שלמה אוזנקוט
הרב שלמה אוזנקוט (או אוזנכוט;[1] סביב ה'תק"כ - אייר ה'תק"ף, 1820), היה מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה התשע עשרה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקש לאביו ר' חיים שהיה נגיד קהל מרקש. למד אצל חכמי העיר. בהמשך כיהן כראש ישיבה, ומתלמידיו ידוע: רבי יהודה אלמליח,[2] וכנראה גם רבי רפאל מסעוד אבן מוחא.[3] בישיבתו למדו בין השאר את פירוש הרא"ם על פירוש רש"י, ורבי שלמה מסר לתלמידיו ביאורים לפירוש הרא"ם.[4] סמוך לשנת תקס"ד, התמנה לדיין בבית דינו של רבי שלמה אסבאג. כיהן לצד חביריו הדיינים רבי יוסף חרוש, רבי יעקב פינטו השני, רבי יהודה הצרפתי, רבי משה אסבאג, רבי אברהם אסולין, ורבי מוסא בן דוד וחיון.[5] בית הדין התכתב עם חכמים מערים אחרות, כדוגמת מקנס,[6] ואזמור.[7]
כמו כן עסק בחכמת הקבלה, ונמנה עם מקובלי העיר.[2]
נפטר במגפה שפקדה את מרקש, בחודש אייר שנת תק"ף (1820).[8]
מוזכר בפיוטים על חכמי מערה במרקש, בפיוט מרבי מסעוד,[9] ובפיוט מרבי יעקב אלכאבאש.[10]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידושי דינים - על חלקי השולחן ערוך.[11]
- חידושים על השולחן ערוך - חלקם נדפסו בספרי חכמי דורו.[12]
- חידושים על הש"ס - חלקם נדפסו בקובץ בית הלל.[13]
- חידושים על הרא"ם - ע"פ מה שסיכמו תלמידיו.[4]
הגהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגהות על כנסת הגדולה חלק חושן משפט - באוסף פרטי.
- הגהות על חיבורי רבי מוסא בן דוד וחיון - בגיליון כת"י של מו"ה שלמה שושנה מאוסף בניהו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, "רבי שלמה אוזנכוט", הוצאת קהילות ישראל, ירושלים ה'תשפ"א.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב חתם את שמו בשני האופנים.
- ^ 1 2 ראו: מן הגנזים חלק י עמ' רכ.
- ^ ראו: פרדס רימונים (חאה"ע סי' י"ב): "ראיתי כתב יד א' ששלח או כמהרש"א לכמוהר"ר מוסא ז"ל או להפך, וזכורני שאמ"ל כמהר"ש אוזנקוט ז"ל להעתיקו בכתב ידי, וזה היה אם אפשר בשנת תקע"ט לפ"ק". וכן ספרי רבי שלמה אוזנקוט היו מסורים בידו, ראו להלן.
- ^ 1 2 ראו בכת"י מכון בן צבי 760.
- ^ ראו למשל: תשובות חכמי מראכש סימנים ל, עה.
- ^ ראו שו"ת משפטים ישרים חלק ב סימן ריג.
- ^ שו"ת שופריה דיעקב (ח"ב סי' קיב): "ראיתי ביד שלמה הנז' [מאזמור] אגרת כתובה וחתומה מחכמי מראכש ז"ל שהיו בדור שלפנינו, מהרב מהרש"א ומהרי"ע פינטו ומהרי"ו חרוש ומהר"ם אסבאג ומהר"ם ן' דוד וחיון ומהר"ש אוזנקוט ז"ל ששלחו לקהל אזמור על עניין זה וכתוב בה וז"ל וכו' [בערבית]".
- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס ח"א עמ' תלו; מצבות מראכש עמ' 61.
- ^ ראו מצבות מראכש, מבוא עמ' לז.
- ^ ראו מצבות מראכש עמ' לט.
- ^ היה בידו של רבי רפאל מסעוד אבן מוחא, כמו שכתב רבי ידידיה מונסונייגו בספריו: ס' מנחת זיכרון ערך משכונא כ: "מספר מוהר"ש אזנקוט זלה"ה". וכן ערך שותפים א: "כן מ"ך בש"ע של מוהר"ש אזנקוט ז"ל". וכן בספרו קופת הרוכלים רבית כה: "וכמדומני שהכתיבה היא של כמוהר"ש אוזנקוט ז"ל". וכן שם אות כח: "מספר מהר"ש אוזנקוט, שהביא מהר"ם ן' מוחא". (מוזכר במלכי רבנן קיט א).
- ^ הביא מהם בשו"ת פרדס רימונים (חומ"ש סימן עב). ובספר וילקט יוסף (אלמאליח): סי' ה בה"ט סק"ז, סי' עא באה"ט ס"ק לו, סי' עב סי"ז, סי' שמ ס"ח.
- ^ גיליון מ עמ' ז, בהכנת הרב יוסף פרץ.