור חשמת ברמת הגולן

למרות הרצון לשמור על איכות הסביבה, רוב החשמל בעולם עדיין מיוצר בעזרת דלק מאובנים (נפט, גז ופחם) ולא בעזרת אנרגיה מתחדשת, כגון קרינת שמש ותנועת רוח ומי נהרות, וזאת בשל בעיה טכנית. כמות הדלק המאובן הנשרפת בכול רגע בתחנת כוח מתאימה בדיוק לביקוש החשמל, שיש לצרכנים באותו רגע. כך שעות שיא הצריכה, הן שעות שיא השריפה. אולם נוהל זה בלתי ישים עם קולטי שמש או שבשבות. כמות נשיבת הרוח או קרינת השמש, לא יכולה להתאים בכול רגע, בדיוק לביקוש הצרכנים. לכן הסתמכות על קולטי שמש ושבשבות מצריכה שימוש בסוללות חשמליות ענקיות, שיאגרו את עודפי החשמל המיוצרים, כשיש מעט ביקוש, ויאפשרו שימוש בהם, כשיש הרבה ביקוש. אולם, סוללות עם קיבולת כה גדולה, שהן גם בטיחותיות וזולות דיין, טרם פותחו. בשימוש בסכר מים לייצור חשמל, אמנם אפשר לשלוט בכמות המים המוזרמת בכול רגע. אבל, בהרבה ממדינות בעולם אין מספיק מים בנהרות, כדי לספק את צריכת החשמל. אחד הפתרונות המוצעים הוא להשתמש, בו זמנית, באנרגיית רוח, שמש ומי נהרות, ולאגור את אנרגיית השמש והרוח במאגרי אנרגיה שאובה. דהיינו, בזמן שיש עודף שמש ורוח, יפסק ייצור החשמל בסכרים, ועודפי אנרגיית השמש והרוח ינוצלו כדי לשאוב מים ממאגר נמוך למאגר גבוה יותר, תוך המרת האנרגיה העודפת לאנרגיה פוטנציאלית. כך, משמש המאגר הגבוה כסוללה ענקית.

77.125.119.138 22:47, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד, הנושא מעניין מאוד אך נדרשים קיצור ושיפור קלים בניסוח ("אי אפשר לסדר" ו-"הצרה היא"). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:58, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. תודה. 77.125.119.138 08:14, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
הערך אנרגיה שאובה קיים. כמוכן למיטב זכרוני גם לתחנות חשמל רגילות יש הספק די קבוע ולא ניתן בקלות לשנותו בשעות יממה שונות. Tzafrir - שיחה 11:41, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מטעה ופשטני. לקרוא לאגירה שאובה "סוללה חשמלית" זה סגנון עיתונות ספורט. האגירה לא חייבת להיעשות באגם, למעשה הפתרון היעיל יותר היא להעלות את המים לגובה ולאחסן אותם בבריכות. השימוש הבו-זמני אינו למטרת אגירה אלא ניצול מצב טבעי שבמקומות רבים הרוח נושבת בלילות והשמש כמובן בימים וכך ניתן לקבל רציפות יותר גבוהה של אספקת חשמל. נוסף על כך גם בתחנת כוח סולרית תרמית (מטיפוס שוקת פרבולית לפחות) ניתן להקטין תפוקה על ידי שינוי מצב הפרבולה, הטורבינה המותקנת בתחנות אלה גמישה יותר לשינויים באספקת החום (כמות הקיטור) מתחנות כוח פוסיליות והבעיה היא אספקת חשמל בזמנים שאין שמש. שנילי - שיחה 12:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
הכותרת אינה חלק מהקטע. התעלם ממנה. ערכתי את סיום הקטע בהתאם להערות. Tzafrir - שיחה 12:29, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערות והעריכה. ולגבי חוסר היכולת, כביכול, של תחנת כוח לשלוט בכמות החשמל שהיא מיצרת, אז לפי המקור שלי, זה לא נכון. כתבתי את הקטע בעזרת סרט התעודה Looking for the super battery, מנטפליקס. 77.124.69.106 14:15, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תחנת כוח יעילה כאשר היא עובדת במלוא תפוקתה. התאמה בין הביקוש לייצור יכולה להיעשות על ידי הוויסות בין מספר תחנות, בייחוד כאשר ליצרן שליטה גם על האספקה( חח"י). אפשר גם להשבית טורבינות בתחנה בה יש מספר טורבינות( כפי שבדרך כלל בתחנות מספיק גדולות) אנסה לנסח משהו ואציע יותר מאוחרשנילי - שיחה 09:24, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

נושא חשוב ומעניין, אבל בעיה נוספת שיש לי עם הקטע הוא שהוא מדבר על 'המצב כיום', כאשר בתחום האנרגיה המתחדשת הדינמי זה יכול להשתנות בקלות בעוד שנה או שנתיים, ואז יוצג קטע הידעת לא מעודכן Theshumai - שיחה 11:26, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
מה דעתך לשנות לנוסח "נכון לשנת 2018", במקום "כיום"? 77.124.69.106 13:46, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

עלוקה

רוב מיני העלוקות נצמדים ו ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון, יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי ממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים. (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאל פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.

77.125.91.170 18:07, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין. העלוקה שימשה ברפואה המסורתית בעיקר להקזת דם. לכן יש לי בעיה עם המילה „שימושים רבים״ ואולי כדאי להבדיל בין רפואה מסורתית (שבה הקזת דם שימשה אמצעי לריפוי ידי איזון ארבע הליחות) לרפואה המודרנית. Tzafrir - שיחה 12:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערה. שיניתי את הנוסח ל"במספר הליכים רפואיים". 77.124.69.106 14:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
אהבתי Theshumai - שיחה 11:29, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

ובערך יוג'ין לזובסקי. Tzafrir - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

זמן להחיות את ההצעה-להלן ניסוח ראשוני:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה, הוורמאכט פעל כדי למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב אשר בפולין, סטניסלב מטולביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus ועל כן הם הדביקו פולנים לא-יהודיים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על העיירה כאזור בידוד. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, הגיעה לאזור משלחת רפואית מהוורמאכט כדי לבחון את היקף התחלואה באזור. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 גטו רוזוואדוב חוסל, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והשטעטלים באזור.

ניסיתי לקצר כמה שניתן את התוכן. מוזמנים להציע נוסח חלופי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

הגהה קלה:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ואאוגניוש לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus, ועל כן הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.

כדאי לכתוב את שני הערכים הרלוונטיים שבאדום ולא להתעלם מקיומם. אביעדוסשיחה 00:09, 11 באפריל 2018 (IDT)

בהחלט מעניין. אני בעד. 77.125.119.138 14:23, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

אלוף הטיסה המגוון ביותר[עריכת קוד מקור]

לואיס קורדס במטוסו, עם סימני ההפלות שצבר. שימו לב לסימול האמריקאי

בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישג זה אפשרי בהחלט כאשר בזירה אחת נלחמים כמה חילות אוויר, כמו למשל בזירה המערבית במלחמת העולם הראשונה, או טייסים בחיל האוויר הישראלי שהפילו מטוסי קרב של כמה חילות אוויר ערביים באותה מלחמה. המוביל ביניהם הוא סגן אלוף אברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונל לואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרבאיטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, ב10 בפברואר 1945, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפת PBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.

מקור: הערך באנגלית(אנ') קלונימוס - שיחה 10:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.170 10:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. --קלונימוס - שיחה 12:59, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.170 13:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
הפאנץ' בקטע הוא על כך שהוא הציל אנשים משבי או מוות בתושיה בלתי רגילה, ואחר כך נשא לאחת מאלו שהציל. חמויישֶה - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כך, אולי כדאי להרחיב בעניין העיקר ולצמצם בעניינים הטפלים? 77.125.2.162 12:35, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה[עריכת קוד מקור]

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

העיר העתיקה של באר שבע אינה העיר העתיקה "באר שבע"[עריכת קוד מקור]

שיקום שכבת העתיקות של התקופה הישראלית בתל באר שבע

רוב חומת העיר העתיקה של ירושלים, אינה עתיקה, ביחס לירושלים. חומה זו נבנתה בידי האימפריה העותמנית לפני כ-400 שנה. חומת הר הבית, למשל, נבנתה בידי הורדוס כ-1600 שנה קודם לכן. אחד השערים בחומת ירושלים, נקרא השער החדש. הוא נפרץ בחומה בשנת 1889, כחלק מתהליך היציאה מהחומות ובניית החלקים המודרניים של ירושלים. 11 שנים אחרי שהטורקים פרצו את השער החדש, הם החלו בהקמת העיר באר שבע; הם הקימו שם את השכונה הראשונה, והיא נקראת בפינו העיר העתיקה של באר שבע. אולם, השכונה שנקראת "העיר העתיקה של באר שבע", אינה באמת באר שבע העתיקה. באר שבע המוזכרת במקרא נמצאה במקום בו מצוי כיום הגן הלאומי תל באר שבע. שכבת העתיקות הכי מודרנית שם, היא מהמאה ה-13; עתיקה ב-300 שנה מחומת העיר העתיקה של ירושלים.

77.125.91.170 20:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד וואלה, אהבתי מאוד. Theshumai - שיחה 23:38, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד יפה. --קלונימוס - שיחה 10:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:48, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
ניסחתי מחדש כמה מילים שגרמו לי לבילבול. חמויישֶה - שיחה 10:38, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. 77.124.69.106 20:13, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הכפר ע'ג'ר[עריכת קוד מקור]

הכפר הערבי ע'ג'ר נמצא בצפון ישראל, והוא חצוי במרכזו בגבול ישראל-לבנון: חציו הדרומי של הכפר שייך לישראל וחציו הצפוני ללבנון. מלך הצבים - שיחה 23:33, 6 באוגוסט 2018 (IDT)


בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימים צה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.101 19:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

Sagi128F17v - שיחה 19:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

על הכייפכ. 77.125.91.170 21:30, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד הגרסה הזו Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.

מבחינתי מוכן, אשמח לדיון בנושא. Sagi128F17v - שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן לדעתי יש יותר מדי דוגמאות והטקסט קצת מתפזר. אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
התוספות מיותרות. עדיפה הגרסה הקודמת. 77.125.91.170 10:24, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

אחרון מבחינתי, תיקונים קלים Sagi128F17v - שיחה 19:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין הגרסה הזו לגרסה הראשונה? סנט פול - שיחה 20:36, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רווחים במקומות הנכונים ועדכון הטרה נוליוס ממקרה בודד למקרה נדיר אך קייםSagi128F17v - שיחה 06:44, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

שינויי נוסח קלים:

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת, על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד. לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר, בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה. אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית. לכן מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, למרות שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

77.125.2.162 12:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

חלומות על קולנוע[עריכת קוד מקור]

מעטפה שנשלחה מבית הדואר ביישוב סינמה.

שמו של היישוב סִינֶמַה (Cinema), השוכן בפרובינציה קולומביה הבריטית שבמערב קנדה, מעיד על חלומו של המייסד להקים במקום תעשיית קולנוע קנדית. לויד צ'מפליין, שייסד את היישוב בשנת 1915, העניק לו את השם סינמה בשנת 1924, לאחר שחזר מביקור ארוך בהוליווד. הוא ניסה להקים את "הוליווד הקנדית" בקולומביה הבריטית, חיבר תסריטים לסרטים אפשריים וגייס עובדים אותם רצה לשלב בתעשיית הקולנוע העתידית. הניסיון כשל, ותעשיית הקולנוע של סינמה לא הפיקה ולו סרט אחד.

RimerMoshe - שיחה 21:48, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הרבה מיזמים נכשלים בהרבה תקופות ובהרבה מקומות. צריך להרחיב קצת יותר על ההשקעה בעיר הסרטים, על הסיכוי שהיה נראה שיש לה, אולי גם על המקום בו מצולמים באמת סרטים קנדיים. 77.124.76.194 23:11, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
הבהרה: אחד הקטעים למעלה מספר על כישלון מיזם פורדלנד - מיזם של חבל ארץ שמנוהל בידי חברת המכוניות פורד, ומגדלים בו עצי גומי לצמיגי מכוניות. המיזם נכשל מסיבה שדי הפתיעה את בני התקופה - המצאת הגומי הסינתטי. אם אפשר יהיה להציג סיבה כזו גם פה, הקטע הזה ישתפר מאוד לדעתי. 77.124.76.194 06:54, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
מסכים עם האנונימי. קצת חסר פאנץ'. Theshumai - שיחה 19:27, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

יורדים מהירח[עריכת קוד מקור]

ג'ין סרנן - האדם האחרון על הירח

בשנת 1961 קבע נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, בנאום שנשא בקונגרס, כי עד סוף שנות ה-60, ארצות הברית תנחית אדם על הירח. הנאום הסעיר את האנושות, והתרבות הפופולרית התמלאה באזכורים וסיפורים על כזו נחיתה. בסדרה, טינטין הוקדשו שני ספרים למסע לירח. בסדרה מנהרת הזמן הוקדש פרק לכזה מסע. אפילו בסעיף העתידות, בפתק של בדיחת מסטיק בזוקה, נכתב פעמים רבות "עד גיל 18 תגיע לירח". ואכן, בשנת 1969, הגשימה תוכנית אפולו של נאסא את חזונו של קנדי, והנחיתה אסטרונאוטים על הירח. התוכנית גם חזרה ועשתה זאת כמה פעמים נוספות. אלא שזו הייתה התוכנית היחידה של מדינה כל שהיא, אי פעם, שעשתה זו. התוכנית גם עברה קיצוצים נרחבים במהלך הפעלתה. האדם האחרון אי פעם, שנחת על הירח, או על גרם שמים כל שהוא, עשה זאת בשנת 1972, לקראת סגירת תוכנית אפולו. מאז טיסות מאוישות לחלל החיצון רק מקיפות את כדור הארץ כמו לוויין.

77.127.82.195 22:03, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לא בטוחה שהבנתי מה מטרת הקטע. חקר הירח עניין את האנושות הרבה לפני תוכנית אפולו. הסרט מסע אל הירח הוא מ-1902, ועוד מבוסס על הספר מהארץ לירח מ-1865. גם לרוסים היתה תוכנית מאויישת לירח, היא פשוט ננטשה עם הזמן - (Soviet crewed lunar programs). בשנות ה-70 היו כאלה בנאס"א שדיברו על תחנת חלל מסביב לירח / בנקודת לגראנג'. היום יש תוכניות לחזור לירח, ההודים, הסינים הכריזו על כך, וגם סוכנות החלל האירופאית מדברת על הMoon Village, שיתוף פעולה ביצירת בסיס קבוע על הירח. יש עדכון חלקי כאן (List of missions to the Moon). אמא של גולן - שיחה 14:24, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
ואם מזכירים את יוג'ין סרנן לא כדאי לציין את שמו, שהיה גם המדען הראשון והאחרון על הירח? אמא של גולן - שיחה 14:25, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
  1. יוג'ין סרנן היה מפקד הטיסה האחרונה לירח. בן זוגו לנחיתה על הירח היה טייס שהוא גם גיאולוג. לפני שיוג'ין סרנן היה אסטרונאוט, הוא היה טייס ניסוי וטייס מטוסי קרב על נושאת מטוסים. הוא למד קורסים בגיאולוגיה, במסגרת תוכנית אפולו, כמו שאר האסטרונאוטים. אבל הוא לא היה מדען.
  2. שמו של יוג'ין סרנן לא מוזכר בקטע. הבאתי רק את תמונתו. לא נראה לי שיש מקום להרחיב עליו באופן אישי. אבל אם את תצליחי לנסח את הקטע טוב יותר, תוך הרחבה עליו, אז הכול פתוח.
  3. אם זה ישפר את ניסוח הקטע, אפשר להוסיף את ג'ול וורן לפתיחתו. בכול מקרה, לי יש הרגשה, שההתעסקות האנושית עם רעיון הנחיתה על הירח, הייתה הרבה יותר פופולרית בשנות השישים והשבעים, מאשר בכול זמן אחר.
  4. לי, זה כן נראה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הנחיתות על הירח נזנחה תוך שלוש שנים, לפני כמעט חמישים שנה. אם להרבה אנשים פה יש תחושה אחרת, אז נזנח את הקטע הזה, ונעבור להתעסק בקטעים אחרים.
תודה. 77.127.82.195 16:39, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
הי, אתה צודק, התמונה בלבלה אותי. האריסון שמיט, הגיאולוג, היה האדם ה-12 והאחרון לדרוך על הירח, אבל סרנן הוא זה שעזב את הירח אחרון. ולכל שאלתי מה מטרת הקטע, כי אכן אחרי עשור של פעילות אבל רק שלוש שנים מהנחיתה על הירח, הפוקוס עבר לסביבת כדור הארץ. אמא של גולן - שיחה 17:04, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
מטרת כל קטע "הידעת" היא להצביע על משהו מוזר ומעניין, וכך להוות גימיק לקריאת הערכים הקשורים לקטע. לדעתי, זה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הקידמה שבנחיתה על הירח, הסתיימה תוך שלוש שנים, ונזנחה לנצח. 77.127.82.195 19:20, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
אי אפשר לומר ש"נזנחה לנצח" אם היו תוכניות (שלא היה להן מספיק מימון) להמשיך לשלוח אנשים לירח, כמו גם עכשיו. יש גם תוכניות פרטיות, וממשיכים לשלוח חלליות לירח. אמא של גולן - שיחה 17:56, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
אני מושך את הצעתי זו בחזרה ומבקש שיארכבו אותה. ההצעה הוצעה לפני כמה חודשים, הביקורת עליה הייתה מוצדקת. כבר כמה חודשים שלא הצלחתי למצוא פתרונות לבעיות. אין מנוס מארכוב. תודה. 77.126.87.88 14:56, 8 בינואר 2019 (IST)

אינסטנט רכבת קלה[עריכת קוד מקור]

הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה

אף על פי שיש כיום ניסיון בעולם בהפעלת רכבות קלות, בניית קו חדש של כזו רכבת לוקחת זמן רב. לדוגמה, בשנת 2011 נפתח הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שעבודות התשתית שלו החלו בשנת 2000. (תוכנית הקו אושרה בממשלה ב־1988). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, בקו בירושלים מופעלות רכבות חשמליות מדגם אלסטום סיטאדיס, שהוכיח עצמו בערים אחרות בעולם, לפני הגיעו לעיר. אולם הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא, תוך כדי הקמת המסילה. רכבות קלות קודמות שהיו בעולם היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

מקור עיקרי: הסרט התיעודי American Experience: The Race Underground, נטפליקס. 77.127.82.195 13:15, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

לא אהבתי. לא מסודר מספיק לפי סדר הגיוני וקוהרנטי. שמזן#שיחהערכי בראבו • 13:36, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
כנל. חמויישֶה - שיחה 14:06, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסיון שני. התמקדות בעיקר והסרת מידע טפל, שמפריע לקוהרנטיות:

הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה

בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה לוקחת בימינו מספר שנים. לדוגמה, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל תכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

הרבה יותר טוב! הרשתי לעצמי להגיה קצת את הטקסט. שמזן#שיחהערכי בראבו • 16:18, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

77.124.76.194 17:35, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני לא רואה את הפואנטה בקטע. אז בירושלים לקח הרבה זמן, מה זה קשור? אפשר להניח שבסין לוקח מעט. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

פרוור ההפקרות[עריכת קוד מקור]

מרכז הקניות שהיה פטור ממס בשל חוסר שלטון מוניציפלי

במהלך המאה ה-19, כשהקרקע סביב שיקגו חולקה לטריטוריות שלטון מקומי, בין העיירות והכפרים בסביבה, אזור מיוער קטן, קרוב לחוף אגם מישיגן, נשמט מהחלוקה, ונותר בלא שום אחריות מוניציפלית. תחילה, זה לא הפריע לאיש. אולם כאשר המכוניות הפרטיות הפכו לנפוצות, הדברים השתנו. באזור זה, שנקרא בפי העם No Man's Land (ארצו של אף אחד / שטח הפקר), קם אחד ממרכזי הקניות הראשונים בארצות הברית, שבו טבעת של חנויות הקיפה מגרש חנייה גדול. העסקים שם פרחו, לא רק בשל הקדמה, אלא גם בשל העובדה, שאיש לא גבה שם ארנונה מהסוחרים. בשנת 1942, האזור סופח לפרוור וילמט, אחרי שנים של מאבקים משפטיים, ואחרי שהפוליטיקאים של היישובים הסמוכים מנעו ממכבי האש שלהם, להגיע למקום בכדי לכבות שריפה.

77.127.82.195 20:31, 29 ביולי 2018 (IDT)

נעמי שמר[עריכת קוד מקור]

נעזרתי בהצעה ישנה לקטע "הידעת", שלא הצליחה. החלפתי בה את כל מה שקיבל ביקורת (צודקת) בדברים אחרים.

נעמי שמר

נעמי שמר נחשבת לאחת הפזמונאים הרהוטים, שכתבו בשפה העברית. רהיטותה הקנתה לה את פרס ישראל למפעל חיים כמו גם חברות באקדמיה ללשון העברית. אך למרות רהיטותה, עלו מידי פעם דרישות לשכתב את שיריה. עמוס עוז הביע תרעומת על כך, שבשירה, ירושלים של זהב, שמר תיארה את כיכר שוק העיר העתיקה בירושלים, כ"ריקה", כשהייתה בשליטת ממלכת ירדן, ויהודים לא הורשו להיכנס אל מזרח ירושלים. שמר הסבירה, שמבחינתה, כיכר בירושלים, בלא יהודים, היא ריקה. אולם במקרים אחרים, שמר דווקא נענתה לדרישות שכתוב. בשירה, הטיול הקטן, היא כתבה, במקור, "רוח סערה ונשבר ענף / ... אלף רקפות כל אחד אסף". אולם בעקבות פנייתם של אנשי שמירת הטבע, שחינכו את הציבור לא לקטוף פרחי בר, שמר ויתרה על החרוז, ושינה את המילה "אסף" ל"ראה". לאחר מותה של שמר, חברתה, מיקי קם, שכתבה אותן שורות שנית, ושרה בקלטת ילדים "רוח סערה וענף נשבר / ... אלף רקפות כל אחד ספר". אם כי השכתוב הבולט ביותר ליצירתה של שמר היה למחזה חמש חמש, למרות שזה היה רב מכר. המחזה היה עיבוד לספר של אהרון מגד. כשהוחלט לעבד את הספר לסרט קולנוע, המחזה, למעשה, כולו שוכתב לחלוטין בידי אבי קורן.

77.127.82.195 21:54, 28 ביולי 2018 (IDT)

לא אהבתי. ההתנצחות עם עמוס עוז לא הייתה דרישה לשכתוב, אלא ויכוח פוליטי. עניין הרקפות הוא אנקדוטה זניחה יחסית, והסיפור על המחזה הוא רגיל בעיבודים קלונועיים. חמויישֶה - שיחה 09:58, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
אה, כן? מתי עוד קרה, שבמחזמר רב מכר, של אמן מוערך, כל מילות כל הפזמונים שוכתבו על ידי אמן הרבה פחות מוערך, בדרך לקולנוע? 77.125.91.170 21:34, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

מדינות נייטרליות[עריכת קוד מקור]

Neutral countries.svg

שוודיה היא מדינה נייטרלית. אף על פי שהיא מחזיקה צבא, היא לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורווגיה. בכך הייתה למדינה השומרת על נייטרליות לתקופה הארוכה בעולם. בחוק הבינלאומי נושא הטריטוריות הנייטרליות מנוסח באמנת האג משנת 1907. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות משנת 1949, לאחר שפירקה את צבאה והיא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

מתניה שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)

את המשפט על קוסטה ריקה, צריך להוסיף לקטע שכתבת על צבא שווייץ. זו יכולה להיות סיומת טובה לאותו קטע. לעומת זאת, המידע על נורבגיה, לא נראה לי מעניין מספיק למדור הזה. תודה. 77.127.82.195 21:51, 28 ביולי 2018 (IDT)
הצעתי הצעה קונקרטית לאיחוד קטע זה עם קטע נוסף מרשימת ההמתנה. ראו למטה בסעיף "צבא פעיל ביום בלבד". תודה. 77.124.76.194 09:57, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
כבר יש קטע "הידעת", שמדווח שלקוסטה ריקה אין צבא מזה שבעים שנה - תבנית:הידעת? 468. 77.125.107.185 19:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

מלחמת המקף[עריכת קוד מקור]

Czechoslovakia location map.svg

מלחמת המקף הייתה ויכוח בין נציגים צ'כיים וסלובקיים על שמה הרשמי של צ'כוסלובקיה לאחר "מהפכת הקטיפה". נציגי סלובקיה דרשו כי שמה של המדינה החדשה יכתב במקף בין "צ'כו" ל"סלובקית". ב־29 במרץ 1990 החליט הפרלמנט כי השם ייכתב ללא מקף בצ'כית ועם מקף בסלובקית. ההחלטה לא נמצאה מתאימה, וב־20 באפריל שוב שינה הפרלמנט את שמה של המדינה, והיא נקראה מעתה "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". לפי כללי הכתיב בשתי השפות, רק המילה הראשונה בשמה של מדינה אמורה להיכתב באות גדולה, אך כפתרון לשאלת כתיבת האות הראשונה במילה "סלובקים", הוחלט לכתוב את כל המילים באותיות גדולות. הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן. הסלובקים דרשו כי בין השמות יפריד מקף, בעוד הצ'כים השתמשו באותה מילה גם לקו מפריד. הוויכוח חשף פער מהותי באופן שבו צ'כים וסלובקים ראו את זהותה של מדינתם. ניגודים נוספים הצטברו בשנתיים הבאות, והביאו להחלטה על פירוק המדינה לצ'כיה וסלובקיה ("גט הקטיפה") בשנת 1992. ההחלטה עצמה בוצעה ב־1 בינואר 1993.

מתניה שיחה 21:52, 30 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם בעיית המקף חזרה אחרי שכבר פתרו אותה? 77.127.82.195 21:34, 29 ביולי 2018 (IDT)
לא, היא לא חזרה, היא חשפה את אחד הפערים. מתניה שיחה 22:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
זה קטע עם הרבה פוטנציאל. צריך רק לשפר את הניסוח בנקודה שבלבלה אותי קודם. 77.124.69.106 14:01, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

פחד ממספרים[עריכת קוד מקור]

Badluck13.jpg

פחד מהספרה ארבע הידוע גם כטטראפוביה הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ). בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או אזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים משימוש במקומות אלו מהמספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אפשר להוסיף עוד חצי משפט על מקור האמונה הטפלה ביום שישי ה-13, אבל זה לא קריטי. מבחינתי הקטע בהחלט יכול כבר להופיע בעמוד הראשי של ויקיפדיה. 77.124.76.194 17:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד Assafn שיחה 14:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

מספר ארדש בייקון[עריכת קוד מקור]

Natalie Portman Cannes 2015 5.jpg

פאול ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר שחי אי-פעם, מלבד לאונרד אוילר. הוא פרסם מעל ל-1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכל ישנם 458 כאלו. כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. קווין בייקון הוא מוקד דומה בעולם הקולנוע, המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה המבוסס על הרעיון של תופעת העולם הקטן, הנשענת על ההנחה כי כל שחקן ששיחק בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. שם המשחק הוא וריאציה למושג "שש דרגות של הפרדה". מספר ארדש-בייקון הוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. שחקנים מעטים יחסית הם בעלי מספרי ארדש, בהם נטלי פורטמן שהשתתפה, במהלך לימודיה האקדמיים, בכתיבת שני מאמרים מדעיים, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7 ומים ביאליק, שמשחקת בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול", שהשלימה ב-2008 עבודת דוקטורט במדעי המוח, השתתפה בכתיבת ספר מדעי, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. אולי במקום תבנית:הידעת? 3 בספטמבר 2017? ‏עמיחישיחה 11:26, 29 במאי 2018 (IDT)
הקטע באמת נחמד, אבל הוא ארוך בערך פי 3 מהמקובל לקטע הידעת. גם אם נוריד את בעלי מספר ארדש הישראלים, הקטע עדיין ארוך בטירוף. חמויישֶה - שיחה 13:12, 29 במאי 2018 (IDT)
קיצרתי. מתניה שיחה 20:41, 30 במאי 2018 (IDT)
לא הבנתי. האם רוב המאמרים שהוא כתב, הוא כתב כל אחד ואחד מהם עם 458 שותפים? מימי לא ראיתי מאמר מדעי עם יותר מ12 מחברים? איך אפשר לכתוב מאמר מדעי אחד בעזרת 458 מחברים? אפילו לערכים הכי נערכים בויקיפדיה אין 458 עורכים לערך בודד. 77.124.76.194 18:04, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
בעיית ניסוח קלה. ניסחתי מחדש. הבעיה של הקטע היא אורכו. למרות שקיצרתי. חמויישֶה - שיחה 10:25, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
עכשיו אני מבין. תודה. הקטע טוב. אולי באמת צריך טיפה לקצר. 77.124.76.194 13:30, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

קיצרתי:

Natalie Portman Cannes 2015 5.jpg

פאול ארדש הוא מן המתמטיקאים הפוריים שחיו אי-פעם. הוא פרסם מעל 1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכול ישנם 458 עמיתים כאלו, ובשל מספרם הרב, ארדש הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד, שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו, אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. בדומה לארדש, קווין בייקון הוא נקודת מוקד בעולם הקולנוע. המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה, הנשען על ההנחה, כי כל שחקן בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. קיים גם "מספר ארדש-בייקון", שהוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים, שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. אולם קיימים גם שחקנים מקצועיים בעלי מספר זה, בהם נטלי פורטמן ומים ביאליק שבמהלך לימודיהן השתתפו בכתיבת מאמרים מדעיים.

77.124.76.194 13:44, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה, זה ברור יותר. סתם לידע כללי: היום 458 (בעצם: 459) מחברים למאמר בודד זה כבר קטן על המדענים. מה דעתך על 3000‏? כמוכן, אני הייתי מעדיף לקטע הזה תמונה של ארדש. Tzafrir - שיחה 15:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אנונימי, היום בעידן הקבוצות הגדולות, יש אפשרות למאמרים רב משתתפים (אם כי 459 זה הרבה) אבל השיא הוא של תגלית גלי הכבידה - על המאמר הזה חתומים יותר מ-1000 מדענים מ-133 מוסדות. (והנה קטע הידעת בשבילך ...) הנה הרשימה המלאה אמא של גולן - שיחה 18:22, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

בנדיקטוס התשיעי[עריכת קוד מקור]

Pope Benedict IX Illustration.jpg

בנדיקטוס התשיעי נולד ברומא בשם תיאופילקטוס מטוסקולום. אביו היה רוזן העיר. שניים מדודיו, בנדיקטוס השמיני ויוחנן התשעה עשר, היו אפיפיורים לפניו. באוקטובר 1032 רכש עבורו אביו את משרת האפיפיור, גילו באותה עת היה כנראה 18 או 20. בשנת 1036 הוגלה מרומא, אך הוחזר מיד על ידי קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בספטמבר 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, ולאחר כחודש הסכים למכור את הכס לסנדקו שהתמנה לאפיפיור גרגוריוס השישי, בתמורה לסכום כסף. ביולי 1046 התחרט ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כינס ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס, לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני. בנדיקטוס לא קיבל את מרות הוועידה, ועם מותו של קלמנס באוקטובר 1047 שב ותפס את הארמון האפיפיורי, בו שלט מנובמבר ועד גירושו ביולי 1048 על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה. במקומו מונה כאפיפיור דמסוס השני. ב-1049 נודה בנדיקטוס מן הכנסייה, לאחר שסירב לעמוד למשפט בעוון סימוניות. היה האדם היחיד שכיהן כאפיפיור בשלוש תקופות כהונה נפרדות ולמעשה היחיד שכיהן יותר מפעם אחת.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

מה הפואנטה פה? אם הפואנטה היא שלא כל האפיפיורים צדיקים, אז צריך להסביר אותה מפורשות. צריך גם לקצר בדוגמה הזו ולהוסיף עוד דוגמאות, מבישות יותר. ויש. 77.124.76.194 17:52, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
הפואנטה היא שהוא האדם היחיד שכיהן יותר מפעם אחת, ולא רק זה, אלא 3 פעמים נפרדות. מתניה שיחה 22:51, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסוח שני:

כאשר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר התפטר בשנת 2013, התפטרות אפיפיור נחשבה לתקדים. אלא שבמהלך ימי הבייניים, כן היו אפיפיורים שכהונתם הופסקה. בנדיקטוס התשיעי, למשל, מונה לאפיפיור וגם הודח מהתפקיד שלוש פעמים. .... בלה בלה בלה קורות חייו....

77.124.76.194 13:57, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

לוחם בינלאומי[עריכת קוד מקור]

Yang Kyoungjong.jpg

יאנג קיונג ג'ונג היה חייל קוריאני. בשנת 1938, בהיותו בן 18, גויס יאנג בכפייה לארמיית "גואן דונג" של הצבא היפני הקיסרי, שפעלה במנצ'וריה. כעבור שנה, נפל בשבי הצבא האדום ונשלח למחנה עבודה, לאחר שלחם במסגרת קרב חלקין גול. לאחר שלוש שנים בשבי הסובייטי ובשל מחסור בלוחמים, גויס יאנג בשנת 1942 לשורות הצבא האדום, יחד עם אלפי אסירים אחרים. בתחילת שנת 1943, נפל בשבי הצבא הגרמני, במסגרת הקרב על העיר חרקוב שבאוקראינה. בשנת 1944, נשלח במסגרת הצבא הגרמני לשירות בגדוד העבודה "אוסבטליון", שתפקידו היה לסייע בחיזוק החומה האטלנטית בבסיסו של חצי האי קוטנטן. לאחר פלישת ארצות הברית לנורמנדי ביוני 1944, נתפס יאנג על ידי כוחות מהצבא האמריקאי, שבתחילה העריכו כי מדובר בחייל יפני, אך בהמשך התברר כי מקורו בקוריאה. יאנג הועבר לתקופה קצרה למחנה שבויים בבריטניה ובהמשך עבר לאילינוי שבארצות הברית בה השתקע עד מותו באפריל 1992.

מתניה שיחה 21:50, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. האם הוא שירת בצבא קוראה? קשה לי להבין את הנקודה הזו. 77.124.76.194 17:23, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
לא, הוא לא. מתניה שיחה 22:50, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אסון הדבשה של בוסטון[עריכת קוד מקור]

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב, אבל ההתחלה שלו פחות מדי זורמת. אני מציע למחוק חלק מהרקע שניתן בתחילת הקטע. חוץ מזה, אני מציע להחליף את המילה "מכל" במילה "דוד" או במילה נרדפת אחרת. כי לקורא עשוי להיראות בהתחלה, שמדובר במילת הכללה ולא במילה שמתארת אביזר אכסון:

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בתקופה בה דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה גם להכנת רום. דוד מלא דבשה בבוסטון שבמסצ'וסטס, בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק, עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

77.124.76.194 17:20, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:15, 9 ביולי 2019 (IDT)

קובר פידי[עריכת קוד מקור]

Coober Pedy underground house.jpg

קובר פידי היא עיר באוסטרליה הדרומית, המשמשת מרכז לכריית האבן היקרה אופאל (לשם), וייחודית בכך שחלקה הגדול נמצא מתחת לפני האדמה. קובר פידי ממוקמת בלב הספר האוסטרלי, האאוטבק, באזור מדברי שבו נרשמות בחודשי הקיץ, נובמבר עד מרץ, טמפרטורות המגיעות עד 50 מעלות צלזיוס. עד המאה ה-20 היו התושבים היחידים באזור קובר פידי אבוריג'נים, שנעו ונדו בשטח בחיפוש אחר מזון. בשנת 1915 יצאה משלחת בת ארבעה אנשים, ביניהם ג'ים האטצ'ינסון ובנו בן ה-14 ויליאם, לחפש זהב דרומית לקובר פידי, החיפוש נכשל והחבורה החלה בחיפושים אחר מים, כאשר ויליאם הבחין באבני אופאל על האדמה. תקופה קצרה לאחר מכן כבר החלו לכרות באזור אבני אופאל. בשנת 1917, עם סיום מלחמת העולם הראשונה וחיבור האזור לרשת הרכבות, החלה תנועה של חיילים משוחררים, עובדי מסילת הרכבת לשעבר, ואחרים לקובר פידי בחיפוש אחר עושר. בתקופה זו גם החלו התושבים לגור בצורה המאפיינת את העיר עד היום, מתחת לפני הקרקע. התנאים היו קשים מאוד, ומים ומזון הובאו לאזור ממרחקים גדולים. כיום מונה העיר כאלפיים נפש מחמישים לאומים שונים והיא מרוחקת מאות קילומטרים מכל נקודת יישוב אחרת. מוסדות ציבור בעיר, כנסיות, מרכזי קניות, מלונות כמו גם מרבית התושבים חיים מתחת לפני האדמה בחללים הנחפרים בגבעות, העלות של בית מעין זה דומה לעלות של בניית בית על פני הקרקע ויש לו יתרונות רבים, מפני שהבית שומר על טמפרטורה אחידה לאורך כל השנה, כך שאין צורך במערכות של מיזוג אוויר.

מתניה שיחה 21:27, 28 במאי 2018 (IDT)

יש לקטע הרבה פוטנציאל. אבל צריך לתמצת אותו, כך שעניין המגורים תחת האדמה, יבלוט יותר. 77.127.82.195 19:26, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

אליס איילנד[עריכת קוד מקור]

Ellis island air photo.jpg

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. תשע עשיריות משטח האי כיום הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו העיר ראש עיריית ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.

מתניה שיחה 22:23, 27 במאי 2018 (IDT)

מחמד. אבל צריך קצת תמצות. אפשר לוותר, למשל, על המשפט "בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי". המשפט שבא אחריו משלים את המידע הדרוש. 77.127.82.195 21:40, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:48, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

צבא פעיל ביום בלבד[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש עוד תומך אחד

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה. סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות. חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסם עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.

מתניה שיחה 21:24, 14 במאי 2018 (IDT)

מהמם. 77.127.82.195 21:06, 28 ביולי 2018 (IDT)
הייתי מוסיף, כסיומת, את המשפט שלך מקטע אחר, שמספר שקוסטה-ריקה סגרה את הצבא שלה כליל. 77.127.82.195 09:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו הצעת השיפור שלי - איחוד עם הקטע המוצע למעלה על קוסטה ריקה:

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום - בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית - יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו המנעות מנזקי רעש, עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעים בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים במקום שווייצרים לעברו והמטוס החטוף. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות. היא עושה זאת משנת 1949. אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין, מרגע שחוקקה חוקי ניטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

77.124.76.194 09:40, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

על קוסטה ריקה כבר יש קטע עצמאי. חיל האוויר של שוויץ לא מחזיק קטע לבד. אם יהיו תומכים נוספים אשתכנע. חמויישֶה - שיחה 09:02, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הימה הסלאבית[עריכת קוד מקור]

עבדים נקראו בשפות שונות של שם הסלאבים. ואז יש את ימת העבדים הגדולה שנקראה בטעות על שם סלאבים. Tzafrir - שיחה 13:57, 2 בדצמבר 2018 (IST)

יפה. רק שיש הבדל בין הסלאבים לסלאבים שעל שמם הימה, שהיו חלק ממה שמכונה היום אינדיאנים. ‏עמיחישיחה 13:14, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מי זה הקיפוד?[עריכת קוד מקור]

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

בת היענה והיען, האחד הם?[עריכת קוד מקור]

בימינו רגילים לראות את היען ובת היענה, שני בעלי חיים המופיעים בתנ"ך, כשני שמות המתייחסים לאותו בעל חיים, וכך גם בתורה שבעל פה ורוב פרשני המקרא סבורים. אבל יש בעיות בדעה הזאת. בת היענה המוזכרת בתנ"ך שורצת במקומות חורבן, בזמן שהיען שאנו מכירים היום אוהב מדבריות ושטחים פתוחים. כמו כן בעת העתיקה בהרבה תרבויות היען לא סווגה כמין של עוף. מסיבות אלו ואחרות, הרבה חוקרים סבורים שבת היענה זה מין של דורס לילה, ככל הנראה אוח מצוי. בשנים האחרונות יצא מאמר של זהר עמר בשם "היען במקורות ישראל", במאמר זה הוא טען שבת היענה והיען הם אכן אותו עוף. הוא הראה שבמקורות היהודיים היען כן הייתה מסווגת כעוף, ונתן הסברים למה לדעתו כן הגיוני לתאר את היען על רקע חורבות של בני אדם

שתי הפסקאות האלו הן הניסיונית הראשוניים שלי לייצור פסקאות "הידעת?". תרגישו חופשיים לקטול.ישראל שבט - שיחה 17:14, 17 בינואר 2018 (IST)

נושא הזיהוי הזיאולוגי של החיה התנכית לא מאד מעניין לקטע הידעת לטעמי. אבל כיוון שהזכרת את זהר עמר נזכרתי במחקר מאד מעניין שלו: הוא טוען שחלב של כל החיות הכשרות מתגבן ולעומתו החלב של כל החיוב שאינן כשרות אינו מתגבן. יכול להיות מזה קטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 17:32, 17 בינואר 2018 (IST)
לדעתי זה כן מעניין. לא בגלל שמעניין אנשים זיהוי בעלי חיים בתנ"ך, אלא כי זה כן קוריוז מעניין ששם של בעל חיים שאתה מייחס לאחד, היה פעם בעל חיים אחר לגמרי. הקפדתי לא לתת פה דוגמאות לחיות שלא הרבה אנשים מכירים (לא עשיתי פיסקא על השלך). בנוגע למחקר על ההגבנה, שמעתי משהו כזה, אם כי לא קראתי, אני מניח שאתה מתכוון למה שמוזכר פה. ישראל שבט - שיחה 17:43, 17 בינואר 2018 (IST)
צריך לאחד את שני הקטעים על זיהוי החיות, לקטע אחד. 77.127.173.197 20:00, 18 בינואר 2018 (IST)
זה יהיה ארוך מדי. בכל מקרה נראה שזה לא התקבל ע"י חיימושהישראל שבט - שיחה 21:06, 18 בינואר 2018 (IST)
הטענה שגויה. יש גבינות מחלב של חיות לא כשרות. בפרט יש כל מיני חיות שאינן פרה, כבשה ועז אבל הן עדיין כשרות למאכל. יעל ודישון עדיין די קרובים לנ״ל אבל איילים כבר רחוקים יותר. של לדבר על זמר. המאמר המקושר חשוד בעיני. שים לב שאין להם שם הגדרה מפורשת של החיות שנבדקו והחיות שנבדקו שונות בשלושת הבדיקות השונות. זה נראה קצת די חשוד. Tzafrir - שיחה 21:51, 18 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שאתה חושד במאמר לשווא. באזניי שמעתי את פרופ' זהר עמר מדבר על המחקר הזה שלו. בהרצאה הזו הוא גם התייחס לגבינות שלכאורה מיוצרות מבהמות לא כשרות (כמו גבינת גמלים) ואמר בקיצור שזה בלוף. בשביל לגבן חלב גמלים מוהלים אותו בחלב בקר. זה גם מה שעולה מהערך Pule cheese, צריך 25 ליטר לק""ג גבינה, פשוט כי הוא לא מתגבן בעצמו. חמויישֶה - שיחה 22:38, 15 במאי 2018 (IDT)
גם חלב פרה וחלב צאן לא מתגבן מעצמו ומעודדים אותו בעזרת מחמצות (או ישירות עם חומצה). צריך 25 ליטר לק״ג גבינה זה בהשוואה ל־10 ליטר לק״ג גבינה (קשה) מחלב פרה – עניין של כמות המוצקים. בתור השוואה: עדיין עושים גבינה (ריקוטה) ממי גבינה שדלים הרבה יותר מחלב רגיל. Tzafrir - שיחה 03:08, 16 במאי 2018 (IDT)

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

רוב עצמות החיות המתות, אינן מתאבנות, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. על קיומם של הרבה מינים עתיקים, אנו מוצאים עדויות מאובנות רבות, פשוט משום שהייתה להם אוכלוסייה גדולה מאוד, שחיה במשך זמן כה רב, עד שחלקי שלדים ואפילו שלדים שלמים של פרטים רבים ממנה כן הצליחו להשתמר. יתרה מזאת, הפלנטאולוגים מצליחים למצוא, מלבד שלדים מאובנים, גם עקבות מאובנות ולעיתים אף עור מאובן, צואה מאובנת, אבקת פרחים מאובנת וכיוצא בזה.

לא כך המצב עם חקר האבולוציה של האדם. הסקרנות האנושית דווקא בנושא זה, מביאה את הפלנטאולוגים לחפש עדויות למינים נכחדים של הומינידים, שאוכלוסייתם הייתה קטנה והתקיימה רק לפרק זמן קצר. גילויי השלד המאובן "לוסי" (סווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס) נחשב להצלחה גדולה בתחום, משום שמשלד זה הצליח להשתמר כמאובן, כ40% מחומר העצמות. מה גם, שרבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST)

אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)
הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbot[עריכת קוד מקור]

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)

תמונת החור השחור[עריכת קוד מקור]

Black hole - Messier 87.jpg

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)





הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)
אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

- סוף העברה
מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 14 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

בתבנית כתוב שהושאר רווח במגילת העצמאות עבור חיים ויצמן. לפי הערך מגילת העצמאות, ידוע שכך הוא כתב את שמו ולכן המקום לא הושאר עבורו. המקור הושאר עבור החותמים שנשארו בירושלים ובדיעבד הסתפקו בפחות מקום ממה שהושאר להם. ויצמן לא היה חבר מועצת העם ולכן לא נדרש לחתום על המגילה. Tzafrir - שיחה 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.
הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)
אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)
דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)
מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 1 – אוניה פרסונלית[עריכת קוד מקור]

קטע הידעת של היום (יום ד') מתחיל במילים: „המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד).״ האם מקור המונח העברי הוא דווקא באנגלית? נראה לי שהמונח נוצר בתקופות שבהן הלטינית או הצרפתית היו השפות המקובלות בדיפלומטיה.

אפשר להחליף את המילה „מקור״ בביטוי „קשור ל־״. אבל אז הקטע יאבד קצת מעוקצו. Tzafrir - שיחה 10:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017[עריכת קוד מקור]

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 31 בינואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש 02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)

גם לי הכרונולוגיה הייתה נראית מוזרה. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אחד הקטעים היותר משעממים. לא רק שהנושא לא מעניין, גם חסר פאנץ'. לא ברור למה הפסוק של יוסף מובא? במה הוא שונה מ-3 הפסוקים האחרים שלא צוטטו? לא ברור מה זה אומר שהאות דגושה. דגושה היכן? בספרי התורה אין ניקוד כלל, ולא מדובר פה על כתר ארם צובא. אז על מה כן? למחוק. חמויישֶה - שיחה 14:11, 9 באפריל 2018 (IDT)

החלפת תבניות 11 באפריל ו12 באפריל לכבוד יום השואה[עריכת קוד מקור]

  1. ממליץ לשבץ קטעים הקשורים ליום השואה בתאריכים אלו.
  2. את התבנית הנוכחית של 11 באפריל העוסקת באסטרואיד אפופיס להעביר ל13 באפריל, שזה התאריך שהוא צפוי לחלוף בו ב2029.
  3. הצעתי בעבר רעיון להידעת חדש ליום השואה, הוא עדיין מופיע בדף זה. אפשר לפתח אותו להידעת שלם. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:53, 10 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע להשתמש בתבנית:הידעת? 23 במרץ - סדרה 1. מתניה שיחה 20:47, 10 באפריל 2018 (IDT)
חייב להודות שטרם נחשפתי להידעת הזה. אפשר להוסיף אותו לסדרת השואה (הקישור בסעיף הראשון). בינתיים פיתחתי את הקטע שהזכרתיHummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:45, 10 באפריל 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בקטע הזה, שעתיד להופיע בדף הראשי בעוד שלושה ימים:

שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.

זה אולי התאים ב-2007, בהיעדר קטעים טובים יותר, אולם כיום – הוא נותר כמעט אותו דבר מאז – זה רחוק מלהיות מספיק טוב. אני מציע לכל הפחות לדחות את הצגת הקטע עד לליבון העניין. חמויישֶה? אביעדוסשיחה 22:26, 17 באפריל 2018 (IDT)

👍אהבתי חמויישֶה - שיחה 10:33, 18 באפריל 2018 (IDT)
תודה. ומה עכשיו, חמויישֶה? אביעדוסשיחה 16:49, 18 באפריל 2018 (IDT)
לדעתי כלום. דילגתי על הצגת הקטע הזה. תיאורטית, הוא יוכל להיות מוצג שוב על פי הסבב בעוד שנתיים. אם מי שיהיה מנהל המיזם בעוד שנתיים יראה לנכון הוא אולי יציג אותו. אני לא רואה כרגע סיבה למחוק את הקטע מרשימת הקטעים כל עוד הוא לא שגוי. הוא לא מזיק. חמויישֶה - שיחה 22:28, 21 באפריל 2018 (IDT)
כן, אבל הוא גם לא מוצלח במיוחד... טוב. אביעדוסשיחה 22:39, 21 באפריל 2018 (IDT)
לכן הוא לא יופיע בדף הראשי מ-2016 עד 2020 לפחות. חמויישֶה - שיחה 09:50, 22 באפריל 2018 (IDT)

Today's entry is wrong[עריכת קוד מקור]

Please pardon my English, this machine has no Hebrew. The daily entry (14th October) is wrong. Please remove it or revise it in accordance with:

https://doi.org/10.1371/journal.pbio.1002533 Thanks, ליאור पॣ • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 18:09, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

חלפה שנה והקטע של היום עודנו שגוי[עריכת קוד מקור]

תבנית זו שגויה. ראו נא [2],[3],[4]. בפרט, מאמר זה פורסם תחת רישיון חופשי וניתן לצטט ממנו תכנים לוויקיפדיה בכפוף לתנאי הרישיון. יום טוב, ליאור पॣ • כ"ו באלול ה'תשע"ט • 09:02, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

אחליף תבנית. תודה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016[עריכת קוד מקור]

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 2 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]

ר' דף השיחה שלה למקורות. נראה שהנושא שנוי כרגע במחלוקת ואני ממליץ להסיר בינתיים את הקטע. עד המחזור הבא אמינות המידע שבמאמר תתברר. יש לציין שלפי ההערכה שמופיעה במאמרים, 70% מתאי גוף האדם הם תאי דם אדומים. גם תאים אלו הם תאים קטנים וחסרי גרעין כמו החיידקים. Tzafrir - שיחה 07:37, 2 באוקטובר 2016 (IDT)

תאי הדם האדומים מאבדים את הגרעין בבחרותם. במהלך התפתחותם, דווקא יש להם גרעין. לכן קשה להשוות אותם לחיידקים. 2.53.45.0 10:23, 6 ביולי 2017 (IDT)
נראה שזה מופיע כרגע בתבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 2 (שלמרות שמה מופיעה דווקא ב־23 בספטמבר). הדף האנגלי w:Human microbiota מציין בפתיח שלו שהאומדן המסורתי היה אכן יחס של 1:10, אבל אומדנים חדשים ומדויקים יותר הגיעו ליחס של 1:3 או אף של בערך 1:1. יש שם ארבעה מקורות. אחד לא נגיש ושלושה מסביבות שנת 2014 ומתייחסים, ככל הנראה, למחקר המדוייק יותר שהגיע לאומדן של 1:1. Tzafrir - שיחה 15:22, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
והקטע שוב פורסם היום. הפרק הרלוונטי בערך האנגלי לא השתנה מאז. Tzafrir - שיחה 22:04, 14 באוקטובר 2018 (IDT)
והקטע שוב פורסם היום. Tzafrir - שיחה 07:58, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019[עריכת קוד מקור]

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאןשיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)
מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:
Nicknames
Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins.[1] The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".[1]

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues.[2] and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.[1]


הערות שוליים
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Bergreen (1997), pp. 7–11.
  2. ^ Armstrong, 1954, pp. 27–28

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)


תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)
מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)