לדלג לתוכן

שתילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שתילת פרדס
שתילת הפרדס הראשון בארץ ישראל

שתילה היא פעולה של העברת שתיל ממקום גידול ארעי לתוך מצע גידול מכל סוג, כמו למשל אדמה, טוף, צמר סלעים, עציצים ועוד.

להבדיל מזריעה, בה מטמינים זרע במצע הגידול, השתיל נשאר חשוף בחלקו העליון. לא כל שתילה היא המשך של תהליך זריעה, מאחר שיש שתילים שנוצרו משיטות ריבוי שונות שאינן הפצת זרעים.

בשתילה במצע גידול, כמו באדמה (חממה, שדה פתוח, ערוגה) שותלים את השתילים במרחקים קבועים זה מזה על מנת לאפשר לכל שתיל מרחב מחיה. המרחק ועומק השתילה שונים מסוג צמח אחד למשנהו, שתילי עצים יהיו רחוקים יותר זה מזה ויוחדרו עמוק יותר בקרקע מאשר שתילי ירקות או פרחים.

שתילה יכולה להתבצע גם בתוך עציצים, אדניות או דליים עם מצעי גידול שונים. בשתילה במצעים, ניתן לקבוע את מרווח השתילה באופן ידני, על ידי הצבת המצע במרווח הרצוי.

לרוב יש להכין את מצע הגידול לקליטת השתילים החדשים. חלק מתהליך השתילה הוא הוספת דשנים למצע וכן השקיית השתיל על מנת להבטיח קליטת שורשיו.

גם העברת שתילים ממקום למקום נקראת שתילה, או העתקה.

מקרה פרטי של שתילה הוא נטיעה, מושג שהוראתו בדרך כלל שתילת עצים. היות שבשפה העברית הפועל "נטיעה" אינו מתייחס בהכרח לעצים (למשל: נטיעת אוהל), אולם מרמז על מיקום קבוע, הרי שהביטוי "נטיעת עצים" מצביע על שתילה במקום של קבע.

עצים שנשתלו
עצים שנשתלו

נעיצת גאופיטים במצע גידול מכונה אף היא שתילה בשפת הדיבור, אף על פי שבמקרה זה הפעולה שונה, משום שאיבר הרבייה (בצל או פקעת) ננעץ כולו במצע.

שתילה נכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפדה על מספר נושאים בקשר עם השתילה תשפר את יכולת השתיל להקלט במקומו החדש באופן מיטבי:

תמונה של צמח
צמח

ראשית יש להתאים את העץ לאזור השתילה ע"פ מאפייניו. למשל, במקומות בהם הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס בתקופות מסוימות בשנה, לא מומלץ לשתול עצים המתאימים לאקלים טרופי. דברים דומים אמורים גם לגבי מקומות הסובלים מרוחות עזות.

על מצע השתילה להיות מאוורר ותחוח ככל הניתן על מנת לאפשר השתרשות קלה של השתיל במצע.

ניתן להוסיף למצע השתילה חומרי הזנה כגון קומפוסט ואחרים, אולם רצוי להקפיד שלא לעבור את הכמות המומלצת, שכן עודף דשן מכל סוג שהוא עלול להביא לצריבה במערכת השורשים וקשיים בקליטת השתיל במצע.

בעת השתילה יש לשים לב שלא לפורר את גוש השורשים. התפרקות גוש השורשים תביא לקריעת היונקות - שורשונים מיקרוסקופיים המופקדים על קליטת מים ויסודות שונים מהמצע, ועלולה לגרום להתייבשות הצמח.

צוואר השורש צריך להמצא בגובה פני מצע השתילה (בהדרים כ 2 ס"מ מעל פני הקרקע). שתילה עמוקה מידי, תביא לתופעה הנקראת ריקבון צוואר השורש.

לאחר השתילה יש להקפיד על השקיה מתאימה, יום יומית למשך התקופה, עד לזיהוי לבלוב חדש, המעיד על קליטת הצמח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שתילה בוויקישיתוף