ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

"מעוז צור" הוא פיוט לפסח[עריכת קוד מקור]

נרות חנוכה בתקריב

אחד הפיוטים, שהכי מזוהים עם חג החנוכה, הוא מעוז צור. זאת למרות, שרק הבית החמישי שלו, שמתחיל במילים "יוונים נקבצו עלי...", עוסק בחג זה. הבית הראשון, שמכיל את המילים "חנוכת המזבח", הוא בית כללי. הוא לא עוסק במאורעות חנוכה, בין השאר משום שהוא אינו כתוב בזמן עבר. הבית השני של השיר, שמתיל במילים "רעות שבעה נפשי", עוסק ביציאת מצרים. הבית השלישי עוסק בגלות בבל ובשיבת ציון, והבית הרביעי עוסק בנס פורים. יתרה מזאת, מקור הביטוי "מעוז צור ישועתי" הוא כנראה בפיוט שחר קמתי להודות, שנכתב לימי הסליחות.

אומרים ישנה - שיחה 21:35, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

כמוכן: לפי הערך על השיר, מקור השם „מעוז צור ישועתי״ הוא כנראה בפיוט לימי הסליחות. Tzafrir - שיחה 22:59, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
תודה. הוספתי את המידע. 2.53.181.244 14:36, 17 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

הלהקה[עריכת קוד מקור]

פורטרט גידי גוב שר בגיל האמידה

הלהקה הוא סרט קולנוע ישראלי מצליח, שיצא לאקרנים בשנת 1978, בכיכובו של גידי גוב (בתמונה), בתפקיד זמר חדש בלהקה צבאית. המנהל המוזיקלי של הפקת הסרט היה המלחין והמעבד יאיר רוזנבלום. עלילת הסרט נסובה סביב סכסוך ומרד בלהקה, בעקבות חילוקי דעות על שירת קטעי סולו בפזמונים. הסרט מבוסס על אירועים אמתיים, ובהם "המרד הגדול", שהתחולל בלהקת הנח"ל, ב-1971, בעת שרוזנבלום, שהיה מנהלה המוזיקלי, ניסה לתת קטע סולו לזמר חדש בה - לגידי גוב.

אומרים ישנה - שיחה 19:26, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

מקריאת הקטע אפשר להבין שהסרט מחמיא לבן דמותו של רוזנבלום. כמוכן הסרט מתעד את תקופת השיא של הלהקות הצבאיות, אך הופק בערך מתי שרפול פירק אותן. Tzafrir - שיחה 22:52, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הסרט לא מחמיא לרוזנבלום. טוביה צפיר משחק אותו באופן נלעג2.53.181.244 14:38, 17 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
לדעתי זה גם די ידוע, וגם לא עם מספיק פואנטה. חמויישֶה - שיחה 09:03, 20 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

קהל שבוי[עריכת קוד מקור]

רחוב הכפר לאחר עבודות השיפוץ

בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של "חברת בית הספר הגאלית", מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.

אומרים ישנה - שיחה 18:46, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

  • לא מתאים, לדעתי, ומכמה וכמה סיבות. גולת הכותרת:"התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי" (התביעה בדרך) shoshie8שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב • 19:29, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
    לא נראה לי שמישהו, שמת במאה ה-19 יתבע אותנו. אולי המשפט הזה לא מוצלח. אבל אפשר לשפר אותו. חוץ מזה, הוא הועתק מהערך. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
יתכן שיש קרובי משפחה. בכל אופן, בויקי האנגלית לא כתוב "נאלצו לסבול". אכן כתוב שם שהתייר תיאר טקסים בכנסיה בשבתות! האם זה אמין? לטעמי, מוטב להשאיר את פרסום "הידעת?" המשמיץ הזה לויקיפדיה האנגלית, לפי שיקול דעתם shoshie8שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב • 08:41, 13 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
בסדר. אז הנין של הנין מוזמן לתבוע אותי לדיבה. רק שהוצאת דיבה אפשר לתבוע רק על דברים שנאמרו על אדם, בעודו בחיים. אומרים ישנה - שיחה 19:27, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הוא שיעמם את תושבי האי במשך עשרות שנים. ועכשיו הוא צריך לשעמם אותנו עוד עשרות שנים? Tzafrir - שיחה 23:00, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

על חורים עתיקים בשיניים פרה-היסטוריות[עריכת קוד מקור]

שן טיפוסית

בשרידים אנושיים שנתגלו בשנים האחרונות, נמצאה תגלית מעניינת: בשיניהם של בני האנוש הקדומים, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, נמצאו חורים. החורים, וחיידקי הפה הגורמים לאותם חורים, אינם תופעה מודרנית. הם הופיעו כבר אצל אבותינו הקדומים, גם אם בשכיחות נמוכה. במהלך פירוקו של חד-סוכר, מייצרים חיידקי הפה תוצרי לוואי חומציים – בעיקר חומצה לקטית – המאכלים את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. הסוכרוז והממתקים שאותם אנו צורכים בעקבות המהפכה התעשייתית, החמירו בצורה ניכרת את יצירת החורים בשיניים, אך גם בשיניהם של אנשי המערות היו חורים: בירקות שורש, באגוזים ובדגנים, שאותם הם צרכו, ישנן פחמימות. אנזימי הרוק פירקו את הפחמימות לחד-סוכרים, וכך, נוצרו חורים גם בפיהם של אנשי המערות, כתוצאה מפירוק חד-הסוכרים.

מקור מרכזי הוא סרטון של טד-אד, "What causes cavities? Mel Rosenberg". בברכה, אביתר ג'שיחה • 17:07, 23 במאי 2022 (IDT).[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. אבל ממליץ לנסות לשנות את סדר הדברים. להתחיל עם העששת בתקופה המודרנית ולסיים עם הקדמונים. (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A0D:6FC7:211:375F:4C2C:88F4:4DE0:6275 19:09, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
שן טיפוסית

חורים בשיניים הם בעיה שכיחה בתרבות המודרנית. המהפכה התעשייתית אפשרה הפקה המונית ומתועשת של דו וחד-סוכרים, וצריכת סוכרים אלו במוצרי המזון, גרמה לָחורים. חיידקי הפה המפרקים את החד-סוכרים שבפה, מייצרים במהלך הפירוק תוצרי לוואי חומציים – ובעיקר חומצה לקטית – שעלולים לאכל את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. איכול חלקי השן הוא היוצר את החור, וכשחור זה מגיע אל העצבים, חשים גם את הכאב הטיפוסי. מכל זה היה ניתן לחשוב כי בשיניהם של אנשי המערות לא אמורים להימצא חורים: חיידקי הפה מפרקים רק חד-סוכרים, ואילו תזונתם של אנשי המערות הייתה מבוססת על צריכת שומן וחלבון מן החי, ועל צריכת רב-סוכרים הקיימים בירקות שורש, באגוזים ובדגנים. אלא, שבשיניהם של בני אנוש, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, דווקא נמצאו חורים, גם אם מעטים. ההסבר שניתן לתופעה היה, כי אנזימי הרוק שבפה, פירקו את רב-הסוכרים לחד-סוכרים. חד-סוכרים שאותם פירקו החיידקים.

איך זה עכשיו? אביתר ג'שיחה • 16:40, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:20A:E287:14DE:5A35:5560:9F4E 20:21, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

איך ארגון משטרה נולד? נוסח ב׳[עריכת קוד מקור]

תמונת תקריב שחורה לבנה של ג'ון אדגר הובר, בסביבות גיל 50.

בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.

2A0D:6FC7:33F:2D79:6132:E666:4491:95F4 08:26, 14 במאי 2022 (IDT) (משתמש:אומרים ישנה מחוץ לחשבון)[תגובה]

הסגן של היטלר צנח למען השלום[עריכת קוד מקור]

Goring&Hess.gif
רודולף הס, רייכסלייטר במפלגה הנאצית, כיהן כמזכירו האישי של אדולף היטלר, סגן הפיהרר, וממלא מקומו אחרי הרמן גרינג. לקראת הפלישה לברית המועצות, הס חשש ממלחמה בשתי חזיתות, ולכן ביקש להשכין שלום בין גרמניה לבריטניה. הוא יזם "טיסת שלום" לסקוטלנד, כדי לפגוש את מכרו הדוכס מהמילטון, ולהציע לו לתווך בשיחות השלום. בקרבת בית הדוכס, הס נטש את המטוס וצנח על אדמת סקטולנד. הוא נתפס על ידי הרשויות הבריטיות ונלקח לחקירה. היטלר הכריז על הס כמטורף ונידה אותו מהמפלגה. בכלא הבריטי, מצבו הנפשי של הס הדרדר. ב־1945 שב לגרמניה כדי להישפט במשפטי נירנברג (בסרטון), שם טען כי הוא לקה באמנזיה. במשפט הס דבק בתמיכתו בהיטלר ובפתרון הסופי. הס נידון למאסר עולם בכלא שפנדאו. בין השנים 19661987 היה האסיר היחיד בבניין, עד שהתאבד בתלייה בתאו בגיל 93.

מתבסס על הערך. בר 👻 שיחה 16:18, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

יש לסיים את הקטע במילים "ונידה אותו מהמפלגה". כל מה שכתוב אחריהן, אמנם נכון, אבל סוטה מהנושא של הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

איש השנה של טיים הוא... אתה![עריכת קוד מקור]

ויקיפטאן, דמות קמע של ויקיפדיה, מצביעה על הקורא
"אתה" (באנגלית: You) היה איש השנה של מגזין טיים בשנת 2006. הרעיון מאחורי הבחירה היה לציין את מיליוני האנשים שתורמים באופן אנונימי תוכן גולשים שנוצר על ידם לאתרי אינטרנט כגון יוטיוב, מייספייס, פייסבוק, ויקיפדיה ואתרי ויקי אחרים, ושלל אתרי אינטרנט נוספים שמכילים תוכן שנוצר על ידי גולשים.

הבחירה ב"אתה" לא הייתה הפעם הראשונה שתואר "איש השנה" לא ניתן לאדם ספציפי אלא לקבוצה, רעיון מופשט או חפץ (למשל, המחשב האישי היה "מכונת השנה" לשנת 1982, וכדור הארץ היה כוכב הלכת של השנה בשנת 1988), אך ההחלטה לבחור ב"אתה" גררה איתה ביקורת, בין השאר בשל קיומם של מועמדים בולטים יותר לאיש השנה ב-2006, כמו הוגו צ'אווס ומחמוד אחמדינז'אד, ותחושה שהבחירה הייתה גימיקית מדי. למרות הביקורת, נתוני המכירות של גיליון זה של המגזין היו מוצלחים למדי.

מבוסס על הערך שכתבתי היום בנושא הזה, ופחות או יותר מועתק ישירות מהפתיח שלו. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:14, 29 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:338:D363:8C0D:BB97:5E60:1164 14:07, 30 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol oppose vote.svg נגד. הרבה פעמים הבחירה גוררת ביקורת כזו או אחרת. יש המון מקרים בהם לא נבחר אדם ספציפי (למשל אשה, בשנת 1975). כך שאני לא מוצא משהו מיוחד בקטע אודות הבחירה הזו. חמויישֶה - שיחה 10:30, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

חלודה נגד חלודה[עריכת קוד מקור]

פחית אלומיניום

אחד היתרונות הטכנולוגיים של השימוש באלומיניום, על פני מתכות רבות אחרות, הוא שהאלומיניום אינו מתקלקל בתהליך של החלדה. התפישה השגויה המקובלת בנושא היא, שהאלומיניום אינו נחלד כלל. למעשה, האמת הפוכה. האלומיניום נחלד כהרף עין עם חשיפתו לאוויר, כך שכל שטח הפנים שלו מתכסה מיד בשכבה דקה של תחמוצת (חֲלֻדַּת) אלומיניום. תחמוצת זו מקנה לו את צבעו העמום (בניגוד, למשל, לזוהר המתכתי של פלדת האל-חלד), ומגינה עליו מהמשך תהליך ההחלדה.

אומרים ישנה - שיחה 12:25, 27 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

אין עשן בלי אש, אך יש אש ללא עשן[עריכת קוד מקור]

בישול באמצעות הבערת גז בישול

כשאופים פיתה בטאבון או על גבי סאג', וכשצולים בשר במנגל של פחם עץ או במדורה, הבעירה משחררת עשן רב. לעומת זאת, בבישול בכיריים המבוססות על גז בישול, בעירת הגז לא משחררת עשן כלל. הסיבה להבדל נעוצה בהבדל בין חומרי הבעירה: חומר הבעירה בכיריים – גז הבישול, בוער באופן מלא, כך שתוצרי הבעירה שלו יהיו אדי מים ופחמן דו-חמצני בלבד. תוצרים אלו הם גזים חסרי צבע, כך שלא ייראה שום עשן. לעומת זאת, חומרי הבעירה במנגל הגחלים, במדורה הפתוחה, או במדורות שבטאבון או בסאג', בוערים באופן חלקי, ומשחררים נוסף על אדי המים והפחמן הדו-חמצני, גם חלקיקי אפר, פיח וטיפות מים, היוצרים יחד קולואיד של נוזלים ומוצקים המעורבים בַּגז. קולואיד זה הוא העשן.

מבוסס על התשובה בהכה את המומחה. חושב שזה זוקק עוד דיוק וניסוח. תודה, אביתר ג'שיחה • 16:54, 25 באפריל 2022 (IDT).[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 23:32, 26 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

מתוך משתמש:Yair BN/רשימה של תפיסות שגויות נפוצות[עריכת קוד מקור]

מספר גזרים מוכנים לאכילה על משטח חיתוך.

בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הויטמין בטא-קרוטן המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה מעבר ליכולות הרגילות של אנשים המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A.[1] מקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים.[2]

Yair BN - שיחה 10:24, 20 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעדאומרים ישנה - שיחה 11:37, 20 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
תודה, ותודה על תיקון הניסוח. הורדתי פסיקים לא נחוצים ותיקנתי שתי שגיאות קטנות. Yair BN - שיחה 17:18, 22 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד ארז האורזשיחה 20:48, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. אולי 9 שנים אחרי שההצעה עלתה לראשונה, עכשיו היא תתקבל. חמויישֶה - שיחה 11:16, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מתוך פורטל אמנות[עריכת קוד מקור]

La lecture

פבלו פיקאסו נחשב כיום לאחד מחשובי הציירים של העת החדשה. כל מוזיאון אמנות גאה לתלות את ציוריו. אולם בשנת 1947, פיקאסו קיבל רשות לתלות מעבודותיו ב"גלריה הגדולה" שבמוזיאון הלובר, בתנאים מגבילים ביותר. רשות זו ניתנה לו רק ליום בודד - יום שלישי, בו המוזיאון סגור, ובהתניה כי עבודותיו יוסרו עד לפתיחתו מחדש של המוזיאון ביום שלמחרת.

אומרים ישנה - שיחה 15:59, 19 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

Symbol oppose vote.svg נגד לא כזה מלהיב. ארז האורזשיחה 20:49, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כנ"ל. קחו כל אומן מצליח מאד, ותוכלו למצוא נקודה בזמן שבה עוד לא הצליח. גם הגדולים ביותר בתחומם. יש סיפורים כאלו כמו חול: הביטלס לא הוחתמו. קווין ניגנו כמופע חימום ללהקת הצ'רצ'ילים. ג'ורדן לא התקבל לנבחרת התיכון. חמויישֶה - שיחה 11:39, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
פיקאסו כבר היה מאוד מפורסם באותו שלב. הקטע צריך להבהיר למה הלובר לא הסכים לתלות את יצירותיו באותו השלב. הערך שלנו על פיקאסו לא מזכיר את הסיפור. על סמך מה הקטע? Tzafrir - שיחה 23:18, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

דגים שנודדים כמו ציפורים[עריכת קוד מקור]

אלתיות קופצות מעל מפל

בניגוד לרוב המוחץ של מיני הדגים, כל פרט מדגי האלתית (סלמון) חי גם במים מליחים וגם במים מתוקים. בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצים באגמים או נהרות, נודדים בנהר לים ושבים להתרבות בדיוק במקום בו בקעו מהביצים. הדרך שבה מנווטים דגי האלתית את דרכם זו עדיין לא התבררה. במהלך מסעם חזרה, הם יכולים לשחות 1,400 ק"מ נגד זרמים חזקים, במעלה הנהרות, לזנק במפלים שוצפים (בתמונה) בגובה ארבעה מטרים ולהעפיל לגובה של יותר משני קילומטר מעל גובה פני הים. ברוב מיני האלתית, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, ישנם זני אילתית בהם כמחצית הפרטים שורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה. בזנים אלה יש פרטים, המסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי חיים כאלו.

אומרים ישנה - שיחה 13:55, 17 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

שפם - איחוד שני קטעים מפורטל רוק[עריכת קוד מקור]

פסל ברונזה ענק של מרקרוקי, במונטרה, שווייץ, מצולם מכיוון חוף האגם אל הרחוב.

אחת מלהקות הרוק, בעלות המוזיקה המגוונת ביותר במאה ה-20, הייתה להקת קווין. רבים מלהיטיה, שהפכו נכסי צאן ברזל של מוזיקת הרוק העולמית, הכילו חידושים, שלמעריצים ולמבקרים לקח זמן להתרגל אליהם. אם כי לא רק לחידושים המוזיקליים של הלהקה לקח לקהל זמן להתרגל. בתחילת שנות ה-80, כשהלהקה כבר הייתה ותיקה ומוכרת מאוד בעולם, גידל סולן הלהקה, פרדי מרקורי, שפם. כיום דמותו מוצגת במקומות רבים עם שפם זה (למשל בפסלו הענק, במונטה, שבשווייץ (בתמונה)). אולם בזמנו, מעריצים רבים שלחו למרקורי סכיני גילוח בדואר, ובהשלכה ישירה אל במות ההופעות. מוזיקאי אחר שהוציא חומר מגוון היה ניל יאנג. בשנות השמונים הוא נתבע על ידי חברת התקליטים "גפן", שהוציאה לאור את אלבומיו, על כך שלטענתה הוא יצר מוזיקה שאינה מייצגת אותו. זאת לאחר שהפיץ מוזיקה אלקטרונית וברוקבילי.

אומרים ישנה - שיחה 22:10, 15 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

האיחוד נראה לי מלאכותי. Tzafrir - שיחה 11:30, 17 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
האם בלא האיחוד, את הקטע עם השפם, יש טעם להכניס לעמוד הראשי? 87.69.6.4 11:34, 17 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
אכן אין קשר בין שני החלקים. החלק הראשון לא תופס כקטע הידעת, אלא כקוריוז חביב. אפילו הקישור בין המוזיקה המגוונת לגידול שפם הוא מאולץ. חמויישֶה - שיחה 11:51, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

גבול זה לא מושג כל כך מגביל[עריכת קוד מקור]

נהר הירדן

הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן (בתמונה). אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. הגדר אינה סימון הגבול אלא אביזר ביטחוני. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. באותו אופן, בערבה, הגבול עובר במרכז נחל הערבה, שהוא נחל אכזב. שם נבנתה גדר מערכת עשרות שנים מאוחר יותר מאשר באזור נהר הירדן. ועד שנת 2019, עיבדו החקלאי הערבה הישראלים את שדות מובלעת צופר, שהיו בבירור בשטח ממלכת ירדן.

שיפוץ קטע שהציע משתמש:שועל בשנת 2014. אומרים ישנה - שיחה 10:52, 15 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

אני חושב שזה לא ממש מדויק. הגבול שם נקבע בשלב מסוים לפי הנחל, אבל הנחל המשיך לזוז. בהמשך ישראל גם השתלטה על שטחים שלא היו אמורים להיות שייכים לה לפי המפות המנדטוריות המקוריות.
כמוכן לאורך חלק גדול מהגבול (גם מול לבנון, ונראה לי שגם מול מצרים וסוריה) הגדר עוברת במרחק מה מהגבול עצמו. Tzafrir - שיחה 11:29, 17 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתר[עריכת קוד מקור]

רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה. בצילום אנטנה דקה וקצרה עם קופסת מתכת מחוררת, המכילה ממברנה.

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
הה, הדבר היה ככה! אביתר ג'שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

עדיף לשתוק[עריכת קוד מקור]

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג'שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

לא לכל אמן יש נפש רגישה[עריכת קוד מקור]

כבר כנער, יוהאן "ג'ק" אנטרווגר סייע לבני משפחתו לגנוב חיות משק, והורשע ונאסר מספר פעמים, מסיבות מגוונות. בשנת 1976, כשהיה בגיל 26, הוא הורשע ברצח אישה. כאסיר, הוא כתב סיפורת ושירה, שנמכרה היטב במולדתו, והפך לידוען. הוא שכנע את הרשויות כי השתקם ושוחרר על תנאי בשנת 1990. להחלטה לשחררו סייע לחץ האליטה האמנותית, כולל כלת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק וחתן פרס נובל לספרות, גינטר גראס (לפני שנודע שהאחרון היה בבחרותו קצין אס אס). עם שחרורו, אנטרווגר מונה לכתב חוץ פלילי בעיתונות, וקיבל ממשטרות העולם מידע שסייע לו להיות רוצח סדרתי בין לאומי. בסופו של דבר, הוא הורשע ברציחת תשע נשים נוספות - אם כי מעריכים כי מספר קורבנותיו היה גבוה יותר.

אומרים ישנה - שיחה 20:31, 1 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

קטע טוב. כמה הערות:
  • המילה „לפשוע״ לא מסתדרת לי. זו מילה תקינה? לפי הערך הוא השתתף עם משפחתו בגנבת חיות משק. מפתה לחשוב שהם גנבו ביחד סוסים.
  • למיטב הבנתי גינתר גראס נשאר חלק מהאליטה האמנותית בגרמניה גם לאחר שהתגלה עברו באס אס (ובכל מקרה מדובר על משהו שקרה זמן רב לאחר רציחותיו של אנטוורגר). לכן ההערה לא רלוונטית לדעתי.
גרסה מתונה בהרבה של הסיפור הזה הייתה בארץ עם יצחק אברג'יל. Tzafrir - שיחה 22:04, 1 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
הסרתי את המילה "לפשוע". ולגבי גראס, ספק אם היה מצליח לשכנע, שכל סופר הוא צדיק, אחרי שהתברר, שהוא היה קצין אס אס. אומרים ישנה - שיחה 13:32, 2 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
לגבי אברג'יל, אחרי שמשפטו יסתיים, יתכן שיהיה אפשר לכתוב עליו קטע "הידעת" מוצלח מאוד. תלוי בכמה ובאילו פשעים ירשיעו אותו. אומרים ישנה - שיחה 13:44, 2 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
אין שום בעיה דקדוקית עם המילה "לפשוע" (מובן שיש בעיה מוסרית בלפשוע). פסע – לפסוע, פשע – לפשוע. יש למילה הזו אפילו דוגמאות במקרא. עיינו בעמוס ד, ד, למשל. המלבי"ם על משלי כט, כז, אומר, "כשיתרבו רשעים, בין במספר, בין באיכות בגדולה והצלחה, כן ירב פשע, כי כרובם כן יוסיפו לפשוע...", ודומה שאין ציטוט טוב מזה כדי לדבר על הפשע המאורגן בישראל ובעולם. אביתר ג'שיחה • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. מעניין. שיניתי קצת את סדר המשפטים לכרונולוגי והגיוני יותר. חמויישֶה - שיחה 13:14, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אמריקה – האיחוד הגדול[עריכת קוד מקור]

Great American Biotic Interchange examples.svg

בעבר, מצר פנמהמצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.

מקורות בערכים הרלוונטיים וכן בהרצאה של טד-אד, What happens when continents collide. קצת ארוך מדי. אנסה לקצר. בברכה, אביתר ג'שיחה • 17:36, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

הרעיון יפה. אך יש עודף פירוט בקטע הגיאולוגי. בהצלחה בתמצות. 87.69.6.4 18:17, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
קיצרתי מעט. אביתר ג'שיחה • 11:17, 3 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבת[עריכת קוד מקור]

אישה מדליקה נרות שבת בישראל, בשנת 1963

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [1] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

מהו Bx?[עריכת קוד מקור]

רסק עגבניות

על גבי אריזות של מוצרי מזון, ובארץ, בעיקר על גבי אריזות של רסק עגבניות, מודפס כיתוב, המציין את רמת ה-Bx (אנ') של המוצר. ברסק עגבניות מקובלות רמות שבין 22°Bx ל-30°Bx. יחידת המידה הזו יכולה להוות מדד לאחת משתי תכונות: כאשר מדובר בתמיסה מימית שבה מומס סוכרוז, היחידה מודדת את הריכוז המסתי של הסוכרוז בתמיסה (ולדוגמה, אם ממיסים 13 גר' של סוכרוז ב-87 גר' מים, ובסך הכול, ב-100 גר' של תמיסת סוכר, זוהי תמיסה של 13°Bx). כאשר מדובר במוצר מזון, המדד הוא הערכה מקורבת לאחוז החומר היבש (בדוגמה של רסק העגבניות ― אחוז מוצקי העגבניה) בתמיסה.

אם תהיתם אי-פעם מה זו השטות הזו שמופיעה על אריזות רסק העגבניות, אז זה זה. אביתר ג'שיחה • 19:15, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

זה נחמד למדור הידעת של פורטל מזון. אבל עבור הדף הראשי, צריך עוד איזה פאנץ' ליין מפתיע. אומרים ישנה - שיחה 07:29, 22 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בסדר. מופיע כעת בהידעת של בפורטל מזון. אביתר ג'שיחה • 12:54, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בסוגריים "13°Bx" - האם זה בגלל שזה 13%? אם התשובה היא 'כן' כדאי להבהיר את העניין. תכל'ס חידשת. בברכה בן-ימין - שיחה 14:08, 25 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]


"הילד הבוכה לא נשרף כי הוא מקולל"[עריכת קוד מקור]

אחת הגרסאות הידועות של "הילד הבוכה"

ציור "הילד הבוכה" (בתמונה), בו מופיעה דמות ילד דומע במעיל, היה נפוץ ומוכר מאוד בישראל ובעולם, בשנות ה-70 וה-80. החל משנות ה-80 התפתחו אגדות אורבניות סביב הציור, הקושרות אותו לקללות ולמאגיה. בשנת 1985 פרסם ג'ון מרפי בעיתון הבריטי, "דיילי סטאר", כי בשרפה, שפרצה בבית מגורים בדרום יורקשייר, אחד השרידים היחידים, שנותרו בלא פגע, היה תמונת "הילד הבוכה". הדיירים היו משוכנעים, שהסיבה לדליקה לא הייתה רשלנותם, אלא דווקא התמונה ה"מקוללת". הצהובון "סאן" אימץ את הסיפור, ופרסם כתבת שער בה ציטוטי כבאים, לפיהם היו 50 מקרים דומים. הכבאים האמינו כי התמונה מקוללת, וסירבו להכניסה אל בתיהם. עורך העיתון, קלווין מקנזי, אף ארגן טקס שרפה פומבית של ציורי "הילד הבוכה". מאוחר יותר, שירות כיבוי האש הודיע כי הסיבה לדליקותם הנמוכה של הציורים הייתה, ככל הנראה, סוג הקרטון עליו הדפסו.

אומרים ישנה - שיחה 14:09, 19 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

על איזה ג’ון מרפי מדובר? Tzafrir - שיחה 21:40, 19 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
על אחד שלא מופיע בדף הפירושונים, כנראה. 87.69.6.4 23:00, 19 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אולי הוא לא נשרף כי הדמעות שלו כיבו את האש? אביתר ג'שיחה • 11:52, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

אידי אמין, על קצה המזלג[עריכת קוד מקור]

קריקטורה של אידי אמין, צייר: אדמונד ואלטמן

בשנת 1971, הנהיג אידי אמין הפיכה צבאית ומשטר צבאי באוגנדה. הוא הוציא להורג בעריפת ראש קצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, האכיל אמין את עצמו ואת תניניו בהם. אמין ייסד "חוליות רצח" להעלמת תומכי השליט הקודם, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש את 60,000 האסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים באוגנדה, בטיעון שאלוהים דרש זאת ממנו, בחלומו. אמין ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק את הקשרים גם עם ישראל, הציע לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) את בניין שגרירותה, והזמין מטוס שחטפה החזית העממית לשחרור פלסטין לנחות באנטבה (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו מן המשקל. אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח. ב-1978, לאחר שרצח 100,000 עד 500,000 מאזרחיו, וכשהוא נעדר קשרים דיפלומטיים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה. ב-1979 טנזניה השתלטה על אוגנדה, והדיחה את אידי אמין.

אומרים ישנה - שיחה 22:04, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

עוד אנקדוטה מעניינת היא שכל ימי שלטונו הוא ענד כנפי צניחה שהוענק לו מצה"ל.. אבל הקטע גם ככה ארוך. נניח "הוא ענד מדליות כה רבות, ובראשן גם כנפי צניחה צה"ליות, [...]". Matankic - שיחה 00:28, 17 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
יש עוד הרבה מאוד אנקדוטות עליו. ניסיתי להתמקד רק במעשיו הבלתי שפויים, כשליט. מצד שני, אם למרות ניתוק היחסים עם ישראל, על כנפי הצניחה הוא לא ויתר...אומרים ישנה - שיחה 17:49, 17 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אהבתי את זה שהוא המליך את עצמו על סקוטלנד. הסקוטים שמעו שהוא המלך שלהם, או שהם חשבו בטעות שהמלכה שלהם היא אליזבת השנייה? אביתר ג'שיחה • 11:50, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לפי הספירה של הסקוטים היא אליזבת הראשונה! ‏עמיחישיחה 11:53, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
ארוך בערך פי 2 ממה שמקובל. חמויישֶה - שיחה 13:57, 27 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
ראה גרסה מקוצרת קצת למטה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:55, 28 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הייתי מוותר על "אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח". לא ברור לי על מה נסמכת האבחנה הזאת, מה גם שמיותר להוסיף השערות בקטע שהוא גם כך ארוך למדי. בר 👻 שיחה 18:23, 27 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
באמת אין לזה מקור בערך העברי, ובערך האנגלי זה לא מופיע, למרות שהערך האנגלי הוא ערך מומלץ. אומרים ישנה - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
מצאתי לזה סימוכין באינטרנט. אבל גם בהם כתוב שזו הערכה, ולא כתוב מי בדיוק העריך. עבור הערך העברי זה יספיק - לפחות מבחינתי. השאלה היא אם זה יספיק לקטע הידעת. אומרים ישנה - שיחה 12:31, 28 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
נוסח מקוצר
קריקטורה של אידי אמין, צייר: אדמונד ואלטמן

בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוהים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.

אומרים ישנה - שיחה 17:31, 27 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסת[עריכת קוד מקור]

זאב טסמני

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסוניםדמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

הנושא בסדר גמור. אני Symbol support vote.svg בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אולי כך?
זאב טסמני

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

Symbol question.svg מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני Symbol support vote.svg בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

משהו משובש מאוד באנושות[עריכת קוד מקור]

כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

הגן "7SL RNA" הוא חלק מה-DNA, המהווה את החומר התורשתי. גן זה נפוץ בחלק נכבד מאוד מהיצורים החיים בעולם. גן זה מקודד לרכיב מתוך מערכת מעבר האותות הכימיים בתאים. הרכיב הוא מולקולת RNA קטליטי (RNA שמזרז פעולות כימיות) בעלת שלושה אתרי פעילות כימית. אחד האתרים נקרא Alu, ותפקידו לקשור מולקולת ATP עתירת אנרגיה, שפירוקה מתדלק את הפעילות הכימית, בשני האתרים האחרים. אם, כתוצאה ממוטציה, מתקלקל הגן "7SL RNA", באופן בו נותר רק הקידוד לאתר ה-Alu, פעולתו היחידה של הרכיב תהייה בזבוז אנרגיה. ואכן, לפני 65 מיליון שנים התרחשה כזו מוטציה אצל אחד מאבותיו הקדמונים של האדם. אנזים בשם רוורס טרנסקריפטאז גרם להופעה של הקידוד ל-Alu במקום מקרי ברצף ה-DNA, לצד גן ה-"7SL RNA" התקין. התקלה הזו חזרה על עצמה שוב ושוב במהלך הדורות, וכיום רצפים מיותרים אלו מהווים כ-10% מהחומר התורשתי האנושי.

אומרים ישנה - שיחה 20:48, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

זה ממש מוזר. אין לחץ אבולוציוני שתורם להסרת קטעים כאלו או לפחות שיבושם? או שבזבוז האנרגיה לא גדול במיוחד? Tzafrir - שיחה 09:09, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
כנראה שהלחץ לא מספיק גדול. 87.69.6.4 10:31, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הערך האנגלי לא מזכיר ATP‏. Tzafrir - שיחה 11:46, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אז מה אם הערך האנגלי לא מזכיר ATP. אומרים ישנה - שיחה 16:54, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
למה הכוונה ב„פעילותו היחידה של הרכיב תהיה בזבוז אנרגיה״? Tzafrir - שיחה 16:57, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
את זה, גם אני לא מאה אחוז הבנתי. יש שתי אפשרויות. או שהוא סתם תופס מולקולות עתירות אנרגיה, ולא משחרר אותן, או שהוא ממש מפרק אותן סתם, בזו אחר זו, והאנרגיה בהן מתבזבזת לריק. אומרים ישנה - שיחה 17:19, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
מה זה בדיוק הוא? חלבון שנוצר מביטוי של הגן? אם הבנתי נכון את הערך הערך האנגלי, הם לא מבוטאים לחלבונים אבל יש להם השפעה על ביטוי לחלבונים מגנים בסביבתם. יש לי הרגשה שהערך העברי והאנגלי לא ממש מסכימים. Tzafrir - שיחה 17:56, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אין כאן חלבונים. זה RNA קטליטי. לא חלבון. חלבונים יש ברוב המקרים האחרים. לא פה. אומרים ישנה - שיחה 18:58, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
טוב. אני גם לא מצליח למצוא קשר כזה במאמרים... סביר שמי שכתב על הקשר בין הALU לATP בויקיפדיה העברית לא לגמרי הבין או לא לגמרי הסביר. כעת נראה לי, שהפירוש הוא, שעצם התיעתוק של רצף הALU מהDNA, שוב ושוב, למקטע RNA שאינו מועיל, הוא זה שגורם לבזבוז אנרגיה. אבל לפני שאקפוץ על הפירוש הזה בזרועות פתוחות, אברר עוד קצת. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
מתברר, שיצירת RNA דורשת לא מעט אנרגיה מהתא. אבל בכלל לא בטוח שנוצר הרבה RNA של ALU בתאים. אסיר מהקטע את כל עניין האנרגיה. אומרים ישנה - שיחה 21:58, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
התמקדות
כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

הגן "7SL RNA" הוא חלק מה-DNA, המהווה את החומר התורשתי. גן זה נפוץ בחלק נכבד מאוד מהיצורים החיים בעולם. גן זה מקודד לרכיב מתוך מערכת מעבר האותות הכימיים בתאים. הרכיב הוא מולקולת RNA קטליטי (RNA שמזרז פעולות כימיות) בעלת שלושה אזורים. אחד האזורים נקרא Alu. אם, כתוצאה ממוטציה, מתקלקל הגן "7SL RNA", באופן בו נותר רק הקידוד לאזור ה-Alu, פעולתו היחידה של הרכיב תהייה בזבוז האנרגיה הדרושה לייצירתו, אם בכלל הוא ייוצר. ואכן, לפני 65 מיליון שנים התרחשה כזו מוטציה אצל אחד מאבותיו הקדמונים של האדם. אנזים בשם רוורס טרנסקריפטאז גרם להופעה של הקידוד ל-Alu במקום מקרי ברצף ה-DNA, לצד גן ה-"7SL RNA" התקין. התקלה הזו חזרה על עצמה שוב ושוב במהלך הדורות, וכיום רצפים מיותרים אלו מהווים כ-10% מהחומר התורשתי האנושי.

אומרים ישנה - שיחה 22:03, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

קצת קשה לי עם המילה 'מיותרים'. איך קובעים דבר כזה? מיותר למי? אולי בכל זאת יש איזשהי 'תועלת' גם אם היא משחקת לרעתנו. לי אין מספיק ידע בנושא הזה ומאמין שלקוראים מזדמנים בכלל יהיה להם קשה, אבל גם אי אפשר לפשט כל דבר :) Matankic - שיחה 22:51, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
בכל אופן הקטע חידש לי ואני Symbol support vote.svg בעד Matankic - שיחה 23:07, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
כמו שקובעים שעוד דברים בגוף מיותרים. המעי העוור מיותר בבני אדם, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:40, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
קטעי גנים שאינם בשימוש חשופים למוטציות, כי אין שום משמעות לשיבושם. אם קטעים כאלו השתמרו לאורך מליוני שנים, ככל הנראה שיש להם שימוש. Tzafrir - שיחה 16:03, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
זו ההגות שלך. אנשי המדע קובעים שהם חסרי שימוש. אומרים ישנה - שיחה 17:00, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לא מדובר על ההגות שלי. מדובר על הבדל בין הערך העברי, שלפיו מדובר במקטעים טפיליים שלא נמצאה להם משמעות תורשתית, לערך האנגלי שלפיו Alu elements were thought to be selfish or parasitic DNA (בפתיח) ו־Alu elements are responsible for regulation of tissue-specific genes. They are also involved in the transcription of nearby genes and can sometimes change the way a gene is expressed.
נראה לי שצריך להוריד את המילה „מיותרים״ מהקטע. Tzafrir - שיחה 05:13, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
זקנה זה דבר מיותר? אם אף יצור חי בעולם לא היה מת זה היה דבר טוב? טוב ורע, מיותר ונחוץ זה משהו סובייקטיבי. שוב, אין לי ידע בנושא הזה, אבל כן הספקתי ללמוד שהטבע תמיד שואף להגיע לאיזון. ואם תכונה מסוימת נשמרת במשך מליוני שנים, כנראה שהיא נחוצה. אולי למשהו אחר, גם לא בהכרח לתועלת של אותו הפרט כאינדיבידואל. בגלל זה אני חושב ש"מיותר" ו"תקלה" הן מילים נחרצות מידי בהקשר הזה. Matankic - שיחה 16:48, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
בסדר. אז כשהרוורס טרסקריפטז מעתיק את הALU לתוך גן אחר, וגורם להמופיליה או לסרטן השד, זו לא בהכרח תקלה. זה נפלא. הALU והאפיניות הגבוהה שלו לרוורס טרנסקיפטז אינם מיותרים. הם נותנים לנו את השירות הנפלא של בזבוז אנרגיה ושל סיכון במוטציות, הגורמות למחלות. זה סתם סובייקטיבי לומר שלשרוד זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:04, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לא מכיר חלק מהמונחים שהשתמשת כאן, אבל מניח שחקרת את הנושא ושהוא מגובה במקורות מדעיים. בכל זאת, לא מתפקידינו כעורכים לקבוע מה נכון, אלא לשקף את הקונצנזוס של הקהילה המדעית. וגם אני מעריך את הישירות שלך בתגובות 👍. Matankic - שיחה 17:54, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני חושב שהקטע דורש ידע מעמיק בביולוגיה ולא מתאים להצגה בעמוד הראשי גילגמש שיחה 07:13, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
מסכים מאד עם גילגמש. Symbol oppose vote.svg נגד. חמויישֶה - שיחה 11:08, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

מה יונקים ימיים שותים?[עריכת קוד מקור]

אריה ים

יונקים ימיים אשר חיים באוקיינוסים או בסביבתם, כגון אריות ים (בתמונה), שותים מי ים רק לעיתים. בדומה ליונקים המותאמים לחיים במדבריות, יונקים ימיים מפרישים שתן המכיל כמויות קטנות של מים וריכוז גבוה מאוד של מלח, מה שמצמצם את פליטת המים מגופם. זאת הודות לתהליך דו-שלבי אשר מתבצע בכליות. בראשונה, סינון הפלזמה עם ריכוז המלחים הגבוה מהדם, ובשנית, ספיגה מחודשת של המים מהפלזמה אל הדם. עיקר הנוזלים שייונקי הים מפיקים, למעשה, מגיע מהדגים שהם צדים, להם ריכוז מלחים בדם אשר קרוב לזה שלהם. עם זאת, כלבי ים נצפו גם אוכלים שלג על מנת לצרוך ממנו מים.

קטע שחיברתי על סמך המקורות: [2][3][4]. Matankic - שיחה 14:45, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד. חתימה: אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.31.106 15:52, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הקטע מנוסח באופן שגוי. לא ברור איך בדיוק עובדות הכליות של הדולפין ואני חושב שיש פה טעות. גילגמש שיחה 22:02, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הקטע לא מתמקד בדולפינים. יש פה תמונה של דולפין, אבל כתבתי 'יונקים ימיים' שזה כולל גם ליוויתנים ועוד כל מיני. תמצתתי את מה שהיה כתוב ב-Scientific American בקישור הזה. Matankic - שיחה 22:35, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
בדקתי את הקישור. זה לא מה שכתבת כאן (ובנוסף יש גם טעות כתיב). עוד אציין שהמאמר לא מסביר מה מיוחד כל כך ביונקים ימיים. גם יונקים שאינם ימיים סופגים נוזל בחזרה בתהליך יצירת השתן. גילגמש שיחה 22:38, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
יש טעות כתיב אז מתקנים, זה מיזם שיתופי. יש טעות לוגית אז גם מתקנים. אני כן מוכן לקבל שאין הבדל מיוחד בינם לבין יונקים יבשתיים, רק שהם מוקפים כל הזמן במים מלוחים בשונה מיונקים יבשתיים. וזה מה שייחודי פה. Matankic - שיחה 22:45, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

קצת חידדתי. Matankic - שיחה 23:39, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

פלזמה היא נוזל הדם. דם מגיע לכליות - עובר פעם אחת דרך הפילטר ורב הנוזל עובר לתוך הכליות. כדי שלא נשאר בלי נוזל בדם ונמות רוב המים נספגים בחזרה מהשתן שנוצר בחזרה לדם (או לפלזמה כאן זה מונח שקול). ככה עובדות הכליות בגוף האדם (ולא מה שכתבת). מכאן שאין הבדל בין מה שמופיע במאמר שקישרת למה שיש בגוף האדם. כדי שיהיה קטע הידעת טוב צריך להיות איזשהו פאנץ'. יתכן שיונקים ימיים מרכזים את השתן טוב יותר ויתכן שיש מגנון נוסף. אני לא בקיא בביולוגיה ימית אז לא אתקן. באשר לתיקונים שהצעת שאבצע - לרב, אני מסתק בביקורת עמיתים ולא מתערב בתוכן הקטע. גילגמש שיחה 02:44, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אפשר להיכנס פחות לפרטים טכניים. אפשר לכתוב, פשוט, שהשתן של היונקים הימיים מכיל יותר מומסים ופחות מים, בהשוואה ליונקים יבשתיים. לא להסביר איך זה קורה, מבחינה טכנית. 2.53.29.144 09:44, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

ניסוח משופר[עריכת קוד מקור]

אריה ים

הים הפתוח הוא סביבת מחיה דלה במי שתיה, כמו המדבר. לכן, כדי לשרוד בכזו סביבה, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים.

2.53.29.144 10:13, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

יותר כללי, נחמד. Matankic - שיחה 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

מחקתי את הקודם, הוספתי על בלוטות מלח. Matankic - שיחה 16:31, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

הסר את התוספת על הצבים והעופות. קטע "הידעת" אמור להיות קצר וקולע. לא כל מה שנכון אמור להופיע בו. צריכה להיות לו פואנטה. כמו לבדיחה. אומרים ישנה - שיחה 17:02, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
קטע נחמד. יונקים אחרים גם מזיעים. צריך לציין במפורש שדולפינים לא מזיעים? Tzafrir - שיחה 09:10, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הקוראים יודעים שדולפינים לא צריכים להזיע. אומרים ישנה - שיחה 18:20, 13 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני לא מבין למה לציין שכלבי ים ממצים מים מהשלג... שלג הוא צורה של מים. אין מה למצות פה. גם אדם מסוגל "למצות" מים מהשלג. פשוט אוכלים את זה וזהו זה. זה אולי לא נעים כי זה קר אבל חוץ מזה אין פה משהו מיוחד. גילגמש שיחה 18:04, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני בכלל לא בטוח שבריא לבן אדם לאכול שליש קילוגרם קרח בפרק הזמן הקצר בו יכול לקחת לו לשתות פחית משקה קל. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לא דיברתי על בריא לעומת לא בריא. קרח לא אוכלים, אלא מפשירים ואז שותים. אני מכיר תיאורים רבים של שימוש בשלג לשתייה או להפקת מים על ידי המסתו בחום. בכל אופן, בעיני הקטע הזה לא חד די הצורך. יש בו פוטנציאל רב ואני חושב שבסך הכל הנושא מעניין מאוד אבל הניסוח הנוכחי לא מוצא חן בעיני. גילגמש שיחה 07:19, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
זהו, שכלבי הים והגמלים הדו דבשתיים, מפשירים אותו בקיבה. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 16 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
Gilgamesh, להבנתי, העניין הוא שכלבי הים והגמלים עוד לא גילו את האש, ואין להם ידיים כדי להבעיר אש או לחמם בדרך אחרת את הקרח. לכן, הפתרון של הפשרת הקרח שיהיה ראוי לשתייה לא מתאים להם. הם פשוט אוכלים קרח, וכך מקבלים את המים שהם צריכים. לעומת זאת, האדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזו. אביתר ג'שיחה • 11:26, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אביתרג גם בן אדם לא חייב להפשיר את הקרח כדי להשתמש בו. אני מניח שיצא לך לאכול קרטיב או גלידה או מזון קפוא אחר. לכן, האמירה שבן אדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזאת שגויה. גילגמש שיחה 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אכן, יצא לי לאכול קרטיב או גלידה, אבל לפי מה שאומרים ישנה טוען, אם הייתי צריך לבסס את כל צריכת המים שלי על צריכת מים קפואים, לא הייתי מוצלח בזה כמו הגמלים הדו דבשתיים וכלבי הים, שמסוגלים לצרוך כמויות ענקיות של קרח בזמן קצר. כוס שתייה של כ-250–300 מ"ל (דהיינו, כ-250–300 גר'), אדם מסוגל לשתות תוך כחצי דקה או אולי פחות. סבורני, שכמות זהה של קרח אדם יוכל לצרוך רק בנגיסות קטנות, מה שייקח לו כחמש דקות או יותר. אביתר ג'שיחה • 11:42, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

מלחמת העצבים[עריכת קוד מקור]

תא עצב במיקרוסקופ

קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים מרקמת עצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען וצייר, ואדם מוכשר, שבנה תותח כבר בגיל 11, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים, שכיום נקראים סינפסות. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.

אומרים ישנה - שיחה 14:57, 29 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אביתר ג'שיחה • 11:09, 30 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
קטע נחמד, אבל קצת "איבדתי" אותו תוך כדי הקריאה. הייתי מציע מעט לפשט או לתמצת (אבל כמובן גם בצורה הזאת הוא בסדר). Matankic - שיחה 23:55, 30 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
אפשר למחוק את עניין התותח. 87.69.6.4 21:53, 31 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
הסרתי את עניין התותח. אומרים ישנה - שיחה 22:05, 1 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד Matankic - שיחה 22:51, 1 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני חושב שהקטע שגוי. סינפסה זה מבנה קטן מאוד ולא ראיתי אף פעם סינפסה מתחת למיקרוסקופ אור, גם לא תחת צביעת גולג'י. גם הערך האנגלי על הסינפסה מזכיר את הצורך להשתמש במיקרוסקופ אלטקרוני כדי לראות את הסינפסה: en:Synapse אני מציע לבדוק את הקטע הזה מחדש. גילגמש שיחה 22:06, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
טופל. תודה. 2.53.29.144 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

עד לפני יובל דג חרב היה כשר[עריכת קוד מקור]

Swordfish-Xiphias gladius.png

עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 התפוצץ העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. בכך נפתח פולמוס סוער שנמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.

עיבוד ועריכה מתוך דג-חרב#כשרות, בהשראת הקטע על החציל. Matankic - שיחה 10:09, 29 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 14:59, 29 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
מעניין. אני תומך בהוספת הקטע הזה. גילגמש שיחה 15:00, 29 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
GA candidate.svg בעד מותנה, מציע להחליף את המילה "התפוצץ" ועל פי ויקיפדיה:לשון#לא להגזים בשימוש במילות תואר גם המילה "סוער" אינה מתאימה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:21, 26 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אילו מילים חליפיות אתה מציע? אומרים ישנה - שיחה 11:52, 26 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אומרים ישנה, אולי למשל להחליף את "ב-1961 התפוצץ העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. בכך נפתח פולמוס סוער שנמשך כעשור," ב"בשנת 1961 נוצר פולמוס סביב העניין כאשר הרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. פולמוס זה נמשך כעשור,". איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:01, 26 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני בעד הצעת התיקון שלך, אך גם אם היא לא תמומש, עדין אצביע בעד הקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:19, 26 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:41, 1 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד ארז האורזשיחה 20:50, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

חציל, זה טוב ליהודים?[עריכת קוד מקור]

ברוח הקטע שלמטה, עוד קטע "הידעת?" העוסק (בערך) בסיווג של חציל כפרי או כירק:

חציל

כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 11:12, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 12:05, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
קצת קיצרתי את הקטע. אביתר ג'שיחה • 13:42, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
אני זוכר שקראתי בעבר (לא מוצא איפה) על הסתייגותו של הרמב"ם מאכילת חצילים. אולי זאת תיהיה תוספת ראויה לקטע? Matankic - שיחה 09:25, 29 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

האישה שהפסיקה להיות מפורסמת[עריכת קוד מקור]

תצלום אן גולון בזקנתה, משנת 2014

בשנת 1977 הוכרזה אן גולון כסופרת החיה, הכותבת בצרפתית, שתרגומי ספריה הם הנמכרים בעולם. אולם, המאבקים על זכויות היוצרים הפסיקו את הדפסת ספריה, ובמקומות רבים בהם ספרים אלה היו רבי מכר, כולל בישראל, היא נשכחה כמעט כליל. ״אן גולון״ היה שם העט בו חתמה הסופרת הצרפתייה סימון שאנז'ה על סדרת רבי המכר אנג'ליק (Angélique). חלק מהסדרה נכתב בשיתוף עם בעלה, וסבולוד סרגייביץ' גולובינוב, שחתם כ'סרז' גולון'. המוציא לאור שכנע את בני הזוג להכניס שינויים בכל ספר וספר שלהם, בטענה שהדבר ישרת את המכירות. הוא גם שינה פרטים נוספים בספרים, בלי רשות הסופרים. מאוחר יותר הוא השתמש בשינויים אלו כאמתלה לנטילת זכויות היוצרים לעצמו. בשנות שנות ה-60 הופצו חמישה סרטים על פי סדרת הספרים. הזוג גולון לא קיבל תמלוגים עבורם.

מקור: העתקה מהערך על הסופרת192.116.176.158 07:12, 8 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

מעניין מאד, אבל צריך הבהרה איך הטריק הזה הצילח לו. היום היו תובעים לו ת'תחת על הרבה פחות, ובטח שהוא לא היה מקבל תמלוגים. חמויישֶה - שיחה 18:00, 17 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
זה לא מוסבר בכזו רמת פירוט בערך, ואם איני טועה, גם לא בכזו רמת פירוט במקורות. אומרים ישנה - שיחה 18:35, 20 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
רגע, למעשה התשובה כן מופיעה בערך. אבל היא סוכמה החוצה מהקטע. המוציא לאור דאג גם לטשטש את זהות הכותבים. הוא המליץ להם להמציא שמות עט חדשים עבור סדרת הספרים הזו, בחלק מהתרגומים לחלק מהשפות, הופיע שם עט שלישי, וכתוב גם שהיו עוד טכניקות טשטוש, שלא מוסברות לעומק בערך. רק שלא היה לזה מקום בקטע הקצר. אומרים ישנה - שיחה 20:08, 21 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
קטע טוב. נדמה לי שאפילו קראתי את אחד הספרים בילדות. גילגמש שיחה 22:08, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני מאשר את הקטע. אשמח אם יכתב ערך לסדרת רבי המכר אנג'ליק. לפחות לכותר הראשי. חמויישֶה - שיחה 11:17, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

על תיקונים לשירים[עריכת קוד מקור]

נעמי שמר הוסיפה בית לשיר

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, תיקנה נעמי שמר את הבית השני בשירהּ, "ירושלים של זהב", והתאימה אותו למציאות המדינית החדשה: במקום כיכר השוק הריקה ובורות המים היבשים, באו החזרה אל הבורות ואל הכיכר, ובמקום הר הבית שאין פוקדים אותו, ייחלה שמר שנשוב לפקוד את הר הבית. יותר מאוחר חזר הבית השני לנוסחו המקורי, והתיקון נקבע כבית נוסף בשיר. בשירו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב ב-1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי". ב-1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". במקור נקראו האלבום ושיר הנושא שלו, "רוקד לכל הבנות", אלא שרשות השידור פסלה לשידור את השיר, משום שאפרים שמיר הגה את המילה "לכל" בפזמון, בכ"ף דגושה במקום בכ"ף רפויה, כפי שמורה הדקדוק. רק לאחר ששונו המילים, וממילא גם שם השיר והאלבום, ל"רוקד לקול הבנות", הותר השיר לשידור.

אנקדוטות שיכולות להיות נקודות בניסוח אחר ל"הידעת?" הנוכחי, או ביצירת קטעי "הידעת?" אחרים:
  1. זכור לי שנעמי שמר אמרה לחיילים שהתפעלו מהוספת הבית ל"ירושלים של זהב", שמה שהם עשו במלחמה יותר חשוב וראוי לציון מן התוספת שלה לשיר, "יותר קל להוסיף בית בשיר מאשר להוסיף בית בעיר". משום מה אינני מוצא את זה. יכול להיות שזו רק אגדה אורבנית?
  2. גנדי הרשה לעצמו להתערב בעוד שיר: הוא אסר על השמעת שיר לשלום בפיקוד מרכז; אריאל שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום אסר על השמעת השיר בפיקוד הדרום.
  3. המעורבות של גוף שידור מרכזי בתכני השירים המשודרים בו זה משהו שתואם את הקו החינוכי ש"רשות השידור" אמצו לעצמם אז. הפסילה של הביטלס על ידי שר החינוך בשנות ה-60 באה גם על הרקע הזה. כיום אף גוף שידור שמחשיב עצמו ליברלי, לא מעז לפסול שירים "לא נכונים" דקדוקית או "מוסרית", והרבה שירים עם טעויות מזעזעות, מופיעים חדשות לבקרים. "כמו תוֹפה של מרים" (במקום "תֻפּהּ") ו"במורד הגרון מתחלקת מועקה" (במקום "מחליקה") הן דוגמאות מצוינות.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:45, 24 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לגבי האנקדוטה הראשונה - הציטוט מופיע כאן ב-25:59 - "לשנות שיר זה הרבה יותר קל מאשר לשנות עיר". ‏עמיחישיחה 12:06, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כבר יש קטע הידעת על "רוקד לכל/קול הבנות". לפחות בפורטלים יש, אם לא באוסף הכללי. בלי קשר, החלק שעוסק ב"ירושלים של זהב" לא נראה לי מספיק מפתיח. אני מציע למקד את הקטע רק בפזמון "שייפתח/כשייפתח עלי". אומרים ישנה - שיחה 20:12, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מתוך פורטל השפה העברית, נוצר בהעתקה מהערך אפרים שמיר
אפרים שמיר

בשנת 1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". שיר הנושא, שכתב עלי מוהר, היה אחד מלהיטיו הגדולים של שמיר. במקור נקרא שיר זה "רוקד לכל הבנות", והוא נפסל לשידור מפני ששמיר הגה את המילה ״כל״ עם כף דגושה במקום כף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את שמו ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור.

אומרים ישנה - שיחה 06:35, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד. משעשע. חמויישֶה - שיחה 13:40, 19 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
העתקת חלק מההצעה מלמעלה
תמונת תקריב חסרת צבע של האלוף רחבעם זאבי במדים

בלהיטו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב בשנת 1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי".

אומרים ישנה - שיחה 06:41, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד ההצעה האחרונה. אביתר ג'שיחה • 16:32, 7 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol oppose vote.svg נגד לא סיפור מספיק מעניין. דרש שיאמרו כשיפתח במקום שיפתח. שינוי קל שבקלים. ובנוסף לא תפס. חמויישֶה - שיחה 13:38, 19 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]

מולר נגד סוויפט[עריכת קוד מקור]

טיילור סוויפט

בשנת 2013, בעיצומו של The Red Tour, סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, היא השתתפה במפגש מעריצים שאורגן על ידי רדיו KYGO, שם נכחו עשרות ממעריציה ועובדי תחנת הרדיו, שזכו להצטלם אתה. כשהגיע תורם של דייוויד מולר וחברתו דאז, שאנון מלצ'ר, הושיט מולר את ידו מתחת לחצאיתה של סוויפט ונגע לכאורה בישבנה. מיד לאחר המפגש ביניהם היא דיווחה זאת לחברי צוות האבטחה שלה. בעקבות המקרה, הוא הורחק מכל הקונצרטים העתידיים של הזמרת, ואף תחנת הרדיו פתחה בחקירה, שבסופה פוטר מולר. בספטמבר 2015 הגיש מולר כתב תביעה על הוצאת דיבה לסוויפט, ודרש ממנה פיצויים בסך שלושה מיליון דולר על פיטוריו והכתמת התדמית שלו. הנאשמת הוציאה תביעה נגדית נגד מולר בגין התקיפה המינית בסך דולר אמריקני אחד בלבד. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לפתוח במשפט נגד תוקפיהן. ב-12 באוגוסט 2017 דחה חבר המושבעים את תביעתו של מולר מחוסר ראיות. יומיים אחר כך קבעו המושבעים כי מולר נמצא אשם בתקיפה, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אחד. ההכרעה בתיק מקבלת אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד כשהיא מכוסה בתכשיטים.

תהיו עדינים, זו הפעם הראשונה שלי כאן :) נכתב לפי הערך מולר נגד סוויפט. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:02, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

א. צריך טיפה לתמצת את הפתיח. לא כל פרטי הפרטים על המיקום, הזמן, והפורום חשובים.
ב. איני מכיר את הנושא ולכן איני יודע עד כמה הקטע כן או לא מפתיע.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:26, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. ניקיתי מהפתיח את הזוטות ועכשיו זה נראה יותר טוב. המקרה זכה לסיקורים רבים מפאת מעמדה של סוויפט כאחת מהמוזיקאיות המוכרות ביותר בעולם. אני מציג את Hello513 שמכיר את הזמרת יותר טוב ממני. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:31, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
קטע נהדר, שיכול לעניין רבים. יישר כוח לברק על כתיבתו. Hello513 - שיחה 20:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
"כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה": 1. קצת מאכיל בכפית, 2. משתמע שבתביעות אחרות המצב הפוך. 5.22.128.33 17:46, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
משתמע מזה רק שלדעתה של הזמרת, בתביעות אחרות המצב הפוך. יש הבדל. מה גם שכן חשוב להסביר למה היא נמקה את סכום התביעה הנמוך, כפי שנמקה. אומרים ישנה - שיחה 18:53, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
וזו כמובן לא דעתה, וזה לא היה משתמע לולא הצמצום במילים (היא הרי מנסה לעודד תביעות), אז כבר עדיף לצמצם עוד קצת. ממילא זה מיותר, ציון הסכום הסמלי מדבר בעד עצמו. 5.22.128.33 20:14, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם זו לא דעתה, למה כתוב ״לדבריה״? 87.69.6.4 21:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כתוב "לדעתה בתביעות אחרות המצב הפוך"? לא. משתמע כך מהתקציר? כן. משתמע כך מדבריה המלאים? לא. מיותר? כן. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לי, לא משתמע כך. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תמצות
טיילור סוויפט

בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO אירגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.

אומרים ישנה - שיחה 16:59, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

למה „נגע בה לכאורה״? האם זוהי טענה ששנויה במחלוקת? Tzafrir - שיחה 18:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
צפריר, על פי הגרסה שלו הוא נגע בצלע שלה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אבל בית משפט הכריע באותה מחלוקת עובדתית. אפשר להסתמך על הקביעות העובדתיות שלו ללא ההסתייגות „לכאורה״. Tzafrir - שיחה 01:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אין לי השכלה משפטית. אבל נראה לי שצפריר צודק. אני מוחק את המילה "לכאורה" מגרסת התמצות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כנ"ל. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אז מה נסגר עם זה? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:01, 30 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בן[עריכת קוד מקור]

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

תאי זרע, הגדלה פי 3140

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית[3]."
נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y
תאי זרע, הגדלה פי 3140

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

המחבלים שאיחרו לפיגוע[עריכת קוד מקור]

החזרה לשעון החורף בישראל

ב-5 בספטמבר 1999, התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום, הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.

המקורות לכך בערך שעון הקיץ בישראל, ובאתרי ynet ופרס דרווין. אביתר ג'שיחה • 13:26, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
א. Symbol support vote.svg בעד
ב. אפשר קצת לתמצת.
ג. פרס דרווין חסר משמעות באופן כללי, ובפרט למי שממילא התאבד בכוונה.
ד. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:15, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
א. גם אני בעד.
ב. ניסיתי לתמצת. איך זה עכשיו?
ג. לא ברור שהתאבדו בכוונה. יכול להיות שהתכוונו להגיע ליעדם מעט לפני 18:30, לרדת מהרכב ולהיבלע בהמון ברחוב אחר, ולאחר הפיצוץ לחזור לבתיהם. הפיצוץ הפתיע אותם כשהיו בדרך, שעה לפני שתכננו אותו.
ד. בבקשה. אביתר ג'שיחה • 16:48, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תמצתי עוד. אגב, הורדתי את ציון שמה של ירושלם, גם בגלל שהוא מיותר, כשלעצמו, וגם בגלל שהוא לא הגיוני. נסיעה מחיפה לירושלים, כמו נסיעה מטבריה לירושלים, עורכת יותר משעה. עוד היה מיותר שם ציון השעות המפורשות, יום השבוע המפורש, והמספר המדויק של המחבלים במכוניות התופת. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אני Symbol oppose vote.svg נגד. האנקדוטה נהדרת. סיפור משעשע, ללא ספק. אבל בסופו של דבר יש לנו כאן רק סיפור נקודתי מצחיק, ללא שום דבר אנציקלופדי, מלמד, מחדש, מסקרן או מרחיב אופקים. לא אתנגד לקטע אם תהיה תמיכה נוספת. חמויישֶה - שיחה 09:47, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם רוצים להרחיב למשהו משמעותי יותר: יש מאגר של פרטי שינויי אזורי הזמן בשנים השונות. הקובץ על אסיה כולל פרטים על ישראל (חפשו Israel) ופלסטין (Palestine). מדובר על מושגים פנימיים של הקובץ (יש עוד שם פנימי בשם Zion ואחרים, השמות של אזורי זמן בפועל הם שמות של ערים). הקובץ אמנם ברובו בפורמט מאוד מוגדר, אבל רובו הוא הערות שמתעדות את השינויים. באותן שנים תאריך השינוי של שעון הקיץ בארץ השתנה משנה לשנה (לעתים בהתראה קצרה) לפי זהותו של שר הפנים התורן ושיקולים קואליציוניים אחרים. תאריך ההתחלה והסיום של שעון קיץ בארצות מוסלמיות (ונדמה לי שגם ברשות) יכול להשתנות משנה לשנה בגלל צום הרמדאן (אבל לא בדקתי מה היה התאריך באותן שנים). למעוניינים, אני רואה שם שבשנת 1999 הם עברו מהסתמכות על אזור הזמן הירדני לאזור זמן של עצמם. הירדנים שינו את התחלת שעון הקיץ לאחד ביולי(!) בגלל הרמדאן(?) אבל הפלסטינים לא שינו את תאריך ההתחלה. Tzafrir - שיחה 10:27, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם תסתכל בניסוחים הראשוניים של הקטע, הייתה התייחסות לעניין הזה מהצד הישראלי שלה: ה-5 בספטמבר 1999, היה יום ראשון כ"ד באלול, תשנ"ט. בשבת - שישה ימים לאחר מכן, היה ראש השנה, תש"ס. האשכנזים התחילו איפוא לומר סליחות במוצ"ש, והייתה לי ספקולציה שלכן, כנראה, קבע שר הפנים את העברת השעון ליום שישי יומיים קודם. כך זמן חצות הלילה שממנו מותר להתחיל לומר סליחות נהיה מוקדם יותר בשעה. שר הפנים באותה שנה היה נתן שרנסקי, אך ב-1999 שרנסקי עוד לא התערב בתחילתו ובסופו של שעון הקיץ (אלא רק ב-2000), וזמני שעון הקיץ נקבעו על פי צו של אליהו סויסה שר הפנים הקודם, שהיה אמור להיות תקף מ-1998 עד 2001. סויסה מש"ס, עשה ככל יכולתו להקדים את תחילת שעון החורף, כדי להקל על אומרי הסליחות, על הצמים ביום הכיפורים ועל מתפללי ותיקין. אמנם הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מתחילת אלול, אבל באותה שנה תחילת אלול הייתה באמצע אוגוסט, ומסתבר שלהקדים את תחילת שעון החורף לאוגוסט היה כבר מעבר ליכולותיו של סויסה. את כל הדברים האלו לא ציינתי, גם כי חלקם ספקולציות שלי, וחלקם מנפחים את הקטע עד לאין שיעור. לגבי דבריו של חמויישה, אני לא מסכים שאין בקטע "שום דבר אנציקלופדי, מחדש, מסקרן, או מרחיב אופקים". מהקטע ישנם קישורים לערכי שעון קיץ ושעון חורף, (שמהם קל להגיע גם לערך על שעון הקיץ בישראל, וממנו ללמוד על הסמטוכה שהייתה בישראל סביב המעבר חזרה לשעון החורף לפני שהתקבע החוק הקיים). שנית, מהקטע מגיעים לערך על אודות פרס דרווין, שמחכים ומסקרן בדרכו. שלישית, הקטע מאיר שוב נקודה ישנה ומאד מעניינת: בתקשורת בין בני אדם, ובמקרה הזה, בין המשלחים ומכיני הפצצות ברשות לבין המפגעים בארץ, צריך להקפיד על שפה משותפת ועל מערכת יחידות אחידה, כי אחרת (למזלנו) דברים מתפקששים. ממש כמו בחללית שהתפוצצה כי האמריקאים דיברו בגלונים והאירופאים דיברו בליטרים, כאן הפיגוע נמנע כי הפלסטינים דיברו בשעון קיץ והערבים הישראלים דיברו בשעון חורף. אביתר ג'שיחה • 11:48, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ניטפוק: סוויסה שינה את ההגדרות כבר בשנת 1997. קישור מהקובץ האמור: ftp://ftp.cs.huji.ac.il/pub/tz/announcements/ . באופן כללי באוניברסיטה העברית מתחזקים גם שעון אטומי שהוא מקור הזמן של מדינת ישראל (לפחות היה בעבר) וגם מסנכרנים את הגדרות הזמן שלנו עם העולם. Tzafrir - שיחה 12:15, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

איחוד הקטעים "החייל הנאצי המושלם" ו"נאצי ממוצא יהודי" המוצעים למטה[עריכת קוד מקור]

WernerGoldberg.jpg

אחרי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, בשנת 1940, הוציא היטלר צו גירוש לבני התערובת מדרגה ראשונה, מצבא גרמניה (צבא שכונה "וורמאכט"). בין המגורשים היה ורנר גולדברג – החייל בעל חזות ארית, שהתפרסם בכרזת הגיוס הנפוצה של הוורמאכט (בתמונה), בה הופיע הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". גם ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה (חיל האוויר), סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן של יהודי. מילך ניסה להסתיר זאת, אך גרינג והיטלר היו מודעים לכך. גרינג מנע את סילוקו, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". כבר בשנת 1935, פתח הגסטפו בחקירת מוצאו של מילך. אך זו הופסקה כי אמו של מילך הכריזה, כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. בסופו של דבר, זכה מילך בתעודת ייחוס ארי.

אומרים ישנה - שיחה 21:54, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מדינות ערב והאירוויזיון[עריכת קוד מקור]

סמליל לבנון באירוויזיון

ממלכת ירדן, אומנם מעולם לא השתתפה תחרות הזמר של האירוויזיון, אך במשך שנים רבות תאגיד הטלוויזיה שלה שידר את התחרות בשידור חי, שבשל החרם הערבי, צונזר ממנו השיר הישראלי. במהלך אירוויזיון 1978, כאשר הסתבר כי ישראל עומדת לנצח בתחרות (עם השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן), השידור הירדני נקטע ולא חודש, בטענה של תקלה טכנית. כמו כן, לאחר סיום התחרות, דיווחה העיתונות הירדנית, כי המנצחת היא בלגיה, שבמציאות הגיעה רק למקום השני. לבנון ניסתה להשתתף לראשונה בתחרות בשנת 2005. הזמרת אלין לחוד נבחרה לייצגה עם שיר בשפה הצרפתית. רשת השידור הלבנונית, האמונה על ייצוג לבנון באירוויזיון, הקימה אתר אינטרנט, שבו הופיעה רשימת כל המדינות המשתתפות, למעט ישראל. לאחר שאיגוד השידור האירופי דרש מהלבנונים להוסיף את ישראל לרשימה, הרשימה כולה הוסרה מהאתר. בעקבות זאת, דרש האיגוד ערובה לכך, שהשיר הישראלי ישודר בשידור חי, וכי ניתן יהיה להצביע עבורו בטלפון. בתגובה פרשה לבנון מהתחרות, בטענה כי החוק הלבנוני אוסר להציג את ישראל בהקשר חיובי.

אומרים ישנה - שיחה 23:03, 5 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אומרים ישנה, קטע מעניין מאוד על תחרות נפלאה קריצה. רק רוצה לדייק: השידור הירדני אכן "נקטע", ובמקומו הוקרן על המסך רקע פרחים, אך בכתוביות הסיום הוא חודש שוב. עוד משהו מעניין: תחילה, איגוד השידור האירופי הכליל את השיר הלבנוני באלבום הרשמי של אירוויזיון 2005. אולם בעקבות הפרישה, הם הסירו אותו. לו היו משתתפים בתחרות שירם היה נכלל בדיסק השני כרצועה השנייה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 18:22, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. האם אתה מציע להוסיף לקטע את העובדות האלו? פשוט, האתגר היחיד בכתיבת הקטע היה התמצות. כל השאר הוגש לי מוכן על ידי כותבי הערך ישראל באירוויזיון. אומרים ישנה - שיחה 19:09, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אפשר לנסות להוסיף לקטע את זה. פרט מעניין. בכל מקרה, אחרי שכתבתי מחדש את הערך תחרות הזמר של האירוויזיון, המטרה הבאה היא ישראל באירוויזיון. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:19, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 09:23, 7 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 19:09, 22 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד ארז האורזשיחה 20:51, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אוטיזם נרכש[עריכת קוד מקור]

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

האבחנה הושמטה מDSM-V. המשמעות של המילה „נרכש״ נראית לי מבלבלת בהקשר הזה, בפרט מכיוון שלא יודעים כלום על מנגנון הפעולה. Tzafrir - שיחה 22:21, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מנגנון או גורם? בחצי מהמקרים של תסמונת הלר, הגורם לא ידוע. בחצי השני זה מחלות זיהומיות או אוטו-אימוניות. ונכון. האבחנה הושמטה מהDSM-V. היא גם לא הייתה בDSM-III, II ו-I. היא הייתה רק בDSM-IV. ועדיין, יש אנשים עם אוטיזם נרכש. ההשמטה של האבחנה מהDSM-IV לא אומרת שאנשים אילו אינם קיימים. היא אומרת רק שהממסד לא רואה יותר סיבה להגדיר אותם כבעלי לקות שונה מזו של שאר האוטיסטים. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

על עברות שמותיהן של דמויות ספרותיות[עריכת קוד מקור]

יהושע הפרוע, הלא הוא שטרובלפטר (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות ללשון המתחדשת, העברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה, אם כדי להעצים את היותה של העברית "שפה מדוברת" שיכולה לתת ביטוי לכל תוכן ולכל שם מבלי להזדקק לשימוש בשפת המקור, אם כדי להנגיש את הבנת תכונותיהם של הגיבורים מתוך שמותיהם לקוראים דוברי העברית, ואם מכל סיבה אחרת. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927. הנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. כל הדמויות מן הספר יהושע הפרוע קיבלו בתרגומים שמות עבריים, וכך שטרובלפטר (פטר הפרוע) הפך ליהושע הפרוע או ליפתח המלוכלך, וְקספר סרבן המרק הפך לברק המפונדרק. אורה הכפולה מקורה בתרגום שמה של לוטכן, ורוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן קיבל מסיבות ברורות שם אחר, קליט יותר − עוץ לי גוץ לי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

סבורני שזוהי תופעה מעניינת. המקורות ברובם בערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה. אלישבע נמצאת כאן וכאן. כמו כן, קיימות דוגמאות רבות נוספות כמו מיקי מעוז ועריצה מדיאש בפייסבוק של האקדמיה, כאן אביתר ג'שיחה • 13:29, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אהבתי! ‏עמיחישיחה 14:37, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. אגב, האם השמפו, שייצרה הדוגמנית תמי בן עמי, נמכר בגרמניה כ"גרטל הנסלסון"? אומרים ישנה - שיחה 19:03, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
רם ויעל זה נחמד. אבל כמה שנים קודם לכן לא סתם שינו את שמו של דון קישוט לאבינועם, אלא גם העבירוהו לארץ ישראל: „אבינועם הגלילי או משיח האוויל״. Tzafrir - שיחה 22:08, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
"הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1871 בידי נחמן פרנקל תחת השם אבינועם הגלילי או משיח האוויל. כנהוג בתרגומים שנעשו בתקופה זאת לעברית, עיברת פרנקל את שמות הדמויות והעביר את התרחשות העלילה לארץ ישראל שלאחר מרד בר כוכבא." - זה כבר לא תרגום. זה סיפור בהשראת סיפור אחר. אומרים ישנה - שיחה 22:18, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 09:50, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
חשבתי אולי לקצר קצת בדוגמאות, ולהוסיף עוד התייחסות לעניין נוסף בקטע: המגמה הזו של תרגום שמות של גיבורים ספרותיים די דעך בשלב מסוים (שנות ה-80? שנות ה-90?), כנראה בגלל שהעברית כבר לא "נלחמה" על המעמד שלה, ולא הייתה צריכה להיות פעולת מיסיון כדי להנחיל אותה, מאחר שכבר רוב דוברי העברית בארץ היו דוברי עברית כשפת אם. לכן, אם ב"פו הדב" הישן, טיגר נקרא "נמיר", בחדש חזרו לקרוא לו טיגר, ו"עריצה מדיאש" של 101 דלמטים חזרה להיות קרואלה דה-ויל. נראה לי מתאים להוסיף את העניין הזה, לאו דווקא בניסוח הנ"ל. מה אתם אומרים? אביתר ג'שיחה • 16:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה טובה כמו שהיא. אני מפחד לקלקל. 2.53.156.95 17:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה ארוכה מדי. אבל אולי היא גדושה בגלל שמנסים לציין את כולם. לא צריך לציין את כולם. איך אפשר להפנות את הקוראים לעוד מידע? ערך? קטגוריה? Tzafrir - שיחה 18:08, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
בערך תרגום שיש אליו כאן קישור, מופיעות חלק מהדוגמאות. אפשר לקצץ את הדוגמאות שמופיעות בתרגום ולהשאיר רק מה שלא מופיע. אביתר ג'שיחה • 19:20, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מה דעתכם על הניסוח המקוצר הבא:

יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה בתרגום משנת 1951 את השם אורה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927, והנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

יש כאן דוגמה לכל אופני התרגום, תוכני (לוטכן=אורה), צלילי (רומיאו ויוליה=רם ויעל, אליס=עליזה) וחריזה (הנזל וגטל=עמי ותמי). אביתר ג'שיחה • 13:50, 8 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אבל את מה שהסברת בסוגריים, תחת הקטע, יש להסביר בתוכו. אומרים ישנה - שיחה 14:52, 8 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
איך זה עכשיו?

יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום משמעות, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לְחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה את שמה העברי, אורה, בתרגום משמעות. בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי ב"תרגום חריזה". עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אביתר ג'שיחה • 18:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אפשר גם כך
יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

בתקופת תחיית הלשון העברית מתרגמי ספרות עבריים רבים לא הסתפקו רק בתרגום תוכנן של יצירות. הם גם עברתו את שמות גיבוריהן. חלקם נתנו לדמויות שמות עבריים עם צליל דומה לזה שבשפת המקור. למשל, בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". אחרים שמרו רק על חריזה שהייתה קיימת במקור בין שמותיהם של שתי דמויות. לדוגמה, הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי. שיטת העברות השלישית הייתה שמירה על משמעות השמות. כך לוטכן, גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen", אורה הכפולה, קיבלה את שמה העברי, אורה (בגרמנית: לוט - אור, כן - מוספית הקטנה). עברות השמות לא נעצר בספרות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב-יפו איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' השישי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אומרים ישנה - שיחה 20:39, 9 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

קצת שיפצתי את הניסוח שלך. תוכל לראות בהשוואה לגרסה הקודמת. העריכה העיקרית שלי היא התיקון שקשור ללוטכן. לוטכן אינו אור בגרמנית. לוט זה אור (כמו light באנגלית), וְכן זה מוספית הקטנה. תרגום יותר מדויק לשמה של לוטכן היה צריך להיות אורית. אביתר ג'שיחה • 10:14, 10 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
סבבה. עכשיו צריך רק למחוק בקו את הגרסאות, שכבר לא רלוונטיות (כל גרסה, שהכותב שלה נסוג ממנה ואיש לא הגיב עליה בחיוב), ולקוות שמישהו ישים לב, לגרסאות הנותרות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:30, 10 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:36, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

דישון שדות בחומר נפץ[עריכת קוד מקור]

נוסח פורטל ביולוגיה וכימיה
פני המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N2), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O2), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O2 אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N2 חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N2, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח פורטל חוק ומשפט
פני המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

המחבל הנורווגי, אנדרס ברינג בריוויק (בתמונה), ביצע את מתקפות הדמים בנורווגיה בשנת 2011, שכללו פיצוץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, וטבח באמצעות ירי, במחנה נוער של מפלגת העבודה הנורווגית. הוא רצח 77 איש ופצע מאות נוספים. את הרובה האוטומטי, ששימש אותו לביצוע הטבח, הוא קנה באופן חוקי, כשהצהיר, שהרובה נועד לצייד, כפעילות פנאי. בשביל להשיג רישיון לאקדח, הוא החל להתאמן בקביעות במועדון ירי ספורטיבי. גם את חומר הנפץ הרב, עבור מכונית התופת, בריוויק קנה באופן חוקי לחלוטין. הרבה חומרי דשן לחקלאות יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. לכן בריוויק הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ההצעה השנייה הרבה יותר מעניינת מהראשונה (ללא מושגים בכימיה וביולוגיה). הבעיה היא שנשארנו עם קטע שבעצם סוקר את ההכנות לפיגוע בנורווגיה. אני Symbol question.svg מתלבט. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה השנייה מעניינת מאוד והרבה יותר מוצלחת. האמת היא שקראתי את הערך האנגלי על המחבל והוא מרתק. הוא חווה ילדות קשה במיוחד שבעקבותיה פיתח הפרעות נפשיות שגרמו לו להתדרדרות הזו. ההכנות לפיגוע היו יצירתיות במיוחד והוא השקיע בהן זמן רב. אני בעד. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שהקטע השני דן, נטו, בנורווגיה. בעוד מדינות חקלאים יכולים להשיג טונות של דשן ברישיון. וגם בישראל, ספורטאי ירי מעשי, מקבלים לצד רישיון אקדח הספורט, רישיון אקדח קרבי. אם כי אני לא יודע מה הנוהל בישראל לגבי נשק לצייד. אומרים ישנה - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מידע תורשתי מתומצת[עריכת קוד מקור]

הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי מקודדים לחלבונים. גם לנגיפים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של גופיף נגיף טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. נפח זה קטן בהרבה גם מנפחו של חיידק. לכן, כדי שהחומר התורשתי של הנגיף יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר של גופיף הנגיף, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל (שהוא חלבון סוכך ממוצא אבולוציוני נגיפי, שמצוי בחיידקים), מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:31, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

זה סינית. נכון, אני מפגר, וגם עברית אני לא מבין כל כך טוב, אבל זה באמת כתב חידה. חמויישֶה - שיחה 11:17, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
איזה מושג פה לא מוכר לך? גן? חלבון? תורשה? נגיף? נפח? חיידק? תא? אבולוציה? קידוד? - אלו מושגים שלדעתי, הרוב המוחץ של דוברי העברית, כן מכירים. אומרים ישנה - שיחה 18:15, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תורשה מצריכה מידע תורשתי. המידע הזה מחולק ליחידות מידע, שקרויות "גן". מרבית הגנים מקודדים לחלבונים. למשל החלבון "המוגלובין" הוא החלבון הנושא בדם את החמצן ואת הפחמן הדו חמצני. למשל החלבון מיוזין, שאחראי להתכבצות השרירים. למשל הלבון רטינל, שקולט אור בעיניים. חלבון הוא מולקולת ענק שהיא מיקרו מכונה.
גן הוא יחידת מידע. הוא מקודד בעזרת חומר, שנקרא DNA. לא נראה לי משהו פה חדש במיוחד למרבית דוברי העברית. אומרים ישנה - שיחה 18:57, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם חמויישה. זה קטע מורכב מאוד שדורש ידע מקצועי. אולי אפשר לשלב בפורטל רפואה או משהו כזה. כמו כן יש לתקן את "בכדי" ל"כדי". גילגמש שיחה 19:54, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תוקן. אומרים ישנה - שיחה 21:05, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מהמעט שהספקתי לקרוא אמש, נראה ש-GroEL הוא חלבון חיידקי המסייע בין היתר לנגיפים להדביק את הפונדקאי של החיידק (כנימות עלה למשל). הוספתי [דרוש מקור] לערך הרלוונטי בתקווה לקבלת הבהרות. בכל אופן, מבנה רביעוני הומאומרי המורכב ממספר רב של תת-יחידות זהות (או הטרומר המורכב ממספר רב של שתי תת-יחידות בלבד) שכיח מאד גם בקרב בעלי חיים וכמובן בקרב חיידקים. תעלות אשלגן למשל בנויות מארבע תת-יחידות זהות, כך שמוטציה אחת מספיקה כדי "לעדכן" בצורה אחידה את מבנה התעלה. מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי. שבת שלום, ליאור पॣ • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 15:33, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חלבוני סוכך עוזרים, קודם כול, לחלבונים אחרים של התא שמייצר אותם, לקבל מבנה מתקפד ונכון. ולגבי ההגיון שלי או שלך, הוא לא רלוונטי. טענות על הגיון בביולוגיה צריכות נימוקים משכנעים, למשל מתורת המשחקים, מהמתמטיקה, מהפיזיקה או מהכימיה והוכחות בתצפית או בניסוי. האם יש לך כאלו נימוקים עבור טענתך "מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי"? אומרים ישנה - שיחה 18:02, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ליאור צודק: מחיפוש ממושך במאמרים מדעיים ומהתייעצות עם ביוכימאי, שמכיר את התחום, ספק גדול אם מישהו מקצועי אוחז בדעה, לפיה המוצא האבולוציוני של הGroEL הוא נגיפי. נימוק תמצות המידע התורשתי מעיד, לדעת מומחים, על מוצא אבולוציוני חיידיקי. יש הרבה דוגמאות לשיטות תמצות מידע בחומר התורשתי החיידקי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נוסח ב'
הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי שלנו, מכילים מידע, שמקודד לייצור חלבונים. גם לחיידקים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של חיידק טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. לכן, כדי שהחומר התורשתי של החיידק יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר שלו, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא ייצור חלבונים קטנים יותר, שדורשים פחות מידע לשם ייצורם. שיטה אחרת היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל, שהוא חלבון סוכך חיידקי, מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:47, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. המשפט הראשון נראה לי טאוטולוגי ומטעה ככזה - חלקים גדולים מהגנום אינם מקודדים לחלבונים ולכן בהגדרה אינם גנים, אך חלק מהדנ"א הלא מקודד מעורב עמוקות בבקרת שעתוק, בבקרה שלאחר שעתוק (אנ') ובעיבוד חלבונים לאחר התרגום.
ב. כדאי להוסיף קישור למבנה רביעוני.
ג. המשפט האחרון מרמז כי קיימים חלבונים רבים בגודל דומה ל-GroEL ושהגן המקודד להם ארוך פי 14 מזה המקודד להומאומר של GroEL. אני לא מכיר מקור התומך בטענה הזו. יותר מכך, אפילו אם היפותטית היה חלבון המורכב מ-14 תת-יחידות שונות זו מזו, ניתן היה לקודד את כולן לגן אחד קצר באמצעות שחבור חליפי. אני מציע שנשווה את GroEL לחלבון אחד בגודל דומה שאין לו מבנה רביעוני והגן המקודד לו ארוך יותר. כך ניתן לקוראים עוגן ברור להיאחז בו. ליאור पॣ • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 09:35, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
לגבי סעיף א', אתה טועה. החלקים הגדולים בחומר התורשתי, שמקודדים לשום דבר או לשום דבר מזוהה, לא קרויים גנום. גנום זה רק הגנים. גן יכול לקודד לRNA, שמקודד לחלבון, לסוגי RNA שאינם מקודדים לחלבון, לאתר קשירה של דברים לDNA ואולי עוד כמה דברים. אבל מה שמקודד לשום דבר, אינו גנום. הוא DNA שאינו נושא גנום.
לגבי סעיף ב', אני לא מבין מה הקשר למבנה הרביעוני. אם אתה רוצה קטע "הידעת" שקשור למבני הרביעוני, כתוב קטע, שמשווה מיוגלובין להמוגלובין. או אולי קטע שמסביר על פעולת החלבון שהוזכר פה, בלי קשר לגן שלו.
ג' הצעות קטעי "הידעת" שעסקו בשחבור חילופי, בהזזת מסגרת ובשיטות תמצות נוספות, נדחו פה. בטח ובטח אי אפשר להסביר את כל הדברים האלו בפיסקה קצרה של קטע "הידעת" אחד. בכל מקרה, שווה לחפש חלבון באותו גודל, בלי שום שיטת תמצות, ולהשוות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
א. במידה והצדק עמך, יש לשכתב את הערך גנום (בעברית ובאנגלית לפחות) ואת הערכים האחרים שציינתי. לא אתיימר לפסוק שהצדק עמי מאחר וחלפו 14 שנה מאז הקורס שלקחתי בבקרה לאחר שעתוק של ביטוי גנים, וכבר אז לא הצטיינתי במבחן.
ב. קטע הידעת המוצע כאן עוסק במבנה רביעוני של חלבונים ולכן חסר קישור לערך הנדון. ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 17:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
סבבה, לגבי הפירוש העקום של המילה "גנום". בוויקיפדיה, גנום זה כל הגנים וגם כל מה שלא. סבבה. רק שהקטע המוצא לא מכיל את המילה "גנום". כרגע הוא מכיל רק את המילה "גנים". ולגבי המושג "מבנה רביעוני", נראה אותך מצליח לדחוף אותו לפה. הערך לא עוסק בו אלא בתמצות הגנום. אם אתה רוצה שהוא יעסוק גם בו, הכפל את אורך הקטע פי ארבעה, והסבר מהו מבנה ראשוני, שניוני, שלישוני ורביעוני. אומרים ישנה - שיחה 18:51, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
לא צריך להסביר את הכל. צריך לכתוב משהו כמו „מאותו גן מקודדים שני חלבונים שונים״ ולקשר לערך שמפרט. אבל זכור לי במעומעם שיש איזשהו מקרה אצל חיידק או נגיף שבו המשפט האמור נכון עוד יותר: אותו רצף בסיסים מקודד שני חלבונים שונים. נדמה לי שהשני מקודד עם שלשות בסיסים שבהיסט של בסיס אחד מהראשון. כלומר, לדוגמה, אם יש רצף AACGTACGTA, החלבון הראשון מקודד בשלישיות AAC GTA CGT והשני: בשלישיות ACG TAC GTA. יש באמת מקרה כזה או שזכרוני סתם מטעה אותי? Tzafrir - שיחה 23:47, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
אבל לא בזה דן הקטע. 87.69.6.4 06:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
נוסח ג' הפשטה, התחמקות מעניינים לא הכרחיים ומענה לביקורת
הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

נפח חיידק קטן בהרבה מנפח תא בגוף האדם. לכן לחיידק יש פחות מקום לחומר תורשתי מאשר לתא אנושי. אחת התוצאות של עובדה זו, היא שמידע בחומר התורשתי של החיידק, שמקודד לייצור חלבונים, הוא קצר יותר מזה שבאדם. בחיידקים יש שיטות רבות לתמצות המידע הזה. השיטה הפשוטה ביותר היא ייצור חלבונים קטנים יותר. עוד שיטה היא ייצור חלבונים, שמורכבים ממספר יחידות זהות – כך הגן, המקודד לחלבון, צריך לקודד רק לחלק מהחלבון. שיטה זו מיושמת, למשל, בחלבון GroEL (הדמיה בתמונה), שמורכב מ-14 תת-יחידות זהות. שיטה אחרת, שנקראת שחבור חליפי, מנצלת את העובדה, שקיימים חלבונים שונים, שחלקים מתוכם זהים. בשיטה זו, המידע על החלק הזהה מתוך החלבונים השונים מופיע בחומר התורשתי רק פעם אחת. שיטת תמצות נוספת, שקרויה הזזת מסגרת קריאה, מאפשרת ייצור שני חלבונים שונים לחלוטין (ותיאורטית גם שלושה חלבונים שונים לחלוטין) בעזרת פיסת מידע גנטי, באורך שמקודד לחלבון בודד.

אומרים ישנה - שיחה 11:11, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

א. תודה רבה על התייחסותך להערותיי!
ב. אם זכרוני אינו מטעני, בניסויי אבולוציה במבחנה בחיידקי אשרישיה קולי, חיידקים שנחשפו לריכוז קבוע של סוכר נתון איבדו עם הדורות את הגנים הדרושים לייצור אנזימים המפרקים סוכרים אחרים. תוצאה זו מרמזת שקצב החלוקה של חיידקים מושפע מאורך הגנום שלהם וזו אחת הסיבות שהגנום שלהם קצר.
ג. גם אם זכרוני מטעה אותי והטיעון לעיל שגוי, ההשוואה לנפח תא אנושי אינה רלוונטית מאחר והגנום האנושי אצור בגרעין התא, שנפחו קטן יותר באופן משמעותי.
ד. כמו כן, גנום אנושי צריך לקודד לכל החלבונים בכל הרקמות השונות הקיימות ברחבי הגוף האנושי, לרבות מנגוני הבקרה האחראים לביטויים ברקמה המתאימה ובנסיבות המתאימות לאורך כל חיי האדם. חיידק צריך לקודד רק את הנתונים הדרושים לתא אחד קטן.
ה. בכוונתי להיעדר מדף הדיונים הזה בתקופה הקרובה עקב מטלות אחרות. בהצלחה עם הקטע הזה! יום טוב, ליאור पॣ • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
נפח חיידק קטן יותר גם מגרעין תא אדם. חוץ מזה, הגרעין מתמחה בהכלת DNA. שאר הפונקציות של התא האנושי נמצאות בשאר התא. ולגבי שאר ההערות. הן נכונות. אבל אין להן מקום בקטע קטן... אומרים ישנה - שיחה 20:10, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
עדיין Symbol oppose vote.svg נגד, כי הקטע ביולוגי מדי ולא מובן להדיוטות. ואני חושש שגם מי שמבין את הקטע בקלות לא בהכרח מוצא אותו מעניין. חמויישֶה - שיחה 11:40, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אנטישמיות שאינה אפליית יהודים[עריכת קוד מקור]

נגיב מחפוז

ש"י עגנון הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. עובדה זו מאפילה על הישג גדול אחר, שקשור בזכייתו – נכון לשנת 2021, מתוך 118 חתני וכלות פרס נובל לספרות, הוא הראשון ואחד משני היחידים, שכתבו בשפה שמית. ב-1988 הצטרף אליו נגיב מחפוז (בתמונה), כותב הערבית. העובדה ששפה כה נפוצה, כמו הערבית, כמעט לא מיוצגת בין זוכי הפרס, אינה מקרית – יש ביניהם גם כותב מנדרינית בודד, מו יאן. לעומת זאת, חמישה מהזוכים כתבו בפולנית ושבעה מהזוכים כתבו בשוודית. שתי שפות אלו נדירות מאוד בלימודי שפה זרה, ונדירות יחסית כשפות אם, אם כי שוודית היא שפת אמם של חברי ועדת שופטי הפרס. ככלל, למעלה מתשעים אחוז מזוכי הפרס כתבו בשפות מענפים אירופאים של השפות ההודו-אירופיות, כשבערך חמישים אחוז מכלל הזוכים כתבו בגרמנית, צרפתית או אנגלית.

אומרים ישנה - שיחה 15:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

למשפט האחרון: יש לי הרגשה שצריך לסייג אותו. אני בטוח שפעם בעשור יוצא לאחד מהם לפרסם מאמר מדעי לא באנגלית. Tzafrir - שיחה 15:21, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תן דוגמה למאמר מדעי לא באנגלית, מחמישים השנים האחרונות, שזיכה מישהו בפרס נובל. אומרים ישנה - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אנגלית זו שפתם של המדענים, כפי שהייתה בעבר הגרמנית, ובעבר בעבר היוונית והלטינית. לא סביר שחוקר יפרסם מאמר בשפה מקומית, שהוא צריך לקבל עליו ביקורת עמיתים (משיקולים פרגמטיים, בניגוד לסיפורת או שירה). נקודה מעניינת, אבל אולי קצת פחות מתקשרת לשאר הקטע. Matankic - שיחה 16:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סבבה. אמחוק את המשפט. אומרים ישנה - שיחה 16:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא לגמרי נכון. יש גם פרסומים מדעיים בשפות אחרות שעוברים ביקורת עמיתים. הם הרבה פחות חשובים. אבל קיימים (אני חושב שבסין יש להם אולי משקל גדול יותר ואולי זוכת פרס נובל לרפואה בשנת 2015, לדוגמה, היא חריגה. אבל אני לא מכיר את התחום מספיק טוב). אני חושב שהמשפט הזה נכון עם הסתייגות של „כמעט״ ולדעתי הוא דווקא סיום מעניין לקטע. Tzafrir - שיחה 18:00, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הכותרת היא קליקבייט לא ראוי. מה זה בכלל "כותבי אנגלית"? צריך להפריד בין הפרס בספרות לבין הפרסים המדעיים (ומי מבין המדענים כותב שלא באנגלית). עוזי ו. - שיחה 18:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
עניין הפרסים המדעיים אכן כבר נמחק מהקטע. כותבי אנגלית, פשוטו כמשמעו. סופרים מלאומים מגוונים מאוד, כולל יהודים וערבים, שיוצרים באנגלית ולא בערבית, עברית או כל שפה אחרת. זו שפת המקור של ספריהם. ולגבי הכותרת, היא ממילא לא תמשיך עם הקטע. בכל מקרה, אתה מוזמן להציע כותרת אחרת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני Symbol support vote.svg בעד הקטע. אין משמעות לכותרת. בסופו שלדבר היא לא מופיעה בשום מקום חוץ מבארכיון הדיונים. עם זאת, אני בעד להוריד לגמרי את המשפט האחרון, בעיקר כי אני לא מבין מה הוא מוסיף אחרי כל המידע שכבר הובא, (ואפילו לא בטוח שאני מבין אותו עד הסוף - מה זה כותבי האנגלית הם בערך רבע מזוכי הפרס באוכלוסייה הכללית?). בנוסף אני בעד להוסיף אחרי המשפט שמדבר על שבעה זוכי פרס שכתבו בשוודית, שניתן להסביר את ההטייה הזאת בכך שחברי ועדת הפרס הם שוודים. חמויישֶה - שיחה 11:22, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יישמתי את המלצתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:12, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הצעת תוספת לסיום הקטע

מעבר לזאת, מחפוז הוא גם אחד אפריקאים היחידים, שזכו בפרס. 73% מהזוכים הם אזרחי מדינות, שבירתן באירופה.

אומרים ישנה - שיחה 15:26, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

בטון רומאי[עריכת קוד מקור]

Pantheon, Rome (15235769992).jpg

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[5][6], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

החייל הנאצי המושלם[עריכת קוד מקור]

WernerGoldberg.jpg

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה. אם לא מתאים להידעת, לפחות אולי יתאים ל'תמונת היום'. Matankic - שיחה 14:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 23:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. בניגוד לדעתי לגבי הצגה של זה כתמונה מומלצת, אני דווקא חושב שזה מתאים כאן. מקף־ 19:58, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. Assafn שיחה 14:51, 4 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 15:00, 30 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסים[עריכת קוד מקור]

תא הטייס של מטוס Saab 2000

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל (בתמונה), וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות, שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל, שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך ליד ימינו של הטייס הראשי יש גישה נוחה לרוב המכשור, שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [7] Face-smile.svg, חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת. Symbol support vote.svg בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הגלדיאטור היהודי[עריכת קוד מקור]

Nennig Roman Villa and Mosaics Gladiators.jpg

ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שפעל בטבריה במאה השלישית, היה לגלדיאטור בצעירותו ובטרם חזרתו בתשובה. אותה העת, ארץ ישראל נשלטה על ידי הרומאים, וקרבות גלדיאטורים נערכו תדיר באמפיתיאטראות, בערים בעלות תרבות הלניסטית, כמו קיסריה ובית ג'וברין. על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ריש לקיש, שנודע בחוסן גופו, נאלץ לתקופה למכור עצמו ל'לודאים' (גלדיאטורים בארמית תלמודית), וכי הרג וגבר על יריביו בעורמה. בין הגלדיאטורים היהודים, היו שמכרו עצמם מאונס, אך גם כאלו שרצו לנהוג כמנהגי הרומאים ולזכות בתהילה. ההלכה היהודית נחלקה בעניין הגלדיאטורים. תחילה, אסרה על השתתפות במופעי גלדיאטורים וצפייה בהם, ואף התנגדה לפדיונם של גלדיאטורים יהודים. חכמים מסוימים הציגו גישה מתונה יותר, שמאוחר יותר הפכה למקובלת, כי במקרים אחדים תתאפשר הצפייה בקרבות, למשל כדי להתיר עגינות, והיו חכמים שראו חובה בפדיון גלדיאטורים יהודים.

היה על הפיראט היהיודי. עכשיו על הגדיאטור היהודי ;) . מקורות: אנצ' העברית בערך "גלדיאטרים"; מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מחודש אוגוסט האחרון; הערך בוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

איך צפיה בקרב גלדייטורים מתיר עגינות? איך עבד עוזב את קרבות הגלדיאטורים מרצונו והופך לרב? אומרים ישנה - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שאם הוא מת, יוכלו לבשר על כך לאשתו. ואם טורפים אותו חיות, יוכלו לזהות אותו.
ריש לקיש כנראה מכר את עצמו למשך תקופה מסוימת. גם בהלכה יש דבר כזה "עבד עברי": יהודי שנזקק לכסף ולא יהיה מסוגל לממן את עצמו (או שהיה לו חוב ונמכר בעל כורחו), היה יכול "למכור את עצמו" לעבדות למשך תקופת זמן מוגבלת, שאחריה היה משתחרר (בד"כ 6 שנים).. כנראה לריש לקיש היה "סידור" דומה. כלומר הוא לא היה 'עבד' במובן של שבוי מלחמה, אלא עבד במובן של משרה. רבי יוחנן כנראה זיהה בו פוטנציאל והחזיר אותו בתשובה (וחיתן אותו עם אחותו), לא מפורט מספיק בערך.. Matankic - שיחה 23:13, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם שאלת, כנראה שזה לא עולה מן הקטע. כדאי לשקול לשנות את הניסוח. Matankic - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לימין שור![עריכת קוד מקור]

בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:46, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד, Matankic - שיחה 21:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מציע קודם שינוי ניסוח שיכלול את יום ה-H בשוודיה ובאיסלנד. מקף־ 20:02, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ניסיתי ולא הצלחתי להשחיל גם את המידע הזה באופן מפורש. זה יצא לי מסורבל מדי. לכן הסתפקתי ברמז לזה. אומרים ישנה - שיחה 22:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
GA candidate.svg בעד חלש חמויישֶה - שיחה 11:45, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

הפיראט היהודי[עריכת קוד מקור]

Rembrandt Man in Oriental Costume.jpg

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

[8]
קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מהו צבע השמש?![עריכת קוד מקור]

SDO's Multiwavelength Sun.jpg

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[