שיר הפטנטים
"שיר הפטנטים" נכתב בשנת 1966 עבור אורי זוהר. המילים של חיים חפר והמנגינה של מל קלר.[1]
שיר הפטנטים הוא שיר הלל הומוריסטי לתעשייה הישראלית ולכושר ההמצאה היהודי. השיר מביא כדוגמה שלושה מן המוצרים הנפוצים ביותר בשוק הביתי באותה התקופה: שמן המאכל, תנור החימום והתריסול, תוך שילוב פרסומות שנכתבו עבורם.
מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפזמון החוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל איננה מדינה נידחת אלא מדינה ש"מתפתחת בצעדי ענק" הודות לגאוניות, ליצירתיות ולחדשנות היהודית.
הבית הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדבר בשבחו של שמן המאכל המיוצר בשיטות כימיות חדשניות שנועדו לשמור על בריאותם של הצרכנים. השיר אינו נוקב במפורש בשם המותג אך ברור למאזין של שנות השישים שמדובר בשמן מאכל של חברת שמן הנמכר תחת השמות "מגד" ו"עץ הזית".
בית החרושת שמן, בבעלותם של האחים נחום, משה וגדליהו וילבושביץ, נחנך בארץ בימי המנדט, בשנת ,1924 על ידי הנציב הבריטי סר הרברט סמואל.[2]
שמן המאכל הופק בתהליך זיקוק חדשני שהבטיח הרחקת חומצות שומן ומנע הצטברות משקעים בתחתית הבקבוק.
החברה השקיע רבות בפרסום מוצריה שכללו לא רק שמן מאכל אלא גם מוצרים קוסמטיים.
בשנת 1934 פרסם אברהם שלונסקי בכתב העת "טורים" גיליון ל"ב - ל"ג, שיר ששימש פרסומת לשמן "מגד", אותו כתב יחד עם לאה גולדברג ונתן אלתרמן. מילות שיר הפטנטים “אפשר לרמות רק בני אדם, אך לא את בני המעיים” נכתבו בהשראת פרסומת זאת.[3] בשנת 1938, פרסמה לאה גולדברג שיר נוסף על שמן "מגד" באותו כתב עת.[4]
הבית השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרט את דרך פעולתו, את יתרונותיו, את יעילותו ואת קלות הפעלתו של תנור החימום "זלמן". ברור למאזין שהכוונה היא לתנור "פרידמן", תנור החימום הנפוץ ביותר בארץ. הפרסומת הידועה "כי פרידמן הוא פרידמן מה יש לדבר, כי פרידמן תמיד הוא הטוב ביותר" ,[5] שנכתבה על ידי דן אלמגור עבור המפעל, נכללה בשלמותה בבית זה, תוך שינוי שם התנור מפרידמן לזלמן.
חברת ש. פרידמן בע"מ הוקמה בשנת 1936 על ידי שמואל שמריהו פרידמן ובניו, עולים מהונגריה. ייצור תנורי החימום התחיל בשנת 1940. בשנות ה-60 של המאה ה-20, מוצרי החברה נמצאו כמעט בכל בית בישראל.[6]
הבית השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המצאה יוצאת מן הכלל" הייתה ללא ספק תריס ההזזה העשוי לוחות אזבסט שאפשר הגדלת שטח הדירה על ידי סגירת מרפסות.[7] החברה המובילה בתחום הייתה חברת "תריסול" שהוקמה בשנת 1957 על ידי המהנדס רם בר-טל אשר אף הוציא פטנט על המצאתו. חברות מתחרות יצאו לשוק עם המותגים "תריזז" ו"תריס-קל".[8]
הבית השלישי והאחרון בשיר הפטנטים מתאר את אופן פעולתו של התריס, את קלות הפעלתו -"תריס זז, תריס רץ, תריס עף, תריס בום" ואת סגולותיו הבריאותיות - "שובר קרניים אולטרה סגוליות".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שיר הפטנטים – מילים וביצועים | קלר, מל, 1920-1998 מלחין | מוזיקה | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ האספן, חברת "שמן", באתר האספן, 2021-03-08
- ^ דני קרמן, חרוזים להשכיר, באתר דני קרמן, 2019-12-13
- ^ בדף הפייסבוק של הספרייה הלאומית: החלטורה של לאה גולדברג. 3 בדצמבר 2019
- ^ UNKNOWN | על המשמר | 26 יולי 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מפעל ש. פרידמן בע"מ - סירטונים, באתר www.friedman-factory.com
- ^ דן שדור, יצירתיות אף פעם לא הייתה חסרה לנו, באתר גלובס, 18 באפריל 2002
- ^ תריסול ותריזז, באתר נוסטלגיה אונליין