שלמה פיוטרקובסקי (איש עסקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שלמה פיוטרקובסקי (נולד ביוני 1948) הוא איש עסקים ובנקאי ישראלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטרקובסקי נולד בשנת 1948. אביו היה ניצול שואה יליד פולין ואמו נולדה באלכסנדריה. בילדותו גדל באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב ולאחר מכן עברה המשפחה לחולון. פיוטרקובסקי התגייס לחיל הרגלים ונפצע במלחמת ששת הימים. עם סיום המלחמה עבר קורס קצינים ושירת כקצין ביטחון שדה. לאחר שחרורו למד כלכלה באוניברסיטת תל אביב.

פיוטרקובסקי נשוי ולו ארבעה ילדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 במהלך לימודיו, החל לעבוד בבנק לאומי במחלקת הביקורת הפנימית. הוא התקדם בתפקידים שונים במחלקה והשלים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1987 נשלח על ידי מנכ"ל בנק לאומי ארנסט יפת להשתלמות בצרפת בבית הספר אינסיאד למנהל עסקים. עם חזרתו מונה לסגן מנהל מחלקת שלוחות חו"ל באגף עסקי החוץ של הבנק. באפריל 1987 מונה למנהל חטיבת הכספים[1] ובמרץ 1988 קודם לדרגת סמנכ"ל[2][3]. בתחילת 1989 קיבל אחריות גם על תיאום המערך המנהלתי של הבנק[4]. בשנת 1990 מונה פיוטרקובסקי לתפקיד המשנה למנכ"ל הבנק[5].

למרות שנחשב כמועמד מוביל לתפקיד המנכ"ל הבא של בנק לאומי החליט פיוטרקובסקי להענות להצעה שקיבל מיגאל ארנון ששימש כיו"ר הבנק הבינלאומי, ולהתמנות בשנת 1991 לתפקיד המנכ"ל[6].

בתקופת כהונתו כמנכ"ל הבנק הבינלאומי התפתחו עסקי הבנק והתרחבו באופן משמעותי. פיוטרקובסקי הוביל מדיניות אגרסיבית של גיוס לקוחות והענקת אשראי מעבר לחלקו היחסי של הבנק במערכת הבנקאית. בנוסף לכך הוביל מספר יוזמות חדשניות בענף הבנקאות כגון הקמת חברת כרטיסי אשראי חדשה בשם "אלפא קארד", פריסת "קיוסקים" לביצוע פעולות בנקאיות ללא צורך בפתיחת חשבון, והכנסת בעלי השליטה בבנק משפחת ספרא כמשקיעים בחברת הסלולר סלקום. בתקופת כהונתו נחשב פיוטרקובסקי לשכיר המתוגמל ביותר במשק וחבילות השכר שלו הפכו לדוגמה וחיקוי עבור מנהלי הבנקים המתחרים.

בשנת 2001 עבר פיוטרקובסקי לתפקיד יו"ר הבנק והחליף את יגאל ארנון. במקומו של פיוטרקובסקי כמנכ"ל התמנה דוד גרנות. עם העברת השליטה בבנק הבינלאומי לקבוצת בינו-ליברמן פרש פיוטרקובסקי גם מתפקיד היו"ר.

לאחר פרישתו מהבנק הוביל מספר יוזמות עסקיות ובראשן היוזמה להקמת בנק אינטרנטי אשר לא הבשילו לכדי מימוש.

סכסוך המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התגלע סכסוך בין פיוטרקובסקי ויגאל ארנון שהיו בעבר ידידים קרובים, בנוגע לבעלות על מניות בחברת סלקום. המדובר ב-2% ממניות החברה שנרכשו מן האחים ספרא בשנת 1994 ואשר עלותן אז עמדה על כ-20 אלף דולר בלבד. ארנון טען כי 1% ממניות החברה בשווי נוכחי של עשרות מיליוני שקלים, שהוחזקו אצל פיוטרקובסקי שייכות לו וכן כל הדיווידנדים בגינן שחולקו במשך השנים. לטענת ארנון הן נמסרו לפיוטרקובסקי כנאמן בתוקף חברותם עקב סכסוך הגירושין שלו. פיוטרקובסקי הכחיש את הדברים וטען כי המניות שייכות לו והוא אף שילם עבורן.

ארנון הגיש תביעה נגד פיוטרקובסקי להשבת המניות ולאחר משפט ממושך ומתוקשר קבע בית המשפט המחוזי בת"א במרץ 2009 כי המניות שייכות לארנון ועל פיוטרקובסקי להשיבן לבעלותו. ערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים נמשכו על ידיהם בהמלצת בית המשפט בדצמבר 2011[7]. אולם בכך לא הגיע הסכסוך אל סיומו, שכן הצדדים נחלקו לגבי היקף ההצמדה והריבית על הסכומים המושבים[8] וההתדיינות בנושא זה בערכאות השונות נמשכה עד שנת 2019[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]