רפאל בירדוגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי רפאל בירדוגו, (תק"ז, 1747תקפ"ב, 1822), הידוע בכינוי "המלאך רפאל" היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רפאל בירדוגו נולד בשנת תק"ז, 1747 בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל חמש עשרה התייתם מאביו רבי מרדכי, וביום פקידת החודש של אביו נשא הספד גדול ובו נתגלתה גדולתו בתורה.

בראשית דרכו למד בעוני רב, ומסופר כי בדלותו לא הייתה ידו משגת לקנות נרות ללמוד לאורם ועל כן למד לאורה של הלבנה. העיד על עצמו כי כתב את חיבוריו "מתוך הטירוף ומתוך יוקר השער ומתוך חוסר כל, ירחם ה'".

בהמשך חייו נתגדל בחכמה ועושר אך זיכרון שנות עניותו לא מש מנגד עיניו ובא פעמים רבות לידי ביטוי בתקנות שתיקן ובפירושים שכתב, כדוגמה בספרו "רב פנינים" על הגדה של פסח הוא מבאר את המילים "כל דכפין...": יען כי העני העומד על פתח, יבוש ליכנס לפנים מפאת שני דברים. אם כי יאמר איך אכנס לפני בעל הבית אשר הוא שרוי בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ושולחנו מלא דשן בבשר שמן ויין משובח, ואני רש ונקלה חסר כל. והיה כראותו יתעצב אל ליבו בזוכרו צרות הזמן וגלגל החוזר ותהפך שמחתו לאבל... ועוד נאמר, כי לפעמים יהיה עני בן טובים יבוש מליכנס לפני בעל הבית, למען לא תראה שפלותו לעיני בעל הבית. אמר הנה הלילה הזה כולנו עניים ואין חשש מזה "וכל דכפין ייתי ויכול..." כי לא יעלה בדעת בעל הבית להתגאות עליו, באשר יש לפניו דברים שיזכירו עוני אבותינו ושפלותם. ועל דרך המאמר הכתוב, "כי גרים הייתם בארץ מצריים" (שמות כ"ב, כ)."

בשנות השלושים לחייו היה לאב בית דין בעיר מקנס, והתקבל בכל קהילות המערב כאחד ממורה ההלכה של הדור כולו. תיקן תקנות רבות למען בני קהילתו, בהם תקנות המונעות ראוותנות כגון: א."צמצום הוצאות לסעודת המילה וזבד הבת: מנהג היה פשוט שבסעודת מילה וזבד הבת מחלקים לאנשים המצויים מיני מתיקה, וביטלנו זה ביטול גמור, כי הוא צער גדול לבעלי בתים ויוצא מזה מחלוקת בין איש לאשתו, ובפרט כשהם צריכים ומתביישים. ותודה לה' נתקיים הדבר זה כמה שנים". ב."צמצום הוצאות לשבתות של שמחה: עוד מנהג היה מכמה וכמה שנים שהיו שולחים בשבתות של שמחה בשר וביצים. יש שולח כ"ד ביצים, ויש שולח יותר, ובעלי השמחה שולחים מעקודא (פשטידת) ביצים ובשר. והכרזנו וביטלנו זה שלא ישלחו כי אם חמש ביצים דווקא, ושמחו כל בעלי בתים וכל הבעלי השמחה היה להם נחת לזה ולזה". (מתוך "תקנות נגד מותרות - תקנה יט'" משנת תקס"ו , 1806)

נודע בחתירתו לצדק ואמת, וגם אם לעתים היה בדעת מיעוט לא חת מלומר את דברו.

שימש גם במנהיגות הקהילה והיה משענת ומקור נחמה בתקופה הקשה שפקדה את יהדות מרוקו: פרעות תק"ן, מגפות ושנות בצורת. זכה לכינוי "המלאך רפאל" בזכות גדלותו, ובזכות חסידותו ופרישותו הגדולה.

נפטר בשנת תקפ"ב, 1822 בליל הושענא רבה, בסיום לימוד האידרא מספר הזוהר (תיקון ליל הושעה רבה), והוא בן 75 שנה.

בצוואתו ציווה לקברו בתוך ארון (קבורה בארון אינה מקובלת ביהדות ונהוגה רק במקרים מיוחדים). מסופר עליו כי כעבור שנה שהוצא ארונו בגזירת השלטון, ראו כי גופו שלם והוא נראה כישן על מיטתו.

יצירתו הרבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקן תקנות וחיבר ספרים בתחומים שונים ביהדות: תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, מנהגים שו"ת. 

אחד מספריו החשובים ביותר הוא "לשון לימודים" (ג' כרכים) - הספר היחיד שכתב בערבית יהודית ולא בעברית - הכולל תרגום ופרשנות (שרח') של מרבית התורה. ספר זה נכתב בעיקרו כדי לשמש ספר ללימוד תורה לצעירים בני הקהילה, ועל כן יצרו ממנו העתקים רבים לאורך השנים. בשנת תשס"ב פרופ' משה בר-אשר הוציא לאור מחדש מהדורה מדעית של הספר בשלושה כרכים (כ-1,400 עמודים) בהוצאת מוסד ביאליק. ספרי פרשנות מקרא נוספים שחיבר הם "מי מנוחות" (ב' כרכים) המביא דרשות על התורה וספרו "משמחי לב" הכולל מפרשנותו למקרא בהתבסס על פרשנויות גדולי ספרד.

ספר השו"ת שלו "משפטים ישרים" (ב' חלקים) היה זה שפרסם את שמו כפוסק חשוב במרוקו. ספרו "תורת אמת" הוא פרשנות לשולחן ערוך לר' יוסף קארו. ספרו "רוקח מרקחת" היה פורץ דרך בביקורתיות שלו כלפי כמה מהדמויות באגדות התלמוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת משפטים ישרים - על שולחן ערוך. בהקדמה לספר זה מופיע שירו של רבי שמואל עמאר שהיה ראש אב בית הדין בו כיהן רבי רפאל בירדוגו כדיין.
  • מי מנוחות - דרשות על התורה, ב' חלקים.
  • שרביט הזהב - פירוש על הש"ס, נכתב בגיל 24.
  • חסד ואמת - דרשות והספדים.
  • תורות אמת - על ארבעה טורים.
  • רב פנינים - דרשות.
  • רוקח מרקחת - על אגדות התלמוד
  • משמחי לב - פירושים על התורה.
  • לשון לימודים - על התנ"ך.
  • קיצור תקנות חכמי קאשטיליא.
  • דיני שו"ב כמנהג המערב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה בר-אשר (עורך), לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו, כרך א, חלק א - פרקי מבוא, חלק ב - מהדורה לספר בראשית, כרך ב, חלק ג - מהדורת החיבור כולו, כרך ג, חלק ד - מבואות ומהדורה של שרח ההפטרות, הוצאת מוסד ביאליק והמרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטים ישרים (קראקא תרנ"א), מי מנוחות חלק ראשון (ירושלים תרס"ה), מי מנוחות חלק שני (ג'רבא תש"ב), שרביט הזהב חלק שני (ירושלים תשל"ה), תורות אמת (מקנס תרצ"ט), רב פנינים (קזבלנקה תש"ל)