ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

תוכן עניינים

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

חיפושיות או לא להיות[עריכת קוד מקור]

מציע בהמשכים ארבעה קטעי "הידעת?" הקשורים בדרך כלשהי לחיפושיות:

מושית השבע
- הועבר לדף פורטל:בעלי חיים/הידעת?/58, על פי עצתו של 77.126.138.33;

...המשך יבוא, אביתר ג'שיחה • 15:22, 11 בדצמבר 2018 (IST)

כל זמן שההמשך עוד לא כאן, הקטע כמו שהוא צריך להיות בין קטעי "הידעת" בפורטל בעלי החיים. הוא לא מספיק חזק לדף הראשי. 77.126.138.33 17:48, 11 בדצמבר 2018 (IST)
אוקיי. אין לי בעיה שזה יעבור לשם. גם שם יש רשימת המתנה כמו פה? אביתר ג'שיחה • 18:25, 11 בדצמבר 2018 (IST)
פשוט שים את זה שם וזהו. 77.126.138.33 20:01, 11 בדצמבר 2018 (IST)
פרת משה רבנו
פרה אדומה תמימה

מושית השבע מכונה בלשון הדיבור "פרת משה רבנו". כינוי זה הוא תרגום שאילה מן היידיש שבהּ מין זה של החיפושיות נקרא "משה רבנוס קיעלע", "משה רבנוס בהמהלע" או "משה רבנוס פֿערדעלע" (בתרגום לעברית, "עגלת משה רבנו", "בהמת משה רבנו" או "סוסון משה רבנו", בהתאמה). היידיש עצמה, שאלה את שם החיפושית מלשונות עמי אירופה, שהיו שכנותיה הקרובות. בשפות אלו נקראה החיפושית על שמה של חיה כלשהי, לעיתים פרה, תוך שיוכה לקדוש או אפילו לאל. בגרמנית היא נקראה "חיפושית מרים (Marienkäfer), בצרפתית – "חיית אלוהים הטוב" (bête a bon dieu), בספרדית – "פרת אנטוניוס הקדוש" (vaca de san anton) וברומנית – "שורו של אלוהים" (boul lui dumnezeu). במעבר ליידיש "גוייר" הקדוש הנוצרי ונהיה למשה רבנו.

אביתר ג'שיחה • 10:42, 12 בדצמבר 2018 (IST)

החיפושית הלהטבי"ת
מושיות השבע

מקורו של כינוי הגנאי קוקסינל נעוץ בתרבות מועדוני הלילה העברית התל אביבית: "קוקסינל" ("Coccinelle") היה שם הבמה של ז'אקלין שארלוט דיפרנואה, דראג קווין צרפתייה, שבו היא נהגה להופיע במועדון הלילה התל אביבי, "אדריה" ("Adria"), באמצע שנות ה-60. שם במה זה, נובע במישרין משמה הצרפתי של מושית השבע, והוא גרסה של שמה המדעי, "Coccinella septempunctata". תרגום שם זה מלטינית הוא "ארגמנית (Coccinella) שבע (-septem) הנקודות (punctata-)", והוא מתאר את מראהו החיצוני של מין זה של החיפושיות, שכנפיו החופות את גבו אדומות, ונקודות בשבע נקודות. דה פרנואה שהופיעה בגלימות ארגמן נקודות בשחור, אימצה את השם, ומאז הוא מלווה בסלנג העברי גברים בעלי אופי נשי, הומוסקסואלים ונשים טרנסקסואליות.

אביתר ג'שיחה • 10:42, 12 בדצמבר 2018 (IST)

שני הקטעים האחרונים מקורם בסרטון יוטיוב של כאן, כאן. אולי ניתן לנסח אחרת את שני הקטעים, להרחיב, לצמצם, לאחד, וכדומה. אביתר ג'שיחה • 11:21, 12 בדצמבר 2018 (IST)

החיפושיות שוברות שיאים
פרוקי רגליים

המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע היא מערכת פרוקי-הרגליים, והיא כוללת למעלה מ-1,134,000 מינים שונים, יותר מכמותם של שאר מיני בעלי החיים שאינם שייכים למערכה זו. מחלקת החרקים, השייכת למערכה זו, היא המחלקה הגדולה ביותר בעולם הטבע, עם בין שישה לעשרה מיליון מינים, שמתוכם מתועדים למעלה ממיליון. בסדרת החיפושיות, השייכת למחלקת החרקים, למעלה מ-400,000 מינים. מה שהופך אותה לסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע, מבחינת כמות המינים בה. בסדרה אחרת במחלקת החרקים, סדרת הדבוראים, משפחת הנמליים שוברת שיאים: כמות הפרטים בה היא הגדולה ביותר בממלכת בעלי החיים. הביומסה הכוללת של המשפחה מהווה 10% עד 30% מן הביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות, שיעור שעולה על שיעור הביומסה של כל החולייתנים יחד.

אביתר ג'שיחה • 11:17, 12 בדצמבר 2018 (IST)

משחקי המילים של מאיר אריאל[עריכת קוד מקור]

מאיר אריאל

מאיר אריאל נטה לשלב בשיריו חידודי לשון, הומאז'ים, ציטוטים מהמקורות ופרפרזות. מגמה זו ניתן לראות גם בשמות שלושת אלבומיו הראשונים: שם אלבומו הראשון, "שירי חג ומועד ונופל", מכיל משחק מילים הנובע מהדו-משמעות שיש למילים "חג" ו"מועד". שם אלבומו השני, "...וגלוי עיניים", ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו הראשון, ויוצר יחד עִמה את הציטוט "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", מתוך במדבר, כ"ד, ט"ז. שם אלבומו השלישי, "ירוקות", ממשיך מגמה זו. "ירוקות" הוא גם כינוי 'אריאלי' לנערות צעירות ויפות, המופיעות בשירי האלבום, וגם ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו השני, ליצירת הביטוי "עיניים ירוקות". בכך רימז אריאל, כי אלבומיו השני והשלישי, ממשיכים המשך סגנוני את אלבומו הראשון.

אביתר ג'שיחה • 12:33, 11 בדצמבר 2018 (IST)

👍אהבתי, כתוב טוב ומעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:21, 11 בדצמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. אגב, נראה לי שגם למילה "נופל" יש כאן שתי משמעויות. גם נפילה חופשית וגם הרוג בקרב. אריאל עוסק באלבומיו גם בנושאים צבאיים. אז אולי זה גם קשור. ההערה שלי ממש לא חייבת להיכנס לקטע. הוא חזק בלעדיה. 77.126.138.33 17:51, 11 בדצמבר 2018 (IST)

השטן היה פעם בחור תמים[עריכת קוד מקור]

רוביק רוזנטל

בתרגום העברי של סדרת הטלוויזיה, הדרדסים, חתולו הרשע של גרגמל הרשע נקרא "חתחתול" – איחוי של המילים "חתחתים" (מהמורות המפריעות לתנועה בדרך) ו"חתול". אם כי ברוב השפות, חתול זה נקרא "עזריאל". בעברית, "עזריאל" הוא שם תמים, שהרבה אנשים גאים להתקרא בו. שם שפירושו "עוזרו של אלוהים". אולם בהרבה שפות אחרות, זה שם לא נעים. בהרבה שפות, המסורת מכנה בשם זה את שומר הסף הקטגורי של העולם הבא. (בן זוגו, שומר הסף החיובי, הסנגורי, נקרא גבריאל). הבלשן והעיתונאי רוביק רוזנטל טוען שגם המילה "שטן" – שפירושה כיום הוא "מלאך המוות", וכבר בפעם הראשונה שהיא מוזכרת בתנ"ך, פירושה אינו חיובי, נגזרת גם היא ממילה תמימה. לטענתו, גם המילה "שטן" שמשה בעבר כשם פרטי תמים.

77.126.138.33 13:35, 7 בדצמבר 2018 (IST)

בואי, could he play guitar[עריכת קוד מקור]

איור פניו של דיוויד בואי, בצעירותו, בהם נראה ההבדל בין רוחב אישוניו.

הקריירה המוזיקלית של דיוויד בואי נפרשה על פני כחמישה עשורים. בואי זכה להוקרה, לכסף ולפרסים רבים בזכות שילובי תחומי אמנות שונים ביצירתו, חלוציותו בסגנונות מוזיקליים רבים ושילוב אלמנטים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו. בגיל חמש עשרה, במהלך ריב עם חברו, ג'ורג' אנדרווד, על לבה של בחורה, חבט אנדרווד בעינו השמאלית של בואי. לכן בואי נפקד מבית הספר למשך שמונה חודשים לצורך טיפול רפואי, ועינו איבדה את היכולת לזהות גוונים שונים. על אף שצבע הקשתית נותר כחול, האישון המורחב יצר רושם כי צבעהּ כהה יותר. כך או כך, האישונים הלא-שווים ששיוו לעיניו מראה של צבע שונה הפכו לסמלו המסחרי הידוע ביותר של בואי. אנדרווד ובואי נותרו חברים קרובים, ואנדרווד אף עיצב כמה מעטיפות אלבומיו.

77.126.42.174 02:18, 24 בנובמבר 2018 (IST)

8 או 15 חודשים? כמוכן אני חושב שהלבוש והאיפור שלו היה משהו שהיה קצת יותר מזוהה איתו. הניסוח הזה נראה לי קצת מנופח. Tzafrir - שיחה 16:52, 24 בנובמבר 2018 (IST)
8 חודשים. סליחה. ולגבי הניסוח, הוא לקוח הישר מהערך על דיויד בואי. הקטע הוא סיכום של פסקאות מהערך. אין כאן ניסוחים משלי. 77.126.42.174 20:36, 24 בנובמבר 2018 (IST)
אני חושב שהסיפור די ידוע. בכל אופן, גם אם הרוב יחליט שיש מקום לקטע על צבעוניות העיניים של דייויד בואי, הניסוח מסורבל לטעמי. הקטע צריך לעסוק בזגדנות ולהביא את בואי כדוגמא. מהקטע בקושי מובן שבואי מוכר כזגדן. גם התמונה הזאת ממש לא מתאימה. חמויישֶה - שיחה 16:20, 4 בדצמבר 2018 (IST)
לגבי התמונה, אני מסכים. אבל זו התמונה הכי מתאימה, שאני הצלחתי למצוא בויקיפדיה. לגבי קטע על זגדנות, שיביא את דיויד בואי בתור דוגמה, אז מדובר פשוט בקטע אחר. לא בקטע הזה. אולי יש מקום לשני הקטעים גם יחד. 77.125.109.236 10:58, 7 בדצמבר 2018 (IST)

מתושלח עדיין חי[עריכת קוד מקור]

חורשת מתושלח ביער הלאומי איניו בקליפורניה

העץ הזקן ביותר בעולם גדל בשמורת ההרים הלבנים (בתמונה), שבקליפורניה, ושמו העץ מתושלח. הוא נקרא כך על שם מתושלח מהתנ"ך, גם משום שמתושלח התנ"כי היה זקן מופלג, וגם משום שלפי המקורות מתושלח תנכ"י התחיל את חייו בערך בזמן בו הבוטנאים גורסים כי העץ מתושלח נבט מזרעושנת 2832 לפני הספירה. למעשה, יתכן שהזרע ממנו נבט נוצר שנים רבות קודם לכן, כך שקיים בעולמנו אורגניזם חי, שהתחיל את חייו לפני האיש מתושלח. יתרה מזאת, באותה שמורה נכרת בשנת 1964 עץ שהיה זקן ממתושלח בכשלוש מאות שנים. אגב, בשוודיה גדל עץ צעיר יחסית, שנוצר ברבייה וגטטיבית משורשי עץ זקנים פי שניים בערך ממתושלח (דהיינו עץ צעיר שחלק מהשורשים שלו זקנים פי שניים ממתושלח, והם שמשו בעבר עץ אחר, שנגדע).

77.126.23.108 13:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

גם לנאצים היה פרוייקט אטום[עריכת קוד מקור]

פירוק הכור הגרעיני בהייגרלוך, גרמניה, אפריל 1945

בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת שארצות הברית עמלה על פיתוח פצצת האטום, שעזרה לה בסופו של דבר להכריע את המלחמה, גם לגרמניה הנאצית היה מיזם פיתוח פצצות אטום. המדען הבכיר במיזם היה חתן פרס נובל לפיזיקה, ורנר הייזנברג, ובמסגרת המיזם הוקמו כורים גרעיניים (בתמונה) ונערכו ניסויים, שחלקם הצליח. למזלו של עם ישראל, הגרמנים הפסידו במלחמה לפני שמיזם האטום שלהם הגיע לשלב המבצעי.

77.126.23.108 13:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

הגרמנים לא יכלו להקדיש למחקר האטומי את אותה כמות המשאבים שהאמריקאים הקדישו בפרויקט מנהטן. בשנת 1942 הם החלו לקצץ את המשאבים שהוקדשו לו, ובסופו של דבר הוא לא התקדם מספיק והיה רחוק מאוד מהגעה לפיתוח פצצה גרעינית.
אפשר לנסות להרחיב את הקטע הזה לכמה כיוונים:
  • פיזיקה גרעינית עמדה בסתירה למה שכונה פיזיקה גרמנית. הניסיון להשליט את הפיזיקה הגרעינית ובכלל חוקי הגזע והעירוב של הפוליטיקה סילקו בתחילת שנות השלושים חלק ניכר מהפיזיקאים הגרמנים. חלק לא מבוטל מהם סייעו בהמשך לפרויקט מנהטן.
  • התוכנית הזו דווקא נתפסה כרצינית מאוד בשעתה, ומכתב איינשטיין-סילארד שהחל את התהליך שהוביל מפרויקט מנהטן, נכתב בעקבות הפוטנציאל שלה.
Tzafrir - שיחה 17:36, 24 בנובמבר 2018 (IST)
באמת מזל שלגרמנים לא היה תקציב לזה. אלא שאם הם היו יכולים לחזות את העתיד, הם היו מקצצים תקציב בעניינים אחרים...
ולגבי פיתוח אחר של הערך, אתה מוזמן להציע גרסה משלך. 77.126.42.174 20:38, 24 בנובמבר 2018 (IST)

הצעת קטע "הידעת?" על ויאגרה ו-Drug repositioning[עריכת קוד מקור]

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. ואולם, בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים, יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אולם כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה.ובשנת 1993 אף עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שחברי ההנהלה הבכירה חששו כי מדובר בכשלון חרוץ. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית. מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה, אשר טופלו בויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה, ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

הידעת ראשון שלי, אז אשמח מאד לשמוע מה דעתכם ודעתכן.

נתקלתי במידע בזמן כתיבת מאמר. המידע לקוח מראיון שנעשה עם מדען בקבוצת המחקר והפיתוח של הויאגרה, דיוויד בראון. ראו כאן. Orcohensa (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

ויקיזציה חלקית. לא לגמרי ברור לי שלא היו קיימות קודם לכן תרופות אחרות. כמוכן: אם הפטנט ניתן בשנת 1996, הוא כבר פג ומדובר היום כבר על תרופה גנרית, לא? אפשר להתייחס אולי גם להיבט הזה (בפרט מכיוון שויאגרה היא אחת התרופות החביבות על זייפנים). Tzafrir - שיחה 20:11, 11 בנובמבר 2018 (IST)
הסיפור נחמד, אבל אני כבר מכיר אותו. השאלה היא כמה מהקוראים האחרים מכירים אותו. אם יותר מדי מכירים, אז צריך לשים את זה בין קטעי הידעת של פורטל רפואה. לעומת זאת, אם לא הרבה מכירים, אז הקטע מתאים לעמוד הראשי. 77.126.28.99 22:04, 11 בנובמבר 2018 (IST)
דווקא לא הכרתי, ואני מכירן סיפורים. קטע נחמד. חמויישֶה - שיחה 16:25, 4 בדצמבר 2018 (IST)

קלקול הקיבה השווה מיליארדים[עריכת קוד מקור]

שיני פיראניה

סרט האימה מלתעות שביים סטיבן ספילברג כיסה את הוצאות הפקתו בתוך שבועיים וגרף ברבות השנים למעלה מ-470 מיליון דולר. עד מהרה הופקו שורה של סרטים מדרגה שנייה שחיקו את מלתעות ללא רשות, ביניהם חיקוי העוסק בהתקפה של דגי פיראניה מהונדסים גנטית. מפיקי סרט החיקוי השקיעו כשבע מאות אלף דולר וגרפו בתמורה כ-16 מיליון דולר, הצלחה שעודדה אותם להפיק סרט המשך על דגי פיראניה רצחניים המזנקים על קורבנותיהם מתוך המים. מפיק סרט ההמשך בפועל שכר צוות שחקנים איטלקי כדי למזער את הוצאות ההפקה, פיטר את במאי הסרט, מינה במקומו במאי חסר ניסיון בן 26 וכעבור שבועיים וחצי פיטר גם אותו. הצעיר המפוטר שקע לדיכאון, לקה בהרעלת מזון וחלם כי רובוט מהעתיד חזר אחורה בזמן במטרה להורגו. הסיוט המוזר שימש השראה לסרטי שליחות קטלנית שסייעו לצעיר להפוך לאחד מבמאי הקולנוע המצליחים בכל הזמנים, הלא הוא ג'יימס קמרון.

מקורות: [1],[2]

יצא לי קצת ארוך אבל אני מקווה שאפשר יהיה לגזום מכאן קטע מעניין דיו. האם מובן מהקטע שהבמאי הצעיר שפוטר היה ג'יימס קמרון? ליאור पॣ • כ"א בחשוון ה'תשע"ט • 15:29, 30 באוקטובר 2018 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. זה אדיר!!! 77.124.47.150 17:51, 1 בנובמבר 2018 (IST)
הקטע מעניין מאוד, אני מודה שלא הבנתי בקריאה ראשונה שמדובר בקמרון. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:05, 3 בנובמבר 2018 (IST)
שכתבתי את השורה התחתונה. האם היא מובנת יותר כעת? ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 10:38, 4 בנובמבר 2018 (IST)
כן, אחלה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:19, 4 בנובמבר 2018 (IST)
אני מתייג את נעם דובב ואת יובל למקרה שיחפצו לשלב את הקטע גם בפורטל:קולנוע. ליאור पॣ • ל' בחשוון ה'תשע"ט • 11:00, 8 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד אני מתנגד לקטע בחריפות. העולם (והוליווד בפרט) מלא ברבבות סיפורים על אנשים שחייהם השתנו בעקבות מאורע כזה או אחר. ובכלל קלקול הקיבה כמעט לא קשור בכלל לקטע. אפשר במקום זה לכתוב "ג'יימס קמרון חלם על רובוט מהעתיד שחזר לתקוף אותו, והפך את זה לסרט" והנה לכם דבר רגיל מאד בקרב תסריטאים. חמויישֶה - שיחה 16:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)

למי מתחשק לתרגם את הערך U-505 בשביל להשמיש את הקטע הבא?[עריכת קוד מקור]

הצוללת U-505 באולם התצוגה, בשיקגן

כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני המשפחות מלחי הצוללת הגרמנית, U-505, לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים, שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. יתרה מזאת, איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש, שהנאצים יבינו, שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה, נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה, שבשיקגו.

77.124.47.150 14:57, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קטע טוב. יש מקורות למידע? חמויישֶה - שיחה 16:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)
יש ערך בויקיפדיה האנגלית, שמוקדש בדיוק לצוללת הזו. יש גם תמונות בויקיפדיה, שמתעדות אותה במוזיאון בשיקגו. 77.125.109.236 10:54, 7 בדצמבר 2018 (IST)
הערך האנגלי: German_submarine_U-505. תודה רבה. 77.126.138.33 16:57, 7 בדצמבר 2018 (IST)
אני תומך בכפוף לתרגום הערך (וכן מחיקת קישורים בסיסיים מדי, כמו "משפחה" או "מפקד"). חמויישֶה - שיחה 15:35, 13 בדצמבר 2018 (IST)

פלוטו תמיד דופק לאסטרונומים את ההגדרות[עריכת קוד מקור]

פלוטו ושלושה מירחיו, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל

בין שנת 1930 לשנת 2006, גרם השמים פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שהוא וכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). מבין המוני גרמי השמים שבמערכת השמש, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.

77.124.47.150 23:51, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לא רע. אני לא מצליח לחשוב איך בדיוק לקשר מכאן את מרכז המסה. Tzafrir - שיחה 01:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
רעיון טוב. מיד אעשה זאת. 77.124.47.150 07:21, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
ואגב, קרס נחשב במקור לכוכב לכת, הפך לאסטרואיד, והיום הוא כוכב לכת ננסי. פוטנציאל לקטע נוסף? Tzafrir - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.150 18:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה 11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.150 12:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

הידעת? כשאלת קיטבג[עריכת קוד מקור]

ניסיון הברחת סמים במכנסיים

עבור סוחרי סמים קשים, העברת הכספים היא אתגר לא פחות גדול, מאשר העברת הסחורה. זאת משום שבסוג סחר זה, כמעט כל התמורה מתקבלת במזומן, בשטרות של סכומי כסף קטנים, ונפח הסחורה קטן בהרבה מנפח המזומן. הברחה של כוס אבקה ממקסיקו לטקסס, מקדימה הברחה של קיטבגים אחדים של שטרות לכיוון השני, או שהיא מקדימה הגעה עם הקיטבגים לסניף בנק טקסני, תוך ניסיון להערים על פקחי החוק למניעת הלבנת הון.

77.127.20.200 07:43, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

עברתי על כמה ערכים מקושרים ולא מצאתי את המקור למידע. Tzafrir - שיחה 16:15, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
המקור הוא בסרט התעודה, שבפרק ארבע, מתוך הסדרה DIRTY MONEY. ניתן לצפות בזה בנטפליקס, ישראל. 77.124.47.150 23:13, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
לא ראיתי את זה. הרעיון נראה לי טוב אבל אני מרגיש לא נוח עם הפרטים. למה דווקא בנק בטקסס? כמוכן, משהו כאן לא נראה לי סביר בחישוב. לפי התמונה ב(Currency strap) חבילה של מאה שטרות היא בערך בגובה של סנטימטר. במזוודה נכנסים בערך 10,000 שטרות, מהנתונים ששם יוצא לי ששטר תופס בערך 1.35 סמ״ק ובקיטבג של 135 ליטר (שיש לי בבית) נכנסים בערך 100,000 שטרות. כלומר: בשטרות של עשרה דולרים: מיליון דולר. מחיפושים באיננטרנט (לדוגמה: כאן ראיתי הערכות שונות למחיר קילו קוקאין למבריח: מסדר גודל של 100,000$. לא ברור לי מהו המשקל של כוס קוקאין, אבל נראה לי שפחות מקילו. Tzafrir - שיחה 02:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
במקום "בנק בטקסס" אפשר לכתוב "בנק בארצות הברית". ולגבי השטרות שבתמונה, אלו שטרות של מאה דולר. המכירה ברחובות אינה בהכרך בשטרות של מאה דולר. אנשים קונים מנות קטנטנות, בשטרות של סכומים קטנים בהרבה. אם תחליף כל שטר של מאה דולר במאה שטרות של דולר אחד, תבין מה הבעיה.77.124.47.150 07:27, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
לא ענית לטענה של צפריר. הוא חישב לפי שטרות של 10. זה נראה לי לארג'י, כי גם למבריח סמים אין שום בעיה ללכת לצ'יינג' ולהמיר לשטרות של 100. חמויישֶה - שיחה 23:32, 4 בדצמבר 2018 (IST)
מבריח סמים יצטרך לגשת לחלפן כל כך הרבה פעמים, או בשביל כל כך הרבה שטרות, שהחלפן ימנע לעזור לו בגלל החוק למניעת הלבנת הון. 77.126.138.33 13:42, 7 בדצמבר 2018 (IST)

קטע אחו-שילינג[עריכת קוד מקור]

שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

בשנת 1971 הונהגה שיטת החלוקה העשרונית על ההילך החוקי של בריטניה, הלירה שטרלינג. לפני כן הלירה שטרלינג התחלקה ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר בבריטניה, רבע פני. כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). במאה ה-19 הונפקו ערכים נמוכים יותר, של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. לכן, כדי להקל על ההמרה, הונהג באופן זמני גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג).

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבוטאו במטבעות. למשל, רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים), ושמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown), ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). עד 1971 היה נהוג גם לנקוב חלק מהמחירים ב"גינאה" או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב, שבוטל ב-1816, ואשר שוויו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). כיום נעשה שימוש במונח "גינאה" רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.

77.126.106.220 18:09, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

יוסף טרומפלדור[עריכת קוד מקור]

טרומפלדור בשבי היפני

יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902 כשקיבל את צו הגיוס נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב אך שולמית לסקוב כותבת הביוגרפיה של טרומפלדור כתבה את דעותיו על הלחימה "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה הגבוהה, ספרייה, ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו, בעיר טאקאישי. עם זאת כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון, שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.

Assafn שיחה 15:40, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לא תואם למה שכתוב בערך על טרומפלדור. Tzafrir - שיחה 16:57, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
מה לא תואם את מה שכתוב בערך? Assafn שיחה 17:10, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מוזכר שם כלל ולא כל כך מסתדר עם מה שכתוב שם שעיקר פעילותו הייתה עם השבויים היהודים. מה המקור למידע? Tzafrir - שיחה 18:12, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
Tzafrir אתה חייב להיות יותר ספציפי בשאלות שלך. כיתות הלימוד אכן היו לשבויים היהודים. נא הסבר בדיוק מה לא כתוב הערך? Assafn שיחה 21:51, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
מהכתוב משתמע שהוא עשה את זה עבור היפנים. Tzafrir - שיחה 21:53, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי, יש עוד השגות? Assafn שיחה 22:04, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
לפי הערך מדובר כאן על אגף בתערוכה. מעבר לכך, יש כאן הסתמכות על מקור שלא זמין: איפה אפשר למצוא עותק של הכתבה במעריב? Tzafrir - שיחה 22:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אתה נטפל לזוטות, אתה יכול לשנות במקום "תערוכה לזכרו" ל"אגף בתערוכה על שמו" אבל לדעתי אין צורך לדקדק כל כך בקטע הידעת, מי שרוצה שיכנס לערך. לגבי הידיעה מעיתון היא מצוטטת בכמה אתרים (יוזמה יפנית- תערוכה לזכרו של טרומפלדור. אורי יבלונקה "מעריב") אבל אין לי את המקור. Assafn שיחה 00:19, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אני מוצא אזכורים לכך כמעט רק בציטוטים של ויקיפדיה. אני נוטה לחשוד בידיעות מהסוג הזה בהגזמה וכמוכן בשנת 2006 עורכים בוויקיפדיה לא ידעו בהכרח להעריך מקורות. הסבר חלופי: התערוכה היא להנצחת מחנה השבויים וטרומפלדור היה (בעיקר בהמשך חייו) אחד המפורסמים שבהם. Tzafrir - שיחה 14:45, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
צפריר, את הידיעה על התערוכה אני הוספתי השבוע לערך בויקיפדיה עם מקורות, אחד לעיתון אונליין ואחד לשם שהכתבה המקורית המעריב. אלו מקורות מספיקים ודי עם התירוצים. אתה יכול לומר שאתה לא אוהב את הקטע אבל אל תמציא סיבות. Assafn שיחה 15:40, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Assafn, אני מתנצל. לא ברור לי איך הצלחתי לפספס את זה. הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 18:42, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. טרומפלדור היה מחבק את הקטע בשתי ידיו. 77.126.106.220 18:11, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
אגב, קיימים במערכת עוד שני קטעי הידעת, שעוסקים בטרומפלדור. אני בטוח שיש פה מספיק חומר לקטע שלישי. אבל חשוב לוודא שלא תהייה חפיפה בין חלקים של הקטעים. 77.126.106.220 19:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
הקטע מעניין מאד. מישהו יודע איפה זה טקאישי? נראה לי שצריך או לכתוב עליה ערך (אנ'), או לפחות להוסיף עליה כמה מילים (לדוג' "טקאישי, עיר קטנה באוסקה"). חמויישֶה - שיחה 16:58, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

עד גיל 18 תגיע לפתח תקווה[עריכת קוד מקור]

איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות

דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר (בערך חצי ריצת מרתון). בדגמים הכי פשוטים של מערכת השמש, מסלול נפטון הוא שולי הדגם. לכן, לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון, בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הזה, הקהל יצטרך למצוא, בין השאר, את הגולה בת הסנטימטר הבודד, שמייצגת את כדור הארץ, וגולות קטנות יותר, המייצגות את נוגה, מאדים וכוכב הלכת חמה. ספק אם הקהל יימצא אותן.

77.126.78.143 22:16, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 13:01, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל ושחבור חליפי[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.126.78.143 17:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה 17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי. תודה! 77.124.47.150 18:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
קיבלתי. 77.124.47.150 09:09, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

שחבור חלופי - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטים), כמו אלו שבגוף האדם, יש הרבה מקום לחומר תורשתי. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, ויש להם ברירה טבעית משמעותית לצמצום החומר התורשתי עצמו. לכן בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. למשל, במקרה בו לשני חלבונים יש מספר מקטעים שווים ומספר מקטעים שונים, המידע המקודד עבור המקטעים השווים, מקודד רק פעם אחת, ועריכה שונה של המידע מניבה חלבונים שונים. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

הסית עם הרוח[עריכת קוד מקור]

מדליית פרס פוליצר

ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה (פעילות מלחמתית), שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית-ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.

77.126.137.95 15:39, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה 19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. מחקתי את המילה "באהדה". לא הבנתי מה אמרת לגבי הצהובונים והספרדים. 77.126.78.143 22:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
ללא „באהדה״ חסרה כאן קצת פואנטה. לגבי צהובים: נסיון כושל לחידוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לכתוב "אחד מראשי המסיתים היה העיתונאי המפורסם ג'וזף פוליצר, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים." הצרה עם הניסוח הזה היא שבמציאות, פוליצר נגרר אחרי הרסט. כך שאי הצגת הרסט, פוגמת במשהו מהדיווח שלנו. אבל אני יכול לחיות עם הפגם הזה. 77.126.78.143 15:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

רעיון מחשמל לקטע "הידעת"[עריכת קוד מקור]

הוצאה להורג בכיסא חשמלי

במחצית השנייה של המאה ה-19, תחנות הכוח ייצרו חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, בתי עסק ופנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק לחשמל רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי.

77.126.137.95 09:02, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

רעיון טוב. הוספתי את הקישור המתבקש למלחמת הזרמים, אבל אולי אפשר לקשר אותו למקום מוצלח יותר. Tzafrir - שיחה 19:25, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. 77.126.78.143 22:19, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

סדק בתהילת הטכניון[עריכת קוד מקור]

התמודדות מחודשת עם הצעה של המשתמש:אור פ מלפני חמש שנים:

אולם הרצאות מספר 1 בפקולטה, ובו קיר התהילה
קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון

באמצע שנות ה-50 הוקם בניין הפקולטה לכימיה בטכניון וכמעט מיד הוחלט להפוך את הקיר, שמחורי במת המרצה, באולם הרצאות מספר 1 שבו, ל"קיר תהילה" - קיר שעליו יוצגו שמות וחתימות גדולי חוקרי הכימיה של כל הזמנים. התוכנית צלחה, וכיום מתנוססים שם לוחות שמותיהם וחתימותיהם של כ-400 מדענים דגולים מהתחום, כולל חתני וכלות פרס נובל. אלא שהמקום שנבחר עבור מייצג "קיר התהילה" אינו שגרתי. מקובל למקם תמונות ולוחות עם שמות אנשים חשובים במסדרונות או על קירות של חדרי ישיבות או ספריות. לא מאחורי גבו ומעל ראשו של מרצה, באולם הרצאות. שהרי מיצגים כאלו גם גורעים מהקשב של התלמידים בעת ההרצאה, אם התלמידים מצליחים לראות אותם בכלל. מתברר, שמטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר אולם ההרצאות.

77.126.137.95 17:59, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

אנקדוטה נחמדה אבל לא מספיק מעניינת, כמות האנשים שיודעים על איזה קיר מדובר היא זניחה. Assafn שיחה 14:22, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אולי האנקדוטה לא מספיק מעניינת. אבל כמות האנשים שיודעים על הקיר הזה, ממש לא זניחה. ראשית, חתומים על הקיר עצמו איזה 400 איש. שנית, כל מי שלמד כימיה בטכניון, סביר ששהה באולם ההרצאות הראשי של הכימאים, וראה את הקיר מרחוק. באופן לא קריא... 77.126.106.220 18:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
מה פירוש "מתברר ש"? האם לסיפור הזה יש איזה מקור, או שמדובר ב"ידע אישי"? (לא רק מיקום קיר הכתובות - הכוונה למקור לטענה ש"מטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר"). שאלה שנייה היא, האם יש איזה ערך בוויקיפדיה בו מתאים לספר את הסיפור? קשה לי לחשוב על כזה (כמובן, בהנחה שיש לסיפור מקור אמין), ובלי ערך בו יופיע הסיפור, עדיף בלעדיו. קיפודנחש 10:08, 14 באוקטובר 2018 (IDT)
צריך לראות איזה מקור הביא לעניין המשתמש אור פ, כשהציע את הקטע לפני חמש שנים. בזמנו, הקטע נדחה בגלל שהיה לו ניסוח אחר לגמרי, שלא היה מוצלח. לא דחו את הקטע על עניין המקור. 77.127.20.200 22:58, 14 באוקטובר 2018 (IDT)
המקור שאור הביא הוא כתבה בשם: הסוד שמאחורי "קיר התהילה" בפקולטה לכימיה, מאתר הטכניון. הכתבה לא זמינה יותר. אולם היא עדיין משמשת כמקור בערך או שניים בויקיפדיה. בקיצור, סביר שהדברים נכונים מאוד. 77.124.47.150 18:37, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

פרס נובל ואיג נובל[עריכת קוד מקור]

Andre Geim 2010-1.jpg

פְּרַס נוֹבֶּל הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. פרס איג נובל הוא פרס מדעי הומוריסטי, המהווה פרודיה על פרס נובל. הפרס מוענק מדי שנה לאנשי מדע שערכו מחקרים "שבתחילה גורמים לך לצחוק, ואחר כך גורמים לך לחשוב". אחד המחקרים האלו שביצע אנדריי גיים זכה בשנת 2000 בפרס איג נובל על הרחפה דיאמגנטית של צפרדע. גיים הוא זוכה איג נובל הראשון לזכות גם בפרס נובל, כאשר זכה בשנת 2010 בפרס נובל לפיזיקה על גילוי הגרפן.

מתניה שיחה 00:26, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

  1. הקטע נחמד, כשלעצמו.
  2. אם זכרוני אינו מטעה אותי, עלו בעבר הצעות לקטע הידעת בנושא פרס איג נובל. צריך לבדוק אם אחת מהן התקבלה וכבר יש קטע כזה. במקרה שכולן נדחו, צריך לבדוק למה.
  3. אם זכרוני אינו מטעה אותי, פרס איג נובל לא נותן סכום כסף רציני או שלא נותן בכלל, ורוב מי שמוכרז כזוכה, לא טורח להתייחס לזכייה הזו. כך שהקטע שהצעת הוא קטע קביל, רק אם אנדריי גיים טרח לבוא לטקס הענקת הפרס.
  4. ברשימת ההמתנה של "הידעת" יש עוד הצעות שלך. חלקן יפות מאוד, ורק ממתינות לתגובה שלך על הביקורת שקיבלו. כדאי שתתייחס גם לזה.
  5. תודה ושנה טובה. 77.124.33.198 07:33, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
פרס איג נובל מעניק (מלבד תהילת עולם, כמובן) שטר של טריליון דולר (מזימבבואה) ולחיצת יד של זוכה פרס נובל. בין הזוכים גם דן אריאלי (איג נובל לרפואה) אמא של גולן - שיחה 18:20, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
לא אהבתי. כולם מכירים את איג נובל, ויש מאות דוגמאות לזכיות מעניינות ומצחיקות יותר ופחות. הפרט המעניין היחיד בקטע הוא העובדה שהבנאדם זכה גם בנובל וגם באיג. לא מחזיק קטע. חמויישֶה - שיחה 16:02, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
העובדה שזוכה פרס נובל זכה גם בפרס הזה, יכולה להחזיק קטע. אבל בתנאי אחד. שהאיש טרח לבוא לטקס. גם אני יכול להכריז על כל מני פרסים מצחיקים שאני מחלק. זה יהיה מעניין רק בתנאי, שזוכי פרס נובל ושועי עולם, באמת ידפקו על דלתי בזכות זה. 77.126.106.220 18:15, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

נקיפת ציר כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

התמודדות מחודשת עם ההצעה של משתמש:BigiJon משנת 2013.

Earth precession.svg

מי שנולד בימינו, במזל שור, נולד, למעשה, בתאריכים בהם קבוצת הכוכבים של מזל טלה נצפית במרכז כיפת השמים. לפני שנים רבות דווקא הייתה התאמה בין תאריכי המזלות ההאסטרולוגיים לקבוצות הכוכבים שעל שמם הם קרויים. התאמה כזו חוזרת במחזוריות של 25,788 שנה. גם פולריס, המשמש את הנווטים ככוכב הצפון במילניומים הנוכחיים, יפסיק להצביע לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני, יתחלף בכוכבים אחרים (כגון וגה), ויוכל לחזור ולשמש את הנווטים שוב בעוד 25,788 שנים. גם הפריהליון – התאריך והשעה בשנה, בה כדור הארץ עובר הכי קרוב לשמש, משתנה במחזוריות כזו. בשנת 2017 זה היה ב-4 בינואר, ב14:00. ב-2018 – ב-3 בינואר, ב06:00 וב-2019, ב-3 בינואר, ב05:00. תופעות אלו נגרמות בשל מחזוריות נקיפת ציר כדור הארץ – המחזוריות בה ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ, סביב עצמו, יחזור למקומו הקודם, ביחס לגרמי שמיים רחוקים. תנועה דומה לתנועת הנקיפה הזו, מוכרת לנו מתנועות צירים של סביבונים שאינם נשארים במקומם, כשהסביבון מסתובב סביב עצמו.

77.125.107.185 08:15, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד Assafn שיחה 22:35, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה שהציע הכצעקתה לפני כמה שנים, ולא זכתה לדיון מעמיק[עריכת קוד מקור]

דיוקן ארסינואי השנייה על גבי מטבע
ארסינואי השנייה (316–270 לפנה"ס), בתו של הפרעה ההלניסטי תלמי הראשון, הייתה נסיכה ומלכה מצרית הלניסטית שנישאה שלוש פעמים, מתוכם פעם אחת לאחיה למחצה, ופעם אחת לאחיה מאב ואם, תלמי השני, איתו חלקה את המלוכה: בגיל 15 היא נשאה לדיאדוך ליסימכוס, מלך מקדוניה ותראקיה. במאמץ להבטיח את הירושה לבניה, היא שכנעה את ליסמכוס לאסור את בנו מנישואין קודמים, ואחר כך הביאה את תלמי קראונוס, אחיה מאב, להרעיל את הבן. לאחר מות ליסימכוס בקרב קורופדיום, היא נישאה לתלמי קראונוס, אשר אימץ את שלושת בניה. היא קשרה עם שלושת בניה גם נגדו, והוא הוציא להורג שניים מהבנים. מתלמי קראונוס היא ברחה אל תלמי השני, אחיה מאב ואם שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים, אשר היה נשוי באותה עת לארסינואי הראשונה, בתו של ליסימכוס, בעלה הראשון. היא נישאה בשלישית לתלמי השני ומלכה עמו יחדיו, לאחר ששיכנעה אותו להרשיע את ארסינואי הראשונה בקשר נגד המלוכה ולהגלותה כעונש.

לתלמי השני וארסינואי השנייה לא היו ילדים, אבל המסורת של נישואי קרובים נמשכה אצל תלמי הרביעי, נכדם של תלמי השני וארסינואי הראשונה, שנשא אף הוא לאישה את אחותו מאם ואב, הלא היא ארסינואי השלישית.

77.125.107.185 19:57, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע מיובא מפורטל:תנ"ך/הידעת?/4. אולי שווה להעלות אותו ליגה[עריכת קוד מקור]

ללוח הדורות שמאדם ועד נוח שבספר בראשית יש חמש גרסאות לתאריכי כל דור, כמו גם לתאריך ירידת המבול. הגרסאות השונות הן: נוסח המסורה, הנוסח השומרוני, שני נוסחים בתרגום השבעים והנוסח של ספר היובלים. מסתבר שבין חילוקי הדעות בתאריכים מסתתרות משמעויות לא פשוטות. כך לפי נוסח המסורה מתושלח הוא זה שנספה בשנת המבול (אם כי על פי התלמוד הוא מת שבוע קודם), ואילו על פי הנוסח השומרוני ירד ולמך הם אלו שנספו בשנת המבול, ואילו מתושלח מת שנים ארוכות לאחר מכן, אם כי לא ברור איך הוא שרד את המבול, שכן לא מסופר שנכנס לתיבה. נוסח תרגום השבעים אף הוא מציג את שנת מותו של מתושלח שש שנים לאחר המבול. הנוסח האלכסנדרוני של נוסח השבעים תיקן בעיה זו בכך שדחה את ירידת המבול בעשרים שנה, כך שמתושלח מת 14 שנים קודם לכן.

77.125.107.185 15:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

מדגדג לי באצבע להכניס לכאן את המושג עד נוסח, אבל זה לא לגמרי מתאים לספר היובלים. Tzafrir - שיחה 16:46, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
ומה דעתך על הקטע, באופן כללי? 77.125.107.185 17:46, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

יש עוד זוויגים חוץ מזכר ונקבה[עריכת קוד מקור]

אני לא זוכר מי הציע את הקטע הזה, אבל הדיון בו הופסק בזמנו, כי היו בו קישוריות אדומות. כיום כולן כבר כחולות:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ולשם כך היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.2.162 16:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד Theshumai - שיחה 01:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, אבל ממליץ לשנות את המשפט: "בעלי שבעה מגדרים" ל-"בעלי שבעה זוויגים" שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT).
קראתי את הערך 'טטרהימנה' וכתוב שם: בעלי שבעה זוויגים ומסוגלים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. המילה מגדר לא מוזכרת שם. אני לא מבינה דבר בנושא, אבל אני חוששת מטעויות, ולכן חשוב שקטע זה ייבדק על ידי אנשים המבינים בנושא. יונה בנדלאק ושועל, האם תוכלו לסייע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד השימוש במונח זוויג בכל הקשור במינוח ביולוגי-זואולוגי. בעיני מגדר הוא מונח ששיך לתחום מדעי החברה ולבני אדם. שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. עכשיו זה "זוויג". 77.125.2.162 20:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט הראשון לא מספיק מוצלח לטעמי. חוץ מהמקרה האחרון (של אותו חד תאי), יש בכל המקרים הזדווגות בין זכר לבין נקבה. Tzafrir - שיחה 13:39, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נכון. כתוב במפורש שיש גם הזדווגויות בין יצורים הרמואפרודיטים. שאר הקטע עוסק ברוויה מינית, שאינה בהכרח בהזדווגות. אגב, מה שחסר בקטע זה הזדווגות עצמית. גם זה קיים בטבע. ... בכול מקרה, מיד אחשוב איך לשפר את המשפט הזה, כך שפחות יבלבל. 77.125.2.162 13:45, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לתקן את המשפט הראשון ל"כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב להפרייה בין פרט שנולד כזכר ופרט שנולד כנקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר". אפשר גם להוסיף "חלק נכבד מהפרחים מכילים אברי מין זכריים ונקביים בו זמנית. מתוכם חלק נכבד גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית." 77.125.2.162 13:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

כמה תיקונים, הורדתי את הדבוראים אין שם תהליך יחודי Assafn שיחה 06:04, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כללית, אצל היונקים, הזכר הוא זכר כל חייו, הנקבה היא נקבה כל חייה, וכול לפרט באוכלוסייה יש אבא ויש אמא. אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים מסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. גם חלק נכבד מהפרחים הרמפרודיטים, מתוכם חלק נכבד מתרבה בשתי דרכים: גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית. מוטציה או רביית כלאיים יכולים ליצור מין המתרבה ברביית בתולים במקום ברבייה מינית. במין כזה יש רק נקבות, אין הזדווגות, וכל נקבה מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.107.185 12:49, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הגרסה הזו מסורבלת מדי Assafn שיחה 13:12, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

האבוקדו – הממותה של הפרות[עריכת קוד מקור]

אבוקדו חצוי

יתרון השרידה של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת את הפרי יכולה להפיץ את הזרעים בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם אינם מתחרים אתו ועם אחיהם על משאבים. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה: רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף מסוגלות לבלוע את הגרעין שלו, אבל עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה. שם, אין כיום חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, עצלנים ענקיים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה לפני כ-13 אלף שנים. מכך עולה השאלה, הכיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהן?

מקור:

  1. https://www.smithsonianmag.com/arts-culture/why-the-avocado-should-have-gone-the-way-of-the-dodo-4976527
  2. מיצגים בתערוכת תקופת הקרח במוזיאון פארק קרסו למדע
  3. ייעוץ במדור הכה את המומחה, ממשתמש:H. sapiens

77.124.69.106 19:22, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. לטעמי כדאי לשלב את המידע שבסוגריים כחלק משטף ההסבר Theshumai - שיחה 01:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
בעד. עשיתי כמה שינוי סגנון קלים, תיקנתי כמה קישורים פנימיים והורדתי את הקטע בסוגריים לגבי החרצן הגדול יותר של אבוקדו בר, כי הוא פוגע בשטף הקריאה וגם כי הוא כנראה לא מדויק (החרצן של פרי הבר יותר גדול יחסית לפרי עצמו, אבל לאו-דווקא אבסולוטית כי פרי הבר נוטה להיות קטן יותר). H. sapiens - שיחה 11:20, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
כמה הערות: 1) הפסקה מסתיימת בשאלה, "אם כך מדוע לא נכחד האבוקדו?" אך לא ניתנת תשובה, מכאן ניתן להסיק שאולי התיאורה שהוצגה איננה נכונה. 2) לא מוסבר מדוע הגלעין גדול כל כך, חיות גדולות יכולות להפיץ גם זרעים קטנים. Assafn שיחה 13:55, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
תשובות: 1) כאשר עוסקים בעניינים המצויים בחזית המחקר, לא לכול דבר יש תשובה. זה עדיין לא אומר שהתיאוריה לא נכונה. על כל דבר אפשר להמשיך ולשאול, עד שמגיעים למה שאיש אינו יודע עדיין. 3) לא הכול צריך להסביר בקטע כל כך קצר. נכון שחיות גדולות יכולות לאכול גם פירות עם חרצנים קטנים. אבל מרגע שבדרך המוטציה המקרית, החרצן גדל כל כך, אז הפרי נשאר עבור חיות גדולות מאוד או נכחד (או שקורה דבר שלישי, שלא מצאו לו בינתיים הסבר). 77.125.107.185 17:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
1) לא מדובר בחזית המחקר אלא בתיאוריות מאד ישנות. כאשר אתה טוען טענה שממנה נובע שהעץ אמור היה להיכחד אך העובדות מראות אחרת אתה בעצם סותר את הטענה הראשונית שלך. זה נקרא הוכחה בדרך השלילה. 2) לגבי האם לכלול הסבר על הגרעין זה כבר עניין של טעם, אבל לא מדובר במוטציה אקראית חסרת תועלת, מוטציות כאלו נעלמות מהר אם אין להם מטרה אבולוציונית. 17:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
אין מושג כזה "מטרה אבולוציונית". על מה אתה מדבר בכלל? 77.125.107.185 18:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
המטרה האבולוציונית היא שרידות, אם מוטציה אינה מעניקה יתרון אבולוציוני היא תעלם אבל אתה נתפס למינוחים וזוטות לא לעיקר. Assafn שיחה 12:43, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
אם גרעין של פרי גדל מאוד, ועדיין יש מי שיפיץ אותו, הצמח ישרוד. אין מטרות. לגרעינים אין מטרות. השרידות היא של בר המזל, לקבל מוטציות מתאימות או לשמור על מצב מתאים, שלא יתקתקל במוטציות. 77.126.137.95 14:45, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
א. במו ידיי החזקתי חרצנים קשים יותר וגדולים יותר מחרצן האבוקדו, שמצאתי בשמורה באגן האמזונאס. הסבירו לי אז שהטפירים אוכלים אותם. ואכן, חיפוש זריז בגוגל מעלה שטפירים אוכלים גם אבוקדו וממלאים תפקיד חשוב בהפצת זרעים.
ב. במו עיניי ראיתי דולפיני נהר שוחים תחת להקות קופים בלב יער מוצף באותה השמורה. הסבירו לי אז שהקופים נוגסים בפירות ושומטים אותם מטה, הדגים מתלהקים אחר הפירות הנופלים למים והדולפינים זוללים את הדגים. למותר לציין שחיים שם דגים גדולים דיו כדי לבלוע אבוקדו בשלמותו, כמו גם תחשי נהרות אמאזוניים הניזונים בין היתר מפירות הנושרים למים [3]. לא מצאתי ראייה ישירה לכך שגם תחשי נהרות קריביים ניזונים מפירות הנושרים למים, אולם לפי המאמר הזה הם בדיוק ניחנים בהיעדר רגישות לטעם מר הנחוץ לצריכת פירות גדולים ומרירים.
ג. כפי שצוין לעיל, השערת האנכרוניזם הנאוטרופי פורסמה לראשונה בשנת 1982 וזכתה הן להתעניינות רבה והן להתנגדות לאורך העשורים האחרונים. עבור חלק מהפירות אותרו מאז מסלולי הפצה חלופיים, ביניהם בעזרת האדם, ואילו תפוצתם של אחרים כנראה הואטה. חוששני שהנוסח הקיים של הקטע מפשט מדי את המורכבות הזו לכדי השאלה "הכיצד לא נכחד האבוקדו". השאלה הזו מבליעה הטייה תצפיתית - לו האבוקדו היה נכחד, היינו מעלים שאלה דומה על עץ אחר שבמקרה שרד.
לאור זאת אני מציע לוותר על הקטע, או להסתפק במקרה מובהק יותר ומבלבל פחות של אנכרוניזם אבולוציוני, כמו זריזותה של האנטילוקפרה האמריקנית. גמר חתימה טובה, ליאור पॣ • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 08:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
אתה מוזמן לנסות ולכתוב קטע טוב יותר בנושא, למשל על האנטילוקפרה האמריקנית, והוא ישקל לגופו. לי אין שום בעיה עם קטע שמסביר, שצמח הצליח לשרוד, למרות שמפיץ הזרעים העיקרי שלו נכחד. אגב, אשמח למקור לפיו טפירים בולעים גרעיני אבוקדו ומפיצים אותם בצואתם. לא רק מכרסמים סביבם ליד עץ האם. 77.126.137.95 14:50, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
המאמר הזה מציע כי יש תנינאים הזוללים אבוקדו ומפיצים את זרעיו. המאמר הזה מאשר כי חולדות קוצניות מרכז-אמריקאיות (Proechimys semispinosus) ניזונות מפרי האבוקדו ומזרעיו, ועשויות להפיץ את הזרעים כשהן מטמינות אותם לאכילה בעתיד. המאמר הזה מעיד כי הקויו, (אנ') קרוב משפחה בלתי מבוית של האבוקדו, מופץ בין היתר על ידי פקת השפלה, חוטמן חום ומינים שונים של אגוטי. המאמר הזה מעיד כי פירות ממשפחת העריים מהווים כעשירית מתזונתן העשירה של טפירות בירדי בקוסטה ריקה, אף כי בכל התצפיות הן אכלו רק את ציפת הפרי ולא את הגלעין. איור 2 במאמר זה מלמד כי גלעינים בקוטר 60 מ״מ אותרו בגללים של טפיר בירדי, קרי גלעינים גדולים יותר מזה של האבוקדו. אולי הממותות הקלו על התפשטות האבוקדו ואולי לא, אך הנוסח הקיים של הקטע שגוי ומטעה. חג שמח, ליאור पॣ • ט"ו בתשרי ה'תשע"ט • 16:52, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מעניין. תודה על העזרה. מעניין גם מה יש לH. sapiens לומר. הוא למד את הנושא בצורה מסודרת. אולי אפשר לשנות את הקטע לקטע שמדבר על נושא שהחוקרים לא הבינו, ובסוף מצא את פתרונו? 77.126.137.95 17:09, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מתייג את משתמש:Reuveny. אין לי מומחיות ספציפית בתחום זה מעבר לעיסוקי בביולוגיה. בדקתי את רוב הרפרנסים שהביא ליאור ועשיתי בעצמי חיפוש על הנושא בגוגל סקולר, אך לא מצאתי מאמר סקירה דפיניטיבי על הנושא מן השנים האחרונות. נראה לי שתאורית האנכרוניזם של Janzen&Martin משנות ה-80, שהתפרסמה גם בספר פופולרי של קוני בארלו מ-2001, עדיין חיה ונושמת, ולא ראיתי הפרכות שיטתיות ספציפית לגבי האבוקדו אלא רק הצעות או תצפיות מזדמנות (האם טפירים נפוצים כיום בכל או רוב תחום התפוצה של האבוקדו? האם מינים החיים במים כמו אליגטורים ותחשים יחרבנו את גלעין האבוקדו במקומות שבהם הוא יכול לצמוח?). לצורך ההבהרה ניתן לדעתי להחליף את המשפט האחרון במשפט בסגנון "מדענים עדיין חוקרים כיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהם". H. sapiens - שיחה 15:26, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

להיכן נעלמה פר-רעמסס[עריכת קוד מקור]

Kolossalstatue Qantir.JPG

מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס כעיר בירה חדשה, נעלם ברבות השנים והפך למסתורי. העיר שמזוהה כאחת מצמד הערים המקראיות פיתום ורעמסס, עוררה במשך שנים את סקרנות החוקרים. הצעות שונות הועלו לזיהוי מיקום העיר, ההצעה המקובלת ביותר היה האתר בצאן אל-חג'ר ששכנה על "הזרוע הטאנית" של הנילוס. באתר נמצאו ממצאים עם קרטושים ופסלים של רעמסס השני. אבל הממצאים הטרידו את הארכאולוגים, חלקם נמצאו עם שברים כשחלקים חוברו לא בהתאמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס. הוא מיפה את כל הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, והגיע למסקנה שהעיר שכנה ליד "הזרוע הפלוסית" מזרחית לזרוע הטאנית. החפירות ארכאולוגיות הביאו לפתרון תעלומת הממצאים מתקופת רעמסס השני בטאניס: בוני העיר במאה ה-11 לפנה"ס, השתמשו במבנים, בפסלים ובאובליסקים מפר-רעמסס שננטשה בעקבות יבוש הזרוע הפלוסית, והעבירו אותם לטאניס כשהם בונים איתם עיר חדשה.

המקורות בערך פר-רעמסס. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:28, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

  1. לקטע יש הרבה פוטנציאל, וכללית אני בעדו.
  2. צריך טיפה לקצר את הפתיחה כדי להגיע מהר יותר לעניין עצמו.
  3. מה זה "הזרוע הפלוסית" ומה זה "הזרוע הטאנית"?
  4. תודה. 77.124.69.106 19:36, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, לנילוס באזור הדלתא של הנילוס יש מספר זרועות שבאמצעותן נשפך הנילוס לים התיכון. לכל זרוע יש שם. הזרועות השתנו במהלך השנים. לגבי הקיצור , קצת בעיה, ניסיתי. אבל חשוב להדגיש את התעלומה שהטרידה את החוקרים שנים רבות. אשמח לעזרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:13, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
במקום "והגיע למסקנה שהזרוע הפלוסית" צריך "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוס" או "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוסית".
במקום "שהוקמה במאה ה-13 לפנה"ס, על ידי פרעה רעמסס השני כעיר בירה חדשה", אפשר "שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס"
במקום "מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס... נעלם ברבות השנים" אפשר "העיר פר-רעמסס... נעלמה ברבות השנים"
77.124.69.106 23:40, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
את ההצעה השנייה אימצתי ותיקנתי. עם הראשונה יש לי בעיה, כי המונח המקובל הוא הזרוע הפלוסית. לכתוב זרוע ששמה פלוס זה מינוח לא מקובל. לגבי ההצעה השלישית: הנקודה היא שהמקום בו היא הייתה קיימת נעלמה. העיר עצמה חרבה זאת לא עיר חיה ונושמת שנעלמה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:17, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
קיצרתי את הטקסט, אני מקווה שהקטע ממוקד יותר עכשיו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:06, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
  1. בעיה קלה - חזרתיות שקצת מציקה: במקום "מקומה של ...נעלם ברבות השנים ומקומה הפך למסתורי" אני מציע "מקומה של ...נעלם ברבות השנים והפך למסתורי".
  2. אולי כדאי לשים את שמות הזרועות במרכאות?
  3. במקום "בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס", עדיף " בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרף הארכאולוג מנפרד ביטאק לחיפוש" 77.124.69.106 20:09, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
הצעה ראשונה - תוקן. הצעה שנייה - בוצע. ההצעה השלישית אינה מתאימה. החוקרים האחרים לא חיפשו, הם רק העלו הצעות. ביטאק חיפש בשיטתית ומצא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:43, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
טוב, אם במשך 10 ימים רק ויקיפד אחד התעניין בקטע, חוץ ממציעת הקטע, אולי צריך לעשות שינוי רדיקלי בדרך הצגת הדברים. אולי יש לכתוב "במהלך ההיסטוריה, הרבה ערים עתיקות אבדו. חלקן נקברו בעפר, חלקן צללו למצולות. חלקן כוסו בשלג או בצמחייה עבותה. אולם העיר רעמסס אבדה היא היא "עברה דירה". מכאן יש להמשיך עם הקטע. 77.126.137.95 14:58, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

השנה בה קפה היה פריצות[עריכת קוד מקור]

ספל קפה

בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

Theshumai - שיחה 16:14, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

מקסים! 77.124.69.106 16:57, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
הרחבה (לפי הספר פאשות, פלחים ופיראטים של יעל בוכמן על ארץ ישראל במאות 16–18, עמ’ 193-199): הקפה הגיע לאזור בסביבות אמצע המאה ה־16. בתי הקפה החליפו את המסגדים בתור מקומות התכנסות ולכן עוררו את זעמם של אנשי הדת. ואמנם בבתי קפה רבים יכולתם למצוא גם אופיום, יין (או לחילופין: משקאות אלכוהוליים אחרים). לפי הספר מקור שמו הערבי של הקפה הוא במילה שמשמעותה „יין״: במילונו של אלפירוזבאדי (מת בשנת 1414) „מח'תאר אל אצחאח״ כתוב בשורש ק.ה.י. כי היין נקרא „קהוה״ משום שהוא מדכא או מרחיק את התאבון. עפ'י ד'ר ירון סרי. Tzafrir - שיחה 19:34, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
עדיף לא להרחיב. הקטע קצר ולעניין. 77.124.69.106 19:39, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. מטריד אותי שבערך בית קפה, שעל תוכנו מתבסס קטע זה, אין בכלל מקורות. אני חושבת שאין להציע קטעים המתבססים על תוכן ללא מקור. בערך בוויקיפדיה האנגלית אין התייחסות לסיפור זה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 15:13, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
יש לזה מקורות בערך האנגלי על מוראט הרביעי. 77.125.2.162 16:36, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay שימי לב שהערך המודגש הוא קפה ולא בית קפה, ושם במיוחד לרגל ההידעת פה הכנסתי את הערת שוליים מספר 4 שניתן לגשת אליה מהאינטרנט (גם ציינתי את זה בעת עדכון העריכה, הייתי צריך לכתוב גם כאן). אם זו הייתה הסיבה היחידה להתנגדות, אני מזמין אותך להסיר את התנגדותך. אם יש סיבה נוספת, אשמח לדעת. Theshumai - שיחה 12:34, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
מודה לצפריר על הרעיונות. לי קצת פחות מתחשק לחזור לשולחן השרטוטים אחרי שדייקתי את הניסוח, אבל מוזמן להציע גרסה. Theshumai - שיחה 12:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Theshumai, תודה קראתי את המקור ומחקתי את הנגד. מקורות צריכים להופיע לא בתקצירי ערכיה. בכל פעם שמעלים קטע יש לציין ברור את המקורות של הקטע באיזה ערך בצורה ברורה. במקרה זה הקטע מתחיל בבית קפה. אני חושבת שלא מקפידים כאן בנושא זה והתוצאה היא שלעיתים נכשלים כאן בקטעים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay הי חנה, תודה. אני מבין לגמרי את כוונתך, במיוחד על רקע הדיון המתנהל כעת על עדכון מבנהו של דף הבית. חשבתי שזה יהיה ברור מההדגשה שהכוונה לערך קפה ולכן הכנסתי את המקור שם. אני מבין כעת שזה לא היה מספיק אפקטיבי. אציע בדיון המקביל הצעת ייעול בעקבות השיחה שלנו כאן. Theshumai - שיחה 21:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

ארבע מי יודע? ארבע תעודות התורה[עריכת קוד מקור]

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, ששלושת הספרים האלו הם, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

77.124.69.106 15:42, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע מעניין. כמה הערות:
  • הניתוח אינו רק פילולוגי. בפרט מניתוח פילולוגי כשלעצמו אי אפשר לקבל תאריכים.
  • לפי תאוריית שני המקורות נראה שההשערה המקובלת ביותר על החוקרים בתחום היא שלבשורות הסינופטיות היו שני מקורות, ולא אחד.
  • התאריכים של המקורות שמוזכרים בערך השערת התעודות הם התאריכים שהוצעו על ידי יוליוס ולהאוזן. מהמעט שאני מכיר את התחום: לא ברור לי עד כמה יש עליהם הסכמה בין חוקרים (בפרט שני הראשונים). Tzafrir - שיחה 06:33, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, צפריר. האם תוכל להציע גרסה משלך לקטע? 77.124.69.106 08:03, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, שכל אחד משלושת הספרים האלו הוא, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר או משני מקורות. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

מצטער שאין לי גרסה משלי, אבל עוד הערה: לפי השערת התעודות, ספר בראשית (וכן שמות, ויקרא ובמדבר) לא כוללים חלקים מהמקור הדויטרונומיסטי (D). הוא נמצא רק בספר דברים. Tzafrir - שיחה 13:34, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לפי הערך בנושא, גם ספר בראשית מכיל חלקים של המקור הדויטרונומיסטי (D). או לפחות עד כמה שאני הבנתי את הערך. 77.125.2.162 13:40, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
איפה בדיוק? ר’ גם התמונה כאן שלא מזכירה את מקור D‏. Tzafrir - שיחה 16:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
סליחה. בתמונה פה מדובר בארבע המקורות, שD אינו אחד מהם. צריך טיפה לשנות את הפרטים. 77.125.107.185 17:59, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

הוליווד בלי פעלולים[עריכת קוד מקור]

צילום והקלטת האריה "ג'קי", בשנת 1928, עבור גרסה של הלוגו "ליו האריה", של חברת MGM

בדרך כלל, כאשר מצולמים אריות בסרטי טבע, הם מצולמים מרחוק, בעזרת עדשה טלסקופית. לא כך היה הדבר, כאשר צולם ליו האריה עבור הלוגו של חברת סרטי הקולנוע MGM. בצילום לוגו זה, נצמד צוות ההפקה אל אריה מאולף, למרות הסכנה שבדבר. זאת ועוד, ללוגו הזה צולמו גרסאות רבות, עם אריות שונים, שצוות ההפקה נאלץ להיצמד אליהם שוב ושוב. הגרסה המקורית של הלוגו צולמה עם אריה, ששמו הפרטי היה "סלאטס", בשנת 1916. סלאסט לא נדרש לשאוג, כי בתקופת זו צולמו סרטים אילמים. בשנת 1928 צולמו והוקלטו האריות ג'קי וטלי, שבצילומיהם השתמשו לסירוגין. בשנות ה-30 צולמו קופי וטנר ובשנות ה-50 ג'ורג' וליו. למעשה, ליו, ששמו הפרטי הפך לכינוי של הלוגו, היה האריה האחרון שצולם עבורו. אולם הוא לא היה האריה האחרון שקולו הוקלט עבורו. בשנת 1983 הוחלף קול השאגה שבלוגו, לקולו של אריה שמיני, ששמו הפרטי אינו ידוע.

77.124.69.106 21:03, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

לא מדבר אלי. Tzafrir - שיחה 12:30, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
טוב. חבל על המאמץ. אני מושך את ההצעה הזו בחזרה. אני מבקש לגנוז אותה, למרות שאני הצעתי אותה. היא מעניינת, במקרה הטוב, את מי שמכור לקולנוע. 77.126.78.143 13:42, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

מטוסי קרב יקרים[עריכת קוד מקור]

מטוס F-15

רכישת מטוסי קרב היא אחת מן ההוצאות הכלכליות הגדולות ביותר של צבאות העולם, אך לא תמיד היה כך. עד שנות ה-70, מטוסי קרב כמו הF-4 פנטום עלו בערך 3 מליון דולר. מידע מודיעיני שגוי שהגיע לברית המועצות על פיתוח אמריקאי מוצלח של מפציץ הטס במהירות מאך 3 (שבפועל לא הגיע לייצור עקב כשלים הנדסיים) הוביל את ברית המועצות לפתח מטוס קרב מהיר במיוחד, המיג 25. החשש האמריקאי מעליונות אווירית סובייטית הובילה לפיתוח הF-15 המתקדם במיוחד במחיר שיא של 30 מליון דולר ליחידה. החששות האמריקאים התפוגגו כאשר התברר שמעבר למהירות הגבוהה של המיג, המטוס לא מתמרן במהירות ולא באמת איים על העליונות האמריקאית, אך הF-15 הפך לנורמה בצבאות העולם וכל מטוסי הקרב שפותחו מאז מלווים בתג מחיר גבוה במיוחד. ב2016 חיל האוויר הישראלי רכש מטוסי F-35 ב100 מליון דולר ליחידה.

Sagi128F17v - שיחה 13:33, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע שני תיקונים קלים. במקום "מפציץ במאך 3", אני מציע "מפציץ הטס במהירות מאך 3" ובמקום "ב100 מליון דולר", אני מציע "ב100 מליון דולר ליחידה". תודה. 77.125.119.138 14:16, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, טופלSagi128F17v - שיחה 20:13, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, מעניין מאוד וממוקד, אהבתי. Theshumai - שיחה 22:17, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
אני לא לגמרי בטוח שזה נכון. ר’ גרף מחירים כאן. כמוכן כבר הפאנטום היה יקר בהרבה ממטוסים ששירתו במלחמת העולם השנייה. הוא היה מטוס רב משימתי (גם מטוס קרב וגם מטוס תקיפה) בניגוד לקודמיו. Tzafrir - שיחה 11:25, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מבוסס על דף זה. צריך לקחת בחשבון שהF-15 היה בשימוש נרחב הרבה יותר (יותר מ1500 יחידות) מול הF-14 (עם 700 יחידות) והF-111 (עם 600 יחידות) בני תקופתו במחירים דומים, שיועדו לנושאים ספציפיים וכמעט לא יוצאו, כשהF-15 החליף את המטוס הרב משימתי האחרון, הF-4 (עם 5000 יחידות).Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 14:37, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מה שאפשר לראות במקור שהבאתי (בהנחה שהוא אמין. לא בדקתי) הוא מחירים שמותאמים לאינפלציה. אפשר לראות ממנו, לדוגמה, שהמחיר של הפאנטום לא נמוך בהרבה מזה של ה־F-16 שתוכנן לאחר ה־F-15. Tzafrir - שיחה 07:31, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
המחירים נראים מבוססים. יחד עם זאת הF-16 תוכנן מראש להיות זול מהF-15 אך בפועל חלש ממנו כפי שכתוב בערך שלו, ובמטוסים שיוצרו לאחר מכן המחירים נותרו גם על פי המקור שלך גבוהים, כך שכל ההידעת עדיין נכון, פשוט מדלג על הF-16 שמראש יועד להיות "לואו-קוסט".Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 08:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

סוללה חשמלית ענקית, נטולת חשמל[עריכת קוד מקור]

טורבינות רוח לייצור חשמת ברמת הגולן

למרות הרצון לשמור על איכות הסביבה, רוב החשמל בעולם עדיין מיוצר בעזרת דלק מאובנים (נפט, גז ופחם) ולא בעזרת אנרגיה מתחדשת, כגון קרינת שמש ותנועת רוח ומי נהרות, וזאת בשל בעיה טכנית. כמות הדלק המאובן הנשרפת בכול רגע בתחנת כוח מתאימה בדיוק לביקוש החשמל, שיש לצרכנים באותו רגע. כך שעות שיא הצריכה, הן שעות שיא השריפה. אולם נוהל זה בלתי ישים עם קולטי שמש או שבשבות. כמות נשיבת הרוח או קרינת השמש, לא יכולה להתאים בכול רגע, בדיוק לביקוש הצרכנים. לכן הסתמכות על קולטי שמש ושבשבות מצריכה שימוש בסוללות חשמליות ענקיות, שיאגרו את עודפי החשמל המיוצרים, כשיש מעט ביקוש, ויאפשרו שימוש בהם, כשיש הרבה ביקוש. אולם, סוללות עם קיבולת כה גדולה, שהן גם בטיחותיות וזולות דיין, טרם פותחו. בשימוש בסכר מים לייצור חשמל, אמנם אפשר לשלוט בכמות המים המוזרמת בכול רגע. אבל, בהרבה ממדינות בעולם אין מספיק מים בנהרות, כדי לספק את צריכת החשמל. אחד הפתרונות המוצעים הוא להשתמש, בו זמנית, באנרגיית רוח, שמש ומי נהרות, ולאגור את אנרגיית השמש והרוח במאגרי אנרגיה שאובה. דהיינו, בזמן שיש עודף שמש ורוח, יפסק ייצור החשמל בסכרים, ועודפי אנרגיית השמש והרוח ינוצלו כדי לשאוב מים ממאגר נמוך למאגר גבוה יותר, תוך המרת האנרגיה העודפת לאנרגיה פוטנציאלית. כך, משמש המאגר הגבוה כסוללה ענקית.

77.125.119.138 22:47, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד, הנושא מעניין מאוד אך נדרשים קיצור ושיפור קלים בניסוח ("אי אפשר לסדר" ו-"הצרה היא"). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:58, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. תודה. 77.125.119.138 08:14, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
הערך אנרגיה שאובה קיים. כמוכן למיטב זכרוני גם לתחנות חשמל רגילות יש הספק די קבוע ולא ניתן בקלות לשנותו בשעות יממה שונות. Tzafrir - שיחה 11:41, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מטעה ופשטני. לקרוא לאגירה שאובה "סוללה חשמלית" זה סגנון עיתונות ספורט. האגירה לא חייבת להיעשות באגם, למעשה הפתרון היעיל יותר היא להעלות את המים לגובה ולאחסן אותם בבריכות. השימוש הבו-זמני אינו למטרת אגירה אלא ניצול מצב טבעי שבמקומות רבים הרוח נושבת בלילות והשמש כמובן בימים וכך ניתן לקבל רציפות יותר גבוהה של אספקת חשמל. נוסף על כך גם בתחנת כוח סולרית תרמית (מטיפוס שוקת פרבולית לפחות) ניתן להקטין תפוקה על ידי שינוי מצב הפרבולה, הטורבינה המותקנת בתחנות אלה גמישה יותר לשינויים באספקת החום (כמות הקיטור) מתחנות כוח פוסיליות והבעיה היא אספקת חשמל בזמנים שאין שמש. שנילי - שיחה 12:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
הכותרת אינה חלק מהקטע. התעלם ממנה. ערכתי את סיום הקטע בהתאם להערות. Tzafrir - שיחה 12:29, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערות והעריכה. ולגבי חוסר היכולת, כביכול, של תחנת כוח לשלוט בכמות החשמל שהיא מיצרת, אז לפי המקור שלי, זה לא נכון. כתבתי את הקטע בעזרת סרט התעודה Looking for the super battery, מנטפליקס. 77.124.69.106 14:15, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תחנת כוח יעילה כאשר היא עובדת במלוא תפוקתה. התאמה בין הביקוש לייצור יכולה להיעשות על ידי הוויסות בין מספר תחנות, בייחוד כאשר ליצרן שליטה גם על האספקה( חח"י). אפשר גם להשבית טורבינות בתחנה בה יש מספר טורבינות( כפי שבדרך כלל בתחנות מספיק גדולות) אנסה לנסח משהו ואציע יותר מאוחרשנילי - שיחה 09:24, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

נושא חשוב ומעניין, אבל בעיה נוספת שיש לי עם הקטע הוא שהוא מדבר על 'המצב כיום', כאשר בתחום האנרגיה המתחדשת הדינמי זה יכול להשתנות בקלות בעוד שנה או שנתיים, ואז יוצג קטע הידעת לא מעודכן Theshumai - שיחה 11:26, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
מה דעתך לשנות לנוסח "נכון לשנת 2018", במקום "כיום"? 77.124.69.106 13:46, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

עלוקה

רוב מיני העלוקות נצמדים ו ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון, יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי ממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים. (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאל פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.

77.125.91.170 18:07, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין. העלוקה שימשה ברפואה המסורתית בעיקר להקזת דם. לכן יש לי בעיה עם המילה „שימושים רבים״ ואולי כדאי להבדיל בין רפואה מסורתית (שבה הקזת דם שימשה אמצעי לריפוי ידי איזון ארבע הליחות) לרפואה המודרנית. Tzafrir - שיחה 12:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערה. שיניתי את הנוסח ל"במספר הליכים רפואיים". 77.124.69.106 14:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
אהבתי Theshumai - שיחה 11:29, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

ובערך יוג'ין לזובסקי. Tzafrir - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

זמן להחיות את ההצעה-להלן ניסוח ראשוני:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה, הוורמאכט פעל כדי למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב אשר בפולין, סטניסלב מטולביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus ועל כן הם הדביקו פולנים לא-יהודיים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על העיירה כאזור בידוד. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, הגיעה לאזור משלחת רפואית מהוורמאכט כדי לבחון את היקף התחלואה באזור. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 גטו רוזוואדוב חוסל, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והשטעטלים באזור.

ניסיתי לקצר כמה שניתן את התוכן. מוזמנים להציע נוסח חלופי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

הגהה קלה:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ואאוגניוש לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus, ועל כן הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.

כדאי לכתוב את שני הערכים הרלוונטיים שבאדום ולא להתעלם מקיומם. אביעדוסשיחה 00:09, 11 באפריל 2018 (IDT)

בהחלט מעניין. אני בעד. 77.125.119.138 14:23, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

זכיות קולנועיות[עריכת קוד מקור]

קתרין ביגלו בטקס האוסקר ה82

בשנת 2009 קתרין ביגלו וג'יימס קמרון, אשר היו נשואים בין השנים 1989-1991 התמודדו על הפרסים אוסקר, באפט"א וגלובוס הזהב בקטגורית הבימוי. ביגלו הייתה מועמדת על סרטה "מטען הכאב", וקמרון על סרטו "אווטאר". קמרון זכה בגלובוס הזהב וביגלו היא האישה הראשונה לזכות בפרס אוסקר ובפרס באפט"א בקטגוריית הבימוי. היא מחזיקה בנוסף בפרס סאטורן על סרטה "ימים משונים", אותו הפיק וכתב קמרון. קמרון עצמו זכה בחמישה פרסי סאטורן עבור עבודת הבימוי הטובה ביותר על הסרטים "שובו של הנוסע השמיני", "מצולות", "שליחות קטלנית 2", "שקרים אמיתיים" ו"אווטאר", ובפרסי אוסקר וגלובוס הזהב עבור בימוי הסרט "טיטניק".

מתניה שיחה 20:23, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

נו, אז יש אנשים שזכו ביותר מפרס אחד בחיים. יש גם נשים שהיו הנשים הראשונות לזכות בפרס זה או אחר. אז מה? סנט פול - שיחה 20:39, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
וגם היו נשואים וגם התחרו באותה קטגוריה באותה שנה בשלושה טקסים שונים. מתניה שיחה 20:41, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
נו, טוב. בסדר. שיניתי את דעתי. אתה צודק. אני לא כל כך אוהב את הקטע, אבל הוא כן מדבר על משהו מיוחד. סנט פול - שיחה 21:05, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:42, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

אלוף הטיסה המגוון ביותר[עריכת קוד מקור]

לואיס קורדס במטוסו, עם סימני ההפלות שצבר. שימו לב לסימול האמריקאי

בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישג זה אפשרי בהחלט כאשר בזירה אחת נלחמים כמה חילות אוויר, כמו למשל בזירה המערבית במלחמת העולם הראשונה, או טייסים בחיל האוויר הישראלי שהפילו מטוסי קרב של כמה חילות אוויר ערביים באותה מלחמה. המוביל ביניהם הוא סגן אלוף אברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונל לואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרבאיטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, ב10 בפברואר 1945, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפת PBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.

מקור: הערך באנגלית(אנ') קלונימוס - שיחה 10:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.170 10:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. --קלונימוס - שיחה 12:59, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.170 13:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
הפאנץ' בקטע הוא על כך שהוא הציל אנשים משבי או מוות בתושיה בלתי רגילה, ואחר כך נשא לאחת מאלו שהציל. חמויישֶה - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כך, אולי כדאי להרחיב בעניין העיקר ולצמצם בעניינים הטפלים? 77.125.2.162 12:35, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה[עריכת קוד מקור]

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

העיר העתיקה של באר שבע אינה העיר העתיקה "באר שבע"[עריכת קוד מקור]

שיקום שכבת העתיקות של התקופה הישראלית בתל באר שבע

רוב חומת העיר העתיקה של ירושלים, אינה עתיקה, ביחס לירושלים. חומה זו נבנתה בידי האימפריה העותמנית לפני כ-400 שנה. חומת הר הבית, למשל, נבנתה בידי הורדוס כ-1600 שנה קודם לכן. אחד השערים בחומת ירושלים, נקרא השער החדש. הוא נפרץ בחומה בשנת 1889, כחלק מתהליך היציאה מהחומות ובניית החלקים המודרניים של ירושלים. 11 שנים אחרי שהטורקים פרצו את השער החדש, הם החלו בהקמת העיר באר שבע; הם הקימו שם את השכונה הראשונה, והיא נקראת בפינו העיר העתיקה של באר שבע. אולם, השכונה שנקראת "העיר העתיקה של באר שבע", אינה באמת באר שבע העתיקה. באר שבע המוזכרת במקרא נמצאה במקום בו מצוי כיום הגן הלאומי תל באר שבע. שכבת העתיקות הכי מודרנית שם, היא מהמאה ה-13; עתיקה ב-300 שנה מחומת העיר העתיקה של ירושלים.

77.125.91.170 20:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד וואלה, אהבתי מאוד. Theshumai - שיחה 23:38, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד יפה. --קלונימוס - שיחה 10:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:48, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
ניסחתי מחדש כמה מילים שגרמו לי לבילבול. חמויישֶה - שיחה 10:38, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. 77.124.69.106 20:13, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הכפר ע'ג'ר[עריכת קוד מקור]

הכפר הערבי ע'ג'ר נמצא בצפון ישראל, והוא חצוי במרכזו בגבול ישראל-לבנון: חציו הדרומי של הכפר שייך לישראל וחציו הצפוני ללבנון. מלך הצבים - שיחה 23:33, 6 באוגוסט 2018 (IDT)


בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימים צה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.101 19:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

Sagi128F17v - שיחה 19:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

על הכייפכ. 77.125.91.170 21:30, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד הגרסה הזו Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.

מבחינתי מוכן, אשמח לדיון בנושא. Sagi128F17v - שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן לדעתי יש יותר מדי דוגמאות והטקסט קצת מתפזר. אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
התוספות מיותרות. עדיפה הגרסה הקודמת. 77.125.91.170 10:24, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

אחרון מבחינתי, תיקונים קלים Sagi128F17v - שיחה 19:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין הגרסה הזו לגרסה הראשונה? סנט פול - שיחה 20:36, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רווחים במקומות הנכונים ועדכון הטרה נוליוס ממקרה בודד למקרה נדיר אך קייםSagi128F17v - שיחה 06:44, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

שינויי נוסח קלים:

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת, על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד. לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר, בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה. אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית. לכן מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, למרות שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

77.125.2.162 12:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

חלומות על קולנוע[עריכת קוד מקור]

מעטפה שנשלחה מבית הדואר ביישוב סינמה.

שמו של היישוב סִינֶמַה (Cinema), השוכן בפרובינציה קולומביה הבריטית שבמערב קנדה, מעיד על חלומו של המייסד להקים במקום תעשיית קולנוע קנדית. לויד צ'מפליין, שייסד את היישוב בשנת 1915, העניק לו את השם סינמה בשנת 1924, לאחר שחזר מביקור ארוך בהוליווד. הוא ניסה להקים את "הוליווד הקנדית" בקולומביה הבריטית, חיבר תסריטים לסרטים אפשריים וגייס עובדים אותם רצה לשלב בתעשיית הקולנוע העתידית. הניסיון כשל, ותעשיית הקולנוע של סינמה לא הפיקה ולו סרט אחד.

RimerMoshe - שיחה 21:48, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הרבה מיזמים נכשלים בהרבה תקופות ובהרבה מקומות. צריך להרחיב קצת יותר על ההשקעה בעיר הסרטים, על הסיכוי שהיה נראה שיש לה, אולי גם על המקום בו מצולמים באמת סרטים קנדיים. 77.124.76.194 23:11, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
הבהרה: אחד הקטעים למעלה מספר על כישלון מיזם פורדלנד - מיזם של חבל ארץ שמנוהל בידי חברת המכוניות פורד, ומגדלים בו עצי גומי לצמיגי מכוניות. המיזם נכשל מסיבה שדי הפתיעה את בני התקופה - המצאת הגומי הסינתטי. אם אפשר יהיה להציג סיבה כזו גם פה, הקטע הזה ישתפר מאוד לדעתי. 77.124.76.194 06:54, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
מסכים עם האנונימי. קצת חסר פאנץ'. Theshumai - שיחה 19:27, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

יורדים מהירח[עריכת קוד מקור]

ג'ין סרנן - האדם האחרון על הירח

בשנת 1961 קבע נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, בנאום שנשא בקונגרס, כי עד סוף שנות ה-60, ארצות הברית תנחית אדם על הירח. הנאום הסעיר את האנושות, והתרבות הפופולרית התמלאה באזכורים וסיפורים על כזו נחיתה. בסדרה, טינטין הוקדשו שני ספרים למסע לירח. בסדרה מנהרת הזמן הוקדש פרק לכזה מסע. אפילו בסעיף העתידות, בפתק של בדיחת מסטיק בזוקה, נכתב פעמים רבות "עד גיל 18 תגיע לירח". ואכן, בשנת 1969, הגשימה תוכנית אפולו של נאסא את חזונו של קנדי, והנחיתה אסטרונאוטים על הירח. התוכנית גם חזרה ועשתה זאת כמה פעמים נוספות. אלא שזו הייתה התוכנית היחידה של מדינה כל שהיא, אי פעם, שעשתה זו. התוכנית גם עברה קיצוצים נרחבים במהלך הפעלתה. האדם האחרון אי פעם, שנחת על הירח, או על גרם שמים כל שהוא, עשה זאת בשנת 1972, לקראת סגירת תוכנית אפולו. מאז טיסות מאוישות לחלל החיצון רק מקיפות את כדור הארץ כמו לוויין.

77.127.82.195 22:03, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לא בטוחה שהבנתי מה מטרת הקטע. חקר הירח עניין את האנושות הרבה לפני תוכנית אפולו. הסרט מסע אל הירח הוא מ-1902, ועוד מבוסס על הספר מהארץ לירח מ-1865. גם לרוסים היתה תוכנית מאויישת לירח, היא פשוט ננטשה עם הזמן - (Soviet crewed lunar programs). בשנות ה-70 היו כאלה בנאס"א שדיברו על תחנת חלל מסביב לירח / בנקודת לגראנג'. היום יש תוכניות לחזור לירח, ההודים, הסינים הכריזו על כך, וגם סוכנות החלל האירופאית מדברת על הMoon Village, שיתוף פעולה ביצירת בסיס קבוע על הירח. יש עדכון חלקי כאן (List of missions to the Moon). אמא של גולן - שיחה 14:24, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
ואם מזכירים את יוג'ין סרנן לא כדאי לציין את שמו, שהיה גם המדען הראשון והאחרון על הירח? אמא של גולן - שיחה 14:25, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
  1. יוג'ין סרנן היה מפקד הטיסה האחרונה לירח. בן זוגו לנחיתה על הירח היה טייס שהוא גם גיאולוג. לפני שיוג'ין סרנן היה אסטרונאוט, הוא היה טייס ניסוי וטייס מטוסי קרב על נושאת מטוסים. הוא למד קורסים בגיאולוגיה, במסגרת תוכנית אפולו, כמו שאר האסטרונאוטים. אבל הוא לא היה מדען.
  2. שמו של יוג'ין סרנן לא מוזכר בקטע. הבאתי רק את תמונתו. לא נראה לי שיש מקום להרחיב עליו באופן אישי. אבל אם את תצליחי לנסח את הקטע טוב יותר, תוך הרחבה עליו, אז הכול פתוח.
  3. אם זה ישפר את ניסוח הקטע, אפשר להוסיף את ג'ול וורן לפתיחתו. בכול מקרה, לי יש הרגשה, שההתעסקות האנושית עם רעיון הנחיתה על הירח, הייתה הרבה יותר פופולרית בשנות השישים והשבעים, מאשר בכול זמן אחר.
  4. לי, זה כן נראה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הנחיתות על הירח נזנחה תוך שלוש שנים, לפני כמעט חמישים שנה. אם להרבה אנשים פה יש תחושה אחרת, אז נזנח את הקטע הזה, ונעבור להתעסק בקטעים אחרים.
תודה. 77.127.82.195 16:39, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
הי, אתה צודק, התמונה בלבלה אותי. האריסון שמיט, הגיאולוג, היה האדם ה-12 והאחרון לדרוך על הירח, אבל סרנן הוא זה שעזב את הירח אחרון. ולכל שאלתי מה מטרת הקטע, כי אכן אחרי עשור של פעילות אבל רק שלוש שנים מהנחיתה על הירח, הפוקוס עבר לסביבת כדור הארץ. אמא של גולן - שיחה 17:04, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
מטרת כל קטע "הידעת" היא להצביע על משהו מוזר ומעניין, וכך להוות גימיק לקריאת הערכים הקשורים לקטע. לדעתי, זה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הקידמה שבנחיתה על הירח, הסתיימה תוך שלוש שנים, ונזנחה לנצח. 77.127.82.195 19:20, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
אי אפשר לומר ש"נזנחה לנצח" אם היו תוכניות (שלא היה להן מספיק מימון) להמשיך לשלוח אנשים לירח, כמו גם עכשיו. יש גם תוכניות פרטיות, וממשיכים לשלוח חלליות לירח. אמא של גולן - שיחה 17:56, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

אינסטנט רכבת קלה[עריכת קוד מקור]

הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה

אף על פי שיש כיום ניסיון בעולם בהפעלת רכבות קלות, בניית קו חדש של כזו רכבת לוקחת זמן רב. לדוגמה, בשנת 2011 נפתח הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שעבודות התשתית שלו החלו בשנת 2000. (תוכנית הקו אושרה בממשלה ב־1988). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, בקו בירושלים מופעלות רכבות חשמליות מדגם אלסטום סיטאדיס, שהוכיח עצמו בערים אחרות בעולם, לפני הגיעו לעיר. אולם הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא, תוך כדי הקמת המסילה. רכבות קלות קודמות שהיו בעולם היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

מקור עיקרי: הסרט התיעודי American Experience: The Race Underground, נטפליקס. 77.127.82.195 13:15, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

לא אהבתי. לא מסודר מספיק לפי סדר הגיוני וקוהרנטי. שמזן#שיחהערכי בראבו • 13:36, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
כנל. חמויישֶה - שיחה 14:06, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסיון שני. התמקדות בעיקר והסרת מידע טפל, שמפריע לקוהרנטיות:

הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה

בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה לוקחת בימינו מספר שנים. לדוגמה, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל תכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

הרבה יותר טוב! הרשתי לעצמי להגיה קצת את הטקסט. שמזן#שיחהערכי בראבו • 16:18, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

77.124.76.194 17:35, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני לא רואה את הפואנטה בקטע. אז בירושלים לקח הרבה זמן, מה זה קשור? אפשר להניח שבסין לוקח מעט. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

פרוור ההפקרות[עריכת קוד מקור]

מרכז הקניות שהיה פטור ממס בשל חוסר שלטון מוניציפלי

במהלך המאה ה-19, כשהקרקע סביב שיקגו חולקה לטריטוריות שלטון מקומי, בין העיירות והכפרים בסביבה, אזור מיוער קטן, קרוב לחוף אגם מישיגן, נשמט מהחלוקה, ונותר בלא שום אחריות מוניציפלית. תחילה, זה לא הפריע לאיש. אולם כאשר המכוניות הפרטיות הפכו לנפוצות, הדברים השתנו. באזור זה, שנקרא בפי העם No Man's Land (ארצו של אף אחד / שטח הפקר), קם אחד ממרכזי הקניות הראשונים בארצות הברית, שבו טבעת של חנויות הקיפה מגרש חנייה גדול. העסקים שם פרחו, לא רק בשל הקדמה, אלא גם בשל העובדה, שאיש לא גבה שם ארנונה מהסוחרים. בשנת 1942, האזור סופח לפרוור וילמט, אחרי שנים של מאבקים משפטיים, ואחרי שהפוליטיקאים של היישובים הסמוכים מנעו ממכבי האש שלהם, להגיע למקום בכדי לכבות שריפה.

77.127.82.195 20:31, 29 ביולי 2018 (IDT)

נעמי שמר[עריכת קוד מקור]

נעזרתי בהצעה ישנה לקטע "הידעת", שלא הצליחה. החלפתי בה את כל מה שקיבל ביקורת (צודקת) בדברים אחרים.

נעמי שמר

נעמי שמר נחשבת לאחת הפזמונאים הרהוטים, שכתבו בשפה העברית. רהיטותה הקנתה לה את פרס ישראל למפעל חיים כמו גם חברות באקדמיה ללשון העברית. אך למרות רהיטותה, עלו מידי פעם דרישות לשכתב את שיריה. עמוס עוז הביע תרעומת על כך, שבשירה, ירושלים של זהב, שמר תיארה את כיכר שוק העיר העתיקה בירושלים, כ"ריקה", כשהייתה בשליטת ממלכת ירדן, ויהודים לא הורשו להיכנס אל מזרח ירושלים. שמר הסבירה, שמבחינתה, כיכר בירושלים, בלא יהודים, היא ריקה. אולם במקרים אחרים, שמר דווקא נענתה לדרישות שכתוב. בשירה, הטיול הקטן, היא כתבה, במקור, "רוח סערה ונשבר ענף / ... אלף רקפות כל אחד אסף". אולם בעקבות פנייתם של אנשי שמירת הטבע, שחינכו את הציבור לא לקטוף פרחי בר, שמר ויתרה על החרוז, ושינה את המילה "אסף" ל"ראה". לאחר מותה של שמר, חברתה, מיקי קם, שכתבה אותן שורות שנית, ושרה בקלטת ילדים "רוח סערה וענף נשבר / ... אלף רקפות כל אחד ספר". אם כי השכתוב הבולט ביותר ליצירתה של שמר היה למחזה חמש חמש, למרות שזה היה רב מכר. המחזה היה עיבוד לספר של אהרון מגד. כשהוחלט לעבד את הספר לסרט קולנוע, המחזה, למעשה, כולו שוכתב לחלוטין בידי אבי קורן.

77.127.82.195 21:54, 28 ביולי 2018 (IDT)

לא אהבתי. ההתנצחות עם עמוס עוז לא הייתה דרישה לשכתוב, אלא ויכוח פוליטי. עניין הרקפות הוא אנקדוטה זניחה יחסית, והסיפור על המחזה הוא רגיל בעיבודים קלונועיים. חמויישֶה - שיחה 09:58, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
אה, כן? מתי עוד קרה, שבמחזמר רב מכר, של אמן מוערך, כל מילות כל הפזמונים שוכתבו על ידי אמן הרבה פחות מוערך, בדרך לקולנוע? 77.125.91.170 21:34, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

מדינות נייטרליות[עריכת קוד מקור]

Neutral countries.svg

שוודיה היא מדינה נייטרלית. אף על פי שהיא מחזיקה צבא, היא לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורווגיה. בכך הייתה למדינה השומרת על נייטרליות לתקופה הארוכה בעולם. בחוק הבינלאומי נושא הטריטוריות הנייטרליות מנוסח באמנת האג משנת 1907. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות משנת 1949, לאחר שפירקה את צבאה והיא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

מתניה שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)

את המשפט על קוסטה ריקה, צריך להוסיף לקטע שכתבת על צבא שווייץ. זו יכולה להיות סיומת טובה לאותו קטע. לעומת זאת, המידע על נורבגיה, לא נראה לי מעניין מספיק למדור הזה. תודה. 77.127.82.195 21:51, 28 ביולי 2018 (IDT)
הצעתי הצעה קונקרטית לאיחוד קטע זה עם קטע נוסף מרשימת ההמתנה. ראו למטה בסעיף "צבא פעיל ביום בלבד". תודה. 77.124.76.194 09:57, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
כבר יש קטע "הידעת", שמדווח שלקוסטה ריקה אין צבא מזה שבעים שנה - תבנית:הידעת? 468. 77.125.107.185 19:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

מלחמת המקף[עריכת קוד מקור]

Czechoslovakia location map.svg

מלחמת המקף הייתה ויכוח בין נציגים צ'כיים וסלובקיים על שמה הרשמי של צ'כוסלובקיה לאחר "מהפכת הקטיפה". נציגי סלובקיה דרשו כי שמה של המדינה החדשה יכתב במקף בין "צ'כו" ל"סלובקית". ב־29 במרץ 1990 החליט הפרלמנט כי השם ייכתב ללא מקף בצ'כית ועם מקף בסלובקית. ההחלטה לא נמצאה מתאימה, וב־20 באפריל שוב שינה הפרלמנט את שמה של המדינה, והיא נקראה מעתה "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". לפי כללי הכתיב בשתי השפות, רק המילה הראשונה בשמה של מדינה אמורה להיכתב באות גדולה, אך כפתרון לשאלת כתיבת האות הראשונה במילה "סלובקים", הוחלט לכתוב את כל המילים באותיות גדולות. הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן. הסלובקים דרשו כי בין השמות יפריד מקף, בעוד הצ'כים השתמשו באותה מילה גם לקו מפריד. הוויכוח חשף פער מהותי באופן שבו צ'כים וסלובקים ראו את זהותה של מדינתם. ניגודים נוספים הצטברו בשנתיים הבאות, והביאו להחלטה על פירוק המדינה לצ'כיה וסלובקיה ("גט הקטיפה") בשנת 1992. ההחלטה עצמה בוצעה ב־1 בינואר 1993.

מתניה שיחה 21:52, 30 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם בעיית המקף חזרה אחרי שכבר פתרו אותה? 77.127.82.195 21:34, 29 ביולי 2018 (IDT)
לא, היא לא חזרה, היא חשפה את אחד הפערים. מתניה שיחה 22:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
זה קטע עם הרבה פוטנציאל. צריך רק לשפר את הניסוח בנקודה שבלבלה אותי קודם. 77.124.69.106 14:01, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

באפלו[עריכת קוד מקור]

Bison fight in Grand Teton NP.jpg

Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo הוא שעשוע לשון ומשפט תחבירי בשפה האנגלית, המשמש דוגמה לכך שהומונימיה והומופון יכולים ליצור משפט שלם ונכון תחבירית. למילה buffalo יש שלושה פירושים במשפט זה: כשם עצם – buffalo הוא שם נוסף לחיה הידועה כביזון אמריקאי. כשם תואר – Buffalo היא העיר שממנה מגיעים הביזונים במשפט, העיר באפלו. כפועל – buffalo היא מילה נרדפת לפועל בריונות, לריב או להציק. הנה כמה פירושים אפשריים של המשפט:

  • ביזונים מהעיר באפלו אשר מציקים לביזונים אחרים מבאפלו מציקים לביזונים מהעיר באפלו.
  • הביזונים הללו אשר מוצקים על ידי ביזונים מבאפלו מציקים לביזונים אחרים מבאפלו.
  • ביזונים מבאפלו אשר מציקים להם ביזונים אחרים מהקהילה שלהם, במקרה גם מציקים להם ביזונים אחרים מבאפלו.

מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)

נראה לי שעדיף להציג את הדברים בסדר ההפוך:

Bison fight in Grand Teton NP.jpg

העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי - באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo.

77.124.76.194 18:34, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

עוד לא החלטתי אם ז'אנר ה"אישה נעלה נעלה נעלה" ראוי לקטע הידעת. בטח לא דווקא באנגלית שיש בה המון כאלו. בערך הזה יש לפחות תשעה כאלו. חמויישֶה - שיחה 12:35, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

הגרסה השנייה פלוס תוספת בהתאם להערה:

Bison fight in Grand Teton NP.jpg

העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי - באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo. באנגלית יש עוד משפטים כאלו, שיש להם משמעות, למרות שהם מכילים שמונה או יותר מילים שוות כתיב ושוות הגיה, למשל Police police Police police police police Police police (משטרת העיר פוליס משטרת את שיטור משטרת העיר פוליס) או James while John had had had had had had had had had had had a better effect on the teacher. בעברית, לעומת זאת, משפטים מסוג זה מכילים הרבה פחות מילים שוות כתיב והגיה, לדוגמה, אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. זאת משום, שהאנגלית עשירה מהעברית באוצר המילים, אך ענייה ממנה בהטיות.

77.124.76.194 19:17, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

Symbol oppose vote.svg נגד חמויישֶה - שיחה 10:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

ימי חג ומועד[עריכת קוד מקור]

Pie for pi day.jpg

במהלך השנה נחגגים חגים שונים שרובם חגים דתיים כגון חגי ישראל ומועדיו, חגי הנצרות וחגים ומועדים באסלאם. בנוסף ישנם חגים אזרחיים כגון חג ההודיה האמריקאי, ויום המרמיטה בארצות הברית ובקנדה ויום העבודה האמריקאי. מנגד ישנם חגים הומוריסטיים למחצה כגון יום מול האהוד על כימאים, יום פאי, האהוד על מתמטיקאים ויום המתכנת האהוד על מתכנתים. כמובן ישנם גם חגים המציינים הערכה לתופעה תרבותית מסוימת כגון בלומסדיי, יום המגבת ויום דבר כמו פיראט. יש לי יום יום חג!

מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)

לא מעניין מספיק לדעתי. יש קטעים ספציפיים על יום המגבת ועל יום הפאי. אין פה מספיק מידע מעניין חדש. חמויישֶה - שיחה 08:55, 31 במאי 2018 (IDT)

אני מציע להעשיר את הקטע כך:

Pie for pi day.jpg

שירה של נעמי שמר, "יש לי יום יום חג!", מתאר מצב מציאותי ביותר. במהלך ההיסטוריה נקבעו ימי חג ומועד מרובים. אם נביט, למשל, בחגי ישראל ומועדיו, נמצא לא מעט מועדים לציון וזאת למרות שבמרוצת השנים, היו גם הרבה ימי מועד שבוטלו. בנוסף לחגים הדתיים ישנם חגים אזרחיים יום העצמאות, יום ירושלים או בחוץ לארץ, חג ההודיה האמריקאי, ויום המרמיטה בארצות הברית ובקנדה ויום העבודה האמריקאי. כמו כן ישנם חגים הומוריסטיים למחצה כגון יום מול האהוד על כימאים, יום פאי, האהוד על מתמטיקאים ויום המתכנת האהוד על מתכנתים. כמובן ישנם גם חגים המציינים הערכה לתופעה תרבותית מסוימת כגון בלומסדיי, יום המגבת ויום דבר כמו פיראט. אולם הגדילו לעשות הנוצרים הקתוליים. אצלם, כל יום בשנה הוא יום שמוקדש לזכרו של קדוש נוצרי אחר, ומכייון שבמרוצת השנים הוכרו יותר קדושים מאשר מספר ימי השנה, באחד מימי נובמבר, הקתולים מציינים את יום כל הקדושים - דהיינו, יום לזכר כל הקדושים, שלא נשאר יום בשנה לאיזכורם.

77.124.76.194 18:07, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני עדיין לא מתלהב. חוץ מזה יום כל הקדושים לא חל בפברואר. חמויישֶה - שיחה 13:12, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה. נובמבר. 77.124.76.194 07:03, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

פחד ממספרים[עריכת קוד מקור]

Badluck13.jpg

פחד מהספרה ארבע הידוע גם כטטראפוביה הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ). בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או אזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים משימוש במקומות אלו מהמספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אפשר להוסיף עוד חצי משפט על מקור האמונה הטפלה ביום שישי ה-13, אבל זה לא קריטי. מבחינתי הקטע בהחלט יכול כבר להופיע בעמוד הראשי של ויקיפדיה. 77.124.76.194 17:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד Assafn שיחה 14:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

מספר ארדש בייקון[עריכת קוד מקור]

Natalie Portman Cannes 2015 5.jpg

פאול ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר שחי אי-פעם, מלבד לאונרד אוילר. הוא פרסם מעל ל-1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכל ישנם 458 כאלו. כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. קווין בייקון הוא מוקד דומה בעולם הקולנוע, המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה המבוסס על הרעיון של תופעת העולם הקטן, הנשענת על ההנחה כי כל שחקן ששיחק בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. שם המשחק הוא וריאציה למושג "שש דרגות של הפרדה". מספר ארדש-בייקון הוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. שחקנים מעטים יחסית הם בעלי מספרי ארדש, בהם נטלי פורטמן שהשתתפה, במהלך לימודיה האקדמיים, בכתיבת שני מאמרים מדעיים, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7 ומים ביאליק, שמשחקת בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול", שהשלימה ב-2008 עבודת דוקטורט במדעי המוח, השתתפה בכתיבת ספר מדעי, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. אולי במקום תבנית:הידעת? 3 בספטמבר 2017? ‏עמיחישיחה 11:26, 29 במאי 2018 (IDT)
הקטע באמת נחמד, אבל הוא ארוך בערך פי 3 מהמקובל לקטע הידעת. גם אם נוריד את בעלי מספר ארדש הישראלים, הקטע עדיין ארוך בטירוף. חמויישֶה - שיחה 13:12, 29 במאי 2018 (IDT)
קיצרתי. מתניה שיחה 20:41, 30 במאי 2018 (IDT)
לא הבנתי. האם רוב המאמרים שהוא כתב, הוא כתב כל אחד ואחד מהם עם 458 שותפים? מימי לא ראיתי מאמר מדעי עם יותר מ12 מחברים? איך אפשר לכתוב מאמר מדעי אחד בעזרת 458 מחברים? אפילו לערכים הכי נערכים בויקיפדיה אין 458 עורכים לערך בודד. 77.124.76.194 18:04, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
בעיית ניסוח קלה. ניסחתי מחדש. הבעיה של הקטע היא אורכו. למרות שקיצרתי. חמויישֶה - שיחה 10:25, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
עכשיו אני מבין. תודה. הקטע טוב. אולי באמת צריך טיפה לקצר. 77.124.76.194 13:30, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

קיצרתי:

Natalie Portman Cannes 2015 5.jpg

פאול ארדש הוא מן המתמטיקאים הפוריים שחיו אי-פעם. הוא פרסם מעל 1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכול ישנם 458 עמיתים כאלו, ובשל מספרם הרב, ארדש הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד, שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו, אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. בדומה לארדש, קווין בייקון הוא נקודת מוקד בעולם הקולנוע. המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה, הנשען על ההנחה, כי כל שחקן בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. קיים גם "מספר ארדש-בייקון", שהוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים, שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. אולם קיימים גם שחקנים מקצועיים בעלי מספר זה, בהם נטלי פורטמן ומים ביאליק שבמהלך לימודיהן השתתפו בכתיבת מאמרים מדעיים.

77.124.76.194 13:44, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה, זה ברור יותר. סתם לידע כללי: היום 458 (בעצם: 459) מחברים למאמר בודד זה כבר קטן על המדענים. מה דעתך על 3000‏? כמוכן, אני הייתי מעדיף לקטע הזה תמונה של ארדש. Tzafrir - שיחה 15:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אנונימי, היום בעידן הקבוצות הגדולות, יש אפשרות למאמרים רב משתתפים (אם כי 459 זה הרבה) אבל השיא הוא של תגלית גלי הכבידה - על המאמר הזה חתומים יותר מ-1000 מדענים מ-133 מוסדות. (והנה קטע הידעת בשבילך ...) הנה הרשימה המלאה אמא של גולן - שיחה 18:22, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

בנדיקטוס התשיעי[עריכת קוד מקור]

Pope Benedict IX Illustration.jpg

בנדיקטוס התשיעי נולד ברומא בשם תיאופילקטוס מטוסקולום. אביו היה רוזן העיר. שניים מדודיו, בנדיקטוס השמיני ויוחנן התשעה עשר, היו אפיפיורים לפניו. באוקטובר 1032 רכש עבורו אביו את משרת האפיפיור, גילו באותה עת היה כנראה 18 או 20. בשנת 1036 הוגלה מרומא, אך הוחזר מיד על ידי קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בספטמבר 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, ולאחר כחודש הסכים למכור את הכס לסנדקו שהתמנה לאפיפיור גרגוריוס השישי, בתמורה לסכום כסף. ביולי 1046 התחרט ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כינס ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס, לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני. בנדיקטוס לא קיבל את מרות הוועידה, ועם מותו של קלמנס באוקטובר 1047 שב ותפס את הארמון האפיפיורי, בו שלט מנובמבר ועד גירושו ביולי 1048 על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה. במקומו מונה כאפיפיור דמסוס השני. ב-1049 נודה בנדיקטוס מן הכנסייה, לאחר שסירב לעמוד למשפט בעוון סימוניות. היה האדם היחיד שכיהן כאפיפיור בשלוש תקופות כהונה נפרדות ולמעשה היחיד שכיהן יותר מפעם אחת.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

מה הפואנטה פה? אם הפואנטה היא שלא כל האפיפיורים צדיקים, אז צריך להסביר אותה מפורשות. צריך גם לקצר בדוגמה הזו ולהוסיף עוד דוגמאות, מבישות יותר. ויש. 77.124.76.194 17:52, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
הפואנטה היא שהוא האדם היחיד שכיהן יותר מפעם אחת, ולא רק זה, אלא 3 פעמים נפרדות. מתניה שיחה 22:51, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסוח שני:

כאשר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר התפטר בשנת 2013, התפטרות אפיפיור נחשבה לתקדים. אלא שבמהלך ימי הבייניים, כן היו אפיפיורים שכהונתם הופסקה. בנדיקטוס התשיעי, למשל, מונה לאפיפיור וגם הודח מהתפקיד שלוש פעמים. .... בלה בלה בלה קורות חייו....

77.124.76.194 13:57, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

לוחם בינלאומי[עריכת קוד מקור]

Yang Kyoungjong.jpg

יאנג קיונג ג'ונג היה חייל קוריאני. בשנת 1938, בהיותו בן 18, גויס יאנג בכפייה לארמיית "גואן דונג" של הצבא היפני הקיסרי, שפעלה במנצ'וריה. כעבור שנה, נפל בשבי הצבא האדום ונשלח למחנה עבודה, לאחר שלחם במסגרת קרב חלקין גול. לאחר שלוש שנים בשבי הסובייטי ובשל מחסור בלוחמים, גויס יאנג בשנת 1942 לשורות הצבא האדום, יחד עם אלפי אסירים אחרים. בתחילת שנת 1943, נפל בשבי הצבא הגרמני, במסגרת הקרב על העיר חרקוב שבאוקראינה. בשנת 1944, נשלח במסגרת הצבא הגרמני לשירות בגדוד העבודה "אוסבטליון", שתפקידו היה לסייע בחיזוק החומה האטלנטית בבסיסו של חצי האי קוטנטן. לאחר פלישת ארצות הברית לנורמנדי ביוני 1944, נתפס יאנג על ידי כוחות מהצבא האמריקאי, שבתחילה העריכו כי מדובר בחייל יפני, אך בהמשך התברר כי מקורו בקוריאה. יאנג הועבר לתקופה קצרה למחנה שבויים בבריטניה ובהמשך עבר לאילינוי שבארצות הברית בה השתקע עד מותו באפריל 1992.

מתניה שיחה 21:50, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. האם הוא שירת בצבא קוראה? קשה לי להבין את הנקודה הזו. 77.124.76.194 17:23, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
לא, הוא לא. מתניה שיחה 22:50, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אסון הדבשה של בוסטון[עריכת קוד מקור]

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב, אבל ההתחלה שלו פחות מדי זורמת. אני מציע למחוק חלק מהרקע שניתן בתחילת הקטע. חוץ מזה, אני מציע להחליף את המילה "מכל" במילה "דוד" או במילה נרדפת אחרת. כי לקורא עשוי להיראות בהתחלה, שמדובר במילת הכללה ולא במילה שמתארת אביזר אכסון:

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בתקופה בה דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה גם להכנת רום. דוד מלא דבשה, בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק, עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

77.124.76.194 17:20, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

פויי, קיסר סין: קיסר --> אזרח[עריכת קוד מקור]

Xuantong.jpg

פויי, קיסר סין היה הקיסר האחרון של סין. בגיל שלוש הוכתר לקיסר סין, ה-12 מקיסרי שושלת צ'ינג. עם הכרזת הרפובליקה הסינית ב-10 באוקטובר 1911 הודח מכסאו ובכך בא הקץ לשושלות הקיסרים בסין. ב-18 בנובמבר 1931 פלשו כוחות יפן לחבל מנצ'וריה בצפון סין. פויי נדרש על ידי היפנים לעזור בהקמת מדינה במנצ'וריה שתופרד מסין. פויי נענה לדרישה אך ביקש כי מדינה זו תהיה ממלכה בשלטונו. ב-13 בפברואר 1932 הבריחו היפנים את פויי מסין למנצ'וריה, אשר בחסות יפן הוכרזה ב-18 בפברואר 1932 כממלכה עצמאית לכאורה ששמה מנצ'וקוו. פויי הוכרז כעוצר הממלכה וב-1 במרץ 1932 הוכרז כקיסר. פויי שימש כשליט בובה של מנצ'וריה בתקופת הכיבוש של האימפריה היפנית. ב-16 באוגוסט 1945, עם כניעת יפן פרש פויי מקיסרותו. בניסיונו להמלט ליפן הוא נתפס על ידי כוחות סוביטיים שהצטרפו בשלב זה למלחמה נגד יפן. פויי הובל על ידי הסוביטים לסיביר והושם במאסר בית עד אוגוסט 1946 כאשר הוטס ליפן כדי להעיד במשפטי פושעי המלחמה היפנים. לאחר מספר חודשים הוחזר פויי לסיביר בה חי עד לחודש יולי 1950, בו החזירו אותו הסוביטים לסין לידי ממשלו של מאו צה דונג. פויי הוכנס על ידי הסינים למחנה של "חינוך מחדש", מונח ששימש במשטרים הקומוניסטיים ככינוי לשטיפת מוח ואינדוקטרינציה שנועדו להפוך אדם לנאמן וצייתן לשלטון הקומוניסטי. ב-1959, כשהושלם התהליך, שוחרר פויי מן המחנה והוכרז כמטוהר. בשנת 1960 ניתנו לו זכויות אזרח והותר לו לכתוב את הביוגרפיה שלו שנתפרסמה ב-1964. בגלגולו האחרון היה פויי לתומך בקומוניזם וחבר בבית הנבחרים הסיני. פויי נפטר בביג'ינג בשנת 1967.

מתניה שיחה 21:34, 28 במאי 2018 (IDT)

זה מעניין בתור ערך. זה מעניין גם בתור סרט - הסרט "הקיסר האחרון". אבל אם רוצים להפוך את זה לקטע "הידעת", צריך להסביר מה פה בדיוק "הפוך על הפוך". מה פה מוזר מאוד ולא נורמלי. מה מפתיע פה. תודה. 77.127.82.195 19:24, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

קובר פידי[עריכת קוד מקור]

Coober Pedy underground house.jpg

קובר פידי היא עיר באוסטרליה הדרומית, המשמשת מרכז לכריית האבן היקרה אופאל (לשם), וייחודית בכך שחלקה הגדול נמצא מתחת לפני האדמה. קובר פידי ממוקמת בלב הספר האוסטרלי, האאוטבק, באזור מדברי שבו נרשמות בחודשי הקיץ, נובמבר עד מרץ, טמפרטורות המגיעות עד 50 מעלות צלזיוס. עד המאה ה-20 היו התושבים היחידים באזור קובר פידי אבוריג'נים, שנעו ונדו בשטח בחיפוש אחר מזון. בשנת 1915 יצאה משלחת בת ארבעה אנשים, ביניהם ג'ים האטצ'ינסון ובנו בן ה-14 ויליאם, לחפש זהב דרומית לקובר פידי, החיפוש נכשל והחבורה החלה בחיפושים אחר מים, כאשר ויליאם הבחין באבני אופאל על האדמה. תקופה קצרה לאחר מכן כבר החלו לכרות באזור אבני אופאל. בשנת 1917, עם סיום מלחמת העולם הראשונה וחיבור האזור לרשת הרכבות, החלה תנועה של חיילים משוחררים, עובדי מסילת הרכבת לשעבר, ואחרים לקובר פידי בחיפוש אחר עושר. בתקופה זו גם החלו התושבים לגור בצורה המאפיינת את העיר עד היום, מתחת לפני הקרקע. התנאים היו קשים מאוד, ומים ומזון הובאו לאזור ממרחקים גדולים. כיום מונה העיר כאלפיים נפש מחמישים לאומים שונים והיא מרוחקת מאות קילומטרים מכל נקודת יישוב אחרת. מוסדות ציבור בעיר, כנסיות, מרכזי קניות, מלונות כמו גם מרבית התושבים חיים מתחת לפני האדמה בחללים הנחפרים בגבעות, העלות של בית מעין זה דומה לעלות של בניית בית על פני הקרקע ויש לו יתרונות רבים, מפני שהבית שומר על טמפרטורה אחידה לאורך כל השנה, כך שאין צורך במערכות של מיזוג אוויר.

מתניה שיחה 21:27, 28 במאי 2018 (IDT)

יש לקטע הרבה פוטנציאל. אבל צריך לתמצת אותו, כך שעניין המגורים תחת האדמה, יבלוט יותר. 77.127.82.195 19:26, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

פירמידת בול[עריכת קוד מקור]

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן באוקיינוס השקט, אתר מורשת עולמית, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה, כ-20 קילומטרים דרומית מזרחית לאי הלורד האו. האי הוא פקק געשי, שריד לחרוט מגן וקלדרה שנוצרו לפני כ-7 מיליון שנים. גובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד. האי הוא חלק מ"הפארק הימי האי לורד האו". ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם גילו אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 מאי הלורד האו והוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו.

מתניה שיחה 21:21, 28 במאי 2018 (IDT)

הרעיון מעולה. אני מציע לתמצת:

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן באוקיינוס השקט, אתר מורשת עולמית, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה, כ-20 קילומטרים דרומית מזרחית ל בקרבת אי הלורד האו והוא מהווה חלק מ"הפארק הימי האי לורד האו". האי הוא פקק געשי, שריד לחרוט מגן וקלדרה שנוצרו לפני כ-7 מיליון שנים. גובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד. האי . ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם גילו אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 מאי הלורד האו והוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו.

תודה 77.127.82.195 19:42, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

עוד יותר מתומצת:

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן בגובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד, באוקיינוס השקט. ב-2001 נחת בו צוות של אנטומולוגים ולהפתעתו גילה אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 - הוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו הסמוך לפירמידת בול.

77.124.76.194 17:11, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:58, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

רחוב בולדווין[עריכת קוד מקור]

Baldwin Street down.JPG

רחוב בולדווין בדנידין שבניו זילנד הוא רחוב המוגדר כרחוב התלול ביותר בעולם, על-פי ספר השיאים של גינס. ברחוב יש קטע מישורי בודד, אשר אורכו 350 מטרים. שיא התלילות ברחוב מגיעה (בקירוב) לזווית של 19 מעלות, ולרמת שיפוע של כ-35%. ויכוח התעורר לגבי טעות טיפוגרפית בספר השיאים של גינס שאובחנה בשיא הקיים דאז. בספר היה כתוב שהשיפוע המוגדר התלול ביותר שקיים הוא בזווית של 38 מעלות (בספר צוינה המידה 1:1:266). דבר שלמעשה נוגד את ההיגיון. לא ניתן לעמוד על שיפוע מסוג זה, או לחיות עליו באיזושהי צורה. לאחר זמן מה, החלה לעלות השערה כי בספר כתובה בטעות המידה 1:1:266, במקום 1:2:266, מידה שלעצמה תלולה מאוד. לאחר מדידה של רחוב בולדווין, גילו כי תלילותו עומדת על המידה 1:2:86, אשר מעט יותר תלולה מן השיא הקיים. ככל הנראה, הטעות נבעה מהבלבול בין מדידה במעלות, לבין מדידה באחוזים. כך שהפכו רמת שיפוע של 38% לשיפוע המוטה ב-38 מעלות – מידות המתארות שיפוע שונה לגמרי זו מזו. ספר השיאים של גינס נאלץ להודות בטעות המביכה, והכריז על רחוב בולדווין באופן רשמי כרחוב התלול ביותר בעולם.

מתניה שיחה 21:11, 28 במאי 2018 (IDT)

למה אי אפשר לחיות בזווית שתיארת?
איך זה שגם לפני הטעות וגם אחרי שהיא התגלתה, אותו הרחוב הוכרז כרחוב התלול בעולם? הרי אם הטעות לא שינתה את זהות הרחוב התלול בעולם, למה צריך להרכיז עליו מחדש?
77.127.82.195 19:46, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

מורסנט[עריכת קוד מקור]

Moresnet-HE.png

מורסנט הייתה משנת 1816 ועד 1919 טריטוריה משותפת אירופית זערורית ששטחה 3.5 קמ"ר, ששכנה בין פרוסיה לבלגיה. הטריטוריה התקיימה רק משום ששתי שכנותיה הגדולות לא הצליחו להגיע להסכמה למי תהיה שייכת עקב המצאותו של מכרה אבץ יקר ערך בשטח זה, ולכן החליטו להפכה לשטח נייטרלי שבו ישלטו שתיהן שווה בשווה. כשהמכרה התדלדל בשנת 1885, התעוררו ספקות בנוגע לכושר ההישרדות של "מורסנט הנייטרלית". עלו מספר רעיונות על מנת לבסס את מורסנט כישות עצמאית, ביניהם, פתיחת קזינו ושרות דואר עם בולים משלו, אך רעיונות אלה נדחו על ידי הממשל המקומי. היזמה המעניינת ביותר הוצעה על ידי ד"ר וילהלם מולי ועל פיה תהפוך מורסנט למדינה הראשונה בעולם הדוברת אספרנטו, תחת השם "אמיקיו" (Amikejo – "מקום הידידות"). ההמנון הלאומי שהוצע היה מרש באותו שם באספרנטו. עם זאת, הזמן הלך ואזל לשטח זעיר זה. הן בלגיה והן פרוסיה לא ויתרו על דרישתן לשטח זה. בשנת 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, והגרמנים סיפחו את מורסנט בשנת 1915. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית". חוזה ורסאי של שנת 1919 יישב סופית את ה"נייטרלית הזמנית" שנקבעה מאה שנים קודם לכן, בקובעו כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה.

מתניה שיחה 21:04, 28 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אני ממליץ לקצר את המשפטים האחרונים כך: במהלך מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, וסיפחה את מורסנט. חוזה ורסאי של שנת 1919 קבע כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית" בת מאה השנים. 77.127.82.195 19:53, 17 באוגוסט 2018 (IDT)


שאנוויירפושגוונגיש[עריכת קוד מקור]

Llanfair Church.jpg

שאנוויירפושגוונגיש הוא כפר גדול בן כ-3,000 תושבים באי אנגלסי שבויילס. הכפר ידוע בעיקר בשל שמו, הוא המקום עם השם הארוך ביותר באירופה, ואחד מהשמות הארוכים ליישוב בעולם. הכפר ידוע בקיצור גם כלאנוויירפושׂ. בשל שמו, הכפר הוא אטרקציה תיירותית לתיירים המצטלמים ליד שלט עם שם היישוב בתחנת הרכבת המקומית. הכפר נקרא במקור לאנווייר פושׂגווינגיל (Llanfair Pwllgwyngyll), אך שמו הוארך במאה ה-19 במתכוון כדי למשוך תיירים לכפר, ובכך הוא דוגמה מוקדמת לתעלול יחצ"ני. פירוש השם הוא: "כנסיית מרי הקדושה בסמוך לחללו של עץ האגוז הלבן המצוי בקרבת המערבולת המהירה והכנסייה של הקדוש טיסיליו מהמערה האדומה".

מתניה שיחה 20:54, 28 במאי 2018 (IDT)

אולי צריך להוסיף בהקדמה עוד דוגמה לשם של מקום, ששונה בידיי יחצנים? 77.127.82.195 21:45, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:55, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד באופן נחרץ. יש שמות ארוכים באופן מוגזם. לכפרים, לאנשים, לספרים ועוד. אין סיבה להתרגש מזה ולכתוב על זה הידעת. אנחנו לא ספר השיאים של גינס. חמויישֶה - שיחה 10:28, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

יער צלב הקרס[עריכת קוד מקור]

Swastikatree.jpg

יער צלב הקרס הוא קבוצה של כמאה עצי ארזית שנשתלו ביער כדי ליצור צלב קרס ענק בתוכו. העצים מכסים כ-55 מטרים מרובעים, ביער אורנים ליד זרניקוב שבגרמניה. סיבת שתילתם של העצים אינה ברורה. במשך מספר שבועות באביב, צבעם של עלי הארזית משתנה לצהוב, ועומד בניגוד לירוק של עצי האורן. היער נראה בבירור רק מהאוויר, והתופעה נמשכת רק זמן קצר. מסיבה זו, ועקב היעדר טיסות מטוסים באזור, התופעה לא הורגשה במהלך כל התקופה שבה נשלטה גרמניה המזרחית על ידי ברית המועצות. ב-1992 הורתה ממשלת גרמניה המאוחדת על סריקה אווירית של כל המזרח, ומיד זוהה העיצוב. ממשלת האזור, שחששה מתדמית האזור ומאנשים ימנים קיצוניים שעלולים לרצות לשמר אותו, ניסתה להרוס את העיצוב על ידי כריתת 43 מתוך 100 העצים ב-1995. הצורה נשארה מטושטשת עם 57 העצים שנותרו, אך מובחנת. בשנת 2000, לאחר שצהובונים גרמניים פרסמו תמונות אוויריות של היער, אף על פי שהבעלות על השטח כבר התחלקה לשניים, הסכימו כל המעורבים בדבר לכרות 25 עצים נוספים. ב-1 בדצמבר 2000 נכרתו העצים והצורה נהפכה לבלתי ניתנת לזיהוי.

מתניה שיחה 20:46, 28 במאי 2018 (IDT)

מספיק מעניין ל"עובדות לא חשובות", לא מספיק חשוב ל"הידעת?". חמויישֶה - שיחה 15:10, 31 במאי 2018 (IDT)
דווקא נראה מוצלח, אבל צריך להיכתב הערך על העץ. בן עדריאלשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:52, 11 ביולי 2018 (IDT)
צריך לציין שהנאצים שתלו, או שלא הנאצים שתלו.... 77.127.82.195 21:44, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:53, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
זו סתם אנקדוטה. נאצים, או תומכי נאצים שתלו. מדובר ב-55 מ"ר סה"כ. ה"קישוט" לא קיים כבר 18 שנה. אפשר לצייר באופן דומה בכל יער. זה כלום ושום דבר. חמויישֶה - שיחה 11:44, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

גן הפסלים במוסקבה[עריכת קוד מקור]

Muzeon Park 03.JPG

גן הפסלים במוסקבה הוא גן פסלים הממוקם בקרימסקי ואל, מוסקבה, בשכנות לגלריית טרטיאקוב לאמנות חדשה. חטיבה מיוחדת בגן מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים, שהוסרו ממקומם לאחר התפרקות ברית המועצות והובאו אל הגן לתצוגה. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, כאשר במקומות רבים הוסרו פסלים של ההנהגה הסובייטית לדורותיה, וכן פסלים בעלי ניחוח קומוניסטי, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, פליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה, וברז'נייב.

מתניה שיחה 20:41, 28 במאי 2018 (IDT)

התמקדות:

Muzeon Park 03.JPG

חלקה מיוחדת בגן הפסלים במוסקבה מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים ופסלים אחרים ברוח הקומוניזם, שהוסרו ממקומות רבים ברחבי ברית המועצות לשעבר, לאחר התפרקות ברית המועצות. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, ברז'נייב ופליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה.

77.127.82.195 19:33, 29 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי, לקטע הזה חסר פאנץ' ליין. 77.127.82.195 19:41, 29 ביולי 2018 (IDT)

מובלעות שווייץ[עריכת קוד מקור]

Switzerland Cantons Map with Names and Capitals HE.svg

מובלעות שווייץ הן שטחים בשטחה הגאוגרפי של שווייץ שאינן שייכות לה. כך, מהצד הגרמני: תחנת הרכבת באד בבזל היא טריטוריה גרמנית מאז 1852 בעקבות הסכם בין שווייץ למדינת באדן. ביזינגן היא עיר במחוז קונסטנץ הגרמני המוקפת מכל עבריה בקנטונים השווייצרים שפהאוזן, ציריך ותורגאו. המובלעת הגרמנית נוצרה בסוף המאה ה-18 ומופרדת משטחה העיקרי של גרמניה ברצועה צרה שרוחבה פחות מקילומטר אחד בחלק מהמקומות, והכוללת את היישוב השווייצרי דורפלינגן. וכן מהצד האיטלקי: קמפיונה ד'איטליה הוא כפר איטלקי מוקף אזור שווייצרי, ליביניו היא עיירה איטלקית שבמשך שנים האפשרות היחידה להגיע אליה הייתה דרך שווייץ. לכפר האיטלקי באגני די קראווג'יו ניתן להגיע רק על ידי נסיעה דרך קנטון טיצ'ינו בשווייץ.

מתניה שיחה 20:35, 28 במאי 2018 (IDT)

ומה הופך את זה למוזר ומעניין מספיק עבור קטע "הידעת"? לא חסרות מובלעות בעולם, בימינו ובתקופות קודמות. בהיסטוריה של ירושלים, לדוגמה, היו כל מני מובלעות. 77.127.82.195 19:55, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

מלון ריוגיונג[עריכת קוד מקור]

Ryugyong Hotel - August 27, 2011 (Cropped).jpg

מלון ריוגיונג הוא שמו של מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בטרם הושלם. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה והשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2011 עקף אותו מלון ריץ' קרלטון במגדל ICC בהונג קונג הממוקם בגובה 484 מטר מעל פני האדמה.

מתניה שיחה 22:40, 27 במאי 2018 (IDT)

מה פירוש "הפיל הלבן הגדול בעולם"? אולי הכוונה לשלד הבניין הנטוש הגדו בעולם? 77.127.82.195 21:41, 28 ביולי 2018 (IDT)
זכור לי במעומעם בניין ענקי בברלין שנבנה על ידי הנאצים וננטש לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 10:20, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

אליס איילנד[עריכת קוד מקור]

Ellis island air photo.jpg

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. תשע עשיריות משטח האי כיום הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו העיר ראש עיריית ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.

מתניה שיחה 22:23, 27 במאי 2018 (IDT)

מחמד. אבל צריך קצת תמצות. אפשר לוותר, למשל, על המשפט "בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי". המשפט שבא אחריו משלים את המידע הדרוש. 77.127.82.195 21:40, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:48, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

פורדלנדיה[עריכת קוד מקור]

Fordlandia.JPG

חברת פורד הוקמה בשנת 1903, ונזקקה לגומי ליצירת הצמיגים למכונית. באותן שנים ייצור הגומי היה מונופול בריטי והנרי פורד לא רצה להיות תלוי בבריטים. לשם כך תכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שיווצרו. הוא הקים בשטח שקנה עיר בשם פורדלנדיה ויישב בה פועלים שייצרו גומי. הפרויקט נכשל, בין השאר עקב המצאתו של הגומי הסינתטי וחוסר הניסיון של המנהלים האמריקאים בחקלאות טרופית.

מתניה שיחה 22:08, 27 במאי 2018 (IDT)

צריך להפוך את סדר העניינים במשפט האחרון. צריך קודם להזכיר את חוסר הניסיון של המנהלים, ורק אחר כך את המצאת הגומי הסינטתי. זאת משום שכשיש גומי סנטטי, כבר לא מעניין הניסיון של מנהלי מטעי הגומי הטבעי. 77.127.82.195 21:36, 28 ביולי 2018 (IDT)

פארקים[עריכת קוד מקור]

Mill Ends Park 2007.jpg

פארק מיל אנדס, בפורטלנד, אורגון ארצות הברית הוא פארק מפורסם עקב קוטנו. בסמוך אליו בסיילם, נמצא פארק זעיר נוסף שיש בו עץ סקוויה ענקית בודד. מנגד, פארק גדול יותר והמתוייר ביותר בארצות הברית הוא הסנטרל פארק בניו יורק. בלב הפארק קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. תופעה זו נקראת אי חום עירוני.

מתניה שיחה 21:50, 27 במאי 2018 (IDT)

פארק מיל אנדס לא מספיק מעניין. כל אחד יכול לקרוא לאדנית על החלון שלו פארק. לעומת זאת עניין האגם שאינו קופא דווקא יכול להחזיק לבד קטע. חמויישֶה - שיחה 11:01, 31 במאי 2018 (IDT)
צריך להרחיב יותר על עניין הפארקים הקטנים. צריך להסביר שמדובר בעציץ, שהוכרז כפארק. 77.127.82.195 21:33, 28 ביולי 2018 (IDT)

נסיון נוסף[עריכת קוד מקור]

Atlanta thermal.jpg

אי חום עירוני היא תופעה אקלימית שבה העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת תופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. תופעה זו יוצרת שינוי מיקרו–אקלימי בעיר, אך יש לה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, כי למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים. כך לדוגמה בסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות.

מתניה שיחה 16:44, 1 ביוני 2018 (IDT)

ניסוח אחר (אולי כדאי גם לקצר):

בלב הסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל, האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. הגורם לכך הוא אי חום עירוני: העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. יש לתופעה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, שכן למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים.


קניון מחליד[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

Grand Canyon of The Yellowstone 2011 (19854549232).jpg

הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים לחלוטין, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.

מתניה שיחה 22:17, 26 במאי 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד, לא חושבת שיש צורך להתייחס לגראנד קניון. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:40, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד. אבל את המשפט "אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה," צריך להכניס לסוגריים. אחרת הוא בדיוק מבלבל עם מה שהוא מזהיר מפני בלבולו. אני בעד הקטע. 77.124.76.194 22:40, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

רגשות אנטי גרמניים[עריכת קוד מקור]

Guerre 14-18-Humour-L'ingordo, trop dur-1915.JPG

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, בו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור.

מתניה שיחה 10:03, 25 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אך יש לי מספר הערות:
  1. בין המשפט הראשון לשני, הייתי מכניס את המשפט, "כתוצאה מרגשות אלו, הציבור העדיף שלא לכנות יותר עצמים בכינויים גרמניים".
  2. בסוף הייתי מוסיף את המשפטים: הנקניקיה שנמכרת בלחמניה מואורכת, ונקראת היום באנגלית "HOT DOG", נקראה עד מלחמת העולם הראשונה "פרנקפורטר". דהיינו "בשר בנוסח העיר פרנקפורט", (שבגרמניה). אולם, מלחמת העולם הראשונה לא הצליחה לשנות את השם "המבורגר" (בשר בנוסח העיר המבורג) לקציצה הנמכרת בלחמניה עגולה. אם כי במהלך העשורים שחלפו מאז אותה מלחמה, דוברי האנגלית החלו לקרוא לאותו מוצר, בקיצור "בורגר", והחלו לזהות את הקידומת "המ", עם המילה HAM - דהיינו "חזיר".

77.127.82.195 09:26, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

זה קטע חביב. לא היתי מוסיף את המשפטים שמציע האנונימי. לדעתי, זה יהיה עמוס מדי. גילגמש שיחה 10:38, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
במקום להוסיף את המשפט הראשון שאני מציע, אפשר לשנות את המילים "כך לדוגמה" ל-"לכן לדוגמה", או "בעקבות זאת, לדוגמה". ולגבי התוספת השנייה שאני מציע, אז אפשר להוסיף ממנה רק את העניין עם הנקניקיה, בלי העניין עם ההמבורגר. 77.127.82.195 16:46, 11 באוגוסט 2018 (IDT)


טיל ישראלי בהופעת בכורה על מטוס סובייטי[עריכת קוד מקור]

MIG-21F-hatzerim-2.jpg

הטיל שפריר 2 ממשפחת טילי הפיתון של רפאל, שפותח בישראל לצורך שיגור ממטוסי המיראז' 3, ווטור, סופר מיסטר, A-4 סקייהוק וF-4 פנטום, כולם מטוסים מערביים, הותקן לראשונה לצורך שימוש מבצעי על מטוס סובייטי. לא היה זה סתם מטוס מעודפי שלל, אלא מטוס מיג-21 עיראקי, שהגיע לארץ במבצע יהלום, ביחד עם טייסו מוניר רדפא שערק. היה זה לאחר שגיחות צילום מצריות שבוצעו ככל הנראה במטוסי מיג 21, מגובה רב ובמהירות על קולית הטרידו את חיל האוויר. הטיסות עברו מעל הכור הגרעיני בדימונה, והטרידו מאוד את הפיקוד הבכיר והממשלה. הפתרון היה להשתמש במטוס זהה, שיכול להגיע לאותו גובה ואותה מהירות, ולהפיל בעזרתו את מטוס הצילום. המיג הוצב בעמדת הירוט של בסיס חצור בכוננות הזנקה מיידית כשהוא צבוע בצבעי אדום בוהקים כדי למנוע הפלתו על ידי מטוסים ישראליים, כשבו סא"ל דני שפירא. לאחר שלושה ימים של כוננות של המיג, שבהם המצרים לא יזמו גיחת צילום, פרצה מלחמת ששת הימים. ביומה הראשון של המלחמה השמיד חיל האוויר הישראלי את רוב חיל האוויר המצרי ובכך תם הצורך בסיכול גיחות הצילום המצריות.

מתניה שיחה 21:34, 24 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב. אפשר לשפרו בהוספת הפסוקית "למרות שבשנות השישים הייתה יריבות בין ישראל לבין הגוש הסובייטי," לתחילת הקטע, ובהשמטת "לא היה זה סתם מטוס מעודפי שלל". תודה. 77.124.76.194 17:47, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:37, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא מצליחה בקריאה להבין במה הקטע עוסק: טילי שפריר, המיג או משהו אחר. קטע לא ברור . חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:02, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

נשר או עיט[עריכת קוד מקור]

Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

חל בלבול רב בין הנשר לעיט. ה"נשר" שעל סמל ארצות הברית הוא למעשה עיט (מסוג עיטם לבן ראש, Bald Eagle). בסרט הנשרים פשטו עם שחר, לא מדובר בנשרים אלא עיטים. על בקבוקי הבירה נשר מצוירים עיט וגם בהחלפת הסמל האחרונה לא תוקנה השגיאה ומוצג עיט.ובכן: עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטופריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.

קראתי בערך בירה נשר על ההבדל. חלק מהטקסט כאן לקוח ממילון השפה העברית. האם מעניין? כדאי להרחיב להידעת מלא? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:02, 21 במאי 2018 (IDT)

כשערכתי את נס הלגיון פגשתי בתופעה, וגוגל דיווח עליה בהמוניה. ראה גם בערך עיט (הרלדיקה), ומשם הלאה. העיט הזה מופיעה בסמלם של מדינות רבות (בעיקר באירופה), ולעיתים רבות מזוהה כנשר. אודות הבלבול יש הרחבה קלה בערכים נשר ועיט, ואולי כדאי לנבור בגוגל ולהרחיב מעט בעוד משהו פיקנטי. קובץ על ידשיחה ♦ 12:01, 25 במאי 2018 (IDT)
אותה בעיה קיימת עם ארנבת ושפן Assafn שיחה 01:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
הבלבול נובע מהתופעה הבאה, לדעתי: בתרבות האירופית העיט נחשב כעוף אצילי, מכובד ונאה, בעוד שהנשר נחשב כעוף בזוי ומכוער הטורף נבלות ופגרים. לעומת זאת, בתרבות העברית, בתנ"ך ובדברי חז"ל, הנשר נחשב ל"עַז שבעופות"[1], המגביה עוף מעל כולם, והמגונן על צאצאיו עד כדי הקרבת חייו למענם[2] בעוד שהעיט הוא עוף צבוּע[3] העט על הפגרים[4]. בכל מקרה, כשהמתרגמים תרגמו לעברית, הם שמרו על הקונוטציה במחיר הדיוק, ונתנו לעוף האצילי האירופי את השם של העוף האצילי העברי, ולהיפך. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 4 ביולי 2018 (IDT)
אביתר, תודה על ההרחבה, מעניין מאוד. האמת היא שעדיין לא מצאתי ניסוח הולם לקטע. מוזמנים לתרום. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 12:03, 4 ביולי 2018 (IDT)
ניסיון לגירסה מנוסחת יותר:
Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

רבים המבלבלים בין הנשר לבין העיט. ה"נשר" שעל סמלה של ארצות הברית הוא בכלל עיט מסוג עיטם לבן ראש (Bald Eagle). בסרט "הנשרים פשטו עם שחר", הפושטים עם שחר הם בעצם העיטים. הטעות נובעת מתרגום לקוי של שם הסרט: Eagle הוא עיט ולא נשר. העיט ולא הנשר הוא סמל גרמניה הנאצית, והמחנה הצבאי הנאצי שבו נשבים גיבורי הסרט, ועל שמו הוא נקרא, הוא "טירת העיטים" שבבוואריה, ולא טירתם של הנשרים. סמליל חברת הבירה נשר הוא ציור של עיט, וגם החלפת הסמליל לאחרונה לא תיקנה שגיאה זו. ובכן, עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטפריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחות של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות, מה שמקנה את הרושם שנוצות אלו נשרו ממנו.

נראה לי שהרחבת היריעה המסבירה את טעות התרגום בגלל הקונוטציה החיובית של נשר בתרבות העברית ושל עיט בתרבות האירופית תהפוך את ה"הידעת?" הזה לארוך מדי, אז לא הבאתי זאת. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 10:58, 5 ביולי 2018 (IDT)

סבבה. 77.127.82.195 21:24, 28 ביולי 2018 (IDT)
תודה רבה, אביתר. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:28, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
צריך להוסיף: בעברית רבים המבלבלים בין הנשר לבין העיט.... הבלבול הוא רק בשפה העברית כמו ההבדל בין שפן לארנבת וכו... Assafn שיחה 06:21, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
אני Symbol oppose vote.svg נגד הקטע הזה. הבלבול היה קיים אצל דוברי העברית בעבר והוא נדיר היום. לא צריך להחזיר אותו לחיים. הקטע גם מנוסח כאילו בכל העולם היה בלבול. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:35, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
במוזיאון הטבע התנ"כי יש תערוכה המוקדשת לאותם בלבולים בשמות חיות. יש שם אפילו ספר ילדים העוסק בנושא. ‏עמיחישיחה 17:28, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

שמה של מדינת וושינגטון[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

Seal of Washington.svg

בשנת 1853 הקונגרס האמריקני העביר חוק שנטל שטח מאורגון ואיידהו ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה קולומביה, על שם הנהר באותו שם העובר באיזור. סנאטור מקנטקי חשש שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, והוא העלה את ההצעה לקרוא לטריטוריה וושינגטון. החלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד וושינגטון די. סי. הנמצאת במחוז קולומביה ממנו חשש הסנאטור והמדינה וושינגטון.

מתניה שיחה 00:00, 21 במאי 2018 (IDT)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 10:58, 31 במאי 2018 (IDT)
טוב. 77.127.82.195 21:22, 28 ביולי 2018 (IDT)

עד שיגיע עוד ויקיפד לדיון, אני מציע שינויים טכניים קלילים:

Seal of Washington.svg

בשנת 1853 הקונגרס האמריקני העביר חוק, שנטל שטח מטריטוריית אורגון, ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה "קולומביה", על שם הנהר באותו שם העובר באיזור. סנאטור מקנטקי חשש, שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, ולכן הציע לקרוא לטריטוריה וושינגטון. הצעתו התקבלה, והחלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד, וושינגטון די. סי., הנמצאת במחוז קולומביה, ממנו חשש הסנאטור והמדינה וושינגטון.

77.125.2.162 16:27, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

תיקון: הטריטוריה הופרדה מטריטוריית אורגון. מדינות אורגון ואיידהו לא היו קיימות עדיין. במקור נהר קולומביה היה מה שהפריד בין שתי הטריטוריות. Tzafrir - שיחה 18:36, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

מוות כתוצאה מתאונת קולנוע[עריכת קוד מקור]

ברוס וברנדון לי

שחקן הקולנוע ואמן הלחימה ברוס לי מת בגיל צעיר, כתוצאה ממפרצת במוחו, בזמן צילומי הסרט "משחק המוות". הסרט הושלם בעזרת כפיל. גם בנו של ברוס לי, ברנדון לי, היה שחקן קולנוע ואמן לחימה, שמת בזמן צילום סרט קולנוע; הסרט "העורב", המבוסס על קומיקס בשם זה. בסרט "העורב" ישנה סצינה בה דמותו של ברנדון נורית מאקדח מטווח קרוב. במהלך צילומי הסצינה נהרג ברנדון לי כתוצאה מירי האקדח, שהכיל כדורים שהוצא מהם אבק השרפה על ידי צוות הפעלולים של הסרט. הסרט שהיה לקראת שלבי הסיום הושלם כשדמותו של לי הוחלפה על ידי כפיל ואפקטים חזותיים. ברנדון לי מת ב-31 במרץ 1993 בגיל 28, 17 ימים לפני חתונתו המתוכננת עם חברתו אלייזה. הסרט יצא לאור ב-1994 והוקדש ללי וחברתו אלייזה. הסרט זכה לביקורות טובות מאוד ואף זכה בארבעה פרסי סאטורן.

מתניה שיחה 00:59, 16 במאי 2018 (IDT)

גם ברוס לי (האב) מת בזמן(?) צילומי סרטו האחרון. נראה לי שכדאי להכניס את זה לתחילת הקטע, אבל אין לי רעין לניסוח מדויק לנקודה הזו (וחשוב לדייק כאן. כי לא מדובר על תאונה במהלך הצילומים או משהו דומה). כמוכן תמונת הערך ברוס לי מראה את ברוס עם התינוק בראנדון ואולי גם היא תתאים. Tzafrir - שיחה 14:11, 25 במאי 2018 (IDT)
שיניתי בהתאם. מתניה שיחה 21:46, 26 במאי 2018 (IDT)
נראה לי שהמקרה די ידוע, יחסית ל"הידעת?" חמויישֶה - שיחה 10:57, 31 במאי 2018 (IDT)
ברוס לי, האב, מת באמצע צילומי סרט. אבל לא באמצע הסרט האחרון. הוא הפסיק לצלם סרט מסויים, עבר לצלם סרט אחר, השלים אותו, התכוון לחזור ולהשלים את הסרט הקודם, ומת.... טוב. אלו עובדות שאני לא מצפה שיוכנסו לשום קטע. 77.127.82.195 21:12, 28 ביולי 2018 (IDT)

צבא פעיל ביום בלבד[עריכת קוד מקור]

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה. סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות. חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסם עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.

מתניה שיחה 21:24, 14 במאי 2018 (IDT)

מהמם. 77.127.82.195 21:06, 28 ביולי 2018 (IDT)
הייתי מוסיף, כסיומת, את המשפט שלך מקטע אחר, שמספר שקוסטה-ריקה סגרה את הצבא שלה כליל. 77.127.82.195 09:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו הצעת השיפור שלי - איחוד עם הקטע המוצע למעלה על קוסטה ריקה:

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום - בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית - יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו המנעות מנזקי רעש, עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעים בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים במקום שווייצרים לעברו והמטוס החטוף. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות. היא עושה זאת משנת 1949. אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין, מרגע שחוקקה חוקי ניטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

77.124.76.194 09:40, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הפוליטיקה נשארת במשפחה[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

Charles Haughey 1967.jpg

ב-18 בספטמבר 1951 נשא צ'ארלס הוהי לאישה את מורין למס, בתו של שר התעשייה והמסחר האירי, שון למס. הוהי ניסה להבחר לפרלמנט ארבע פעמים בין השנים 1951 ו-1957, השנה בה הצליח לראשונה להשיג מושב בפרלמנט. ב-23 ביוני 1959 נבחר שון למס לתפקיד ראש הממשלה על פי הצבעה של הפרלמנט. ב1960 הציע למס להוהי תפקיד בממשלה כמזכירו הפרלמנטרי של שר המשפטים במילים הבאות: "כראש ממשלה, תפקידי הוא להציע לך את תפקיד המזכיר הפרלמנטרי, כאביה של אשתך, אני מציע לך לא לקבל את התפקיד". הוהי לא שעה לעצת חותנו וכיהן בתפקיד ותפקידים נוספים עד שהתמנה לראש הממשלה בעצמו בשנת 1979.

מתניה שיחה 23:43, 10 במאי 2018 (IDT)

יפה! חמויישֶה - שיחה 22:25, 15 במאי 2018 (IDT)
נחמד. 77.127.82.195 08:44, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
עוד מישהו? אני רוצה לאשר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 14:02, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
אם יש סימוכין - אז בהחלט. ‏עמיחישיחה 22:19, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

מתניה, מה המקור לסיפור? חמויישֶה - שיחה 09:37, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

זה מופיע בערך על צ'ארלס הוהי. המקור לסיפור נמצא בעמוד 31 בספר Short Fellow: A Biography of Charles J. Haughey שכתב ד"ר תומאס רייל דויר (Dr T. Ryle Dwyer) ויצא בהוצאת מארינו (Marino) בשנת 1995. מתניה שיחה 22:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
שווה עיון. 77.124.76.194 19:33, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
טוב מאד. חמויישֶה - שיחה 11:37, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

נצחון ספורטיבי להרגעת רוחות פוליטית[עריכת קוד מקור]

Gino Bartali.jpg

ג'ינו ברטלי, רוכב אופניים איטלקי התחרה בטור דה פראנס של 1948 בגיל 34, גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד בקאן. בהיותו בקאן קיבל ברטלי שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה באותה עת, אלצ'ידה דה גאספרי, מהמפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה עמה היה ברטלי מזוהה. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית שנפצע קשה וכי איטליה עומדת על סף כאוס ואולי אף מלחמת אזרחים. האווירה באיטליה הייתה מתוחה במיוחד לאחר מערכת הבחירות הדמוקרטית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה, שנערכה מספר חודשים לפני כן והייתה אלימה במיוחד על רקע המלחמה הקרה. בעקבות ניסיון ההתנקשות פרצו מהומות ברחבי איטליה ודה גאספרי ביקש מברטלי לעשות מאמץ מיוחד כדי לנצח בשלב היוקרתי של המרוץ בו עמד להתחרות למחרת ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יעשה אף מעבר לכך וכי יזכה במרוץ כולו, ועמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות בטוליאטי, נרגעו הרוחות באיטליה ויש שייחסו לניצחונו המרשים של ברטלי חלק ברגיעה זו.

מתניה שיחה 21:25, 9 במאי 2018 (IDT)

הפואנטה נמחרת בגלל עודף פרטים או מלל. האם אפשר לתמצת? 77.127.82.195 19:21, 29 ביולי 2018 (IDT)

תמצות:

Gino Bartali.jpg

ב1948 התחרה רוכב האופניים האיטלקי ג'ינו ברטלי בטור דה פראנס. גילו היה 34 - גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד, בו היה צריך להתחרות למחרת, בסביבת העיר קאן. אז קיבל שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה דאז, אלצ'ידה דה גאספרי. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, כי פרצו באיטליה מהומות, וכי איטליה עומדת אולי על סף מלחמת אזרחים. דה גאספרי ביקש מברטלי להתאמץ מיוחד ולנצח בקטע המרוץ של קאן, ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יזכה במרוץ כולו, ואכן עמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות, נרגעו הרוחות באיטליה, ויש שייחסו זאת לניצחונו המרשים של ברטלי.

77.124.76.194 18:31, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

מה המקורות לסיפור הזה? אם הוא אכן מתועד ומדויק עובדתית אני Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 21:36, 28 באוגוסט 2018 (IDT)


הכל עובר חביבי, גם האירוויזיון[עריכת קוד מקור]

Habibi2006prצילום חביבי - יוסי צבקר.jpg

להקת "הכל עובר חביבי" יועדה לשיר בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1978 את השיר "אבניבי", אך ויתרה עליו בטענה שהוא "ילדותי". השיר ניתן ליזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא, שזכו בפסטיבל ולאחר מכן גם במקום הראשון באירוויזיון 1978. שנה לאחר מכן נכתב השיר "הללויה" עבור הלהקה והיא אף ביצעה אותו בחזרות, אך בעקבות התחשמלות של הסולנית שלומית אהרון מפריט ציוד במהלך אחת החזרות החליטה הלהקה לוותר על השיר. המפיק שלמה צח ויוצרי השיר, שמרית אור וקובי אשרת, הקימו בחופזה עבור ביצוע השיר להקה בהרכב קולי דומה של אישה סולנית מלווה בשלושה גברים - "חלב ודבש", והשיר זכה במקום הראשון באירוויזיון 1979. "הכל עובר חביבי" הגיעה לאירוויזיון לבסוף רק בשנת 1981, אך שירם "הלילה" הגיע למקום השביעי בלבד.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 22:21, 8 במאי 2018 (IDT)

👍אהבתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:44, 8 במאי 2018 (IDT)
זאת ועוד: עד שלהקת הכול עובר חביבי הצליחה סוף כל סוף להגיע לאירוויזיון, אותו אירוויזיון ספציפי לא שודר בישראל, כי הוא התקיים ביום השואה. 77.127.82.195 20:56, 28 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי אתה טועה. גם כי אני זוכר שראיתי את האירוויזיון הזה, וגם כי אם הוא היה ביום השואה ישראל בכלל לא הייתה משתתפת בו. אני חושב שאתה מתבלבל עם האירוויזיון שנה קודם לכן, שישראל לא השתתפה בו כי נערך ביום הזכרון. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 12:11, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
Tdunsky צודק. אירוויזיון 1981 נערך בכלל לפני פסח... ‏עמיחישיחה 13:33, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה על הטעות. בכול מקרה, אני בעד הקטע. (וידוי: תכננתי לכתוב קטע בנושא זה, בעצמי.) 77.124.76.194 18:21, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. RimerMoshe - שיחה 21:34, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

בטיחות בתעופה[עריכת קוד מקור]

ACRO fatalities 1918-2016.svg

מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות.

מתניה שיחה 12:34, 4 במאי 2018 (IDT)

נראה לי שהגרף לא מספר את כל הסיפור: אנשים טסים היום יותר מאשר בעבר. האם יש הערכה טובה יותר לכמות ההרוגים יחסית למספר הנוסעים בכל שנה או איזשהו מדד דומה? Tzafrir - שיחה 19:49, 6 במאי 2018 (IDT)
יש טבלה בערך אסון תעופה, איך אתה ממליץ לשלב אותה? מתניה שיחה 22:34, 7 במאי 2018 (IDT)
לקטע יש הרבה פוטנציאל. אבל צריך לדבר על תאונות דרכים ולא על האחים רייט. 77.127.82.195 08:39, 11 באוגוסט 2018 (IDT)


מלחינים זוכי פרסים[עריכת קוד מקור]

Richard Rodgers and Marvin Hamlisch.jpg

בתעשיית הבידור האמריקאית מחולקים פרסי הצטיינות בתחומי התעשייה השונים. פרס אוסקר לקולנוע, פרס אמי לטלוויזיה, פרס גראמי למוזיקה ופרס טוני לתיאטרון. מעטים זכו בכל ארבעת התחומים, בהם רוברט לופז שזכה בכל אחד מארבעת הפרסים פעמיים. הגדילו לעשות ריצ'רד רוג'רס ומרווין האמליש שזכו בנוסף לארבעת הפרסים גם בפרס פוליצר לדרמה. הם לא הסתפקו בפרסים אלו ורוג'רס זכה בנוסף בפרס מרכז קנדי והאמליש זכה בנוסף בפרס גלובוס הזהב.

מתניה שיחה 10:14, 4 במאי 2018 (IDT)

כשמזכירים פרס פוליצר סתם כך, לי נראה שמדובר על פרס פוליצר לעיתונות. אולי לכתוב במפורש שמדובר על פרס פוליצר להלחנה? Tzafrir - שיחה 19:51, 6 במאי 2018 (IDT)
למעשה הם זכו בפרס פוליצר לדרמה בזכות מחזות הזמר שלהם ולא לפרס פוליצר להלחנה, גם אנקדוטה נחמדה. הוספתי לקטע שמדובר בפרס פוליצר לדרמה. מתניה שיחה 22:14, 7 במאי 2018 (IDT)


מיץ אשכוליות[עריכת קוד מקור]

Israel Batch 3 (2).JPG

מיץ אשכוליות ידוע כחומר מסוכן ורעיל כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסויימות. הסיבה לכך היא בשל מרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות (כמו פלבונואידים) שגורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

מקור : ויקיפדיה האנגלית ChipsIL - שיחה 20:47, 3 באפריל 2018 (IDT)

נכתב בטעות בארכיון. העברתי לפה. חמויישֶה - שיחה 16:58, 29 באפריל 2018 (IDT)
אני לא אוהב את המילה „רעיל״ כאן. יש לזה מקור גם בערך העברי. יש הצעה לניסוח מוצלח יותר? Tzafrir - שיחה 08:41, 9 במאי 2018 (IDT)
בבקשה. הוספתי איזשהו ספין בהתחלה, שאמור לגרות את העניין:

מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. המשקה המריר חביב בעיקר על הקשישים שבינינו, בעוד שהצעירים, חובבי המתוק, סולדים בדרך כלל מטעמו. אלא, שבניגוד לתדמיתו התמימה של המיץ, ובניגוד ל'אנדמיות' שלו לאוכלוסייה הקשישה, דווקא אוכלוסייה זו, הנוטה ליטול כמות גדולה של תרופות, צריכה להיות מודעת לסכנה הגלומה בו: מרכיבים מסוימים, כמו פלבונואידים, הנמצאים במיץ האשכוליות, גורמים לעיכוב פעילותו של אחד האנזימים האחראי לפירוק התרופות בגוף. האנזים ממוקם בדפנות המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית בריכוז התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 11:35, 4 ביולי 2018 (IDT)
הניסוח בעייתי מאד. לכאורה משקה תמים? מיץ אשכוליות חביב על הקשישים שבינינו?! תדמית תמימה? מתאים לעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:45, 4 ביולי 2018 (IDT)
"הידעת?" במהותו הוא יותר אנקדוטלי ופחות אנציקלופדי, משום שהוא מנסה לגרות את הקורא להמשיך לקרוא דברים מעניינים, ולהיכנס לערכים. לכן זה לא נורא לדעתי. אבל תן נוסח אחר, אם לפי דעתך זה לא טוב. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:03, 5 ביולי 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד ניסוח זה ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:34, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

נוסח פשרה:

בקבוק מיץ אשכוליות

מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. אלא שהוא עשוי להיות חומר מסוכן, כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסויימות, שלא מעט אנשים לוקחים כדרך קבע. הסיבה לכך היא שמרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות, כמו פלבונואידים, גורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך עשוייה להיגרם הרעלה במנת יתר.

77.125.91.170 21:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

הכתר קפץ 17 דורות[עריכת קוד מקור]

אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג היה בן דוד מדרגה 17 של וילם השלישי, מלך הולנד וירש אותו! פרטים בערכים הרלבנטיים. לפי ויקיפדיה האנגלית - זה המרחק הגדול ביותר אותו "קפץ" כתר שהועבר בירושה. מה אתם אומרים? רעיון טוב? ‏עמיחישיחה 00:18, 26 באפריל 2018 (IDT)

יש פה בשר. אפשר להשוות למלכה אליזבת השנייה (הנוכחית). כשהיא נולדה היא הייתה רק שלישית בסדר הירושה, אבל לידתה בקושי סוקרה כי היה מאד לא צפוי שתהפוך למלכה. חמויישֶה - שיחה 16:43, 29 באפריל 2018 (IDT)
אם כבר, למה לא ללכת על מלחמת הירושה הספרדית: בשנת 1701 מת מלך ספרד ללא בנים ועל הירושה התחרו אחיינו, נסיך צרפת ודודו הקיסר ופרצה מלחמה ארוכה. לעומת זאת ___‏ Tzafrir - שיחה 08:58, 9 במאי 2018 (IDT)
גם שם קפצו 17 דורות? ‏עמיחישיחה 14:37, 9 במאי 2018 (IDT)
קשה לשפוט את הרעיון, כל זמן שהוא לא מנוסח בתור קטע ממוסגר בסגנון הדרוש. 77.124.76.194 18:18, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

טיוטה ראשונית:

בשנת 1890 מת וילם השלישי, מלך הולנד, ששימש גם הדוכס הגדול של לוקסמבורג. מכיוון שבלוקסמבורג נהג באותה העת החוק הסאלי, לא יכלה בתו וילהלמינה לרשת אותו. במקומה מונה לדוכס הגדול של לוקסמבורג אדולף, שהיה בן דוד מדרגה 17 בקו זכרי לוילם השלישי. זוהי ה"קפיצה" המתועדת הגדולה ביותר של הורשת כתר.

מה אתם אומרים על הניסוח? ‏עמיחישיחה 09:46, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

צריך להסביר למה בנו לא ירש אותו במקום בתו, למה אחיו לא ירש אותו במקום בתו, למה בן דוד מדרגה ראשונה לא, למה אחיין לא. איך זה שלא מצאו אף אחד קרוב יותר? האם כולם מתו? האם לאף אחד במשפחה לא היו בנים אלא רק בנות? 77.124.76.194 09:52, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
מסתבר שהיה הסכם מיוחד. אעיין בו כשיהיה לי זמן. וכמובן שחשוב להוסיף קישור לאוניה פרסונלית! ‏עמיחישיחה 09:56, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
לפי הערך האנגלי, אדולף היה פשוט גיסו של וילם המנוח. חחח 77.124.76.194 10:03, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

קבלו את ההסבר המלא:

אדולף הדוכס

בשנת 1890 מת וילם השלישי, מלך הולנד, ששימש גם הדוכס הגדול של לוקסמבורג. מכיוון שבלוקסמבורג נהג באותה העת החוק הסאלי, שמנע מנשים לשמש בתפקידי שלטון בירושה, לא יכלה בתו וילהלמינה לרשת אותו. במקומה מונה לדוכס הגדול של לוקסמבורג אדולף, שהיה בן דוד מדרגה 17 בקו זכרי לוילם השלישי. לכאורה, זוהי ה"קפיצה" המתועדת הגדולה ביותר של הורשת כתר כל שהוא לקרוב משפחה רחוק. אלא שזה רק לכאורה. מכיוון שמשפחות המלוכה היו בעלות קשרי חיתון ענפים, אדולף היה גיסו של וילם המנוח, אשר אותו ירש.

77.124.76.194 09:58, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

האם הוא מונה בגלל שהוא היה גיס (דבר שמעקר את הקוריוז שבסיפור) או שבכל זאת הוא היה הראשון בתור שהיה "זמין" לעלות על כס השלטון? מה קרה לכל יתר 16 הקודמים לו בתור? RimerMoshe - שיחה 21:31, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא מצאתי, לא בערך העברי על היורש ולא בערך האנגלי על היורש שום דבר על אודות אותם 16. אבל אני מודה שקראתי את הערכים בריפרוף. כל אחד מוזמן לחפש את המידע הזה בכול הערכים שבכול השפות. 77.124.76.194 23:07, 28 באוגוסט 2018 (IDT)


צאצאי רוטשילד שנפלו במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

בית הקברות הצבאי ברמלה

במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.

מתניה שיחה 15:27, 5 באפריל 2018 (IDT)

אהבתי. מעניין מאוד! Elhananha - שיחה 15:34, 5 באפריל 2018 (IDT)
הקטע בסדר. בהחלט מספיק מעניין כדי להיכלל באוסף קטעי "הידעת?" 77.124.76.194 18:17, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

המחשב הראשון בעולם שיוצר במפעל לייצור אופניים[עריכת קוד מקור]

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום} - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

ע"פ הערך בעברית, :https://www.ranlevi.com/2017/06/12/osim_historiya_ep218_weizac_part_1-2/ (פודקסט של עושים היסטוריה) וhttps://www.hayadan.org.il/remembering-weizac-100613 (כתבה באתר הידען) Elhananha - שיחה 19:29, 13 במרץ 2018 (IST)

אני בספק שאזכור למפעל לייצור אופניים מתאים כאן. אני לא חושב שזה משהו מיוחד. המחשב הראשון של מדינת ישראל - זה דווקא קטע נחמד. גילגמש שיחה 20:37, 13 במרץ 2018 (IST)
כלומר עדיף להרחיב על המחשב עצמו? Elhananha - שיחה 21:05, 13 במרץ 2018 (IST)
אני בספק שנדרשת הרחבה משמעותית. נשמע דעות נוספות. גילגמש שיחה 21:27, 13 במרץ 2018 (IST)

גרסה שנייה (אולי יותר מוצלחת?):

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

Elhananha - שיחה 17:58, 14 במרץ 2018 (IST)

"לאחר מכן הוחלף". הוחלף במה? בסרט מגנטי של קלטת שמע? במה?
עקרונית, הקטע מספיק טוב, לדעתי, כדי להשתמש בו. אבל אם תוסף לו איזו פואנטה מוזרה, הוא אפילו יהיה מעולה. 84.229.78.8 12:05, 27 במרץ 2018 (IDT)
אולי אפשר לסיים בזה שהמחשב שירת את מכון ויצמן במשך שמונה שנים בלבד? 84.229.78.8 12:08, 27 במרץ 2018 (IDT)
רגע, אם הוא שימש מדענים ב"מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה", אז איך זה שהיו לו תגליות בתחום מדעי כדור הארץ? אני מציע לשנות את הנוסח ל"מתמטיקה שימושית ומדעי הטבע". 84.229.78.8 12:10, 27 במרץ 2018 (IDT)

עדכון לגרסה השנייה ע"פ השינויים שהמליץ עליהם 84.229.78.8

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף בזיכרון עשוי מטבעות פריט והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, ומדעי הטבע. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

84.229.78.8 - בגרסה הראשונה יש סוג של פואנטה שהתכוונת אליה. מה דעתך עליה? Elhananha - שיחה 15:27, 4 באפריל 2018 (IDT)

אני מעדיף את הגרסה הראשונה, מבין השלוש. צריך רק להוסיף לה את הפסוקית המשפט "הוא היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע". הנה, כך:
ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה-50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום, שהוותה קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. ה-WEIZAC היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

77.124.76.194 21:01, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

החיה הראשונה בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

תנין היאור

התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

MathKnight-at-TAU שכח לחתום.
נחמד. 77.125.12.187 13:58, 8 בינואר 2018 (IST)
זכור לי שהמצרים קראו להם תמסחים. נדמה לי שהתנין מופיע בעלילות בעל וענת, יחד עם מפלצות ימיות דומות (לדוגמה: לווייתן). תמונת העולם של בראשית א’ דומה מאוד לזו המוכרת מהמיתולוגיה הכנענית, למעט העובדה שיש רק אל אחד. Tzafrir - שיחה 19:03, 9 בינואר 2018 (IST)
אני לא בטוח שהכוונה לתנין שיש היום, התנינים הגדולים היו חיות אגדיות כפי שהלווייתן היה מפלצת ים אגדית ויחידה לא היונק הימי ששאל את שמו היום. Assafn שיחה 03:02, 12 בינואר 2018 (IST)
סתם עניין מעניין, יש שרואים בתנינים הגדולים כעדות תנכית דינוזאורים. לטענתם שבעת הימים הם תקופות בהיסטוריה של היקום ביחס ריבועי. היום הראשון הוא הגדול ביותר, השני קטן יותר וכן הלאה עד שערב היום השישי מתרחש בשנים בודדות. לפיכך ניתן לראות כי כפי שהמדע טוען, תחילה היה כאוס, נוצרה השמש, נוצרה אדמה, האוקיינוסים, צמחים, הירח, שרצי ים, חיים בים, רמשים ביוצאים מהים (זוחלים), תנינים גדולים (דינוזאורים), עופות, בהמות, רמשי אדמה ולבסוף אדם. אך זו סוגייה להידעת? אחר. Sagi128F17v - שיחה 19:20, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
בהמשך לדברי אסף, הסוגיה מורכבת. ספציפית בפסוק הנ"ל מבראשית, הכוונה לתנין המיתולוגי (שכנראה היה דומה לנחש דווקא, ויש לו זיקה הדוקה ללווייתן המיתולוגי). ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ח (תשמ"ב), טורים 619-621. ראובן מ. - שיחה 20:37, 19 בינואר 2018 (IST)
אגב לווייתן: הוא החל את חייו, כאמור, כנחש. בהמשך הוא הפך לדג (כמו שאפשר ללמוד מהאזכורי חז״ל). היום לווייתן הוא בכלל יונק. אפשר לבנות קטע סביב זה? Tzafrir - שיחה 03:10, 20 בינואר 2018 (IST)
קטע נחמד. 77.124.76.194 15:38, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

"כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו", נפטר החודש[עריכת קוד מקור]

ג'וני הולידיי בשנת 1965

בספרו של מילן קונדרה, הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, מתוארת תהלוכה הפגנתית למען הסכם שלום, אל גבול מדינת אויב. בראש התהלוכה צועדים חבוקים, זמר צרפתי וזמרת אמריקנית. עד לאותה תהלוכה, הזמרת האמריקנית לא שמעה מימיה על אותו זמר צרפתי, למרות שהוא פרסם להיטים רבים, וביניהם כאלף שירי שלום. השניים מניפים דגל לבן, שהתכסה בכתמי דם, של צלם שדרך על מוקש, כשניסה לצלם אותם. נשאלת השאלה, האם התיאור הגרוטסקי הזה רחוק מהמציאות. ובכן, תהלוכות הפגנתיות של ידוענים, בעד הסכמי שלום, אינן נדירות. ידיעות על צלמים, שמסתכנים כדי לצלם ידוענים, גם כן נשמעות מידי פעם. אך האם יתכן, שזמר צרפתי עם אלפי להיטים, לא יהיה מוכר כלל לדוברי אנגלית בני תקופתו, ואפילו לא למוזיקאים שביניהם? התשובה היא, כן. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, וגם שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.126.18.99 10:05, 11 בדצמבר 2017 (IST)

מרגיש שהקטע ארוך מדי שלא לצורך, והקישור בין שני חלקיו די מלאכותי. לא חושב גם שהוא מעניין מספיק. תומר - שיחה 19:45, 29 בדצמבר 2017 (IST)
כדי לא לארכב את הקטע לפני שניתנה הזדמנות לשפר אותו אסביר מה יוכל להציל אותו: כל החלק הראשון יוסר לחלוטין. הקטע יתחיל במילים "ג'וני הולידיי שכונה אלוויס..." ובסופו תובא (אם ישנה כזאת) אנקדוטה שתמחיש שלמרות שהוא אחד המוכרים ומצליחים בצרפת ברמה שהיינו עשויים לחשוב שודאי שהוא יהיה מוכר ברמה בינלאומית, בכל זאת בשאר המערב לא מכירים אותו. חמויישֶה - שיחה 12:03, 10 בינואר 2018 (IST)
אפשר לסדר פתיחה לגמרי אחרת. לכתוב שצרפת נכחשבת למרכז אמנותי אוניברסלי בעת החדשה. שהמון אמנים משם מתפרסמים בכול העולם. שאמנים כמו פיסקו ואן גוך עברו לשם וזה הוסיף לפרסומם. שהרבה שירים צרפתיים מתורגמים להמון שפות. שהקולנוע הצרפתי נפוץ בעולם וגם סרטים צרפתיים זוכים לביצוע מחודש בארצות הברית... ופתאום... האלביס של צרפת, אלמוני בעולם. 77.127.173.197 20:03, 18 בינואר 2018 (IST)

גרסה ב':

ג'וני הולידיי בשנת 1965

בעת החדשה, צרפת משמשת כמוקד השראה כלל עולמי בתחום האמנות. ספרות צרפתית מתורגמת לשפות רבות. קשה לדמיין את תרבות העולם בלא סופרים צרפתיים כמו וולטר, דידרו, רוסו, שרל פרו, ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, ז'ול ורן, אמיל זולא, גי דה מופאסאן, סטנדל, שרל בודלר, פול ורלן, אנטואן דה סנט-אכזופרי, לואי פרדינאן סלין או אלבר קאמי. בתחום הציור, המצב דומה. רבים מסגנונות הציור של העת החדשה התפתחו בצרפת, או שמפתחיהם היגרו מארץ מוצאם אל צרפת, כדי להגיע אל המרכז התרבותי החשוב הזה. בין הציירים הדגולים, המהגרים לצרפת, ניתן למנות את פאבלו פיקאסו ואת וינסנט ואן גוך. סרטי קולנוע צרפתיים רבים נצפים בעולם, בדיבוב, בתרגום בכתוביות או בגרסאות מקומיות. למשל, הסרט הצרפתי, ניקיטה (1990), עובד ב-1993 לגרסה הוליוודית, ואחר כך לשתי סדרות טלוויזיה - האחת בארצות הברית והשנייה בקנדה. גם המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשפות רבות. התרנגולים, לדוגמה, שרו, בין השאר, שירים מתורגמים מצרפתית. נעמי שמר תרגמה מצרפתית את השיר "העיר באפור". יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משירי ז'ק ברל. המערכון-שיר של דודו טופז, מכתב מלבנון, הוא למנגינה של שיר-מכתב, של ז'אק ברל. אולם, אחד מגדולי הזמר צרפתי של כל הזמנים, אמן עם אלפי להיטים, אינו מוכר כלל למי שאינו דובר צרפתית. זהו ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", והוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה. הוא אפילו שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.127.173.197 20:19, 19 בינואר 2018 (IST)

ארוך מדי. בטירוף. חמויישֶה - שיחה 15:28, 21 בינואר 2018 (IST)
אני לא אוהב את הקטע ולא את הרעיון הבסיסי. לדעתי, זה לא כל כך מוצלח. גילגמש שיחה 00:48, 19 בפברואר 2018 (IST)
הקטע לא נוסח טוב. אני מודה שהנושא מפתיע וגם אני לא שמעתי על ג'וני הולידיי, אבל זה כנראה יחכה לניסוח אחר. חמויישֶה - שיחה 11:15, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

גרסה ג':

ג'וני הולידיי בשנת 1965

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשפות רבות. אם נבקש ממך לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, סביר שתזכר בכזו דוגמה. ישראלים רבים יתנו כדוגמה את ז'ק ברל. יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משיריו. המערכון-שיר של דודו טופז, מכתב מלבנון, הוא למנגינה של שיר-מכתב, של ז'אק ברל. ברל הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות. אולם, ברל זכה להרבה פחות הצלחה בקרב דוברי הצרפתית מאשר אחד זמר אחר, שהוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. זהו ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי". מדובר באמן עם אלפי להיטים, שהוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה. הוא אפילו שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.124.76.194 16:04, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

הצעה לניסוח מעט שונה - גרסה ד':

ג'וני הולידיי בשנת 1965

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשלל שפות, וסביר כי רבים יוכלו לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, אם יתבקשו לעשות זאת. ישראלים רבים יציינו ככל הנראה את שמו של ז'ק ברל, אשר יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משיריו, ודודו טופז ביסס את המערכון-שיר "מכתב מלבנון" על המנגינה ל"שיר-מכתב" של ז'אק ברל. ברל הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות, אולם בקרב דוברי הצרפתית הוא זכה להרבה פחות הצלחה מאשר זמר אחר, שהוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הקליט אלפי להיטים במהלך 48 שנות קריירה, יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה, ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, ושיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

RimerMoshe - שיחה 21:17, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

סבבה. אני רק מציע, אחרי המילים "שיר-מכתב" במקום "של ז'אק ברל", לכתוב "שלו". 77.124.76.194 21:23, 28 באוגוסט 2018 (IDT)


ברחוב הנשמות המבולגנות[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. אמנם נתן כהן ויורם ירוחמי, חברי "הנשמות הטהורות" היו חברים בצוות הווי הנדסה קרבית בעת אותה ההקלטה, אלא שביום ההקלטה ירוחמי היה חולה. את מקומו בשירה, לצד כהן, תפס מתי כספי.

77.126.18.99 16:20, 2 בדצמבר 2017 (IST)

מעניין מאד. אני Symbol support vote.svg בעד. המשפט האחרון לא מובן לי. השיר הוקלט על ידי הנשמות הטהורות או לא? הוקלט אבל באלבום יש גירסה אחרת? איזה גירסה היא המוכרת לנו היום (מהרדיו)? כדאי לנסח בצורה בהירה יותר ולקצר את הקטע הארוך ככל האפשר. חמויישֶה - שיחה 12:23, 5 בדצמבר 2017 (IST)
השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" לא הוקלט מעולם על ידי להקת הנשמות הטהורות. מעולם לא. בתקליט של הנשמות הטהורות שומעים להקה אחרת שרה את שיר הנושא של התקליט. לא את הנשמות הטהורות.
כשנתן כהן היה חבר בלהקה צבאית, לפני שהוא הקים את להקת הנשמות הטהורות, הוא כתב את השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" והקליט אותו עם הלהקה הצבאית. בלהקה הצבאית היו חברים גם ירוחמי ומתי כספי. ירוחמי וכהן נהגו לשיר את השיר בלהקה הצבאית. מאוחר יותר, ירוחמי וכהן היו חברים בלהקת הנשמות הטהורות. ביום ההקלטה שההקלטה הוקלטה, בלהקה הצבאית, ירוחמי אלפילו היה חולה ולא הוקלט. בקיצור, לא רק שהשיר הוקלט רק על ידי להקה אחרת, אלא שהוא אפילו הוקלט ביום בו ירוחמי היה חולה. 77.126.18.99 15:09, 5 בדצמבר 2017 (IST)

שכתוב המשפטים האחרונים

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל.. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 15:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)

הקטע מכיל הצהרות בומבסטיות מפוקפקות, חסרות גיבוי וחסרות מקור. מי אומר שהיה זה "אחד ההרכבים המוזיקליים המשפיעים"? על מי הם השפיעו? מה זה "נחשבים לסמל תקופת המלחמה"? מי בדיוק מחשיב את הלהקה הזו "סמל תקופת המלחמה"? מה עושה את השירים הללו "נכסי צאן ברזל"? מה המקור לטענה ש"האלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי"?
טענות מפוקפקות אלו לא מופיעות בערך על הלהקה, וככל הנראה, אם מישהו ינסה לדחוף לערך ניסוחים כאלו, הם יוסרו תוך דקות.
אם הערך הנשמות הטהורות היה ערך טוב, אולי היה כדאי לערוך את הקטע הזה, להסיר ממנו את ההצהרות המפוקפקות, וליצור ממנו "הידעת" סביר (כזה שלא מכחיל את "שנתיים" בקישור ל"שנה", למשל). במצב הנוכחי, בו הערך, במקרה הטוב, מיישר קו עם האיכות המקובלת בוויקיפדיה בעברית, אין הצדקה ל"הידעת" הזה. קיפודנחש 18:41, 5 בדצמבר 2017 (IST)
נכסי צאן ברזל - ככה זה כששירים מסוימים מושמעים ברדיו ארבעים ושלוש שנים. ככה זה גם כשתקליט ישן יוצא בתקליטור חדש ונמכר לא רע.
מכחיל את הערך "שנה" במילה "שנתיים" - זה תפקידו של קטע "הידעת". תפקידו למשוך את הקורא לגלוש לכמה שיותר ערכים. ברור שבערך על הנשמות הטהורות לא נכחיל בכלל, לא את המילה "שנתיים" ולא קישורית לערך "שנה". קישוריות בקטע הידעת שמים אחרת מאשר בערך.
סמל לתקופה - השיר "אחכה לך" מושמע ברדיו הרבה בסביבות יום כיפור ובימי אבל.
ולגבי התלונה על איכות הערך "הנשמות הטהורות", אז גם אתה מודה שאינו ערך רע או טוב מהרגיל. רק שמישום מה אתה חושב, שקטעי הידעת אמורים להפנות רק אל ערכים מומלצים. ובכן, לא הייתה החלטה כזו מעולם. מעולם לא החליטו שקטעי הידעת יפנו רק אל ערכים מומלצים. הוחלט שהם לא יפנו לערכים בשכתוב. זה הכול. 77.126.18.99 19:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הערה קטנה: השיר "אחכה לך" לא התפרסם בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לפי הנתונים שהצלחתי לאסוף הוא היה להיט בקיץ 1973, כמה חודשים לפני המלחמה (מקום ראשון במצעד באוגוסט). מור שמש - שיחה 21:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים עם קיפוד נחש. קביעות בומבסטיות חסרות כל כיסוי. הנושאים המרכזיים אינם מוכחלים: לא השירים המוזכרים (קפה טורקי, אחכה לך וקפה אצל ברטה) ולא האלבום עצמו. כדי לחפות על כך מכחילים כל מילה שמופיעה גם במילון אבן שושן וגם בוויקיפדיה. גם הפרטץ' של הוצאת האלבום הוא לא כזה מעניין. אני בטוח שבאותן שנים היו הרבה מקרים דומים.אודי - שיחה 22:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)
בנוגע להכחלות המיותרות: היה על זה איזה דיון פעם, והוחלט שאין צורך להכחיל מילים טרוויאליות (כמו שנה, לדוגמא) כשאין רלוונטיות לקטע. בטח לא בכח (להפוך שנתיים לשנה). הנוגע להערות הענייניות - מקבל את הטענה של אלמוני שהאלבום הוא נכס צאן ברזל, עובדה שכולנו מכירים כמה שירים ממנו גם אם נולדנו לא מעט אחרי שהאלבום יצא. מקבל את הטענה של קיפודנחש שללא אסמכתאות על כך שזהו סמל לתקופת המלחמה ושהוא אחד החשובים והמשפיעים יש לנטרל הצהרות כאלה מהקטע (אם אראה ראיון שבו קוטנר מעלה טענה כזאת זה יספיק להניח את דעתי). העובדה שהערך בינוני (לא גרוע. פשוט לא ערך מעולה) לא משכנעת אותי לוותר על הקטע. הידעת הוא לא בדיוק אותה מטרה כמו "ערך מומלץ". חמויישֶה - שיחה 09:18, 6 בדצמבר 2017 (IST)
א)קוטנר אכן כותב במומה: "בשנות ה-80, עם הוצאת הנשמות הטהורות בגרסת קומקפט, נחשב האלבום לקלאסיקה של הזמר העברי". ב)אני מקבל את הטיעון שהערך המרכזי "הנשמות הטהורות" הוא בסדר ולא צריך להיות פאר היצירה. ג)בכל זאת, לא מדובר בביטלס הישראלים ויש כאן יותר מדי קביעות בומבסטיות וחסרות בסיס. בניסוח הנוכחי - אני מתנגד.אודי - שיחה 10:08, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקון קטן: במקום ״נפלו בו פגמים רבים״ צ״ל ״בהפקתו נפלו פגמים רבים״ או ״בהפקתו אירעו תקלות רבות״ או משהו בסגנון. האלבום עצמו אחלה כידוע, רק בדרך היו בעיות. לעניין השבחים המוגזמים, נראה לי לשונו הקצרה של קוטנר ״קלאסיקה של הזמר העברי״ תספיק, כתחליף לניסוח הנוכחי. נתנאל - שיחה - מומלצים 10:48, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקנתי מעט בהתאם להערות של קיפודנחש ואודי. זה עדיין לא פיקס, אבל יותר אנציקלופדי ופחות עיתון. חמויישֶה - שיחה 14:13, 6 בדצמבר 2017 (IST)

השכתוב הבא

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. מבקר האמנות, יואב קוטנר, רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אולם, בהפקת האלבום נפלו פגמים בולטים. ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה שיר זה. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 09:14, 8 בדצמבר 2017 (IST)

Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 20:53, 28 באוגוסט 2018 (IDT)


אולי בהתאם לאחת ההערות, יש להחליף את הביטוי ״פגמים לא מעטים״ בביטוי ״מכשלות ואפילו פגמים״? 2.53.50.215 15:39, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אולי גם להחליף את ״ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר״ ב״ראשית, מכיוון שיחסי חברי הלהקה החלו להתעכר עוד במהלך המלחמה, קשה היה להפגישם זה עם זה. לכן הלהקה סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר״2.53.50.215 16:02, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

ראיית צבעים[עריכת קוד מקור]

צילום כלב באור תת אדום

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני תלוי במדוכים - תאי קליטת אור היום בעין. למרבית הפרימטים, כולל האדם, יש שלושה סוגי מדוכים: סוג אחד רגיש בעיקר לאור אדום, שני לירוק ושלישי לכחול. לכן, עבור מרביתנו, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכול הצבעים שאנו רואים בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי יסוד". לעומת זאת, למרבית היונקים יש רק שני סוגי מדוכים והם רואים עולם פחות צבעוני, ולמרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים והן רואות עולם צבעוני יותר. לבד ממספר סוגי המדוכים, חשובים גם אורכי גלי האור, שכול אחד מהם רגיש אליו. החרקים רואים על הפרחים סימני על סגול, שאנו לא מבחינים בהם, משום שסוג המדוך שאצלנו רגיש בעיקר לאור כחול, רגיש אצלם לאור באורך גל קצר יותר. אופן דומה, יש נחשים שחשים באור תת אדום, שאנו לא רואים. אך חישה זו לא נעשית בעזרת העייניים, אלא בעזרת חיישנים המצויים בגומות משני צידי הפה. נחשים אלו חשים באור תת אדום, שאותו משדר כל גוף, בעל חום של יותר מ-30 מעלות צלזיוס. כך, עכבר בולט להם כמו נורה. אילו המדוכים שלנו היו רגישים לאור כזה, העיניים שלנו היו מסנוורת את עצמן. אולם, למרבה הפתעה, קיימים בטבע בעלי חיים, שכן רואים תת אדום והם אפילו בעלי דם חם. ערפד יכול לצנן את חום גופו, להביט בסביבתו בתת אדום, לאתר כלי דם מרכזי ביונק גדול, להתחמם מחדש, להתנפל על קורבנו, ולהקיז מדמו.

77.126.99.240 21:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)

זה קטע מעניין, אבל אני לא בטוח שאין פה פישוט יתר. כדאי לשמוע חוות דעת ממומחה לפיזיקה. גילגמש שיחה 21:25, 24 בנובמבר 2017 (IST)
האנשים שחוקרים תפישה חושית, נקראים ביופיזיקאים. 77.126.99.240 07:36, 25 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שביופיזיקאים אין לנו, אבל פיזיקאים יש כמה. זה לא כל כך התחום שלי. גילגמש שיחה 07:44, 25 בנובמבר 2017 (IST)
להתנפל על קורבנן typo.
תוקן. תודה. 77.126.99.240 10:39, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צריך להוריד את הצהוב. אה. רגע. אתה אלמוני, אתה לא רואה את הכתם. בקיצר, המילה "חום" מצביעה לדף פירושונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:43, 27 בנובמבר 2017 (IST)
תוקן. תודה. 77.126.99.240 15:29, 27 בנובמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי אין לנחשים (או לכל חיה אחרת) מדוכים שרגישים לאור תת-אדום. לנחשים מסויימים יש תאים רגישים לקרינה תת-אדומה מעל הפה בשתי "גומות" שמאפשרות לנחשים להבחין במקור חום הנמצא בסמוך ולזהות את מרחקו ואת כיוונו, אך לא "לראותו" במובן המקובל של המילה (יצירת תמונה מאלמנטים קטנים). אני לא ביופיזיקאי ואין לי ידע מיוחד בנושא אלא ידע כללי בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 15:52, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צודק. תוקן. 77.126.99.240 20:25, 27 בנובמבר 2017 (IST)

אנטומיה של חרקים[עריכת קוד מקור]

פני דבורה

בספרי ילדים מופיעים איורים של חרקים עם פנים אנושיות. הקורא המבוגר מבין שזו האנשה. אולם רק מעט מהקוראים הבוגרים יודעים עד כמה האנשה זו מרחיקת לכת. עיניי החרקים תופסות אחוז נכבד משטח פניהם ואין בהם אישונים שיכולים לזוז – אילו עיניים מורכבות(אנ'), והן מורכבות ממעין פסיפס של מאות או אלפי עיניים קטנות וחסרות תנועה. בפיהם של החרקים אין שיניים. חלק מהחרקים נוגסים ולועסים בעזרת גפי פה(אנ') – מעין זרועות קטנות המעוגנות מחוץ לשפתיהם. לחרקים אין לשונות בפיהם והם חשים בטעם בעזרת קולטנים המצויים במקומות אחרים בגופם, כגון בקצות רגליהם. גם איבר השמיעה של החרקים אינו מצוי בראשם. אצל החגב, ישנן אוזניים בפרק העליון של רגליו הקדמיות. כמו כן, חרקים אין בכלל אף. איברי ההרחה שלהם הם המחושים, הניצבים כמו אנטנות על מצחם, ויש להם שישה נחיריי נשימה בצדי בטנם.

77.126.99.240 15:38, 24 בנובמבר 2017 (IST)

קטע מעניין אבל יש כמה קישורים לפירושונים שצריך לתקן. גילגמש שיחה 18:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)
תיקנתי. תודה. 77.126.99.240 20:01, 24 בנובמבר 2017 (IST)
הקישורים מאד חובבניים. מה זה "גפי פה"? אני מניח שהתכוונו לArthropod mouthparts או ספציפית לMaxilla בכל מקרה לחרקים שונים איברי פה שונים למשל ליתושים יש איבר מוצץ ולא לועס. לגבי עיניים הייתי מצפה לקישור לArthropod eye. בקיצור קטע הידעת אמור לעודד אנשים להעמיק בנושא אבל הנושאים האלו עדיין לא קיימים בויקיפדיה ושימוש בהפניות לעיני אדם או גפיים של רגל לא רלוונטיות לקטע. Assafn שיחה 15:57, 14 בדצמבר 2017 (IST)
הכנסתי תיקון בעניין אחד שקשור בגפי הפה. אבל על העובדה שאין ביויקיפדיה ערך על גפי פה ואין ערך על עיניי פסיפס, אני לא יכול לפצות פה. תודה. 77.126.18.99 19:12, 14 בדצמבר 2017 (IST)
ערכים אלו הן הנושא המרכזי, בלעדיהם אני לא רואה טעם בקטע. הוספתי קישורים אדומים, כשיכחילו אפשר להמשיך Assafn שיחה 00:11, 15 בדצמבר 2017 (IST)
תודה. 77.126.18.99 08:40, 15 בדצמבר 2017 (IST)
לפי מה שנכתב בדצמבר 2017, יש להעביר את הקטע אל רשימת הקטעים הממתינים להכחלת קישוריות. תודה. 77.125.1.178 14:45, 27 ביולי 2018 (IDT)


ניסוי מייקלסון-מורלי וניסוי ליגו[עריכת קוד מקור]

סיפור קצר שדורש תמצות:

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי. הניסוי השווה את מהירותן של שתי קרני אור: האחת אופקית והשנייה אנכית. באותה תקופה התאוריה המקובלת הייתה שגלי האור הם גלים בתווך בשם אתר והניסוי נועד למדוד את מהירות תנועת כדור הארץ ביחס לאתר. אולם למרבה המבוכה, לא נמדד שום הפרש. מייקלסון המשיך בניסיונותיו ליצור גרסאות מדויקות יותר ויותר של הניסוי אולם לא הצליח למדוד את מהירות כדור הארץ באתר. הפתרון המהפכני שהוצע לכך היה תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. לפי תורה זו אין כלל אתר ומהירות האור תמיד אחידה (אך לעומת זאת המרחב והזמן עשויים להתכווץ).

כעבור עשר שנים הכליל איינשטיין תורה זו (שטיפלה רק במקרה הפרטי של תנועה בקו ישר) לתורת היחסות הכללית המורכבת יותר. לפי תורה מסבירה את כוח הכבידה בכך שמסה מעקמת את המרחב מסביבה. אם יש שינויים במסה הם עוברים לסביבה בגלים, כמו אדוות בשלולית לאחר שנזרקה אליה אבן. קיומם של גלי כבידה היה אחת התחזיות[דרוש מקור: ערך חסר] של תורת היחסות הכללית, אולם ניסיונות שונים לצפות בהם נכשלו, עד שנת 2016. גלאי LIGO הוקם לראשונה בשנת 2002 ובמשך 8 שנות פעילות לא מצא עדות לגלי כבידה. רק לאחר שדרוג הגלאים הוא הצליח לגלות גלי כבידה (שנוצרו כתוצאה מהתנגשות של שני חורים שחורים).

ומה הקשר לניסוי מייקלסון-מורלי? גלאי ליגו מבוססים על עיקרון דומה מאוד: שני צינורות מאונכים, כל אחד באורך 4 קילומטרים. בקצה המרוחק של הצינורות מראה. בפשטנות: שולחים קרן אור מנקודת ההצטלבות לשניהם ובודקים אם היא הגיעה חזרה בדיוק באותו הזמן (בעזרת התאבכות, בדומה לניסוי מייקלסון-מורלי). אצל מייקלסון הניסוי לא הצליח לאתר תווך (אתר). בניסוי ליגו, אותר תווך (המרחב שהתכווץ זמנית). Tzafrir - שיחה 10:58, 18 בפברואר 2016 (IST)

עם עריכה נכונה, יהיה אפשרי להביא את הקורא לידי הפתעה. העריכה שאני מציע הולכת בערך כך: בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שניסה להוכיח את התיאוריה, לפיה כדור הארץ נע בתוך אתר. הניסוי לא צלח והתיאוריה לא התקבלה. תחת תורה זו התקבלו תורת היחסיות הפרטית ותורת היחסות הכללית של איינשטיין. ההוכחות לתורותיו של איינשטיין נאספות לאט-לאט ובשנת 2016 פורסמות תוצאות הניסוי עם גלאי LIGO, שסיפקו הוכחה נוספת עבורן. אלא שניסוי LIGO וניסוי מייקלסון-מורלי דומים להפליא. בשני הניסויים...
109.160.146.71 08:55, 20 בפברואר 2016 (IST)
יש עוד מעט פרס נובל על LIGO. נסיון נוסף:
Michelson1881b.png

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ באתר. הוא בדק את זה בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל. תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ניסוי ליגו נוצר כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ולכן נדרש לסנן מקורות רעש כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

לא לגמרי נכון להגיד שתורת היחסות הפרטית מסבירה שמהירות האור זהה תמיד. זוהי הנחת יסוד של תורת היחסות הפרטית. אבל זה נראה לי מספיק מדוייק. מידע על מקורות הרעש: ה־FAQ של המעבדה. תודה לאלמוני שהעביר וסליחה ששכחתי לחתום. Tzafrir - שיחה

אני מציע שינויים קלים:

ניסוי מייקלסון-מורלי

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ במרחב האתר. הניסוי בדק זאת בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל במהירותן. בשנת 1905, תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו, בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית, שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ב2015, ניסוי ליגו נערך כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה לניסוי מייקלסון-מורלי: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ממייקלסון-מורלי ולכן נדרש לסנן מקורות הפרעה, כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

77.125.68.215 22:56, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תודה על התיקונים. אני מסכים עם רובם. שינוי שאני לא מסכים איתו: בתחילה גם אני כתבתי שניסוי מייקלסון מורלי ניסה למדוד (לא מצא) שינוי במהירות. רק לאחר מכן שיניתי את הנוסח לכך שלא נמצא שינוי במשך הזמן של תנועת הקרן. שני הניסויים לא מודדים ישירות מהירות אלא משך זמן. בניסוי מייקלסון-מורלי ההנחה הייתה שהמרחק קבוע ולכן המהירות עדויה להשתנות. בניסוי ליגו ההנחה היא שהמהירות קבועה והמרחק עשוי להשתנות. לי נראה שהנקודה הזו מהותית.
מעבר לכך, תורת היחסות הפרטית היא משנת 1905 ואילו הכללית היא משנת 1915. Tzafrir - שיחה 23:09, 17 בנובמבר 2017 (IST)
את עניין השנה, שיניתי לפי הערתך. את השאר אתה מוזמן לשנות לבד - אני לא מבין את הדקויות האלו כי אני לא יודע מספיק פיזיקה. תודה. 77.126.99.240 13:11, 19 בנובמבר 2017 (IST)

ניסוי הכלא של זימברדו[עריכת קוד מקור]

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מוכיחים שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הוכיח שאופי פלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו בנה בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה, שיכן בו סטודנטים מתנדבים בתפקידי אסירים וסוהרים, ותיעד גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פחות משליש פעם.

77.125.11.110 09:45, 15 בנובמבר 2017 (IST)

קטע חשוב. עם זאת, המילה הדירות לא מופיעה בו. המילה „הוכיח״ שגויה מכיוון שכמו שמודגש כאן, לא חזרו מספיק פעמים על תוצאות הניסוי כדי שתהיינה אמינות (וזה גם מבלי להיכנס למשמעותה של ההוכחה בניסויים אמפיריים). בעיקרון יכול להיות שזימברדו נפל במקרה על קבוצה של סוהרים פסיכופתים. יש גם טענות יותר מהותיות. אולי להחליף את „הוכיח״ ב„הראה לכאורה״?
מעבר לכך, לפי הערך הניסוי הופסק לאחר שישה ימים (בערך מחצית הניסוי) ביוזמת החוקרים (זימברדו. לאחר שחברתו ביקרה שם והזדעזעה ממה שקרה שם) Tzafrir - שיחה 00:17, 16 בנובמבר 2017 (IST)
הקטע נחמד. הסתייגויות: יש להדגיש שהסטודנטים חולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. אי אפשר להשתמש במשפט "בוצע למעשה פחות משליש פעם". זה לא נכון. הניסוי בוצע פעם אחת. יש לו תוצאות. לא משנה אם הוא תוכנן להמשך ארבעה ימים, שבועיים או חצי שנה. חמויישֶה - שיחה 10:10, 16 בנובמבר 2017 (IST)
המשך ההערה: יש לי הסתייגות דומה מהמילה „הוכיח״ שבתחילת הקטע. אני מעדיף להחליף אותה במילה פחות חזקה (מדגימים ש־?). הקטע כבר ארוך, אבל לדעתי לא מסביר מספיק טוב למה חשובה החזרה על ניסויים. לפעמים משחזרים ישירות ניסויים, אבל לרוב משחזרים אותם עם כל מיני שינויים. במקרה של פיאז’ה: לדוגמה: גילים שונים, ואני מניח שסוגי שאלות שונות שבודקות דברים שונים. במקרה של ניסוי המרשמלו (אנ'): ילדים בגילאים שונים, כמויות שונות, סוגי ממתקים שונים, וכדומה, וכמובן: מעקב אחרי משתתפי הניסוי לאורך שנים.
אפשר אולי להשתמש בקטע בניסוי של מילגרם שהוא ניסוי מתחום דומה שנערך בערך באותה תקופה אבל שוחזר מאז פעמים רבות, עם ואריאציות רבות (התנהגות שונה של החוקר והנחקר, סקאלות שונות) ואפילו על אוכלוסיות שאינן סטודנטים מארצות הברית. Tzafrir - שיחה 13:11, 16 בנובמבר 2017 (IST)
אני מבין את ההערות ומבקש, אם אפשר, שבעלי הערות ינסחו גרסה משלהם לקטע. תודה. 77.125.68.215 18:15, 16 בנובמבר 2017 (IST)
ולגבי הניסוי של מילגרום, אז נכון שהוא מאותה תקופה, באותו הקשר וכולי. אבל הוא לא ניסוי שכול אחד יכול לחזור עליו בעצמו, בקלות. בטח לא באותה קלות כמו הניסויים של פייאז'ה. 77.125.68.215 18:19, 16 בנובמבר 2017 (IST)

גרסה ב'

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו, או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה, שהאופי הפלילי של האסירים, אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים, שיש בבתי כלא. זימברדו כלא מעין בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה. הוא שיכן / כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי, גילויי אכזריות די דומים, לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פעם אחת בלבד.

77.125.125.19 08:26, 20 בדצמבר 2017 (IST)


השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני[עריכת קוד מקור]

לפי הצעה ישנה של המשתמש בן פיש

לוח שנה עברי

רבים נוטים לחשוב, שלוח השנה העברי הוא לוח על פי שנת ירח. אולם זה לא מדויק. שיטת עיבור השנים, הגורמת לכל חג יהודי, להיחגג תמיד באותה עונה בשנה, הופכת את לוח זה למבוסס על שילוב שנת שמש בשנת ירח. דוגמה ללוח שנת ירח מובהק, היא הלוח לפיו מתוארכים חגי האסלאם. בלוח המוסלמי יש בכול שנה תמיד 12 חודשים וראש כל חודש נקבע רק על פי עדות ראייה של מולד הירח. המעניין הוא, שלמרות שמילים רבות בעברית ובערבית הן דומות, שמות החודשי הלוח המוסלמי (מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה) לא מזכירים שום שם של חודש עברי. אולם, יש שמות בערבית, שדווקא מזכירים מאוד את שמות החודשים העבריים. אלו הם השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, שהיו מקובלים עד שהקולוניאליזם השליט במדינות ערב את השמות ינואר, פברואר וכולי. הערבים השתמשו לצרכים חילוניים בלוח זהה ללוח שנת השמש הגרגוריאני, כאשר בו אוקטובר נקרא "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר נקרא "תישרין א-ת'אני", דהיינו תשרי ב'... פברואר נקרא "שבאט", מרץ - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" וספטמבר נקרא "אילול".

77.125.11.110 15:00, 10 בנובמבר 2017 (IST)

מעניין. האם הם הגיעו מדרך הלוח העברי או ישירות מהלוח הבבלי? Tzafrir - שיחה 17:43, 10 בנובמבר 2017 (IST)
אפשר גם שהם לקחו את זה מלוח שלישי. מעוד לוח שלקח את זה מהבבלי, כמו השעברי לקח מהבבלי.
מה שאני כן יודע, זה שהם לא משתמשים במילה "חשוון", כי זו מילה עברית מקורית. ירח שמיני -> וורח שמן -> מרחשוון -> חשוון. 77.125.11.110 07:44, 11 בנובמבר 2017 (IST)
המילה חשון איננה מילה עברית מקורית, אלא מילה אכדית שהתגלגלה אל העברית (אולי דרך הבבלית) בתקופת גלות בבל. RimerMoshe - שיחה 20:10, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
בכול מקרה, המילה "חשון" לא מופיעה בקטע המוצע. 77.124.76.194 20:31, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הפתיח של הקטע אינו רלוונטי לדעתי ורק מבלבל את הקורא. אני מציע את הנוסח הבא:

לוח שנה עברי

לוח השנה המוסלמי הוא לוח ירחי מובהק, לפיו מתוארכים חגי האסלאם. בלוח המוסלמי יש בכול שנה תמיד 12 חודשים וראש כל חודש נקבע רק על פי עדות ראייה של מולד הירח. בניגוד לשמות החודשים בלוח המוסלמי (מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה), אשר לא מזכירים שום שם של חודש עברי, יש שמות בערבית, שדווקא מזכירים מאוד את שמות החודשים העבריים. אלו הם השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, שהיו מקובלים עד שהקולוניאליזם השליט במדינות ערב את השמות ינואר, פברואר וכולי. הערבים השתמשו לצרכים חילוניים בלוח זהה ללוח שנת השמש הגרגוריאני, כאשר בו אוקטובר נקרא "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר נקרא "תישרין א-ת'אני", דהיינו תשרי ב'... פברואר נקרא "שבאט", מרץ - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" וספטמבר נקרא "אילול".

RimerMoshe - שיחה 20:48, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

כל הפואנטה חסרה בגירסה המקוצרת שאתה מציע. הפואנטה היא שלוח השנה העברי, שנהוג לחשוב עליו כלוח שנת ירח, הוא יותר לוח שנת שמש, ממה שמקובל לחשוב. זו הנקודה. לא העניין שמצאנו מילים דומות בין העברית לערבית. כל דובר עברית יודע שיש מילים דומות בין השפות. מה שאתה רואה כ"פתיח מבלבל" הוא הפואנטה. בלעדיו הקטע לא שווה. 77.124.76.194 20:54, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
אם זו הפואנטה שרצה הכותב להדגיש, אזי לדעתי המדובר בכלב קטן מאוד המכשכש בזנב גדול מאוד. מה הקשר בין היות הלוח העברי ירחי-שמשי ובין שמות החודשים בלוח השמש המוסלמי? RimerMoshe - שיחה 08:09, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
הקשר הוא כזה: העובדה שהמוסלמים משתמשים בשמות החודשים הבבליים ללוח השמש, מחזקת את הטענה, שגם הלוח העברי, עם אותם שמות חודשים, הוא יותר מלוח שמש מאשר ירח. 77.127.2.101 11:45, 31 באוגוסט 2018 (IDT)
בפורטל בלשנות, קטע הידעת מספר 15 עוסק כמעט באותו הנושא, והוא מנוסח הרבה יותר טוב. האם כדאי לאמץ אותו (עם או בלי הרחבה) במקום הקטע הזה? 2.52.79.243 14:25, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
ההצעה הישנה לא זכתה להרבה עניין ולכן נגנזה. יתכן שרוב האנשים לא מוצאים את הנושא מעניין. נוותר. חמויישֶה - שיחה 17:03, 6 בדצמבר 2018 (IST)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הימה הסלאבית[עריכת קוד מקור]

עבדים נקראו בשפות שונות של שם הסלאבים. ואז יש את ימת העבדים הגדולה שנקראה בטעות על שם סלאבים. Tzafrir - שיחה 13:57, 2 בדצמבר 2018 (IST)

יפה. רק שיש הבדל בין הסלאבים לסלאבים שעל שמם הימה, שהיו חלק ממה שמכונה היום אינדיאנים. ‏עמיחישיחה 13:14, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מי זה הקיפוד?[עריכת קוד מקור]

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

בת היענה והיען, האחד הם?[עריכת קוד מקור]

בימינו רגילים לראות את היען ובת היענה, שני בעלי חיים המופיעים בתנ"ך, כשני שמות המתייחסים לאותו בעל חיים, וכך גם בתורה שבעל פה ורוב פרשני המקרא סבורים. אבל יש בעיות בדעה הזאת. בת היענה המוזכרת בתנ"ך שורצת במקומות חורבן, בזמן שהיען שאנו מכירים היום אוהב מדבריות ושטחים פתוחים. כמו כן בעת העתיקה בהרבה תרבויות היען לא סווגה כמין של עוף. מסיבות אלו ואחרות, הרבה חוקרים סבורים שבת היענה זה מין של דורס לילה, ככל הנראה אוח מצוי. בשנים האחרונות יצא מאמר של זהר עמר בשם "היען במקורות ישראל", במאמר זה הוא טען שבת היענה והיען הם אכן אותו עוף. הוא הראה שבמקורות היהודיים היען כן הייתה מסווגת כעוף, ונתן הסברים למה לדעתו כן הגיוני לתאר את היען על רקע חורבות של בני אדם

שתי הפסקאות האלו הן הניסיונית הראשוניים שלי לייצור פסקאות "הידעת?". תרגישו חופשיים לקטול.ישראל שבט - שיחה 17:14, 17 בינואר 2018 (IST)

נושא הזיהוי הזיאולוגי של החיה התנכית לא מאד מעניין לקטע הידעת לטעמי. אבל כיוון שהזכרת את זהר עמר נזכרתי במחקר מאד מעניין שלו: הוא טוען שחלב של כל החיות הכשרות מתגבן ולעומתו החלב של כל החיוב שאינן כשרות אינו מתגבן. יכול להיות מזה קטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 17:32, 17 בינואר 2018 (IST)
לדעתי זה כן מעניין. לא בגלל שמעניין אנשים זיהוי בעלי חיים בתנ"ך, אלא כי זה כן קוריוז מעניין ששם של בעל חיים שאתה מייחס לאחד, היה פעם בעל חיים אחר לגמרי. הקפדתי לא לתת פה דוגמאות לחיות שלא הרבה אנשים מכירים (לא עשיתי פיסקא על השלך). בנוגע למחקר על ההגבנה, שמעתי משהו כזה, אם כי לא קראתי, אני מניח שאתה מתכוון למה שמוזכר פה. ישראל שבט - שיחה 17:43, 17 בינואר 2018 (IST)
צריך לאחד את שני הקטעים על זיהוי החיות, לקטע אחד. 77.127.173.197 20:00, 18 בינואר 2018 (IST)
זה יהיה ארוך מדי. בכל מקרה נראה שזה לא התקבל ע"י חיימושהישראל שבט - שיחה 21:06, 18 בינואר 2018 (IST)
הטענה שגויה. יש גבינות מחלב של חיות לא כשרות. בפרט יש כל מיני חיות שאינן פרה, כבשה ועז אבל הן עדיין כשרות למאכל. יעל ודישון עדיין די קרובים לנ״ל אבל איילים כבר רחוקים יותר. של לדבר על זמר. המאמר המקושר חשוד בעיני. שים לב שאין להם שם הגדרה מפורשת של החיות שנבדקו והחיות שנבדקו שונות בשלושת הבדיקות השונות. זה נראה קצת די חשוד. Tzafrir - שיחה 21:51, 18 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שאתה חושד במאמר לשווא. באזניי שמעתי את פרופ' זהר עמר מדבר על המחקר הזה שלו. בהרצאה הזו הוא גם התייחס לגבינות שלכאורה מיוצרות מבהמות לא כשרות (כמו גבינת גמלים) ואמר בקיצור שזה בלוף. בשביל לגבן חלב גמלים מוהלים אותו בחלב בקר. זה גם מה שעולה מהערך Pule cheese, צריך 25 ליטר לק""ג גבינה, פשוט כי הוא לא מתגבן בעצמו. חמויישֶה - שיחה 22:38, 15 במאי 2018 (IDT)
גם חלב פרה וחלב צאן לא מתגבן מעצמו ומעודדים אותו בעזרת מחמצות (או ישירות עם חומצה). צריך 25 ליטר לק״ג גבינה זה בהשוואה ל־10 ליטר לק״ג גבינה (קשה) מחלב פרה – עניין של כמות המוצקים. בתור השוואה: עדיין עושים גבינה (ריקוטה) ממי גבינה שדלים הרבה יותר מחלב רגיל. Tzafrir - שיחה 03:08, 16 במאי 2018 (IDT)

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

רוב עצמות החיות המתות, אינן מתאבנות, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. על קיומם של הרבה מינים עתיקים, אנו מוצאים עדויות מאובנות רבות, פשוט משום שהייתה להם אוכלוסייה גדולה מאוד, שחיה במשך זמן כה רב, עד שחלקי שלדים ואפילו שלדים שלמים של פרטים רבים ממנה כן הצליחו להשתמר. יתרה מזאת, הפלנטאולוגים מצליחים למצוא, מלבד שלדים מאובנים, גם עקבות מאובנות ולעיתים אף עור מאובן, צואה מאובנת, אבקת פרחים מאובנת וכיוצא בזה.

לא כך המצב עם חקר האבולוציה של האדם. הסקרנות האנושית דווקא בנושא זה, מביאה את הפלנטאולוגים לחפש עדויות למינים נכחדים של הומינידים, שאוכלוסייתם הייתה קטנה והתקיימה רק לפרק זמן קצר. גילויי השלד המאובן "לוסי" (סווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס) נחשב להצלחה גדולה בתחום, משום שמשלד זה הצליח להשתמר כמאובן, כ40% מחומר העצמות. מה גם, שרבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST)

אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbot[עריכת קוד מקור]

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

Windows XP starter[עריכת קוד מקור]

ראו כאן, מויקיפדיה באנגלית: Windows xp הופץ במהדורה מוגבלת מוזלת של 30$ לשווקים במדינות עולם שלישי, כדי שהשווקים יסתגלו לשימוש במערכת ההפעלה Windows. עם זאת, שיווק המהדורה לא הצליח: לרוב, ניתן היה להשיג באותן מדינות עותק לא חוקי של מהדורת Windows XP מלאה בקניון בעלות של פחות מדולר.

הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 31 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]

מעשייה נחמדה ללא מקורות, הקלקה מתבקשת על הקישור כוח סוס מראה תוכן שסותר את הסיפור הזה. קצת מביך. אם הסיפור נכון אז יש לתקן את כוח סוס ולצרף מקורות. אחרת, נא למחוק. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 10:08, 31 ביולי 2014 (IDT)

צריך גם לציין שזו יחידת הספק ולא יחידת כוח? Tzafrir - שיחה 18:33, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
כוח סוס היא באמת יחידת הספק ולכן, לפחות מהבחינה הנל, יש לתקן את קטע "הידעת". לגבי הסתירות האחרות בין הקטע לבין הערך (הקצרמר) צריך לבדוק את העניינים יותר לעומק. 109.160.151.83 18:49, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
טוב. עניין יחידת ההספק כבר תוקן. תודה למתקן. 94.159.145.168 11:26, 2 בינואר 2016 (IST)
לאור טענות ובעיות שחוזרות ועולות בנוגע לקטע, אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

- סוף העברה
מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 14 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

בתבנית כתוב שהושאר רווח במגילת העצמאות עבור חיים ויצמן. לפי הערך מגילת העצמאות, ידוע שכך הוא כתב את שמו ולכן המקום לא הושאר עבורו. המקור הושאר עבור החותמים שנשארו בירושלים ובדיעבד הסתפקו בפחות מקום ממה שהושאר להם. ויצמן לא היה חבר מועצת העם ולכן לא נדרש לחתום על המגילה. Tzafrir - שיחה 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.
הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)
אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)
דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)
מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 1 – אוניה פרסונלית[עריכת קוד מקור]

קטע הידעת של היום (יום ד') מתחיל במילים: „המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד).״ האם מקור המונח העברי הוא דווקא באנגלית? נראה לי שהמונח נוצר בתקופות שבהן הלטינית או הצרפתית היו השפות המקובלות בדיפלומטיה.

אפשר להחליף את המילה „מקור״ בביטוי „קשור ל־״. אבל אז הקטע יאבד קצת מעוקצו. Tzafrir - שיחה 10:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017[עריכת קוד מקור]

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 31 בינואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש 02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)

גם לי הכרונולוגיה הייתה נראית מוזרה. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אחד הקטעים היותר משעממים. לא רק שהנושא לא מעניין, גם חסר פאנץ'. לא ברור למה הפסוק של יוסף מובא? במה הוא שונה מ-3 הפסוקים האחרים שלא צוטטו? לא ברור מה זה אומר שהאות דגושה. דגושה היכן? בספרי התורה אין ניקוד כלל, ולא מדובר פה על כתר ארם צובא. אז על מה כן? למחוק. חמויישֶה - שיחה 14:11, 9 באפריל 2018 (IDT)

החלפת תבניות 11 באפריל ו12 באפריל לכבוד יום השואה[עריכת קוד מקור]

  1. ממליץ לשבץ קטעים הקשורים ליום השואה בתאריכים אלו.
  2. את התבנית הנוכחית של 11 באפריל העוסקת באסטרואיד אפופיס להעביר ל13 באפריל, שזה התאריך שהוא צפוי לחלוף בו ב2029.
  3. הצעתי בעבר רעיון להידעת חדש ליום השואה, הוא עדיין מופיע בדף זה. אפשר לפתח אותו להידעת שלם. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:53, 10 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע להשתמש בתבנית:הידעת? 23 במרץ - סדרה 1. מתניה שיחה 20:47, 10 באפריל 2018 (IDT)
חייב להודות שטרם נחשפתי להידעת הזה. אפשר להוסיף אותו לסדרת השואה (הקישור בסעיף הראשון). בינתיים פיתחתי את הקטע שהזכרתיHummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:45, 10 באפריל 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בקטע הזה, שעתיד להופיע בדף הראשי בעוד שלושה ימים:

שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.

זה אולי התאים ב-2007, בהיעדר קטעים טובים יותר, אולם כיום – הוא נותר כמעט אותו דבר מאז – זה רחוק מלהיות מספיק טוב. אני מציע לכל הפחות לדחות את הצגת הקטע עד לליבון העניין. חמויישֶה? אביעדוס