שלפח

שלפח
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	סולניים
סוג:	Physalis
מין:	שלפח
שם מדעי
	Physalis peruviana; ‏לינאוס, 1763

שַׁלְפָּח או בּוּעָן נֶאֱכָל (ידוע בשמות דובדבן אהבה, דובדבן היהודים, גולדן ברי ופנסים סיניים, שם מדעי: Physalis peruviana), הוא צמח חד־שנתי עשבוני ממשפחת הסולניים, הנושא פרי צהבהב עד כתום הניתן לאכילה, המתפתח בתוך מעטפת סגורה חיצונית. טעמו של הפרי ייחודי והוא נע בין חמוץ למתוק. הצמח גדל בטבע בדרום אמריקה, בחממות בדרום אפריקה ובערבה (ישראל).

שם הצמח בעברית

המונח "שלפח" שימש בעבר כשם העברי לסוג Physalis^[1], אך ב-2003 קבעה האקדמיה ללשון העברית את בוען כשם הסוג Physalis ואת בוען נאכל כשם המין Physalis peruviana^[2]. עם זאת, המילה שלפח משמשת כשם הפרי של Physalis peruviana^[3].

השלפח משווק גם בשם דובדבן אהבה^[4], וידוע בשמות נוספים כגון דובדבן היהודים^[4], גולדן ברי ופנסים סיניים.

גידול הפרי

הפרי שלפח שייך למשפחת הסולניים אליה שייכים גם העגבנייה החציל והפלפל. כמו שאר בני משפחתו הוא גדל בצורת שיח ולכן כדאי להדלות אותו. קצב הצימוח של השלפח מהיר וקל לגדלו. עונת השתילה המומלצת לשלפח היא באביב בין חודש מרץ לאפריל והוא מניב פירות ברוב השנה. את השלפח קוטפים כאשר העלים המקיפים את הפרי חומים ויבשים.

לעיתים שפרי השלפח (Physalis) נמצא בפועל בריקבון טבעי, הרקמות הדקות והרכות (כמו פרנכימה) מכילות יותר מים, סוכרים ופחמימות פשוטות. רקמות אלה מפורקות על ידי חיידקים ופטריות, מה שמוביל להתפרקות מהירה של הקליפה החיצונית.

מערכת הנימים (הוורידים), מנגד, בנויה מתאי תמך עמידים (כמו סקלרנכימה ואקסילם) בעלי דפנות עבות ומחוזקות בחומרי דופן מגנין וצלולוז. ליגנין הוא חומר סיבי עמיד מאוד בפני פעילות אנזימטית של חיידקים ופטריות, המתפרקים מהר. תכולת הלחות הנמוכה וההרכב הסיביות מקשים על התפתחות מיקרואורגניזמים במקום זה, צריך לרקמות הרכות והעשירות בלחות.

תופעה הגורמת להתפרקות הקליפה החיצונית שהפרי עדיין בתוכו, והתוצאה היא מבנה רשת דמוי תחרה – שקוף ואוורירי – שנראה שלם אך למעשה הוא שאריות מהקליפה המקורית. הפרי בפנים עשוי להישמר לזמן מסוים בזכות ההגנה הפיזית והאווירית שמספקות לו ה"שלדים" הללו, במיוחד אם התנאים היו יבשים או מוצלים יחסית.^[5]

בית גידול ותפוצה

בית הגידול ותפוצתו נמצא בהרי האנדים של אקוודור, צ'ילה, קולומביה ופרו.^[6] הוא משתרע לגבהים של 500–3,000 מ' (1,600–9,800 רגל) באזור מולדתו, אך עשוי להימצא גם בגובה פני הים באיי אוקיאניה ובאיי האוקיינוס השקט, שם הוא נפוץ באופן נרחב בתנאים סובטרופיים, חמים וממוזגים.^[7]

שלפח בישראל

למרות שניתן לגדל שלפח בישראל, רוב השלפחים שנמכרים בישראל מיובאים מחו"ל. במרץ 2022 הודיע משרד החקלאות שהמכס על יבוא שלפח לישראל יבוטל^[8].

השלפח גדל במקומות רבים בישראל, כולל במשתלות ובגינות קהילתיות ברחבי הארץ. פרותיו נמכרים בשווקים ובשיווק ישיר בעיקר מחקלאים קטנים או ממשתלות ברחבי הארץ.

יתרונות בריאותיים

מחקר עדכני מסביר של-Physalis angulata יש אפקטים אנטי-דלקתיים, אנטי-סרטניים, אנטי-סוכרתיים, אנטי-בקטריאליים ואף פעילות נוגדת-פיברווזיס בעכברים ובהתאמה; רכיב מרכזי – physalin B – עוברים בדיקות כתרופה לתרופות שונות.^[9]

מאמר סקירה בכתב העת PubMed מדגיש שתוצרי Physalis (גולדנברי, טומטיו, ועוד) עשירים במיוחד בוויטמינים (בעיקר ויטמין C), מינרלים, נוגדי חמצון, ופוליפנולים. כמו כן, קיימות עדויות להשפעות אנטי-דלקתיות ואנטי-סרטניות של תרכובות מיוחדות בשם ויתנולידים המצויות בפרי.^[10]

מאמר מדעי נוסף מראה שפרי גנברי (Physalis peruviana) מכיל ריכוז גבוה של וויטמין C, ברזל, פוטסיום, קרוטנואידים, פוליפנולים ורמות גבוהות של נוגדי חמצון במבחני פעילות, נתונים שתומכים בתפקודו כמזון פונקציונלי התורם לבריאות הלב, מערכת החיסון והפחתת מתח חמצוני.^[11]

פעילות ושימוש רפואי

הפרי משמש גם להכנת ריבות, לפתנים, גלידות ומיצים. נמצאו בפרי פוליפנולים, קרוטנואידים ופעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית. בודדו מהצמח כמה withanolides שהראו פעילות אנטי סרטנית.^[12]

במחקר אחד נמצא בפרי מלטונין (N-acetyl-5-methoxytryptamine).עבודות שנעשו על חיות מראות שטיפול במלטונין עשוי למנוע או לטפל במחלות הקשורות לסטרס חמצוני, כולל מחלות ניווניות של מערכת העצבים.

מחקרים נוספים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות מובהקות לתמציות מהפרי והעלים, וכן על פוטנציאל בזיהוי סגולות אנטי-סרטניות של רכיבים שונים בפרי בתרביות מתאימות.^[13]