שלום בוזגלו
 | |
| שער הספר מקדש מלך, אמשטרדם, ה'תק"י | |
| לידה |
1700 ה'ת"ס  סאלי, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1780 (בגיל 80 בערך) י"ב באב ה'תק"ם  , לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| כינוי | הרש"ב |
| מקום קבורה | לונדון בבית הקברות 'נובו' מאחורי אוניברסיטת 'קווין מארי' יום ההילולא י"ב אב תק"מ. |
| מדינה |
מרוקו  |
| מקום פעילות | מרוקו ולונדון |
| תקופת הפעילות |
?–1780 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו |
|
| בני דורו |
|
| חיבוריו | מקדש מלך, כיסא מלך, הדרת הוד מלך, הדרת כבוד מלך, הדרת פני מלך |
| תפקידים נוספים | אב בית דין ומורה הוראה |
| חתימה |
 |
  | |
הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700– י"ח באייר ה'תק"ם 1780), עורך הספר "מקדש מלך" ועוד. נחשב לאחד מגדולי מקובלי מרוקו. שימש כדיין ואב בית דין בקהילת הספרדים בלונדון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי משה בוזגלו בסאלי[1], בשנת ה'ת"ס 1700. למד אצל רבי חיים בן עטר הזקן. למד גם בישיבה של רבי אברהם אזולאי בעיר מרקש שבמרוקו. בין רבותיו וחבריו נמנו רבי יעקב פינטו, הרב ישעיה הכהן והרב יעקב גדליה.
בעקבות רדיפות של מלך מרוקו כלפיו (אליהן התייחס לאחר מכן כשהיה חותם "אוד מוצל מאש"), עבר להתגורר בלונדון בשנת 1745, שם ערך את ספריו ושימש מורה הוראה ואב בית הדין.
התפרסם בעיקר בשל עריכת הפירוש היסודי לספר הזוהר, הנקרא "מקדש מלך", אותו הדפיס באמסטרדם, בשנת תקט"ו. היות שהפירוש נדפס באירופה, היה מונח על שולחנם של אדמו"רים ומצוטט רבות בספריהם.
הספר מקדש מלך נערך מתוך שלשה מקורות. הראשון הוא ספר לקט שושנים שחיברו חבריו רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן ובו מושקע מתורת רבם רבי אברהם אזולאי, המקור השני הוא חיבורו של הרב משה זכות על הזוהר הנקרא מקדש ה'. השלישי הוא ליקוטים מכתבי האריז"ל מה שנוגע לפירושי הזוהר.
הביע את דעתו אודות הקמעות שעמדו במוקד הפולמוס שהתגלע בין הרב יהונתן אייבשיץ לבין היעב"ץ.[2] היעב"ץ כתב הסכמה לספרו מקדש מלך אך בעקבות רימוזים שבתאיים שמצא בספריו תקף אותו בחריפות בספרו תורת הקנאות.[3][4]
נפטר ב-23 במאי 1780 - י"ח באייר תק"ם בלונדון קבור בבית הקברות 'נובו' מאחורי אוניברסיטת 'קווין מרי' באזור 'מייל ענד'.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקדש מלך - פירוש על הזוהר, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק״ו או תק״י. במשך השנים שלאחר מכן הוסיף הרב הארות, חידושים ותיקונים שלא זכה להדפיס בחייו.
- כסא מלך - פירוש על תיקוני הזוהר, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תקכ״ט.
- הדרת הוד מלך - פירוש לספרא דצניעותא.
- הדרת כבוד מלך - פירוש כמה דרושים בכתבי האר"י.
- הדרת פני מלך - פירוש לאידרא רבא ואידרא זוטא.
- דברי שלום ואמת, חידושים על רמב"ם, לונדון, תקל"ו, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יוסף הלל, מצבות מראכש, ירושלים תשע"ו, עמ' 111-110.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שלום בוזגלו, באתר רשב"י
- ר' שלום מתארח בהיכלא קדישא, באתר מורשת יהדות מרוקו
- Shalom Ben Moses, באתר Jewish virtual library
שלום בן משה בוזגלו (1700-1780), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקדמת ספרו מקדש מלך
- ^ הרב יעקב עמדין, מאירת עינים, אלטונא תקי"ג, באתר אוצר החכמה
- ^ שניאור זלמן ליימן, 'ספרים החשודים בשבתאות: רשימתו של הגאון יעב"ץ זצ"ל', ספר הזכרון לר' משה ליפשיץ, בעריכת ר' רוזנבוים, ניו יורק תשנ"ו, עמ' תתצא-תתצד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ראו גם אברהם ביק, התנצלות ר" יעקב עמדין על הסכמתו לספר "מקדש מלך", קריית ספר, 50 (1974), עמ' 154-156
| תקופת חייו של הרב שלום בוזגלו על ציר הזמן |
|---|
 |
| בקרת זהויות |
|
|---|