שלמה ממן

שלמה ממן (נולד בטבריה, 10 אוקטובר 1953) הוא כוריאוגרף ויוצר ריקודים, במיוחד ריקודי עם^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו למד ב"תלמוד תורה", ב"תחכמוני" ובישיבה התיכונית שבקרית שמואל שבחיפה ובתיכון "בגליל" בטבריה. רקד בלהקה העירונית של טבריה בהדרכתו של יגאל פרי. ב-1969 למד באולפן למדריכים לריקודי עם בעפולה, בניהולו של גיורא קדמן.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים. ב-1975 השתחרר מהצבא, הצטרף ללהקת ענבל, בראשותה של שרה לוי תנאי. וכן ללהקת כרמון. בעת שירותו במילואים ייסד והקים את הלהקה הייצוגית של חיל האוויר. חיבר למעלה מ־300 ריקודי עם ישראליים, 300 ריקודי כוריאוגרפיה לבמה, הפיק 10 תקליטים לרקודי עם ו-3 דיסקים. סגנון יצירותיו הושפע מרקע ילדותו, מהישיבה סגנון החסידות, להקת ענבל שהביאה בפניו חשיפה לתרבות התימנית. הושפע ביצירותיו גם מהתנ"ך ומהמסורת היהודית.

ריקודים רבים מפרי יצירתו הפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור הישראלי כגון: "גוונים", "שירי לי כנרת", "בלדה למעיין", "פרח הלילך" ועוד רבים וטובים. לצד יצירתו האמנותית, הקים בתי ספר למחול, להקות מחול רבות במספר ערים בישראל^[2]. בכרמיאל הקים את מיזם "בית ספר רוקד".

הוא זוכה פרס שר החינוך נפתלי בנט בתחום המחול לשנת תשע"ז.

עיסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו, הקים להקה עירונית בטבריה, תחת חסות מחלקת תרבות, נוער וספורט בעירית טבריה.
ייסד את להקת מרכז בית ברבור, בדרום תל אביב, בין בוגרי הלהקה אלי מזרחי ואחותו מירי מזרחי.
במסגרת להקת ענבל, הופיע כרקדן כמחצית השנה בסבב הופעות בארצות דרום אמריקה.
בפריז הופיע עם להקת כרמון במשך חודשיים ימים עם תזמורת בניצוחו של יצחק גרציאני, ולצד זמרים יזהר כהן, אילנית ועוד
עוסק בניהול אומנותי ובהפקות מפגשי פסטיבלים רבים ברחבי הארץ.
במסגרת האירוויזיון השתתף כרקדן וכוריאוגרף בשירים "הורה" ו - "חי"
השתתף בפסטיבלי הזמר הערבי והעברי בטלוויזיה
כרקדן השתתף בטקס נעילת המכביה ה-15 וב"פעמוני יובל"