לדלג לתוכן

פרח הלילך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"פרח הלילך"
סינגל בביצוע שלישיית שריד, חוה אלברשטיין
מתוך האלבום "שלישיית שריד"[1], "חוה אלברשטיין בשירים עבריים"
יצא לאור 1965
שפה עברית
אורך 2:49
חברת תקליטים ישראפון[2]
כתיבה אורי אסף[3]
לחן נורית הירש
גרסאות כיסוי אריק איינשטיין[4] ‏•‏‏ חוה אלברשטיין[5] ‏•‏‏ הכל עובר חביבי[6][7] ‏•‏‏ אריק סיני[8] ‏•‏‏ איתן מסורי[9] ‏•‏‏ יגאל בשן[10] ‏•‏‏ יהודית רביץ[11] ‏•‏‏ ששי קשת[12] ‏•‏‏ קרן פלס[13] ‏•‏‏ בועז מעודה ותלמידי בית ספר למוסיקה[14] ‏•‏‏ חבורת זהו זה![15]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"פרח הלילך" הוא שיר שהלחינה נורית הירש וכתב אורי אסף. שלישיית שריד הקליטה אותו לראשונה ב־1965, אבל עיקר פרסומו הגיע בביצוע חוה אלברשטיין, שכללה אותו באלבומהּ "חוה אלברשטיין בשירים עבריים", שהתפרסם ב־1967.

ללחן של הירש נכתבו גם מילים אחרות מאת דני הורוביץ לשיר שנקרא "שתיקת האוהב". עם זאת, גרסתו של אורי אסף, "פרח הלילך", היא שהתפרסמה וזכתה להקלטות גרסאות כיסוי.

ביצוע של אריק איינשטיין ל"פרח הלילך" נכלל באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'", שהתפרסם ב־1976. "הכל עובר חביבי" ביצעו את השיר ב־1978 במשדר לכבוד יום העצמאות, ובהמשך כללו אותו באלבומם "שירים", שהתפרסם ב־1982. ביצוע של אריק סיני נכלל באלבומו "שירים חוזרים", שהתפרסם ב־1982. איתן מסורי כלל את ביצועו לשיר באלבומו "השירים הקלאסיים של ארץ ישראל – חלק ב'", שהתפרסם ב־2004, וגרסה כלית שלו בפסנתר באלבומו הכלי "15 נעימות לשירי הארץ היפים", שהתפרסם ב־2005. יגאל בשן הקליט את השיר לאלבומו "פגישה לאין קץ", שהתפרסם ב־2009. ביצוע של ששי קשת בהופעה חיה במוזיאון הארץ בתל אביב נכלל באלבומו "נוסטלגיה זה לא מה שהיה – יונה אליאן וששי קשת", שהתפרסם ב־2010. ביצוע של יהודית רביץ נכלל באלבום גרסאות הכיסוי המשותף לה ולאחיה "יהודית ויעקב, שירים מהבית", שהתפרסם ב־2010. קרן פלס ביצעה את השיר בסיבוב ההופעות שלה "שני פסנתרים", שהחל ב־2011, וכן בהופעותיה בהמשך. בועז מעודה ביצע את השיר עם תלמידי תוכנית המציאות בית ספר למוסיקה, כשנורית הירש מלווה בפסנתר, ב־2013, וחבורת "זהו זה!" ביצעו את השיר ב־2020.

"פרח הלילך" הוא השיר הראשון שהלחינה נורית הירש[א][16]. הירש הלחינה אותו כלחן ללא מילים ב־1962 כשהייתה חיילת בלהקת גייסות השריון[17]. ערב אחד נערכה ב"מועדון המפתח" בתל אביב מסיבה למפקדי החיל[ב] בהשתתפות חברי הלהקה. לבקשת חבריה ניגנה הירש בפסנתר את הלחן שחיברה. נעמי שמר שנכחה באירוע החמיאה לה על הלחן והציעה לה להתאים לו מילים (הירש סיפרה לימים שהמחמאה עודדה אותה מאוד)[18][12].

דני הורוביץ, חייל שהיה חבר גם הוא בלהקת גייסות השריון, כתב ב־1962 מילים ללחן. השיר נקרא "שתיקת האוהב" (או "שתיקת אוהב"). "צמד דרום" ביצעו והקליטו אותו ב־1966[19][20]. "שתיקת אוהב" לא התקבל ולא הצליח, והדבר דחף את הירש לחפש פזמונאי שיכתוב ללחן שלה מילים חדשות[19]. חנוך חסון, שניהל באותה התקופה את המחלקה למוזיקה עממית בקול ישראל, קישר את הירש עם אורי אסף – חסון שמע, בערך ב־1965, לחן של הירש שנוגן בקול ישראל, והבטיח לקשר אותה עם כותבי תמלילים[21][12].

לאחר שחרורה משירותה הצבאי פנתה הירש לאסף בבקשה לכתוב ללחן שלה מילים חדשות. היא נסעה באוטובוס לפנות ערב לקיבוצו של אסף באותה התקופה, כפר מנחם[17]. השניים ישבו ליד הפסנתר במועדון חברת הילדים. היה זה פסנתר חצי מכוון ובעל קלידים קטנים, והירש ניגנה בו את הלחן כ־45 דקות בעוד אסף כותב את המילים[19][12]. המשפט הראשון שכתב אסף היה ”היום אולי נדחה את קץ דרכנו / ולא נזכור כי סוף לכל”, משפט שהתייחס לחבר קיבוץ ותיק שהובא למנוחות בבית העלמין של הקיבוץ[ג]. מחלון המועדון השתקפה פינת החי של חברת הילדים, כשבמרכזה בהקו לאור הירח, בפריחתם הלבנה של חודש שבט, עצי שקד. אסף, שהתרשם מפריחת השקד, בחר לכתוב עליה שיר, אך מכיוון שהמילים "עץ שקד" או "שקדייה" לא התאימו לו לחריזה, הוא הפך את השקד ללילך[22][19][12].

המבצעים הראשונים של "פרח הלילך" היו שלישיית שריד, שהקליטו אותו ב־1965[23][1]. עם זאת, עיקר פרסומו של השיר הגיע בעקבות ביצועה של חוה אלברשטיין, שכללה אותו באלבומה "חוה אלברשטיין בשירים עבריים" ("פרח הלילך"), שהתפרסם ב־1967. הירש עבדה כפסנתרנית במועדון החמאם ביפו וליוותה את האומנים שבאו להופיע, וכך הכירה את אלברשטיין כשזו באה להופיע שם[18].

השיר מצטט מוטיב מן הפרק הראשון של הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של שופן[24]. הירש סיפרה ששמעון כהן היה הראשון שהפנה את תשומת לבה "לכך שבשיר יש קטע קצרצר שממנו מהדהד משהו ממה שכתב שופן. לא הופתעתי. כמי שבאה מהמוזיקה הקלאסית, טבעי שהושפעתי"[17][12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הירש סיפרה שמכיוון שזה השיר הראשון שלה, היא קשורה אליו יותר מאשר לכל שיריה[16].
  2. ^ מפקד גייסות השריון באותה התקופה היה דוד אלעזר.
  3. ^ לאחר עריכה, אסף מיקם את שתי השורות בבית השני של השיר.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שלישיית שריד (1965), באתר סטריאו ומונו, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  2. ^ חוה אלברשטיין – בשירים עבריים (פרח הלילך) (1967), באתר סטריאו ומונו, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  3. ^ נתוני היצירה, באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־19 ביוני 2023
  4. ^ "פרח הלילך" בביצוע אריק איינשטיין, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־19 ביוני 2023
  5. ^ "פרח הלילך" בביצוע חוה אלברשטיין, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  6. ^ "פרח הלילך" בביצוע "הכל עובר חביבי", באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  7. ^ הכל עובר חביבי | שירים, באתר Discogs, בדיקה אחרונה ב־22 ביוני 2023
  8. ^ "פרח הלילך" בביצוע אריק סיני, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  9. ^ "פרח הלילך" בביצוע איתן מסורי, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  10. ^ "פרח הלילך" בביצוע יגאל בשן, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  11. ^ "פרח הלילך" בביצוע יהודית רביץ, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־19 ביוני 2023
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 "פרח הלילך" בביצוע ששי קשת (בהערות הסרטון), באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  13. ^ "פרח הלילך" בביצוע קרן פלס, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־22 ביוני 2023
  14. ^ "פרח הלילך" בביצוע בועז מעודה ותלמידי בית הספר למוזיקה, בליווי נורית הירש בפסנתר, באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  15. ^ "פרח הלילך" בביצוע חבורת "זהו זה!", באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  16. ^ 1 2 בית הספר למוסיקה – עם המלחינה והיוצרת נורית הירש, באתר יוטיוב, 29 ביולי 2014, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  17. ^ 1 2 3 יעקב בר-און, ‏נורית הירש לא יוצאת מפרופורציה מפרס ישראל: "כולה אות הוקרה", באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2016
  18. ^ 1 2 ללכת שבי אחריך | פרח הלילך (יש ללחוץ על שם השיר), באתר של נורית הירש, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  19. ^ 1 2 3 4 אברהם זיגמן, פה קבור השיר: מה מסתתר בארכיונים של קול ישראל?, באתר ynet, 4 בנובמבר 2020
  20. ^ נתוני היצירה "שתיקת האוהב", באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־20 ביוני 2023
  21. ^ נעמי בן גור, הפזמון צריך להתנגן באוזן, עיתון "למרחב", 8 במאי 1969, עמ' 4, באתר הספרייה הלאומית, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  22. ^ דב גיל-הר, הסיפורים מאחורי השירים – כשאור דולק בחלונך, פרח הלילך, באתר יוטיוב, 15 במאי 2014, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023
  23. ^ יעקב בר-און, ‏בחזרה לריאיון עם מנהיג שלישיית שריד, שלמה ורבנר, שהלך השבוע לעולמו, באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2021
  24. ^ יוסי שיפמן, "שופן נוכח בחיי כל פסנתרן", באתר www.habama.co.il, ‏12 בנובמבר 2019, בדיקה אחרונה ב־21 ביוני 2023