שלום מנצורה (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי סאלם מנצורה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1800
ה'תק"ס
תימן, צנעא
פטירה 1884 (בגיל 84 בערך)
אייר ה'תרמ"ד
תימן, צנעא
תקופת הפעילות ?–1884 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מארי אברהם אלשייך הלוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי שלום (סאלם) מנצורה (ה'תק"סאייר ה'תרמ"ד; 18001884) היה חכם תימני במאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תק"ס (1800) ליהודה בן סאלם מנצורה ברובע היהודי בעיר צנעא, בירת תימן.[1]

בילדותו, למד תורה אצל אביו. את עיקר תורתו למד אצל מארי אברהם הלוי אלשיך, שהיה ממונה על הנפקת מטבע האימאם בתימן.

עקב קרבתו למלכות, התמנה להיות גובה ג'יזיה, מס גולגולת שהטיל השלטון המוסלמי בתימן על בני עמים לא מוסלמים שחיו תחתיו. שמו מופיע בשטר מתאריך ט' כסלו ה'תקצ"א (1831), בהיותו בן כ-30.

בשנת ה'תקצ"ה (1835) נבחר על ידי מארי יוסף קארה, הראב"ד של צנעא, וחברי בית דינו, לצאת למסעות ביקור בין קהילות תימן, כדי לפקח על השחיטה ולהסמיך רבנים ושוחטים בקהילות. עסק גם ברפואה עממית וטבעית, והיה ידוע כבעל קבלה מעשית.

הרב יעקב ספיר, כשהיה בביקור בתימן בשנת ה'תרי"ט (1859), כתב עליו: ”ראש היועצים, איש חכם מפורסם להם מארי סאלם אלמנצורה, אשר חכמתו באלה עמדה לו להיות יועץ למלך”.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הוא המשורר רבי סעדיה (סעיד) מנצורה, שידוע מכמה שירים שחלקם נדפסו, וחלקם נמצאים בדיואנים שונים ובכתבי יד, ובעיקר מחיבורו "הגלות והגאולה" שהוא חיבור המאקאמות האחרון בתימן.

למארי סאלם היו שני בנים, יעיש ושלמה שנפטר בצעירותו, ושלוש בנות. אחת מבנותיו נישאה למשה יצחק הלוי, אביו של הרב יחיא יצחק הלוי רבה הראשי של תימן.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נר מצווה – טעמים וחידושים לתורה. נקרא על שם שם משפחתו בחילוף אותיות. חלק מהספר אבד, וחלקו נמצא בכת"י יל"ן (חולון מס' 80 המכיל 149 דף, ובמלכ"י 41867).
  • זבחי תודה – הלכות ופירושים להלכות שחיטה על השולחן ערוך, עד הלכות מתנות כהונה. מבוסס על ספר זבח תודה למהרי"ץ. נכתב עבור בנו יעיש. כת"י בית הספרים הלאומי 804609 אוטוגרף רבנו המחבר שנכתבו בשנת ב'קנ"ח לשטרות (ה'תר"ז, 1847) המכיל 86 דפים.
  • שלמי חגיגה – הלכות שחיטה על הרמב"ם, מזכיר פעמים מנהגי תימן ושמועות מחכמי דורו. כת"י בן צבי 3112/2 ב'קס"ד לשטרות (ה'תרי"ג; 1853) דפים 71א-124ב.
  • ברכת הזבח – חיבור על דיני שחיטה וטרפות, על ספר זבחי אלוהים למארי יוסף קארה. חיבור בן 40 עמודים.
  • סדר הנישואין והלכותיהם, סדר המילה ופירוש הכתובה – יצא לאור בספר נר יאיר עמ' צ"ט-קל"ט.
  • הערות לספר פרי חדש – ברשות הרב אליהו קאדי, ניו יורק.
  • הערות לשו"ת הרדב"ז – ברשות הרב יוסף קאפח, ירושלים. כתב עוד הערות סביב ספרים רבים בגיליונות הדפים תוך כדי לימודו.
  • חכמה ותבונהשו"ת בענייני אישות, ברשות פרופ' אהרן גימאני.
  • שמיטה שביעית – חיבור בעניין הגאולה, רובו אבד.
  • שירים:
    • אשורר שיר לאל חי – שיר תפילה. יצא לאור באפיקים ק"ה-ק"ו ה'תשנ"ה (1995) עמ' 21–22.
    • קאל אלאדיב אללה אלכבאר הו ד'י צנע כל שי ודבר – בכתב יד.
  • הפדות והישועה – ארבעה מאמרים בענייני הגלות והגאולה העתידה, ושני שירים שחיבר. שם הספר ניתן על ידי המוציאים לאור. נדפס שבט ה'תשע"א, מכון מרא"ה קריית ספר. בראש הספר מבוא ותולדות המחבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפניה שרעבי (עורך), הפדות והישועה, מבוא ותולדות המחבר, שבט ה'תשע"א, הוצאת מכון מרא"ה, קריית ספר
תקופת חייו של הרב שלום מנצורה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 339