שלמה עמאר (מרקש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה עמאר
עמאר שלמה חכם (1) ב.jpg
מקום קבורה מרקש
פטירה 1735
ה'תצ"ה
מרקש, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה השושלת העלווית
מקום מגורים מרקש
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק ריש מתיבתא, אב בית דין
תפקידים נוספים רב, אב בית דין, ר"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יצחק דילויה
תלמידיו רבי מרדכי עטייא
בני דורו רבי אברהם אזולאי, רבי יעקב אבן צור, רבי חיים בן עטר
חיבוריו פסקים בכתב יד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה בן אברהם עמאר (? - ה'תצ"ה)[1] היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל במרוקו במרקש לרבי אברהם עמאר, תלמיד חכם ומקובל[2]. חברו הקרוב היה רבי אברהם אזולאי[3].

התגורר במרקש ושקד על לימוד התורה כל חייו יחד עם הרב אברהם אזולאי ממרקש. למד אצל הרב יצחק דלויה[4]. את תורת הקבלה למד אצל רבי יעקב מראג'י בטיטואן[5].

מסופר שקיבל סמיכה לרבנות מהרב דלויה לאחר שביאר סוגיה שרבני ירושלים ובפרט הרב משה גאלנטי התקשו בה[6].

התמנה לאב בית דין וראש ישיבה במרקש. שימש בבית הדין ביחד עם הרב דוד בנבנישתי, הרב יעקב בן מרדכי אבן חיים והרב יוסף בן סעדון[7].

ביאוריו בקבלה מובאים בספר מקדש מלך[8].

נודע בפסקו שאם נפלה חטה בקועה לתבשיל אורז בפסח, התבשיל מותר[9]. אך בהמשך הסתייג מפסק זה, וציין שכתב את ההיתר להלכה ולא למעשה.[10]

על מצבתו נכתב: ”הרב הגדול המפולפל והמפורסם המקובל האלוקי כמוהר"ר רבי שלמה עמאר זצ"ל אב"ד וריש מתיבתא בעיר גדולה לאלוהים מראקש יע"א נפטר בשנת תצ"ח זיע"א”.[1]

לאחר פטירתו נהגו לומר 'משמת הרב שלמה עמאר בטל כבוד התורה'[11].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו אב"ד כתב פסקי דינים שרובם נותרו בכתבי יד ומקצתם הודפסו בשו"ת גושפנקא דמלכא[12] ובשו"ת משפט וצב"י[13]. החיד"א בספריו מביא פסקי הלכה ממנו[14]. גם הדרכי תשובה[15], בן איש חי[16] וכף החיים[17] הרבו לצטטו.

התכתבות ארוכה שהייתה לו פורסמה בשו"ת סמא דחיי[18].

לאחרונה קובצו חידושיו וכתביו ונדפסו בשם כתבי רבי שלמה עמאר. בתוך הספר תורת מראכש.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה הלל, "תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון", מן הגנזים, ספר עשירי (תשע"ז), עמ' כג-פ.כעת התברר שנפלה שם טעות מצערת, וכל המאמר צריך להחליף ולתקן, במקום רבי שלמה עמאר לכתוב רבי שלמה בן קיקי.
  • מצבות מראכש: תיעוד מצבות החכמים ותולדותם, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים תשע"ו, עמ' 498–501.
  • "מבוא" ל-מר דרור, פרק ה, אור המערב, ה'תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 לדברי החיד"א בשם הגדולים הוא נפטר בשנת ה'תצ"ח, אך החוקרים הסיקו באמצעות כתבי יד, כי הוא נפטר בשנת ה'תצ"ה. ראו: תקנות חכמי מכנאס(ירושלים תשנ"ו), עמ' תלג, "רשימת הנפטרים כ"י", הרשימה מכ"י בן-צבי מס' 1745. וכך גם בנר המערב עמוד 161 הע' רפא (ירושלים תרע"א).
  2. ^ ראו בספר מלכי רבנן אות ש (קיז טור ג ושם כה טור א)
  3. ^ ראו בספרו של החיד"א מערכת גדולים אות א: ספר החיד"א: הרב שלמה משה עמאר בהסכמה לספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי
  4. ^ החיד"א בספרו שם הגדולים מערכת גדולים בערך על הרב אזולאי
  5. ^ מן הגנזים כרך עשירי.
  6. ^ מתוך האתר מי צדיק
  7. ^ מתוך הספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי
  8. ^ ראו: הרב שלום בוזגלו, 'מקדש מלך' פרשת 'חיי שרה' ו'מקץ'
  9. ^ ראו דברי החיד"א בספרו מחזיק ברכה סימן תס"ז אות ה, שרבי חיים בן עטר דעתו להקל. ושכן הורה הגאון מהר״ש עמאר וראו בשו"ת רבי יהודה בן עטר או"ח סימן מב, שהזכיר את דעתו של רבי שלמה עמאר.
  10. ^ ראו: שו"ת ערוגת הבושם עמ' 38.
  11. ^ ראו ספר החיד"א להרב חיים דוד אזולאי. וגם מתוך האתר מי צדיק
  12. ^ הלכות איסור והיתר עמ' קכ
  13. ^ סי' קיח וסי' קסא
  14. ^ ראו למשל בספרו ברכי יוסף, שיורי ברכה, יו"ד סי' נה :סט :צד :ק : ריד:תסז
  15. ^ יו"ד סי' צח
  16. ^ ראו למשל בן איש חי שנה שנייה פרשת קורח סעיף ד
  17. ^ ראו למשל בסי' קא ס"ק כו.
  18. ^ סמא דחיי, חלק שני, הלכות מאכלות אסורות סי' א'-ו'
  19. ^ ראו: לרה, חיא, הכהן די, משמרות כהונה, נז ב, באתר HebrewBooks.
הקודם:
הרב יצחק דלויה (המאה ה-17)
רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב אברהם אזולאי (מרקש)