שינן רפואי

שינן רפואי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	שינן
מין:	שינן רפואי
שם מדעי
	Taraxacum officinale; ‏Wiggers, 1780

שינן רפואי (שם מדעי: Taraxacum officinale) הוא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת המורכבים המצוי ברוב האזורים הממוזגים של כדור הארץ וכן על מדשאות, מדרכות, גדות ובמקומות נוספים בהם קרקע לחה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינן נחשב לעשב שוטה מכיוון שהוא צומח כמעט בכל שדה חקלאי ומפריע לשאר הגידולים. עם זאת, הוא משמש כעשב מרפא בתחום הנטורופתיה. השורש שלו נחשב משלשל, והעלים והגבעול נחשבים משתנים. ברפואה ההודו-סינית יוחסו לו תכונות המטפלות בבעיות בכבד, בכיס המרה ובטיפול בצהבת. גם ברפואה המודרנית משתמשים בצורך לטיפול בדלקת פרקים כרונית לתהליך פינוי רעלים.

לשינן יש גם כמה שימושים קולינריים. עליו הצעירים והקטנים מוספים לסלט עלים, ללא בישול. העלים הגדולים יותר דורשים בישול קל לפני מאכל עקב טעמם המר. העלים עשירים בוויטמין A, בוויטמין C, בסידן ובברזל. מן הפרחים ניתן להפיק יין ודבש.

השינן ניכר בראשו הצהוב והפורח, שהופך לזרעים נושאי ציצית הנראים ככדור כסף סיבי העף ברוח ומכונה "סבא" כמו הסביון.

בארץ ישראל צומחים שני מינים קרובים, שינן עב-שורש (Taraxacum cyprium) הפורח מאוגוסט עד ינואר בעיקר בהרי יהודה ובגליל העליון, ושינן סורי (Taraxacum syriacum) הפורח בקיץ במרומי החרמון.