שמואל אייזנשטדט
 | |
| לידה |
17 במרץ 1886 (יוליאני) בוריסוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1970 (בגיל 84) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| תאריך עלייה | 1925 |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת ברן |
| מפלגה |
פועלי ציון |
  | |
שמואל אייזנשטדט (י"א באדר ב' תרמ"ו, 18 במרץ 1886 - ל' בתשרי ה'תשל"א, 1 בנובמבר 1970) היה משפטן והיסטוריון של המשפט, בלשן, מו"ל ואיש אשכולות ישראלי, יליד רוסיה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבוריסוב ליוסף אייזנשטדט שהיה מזקני חובבי ציון וממייסדי פועלי ציון[1]. משפחתו מיוחסת למהר"ם אייזנשטט. למד בחדר מסורתי ובישיבה, בשנים 1906–1910 למד באוניברסיטת ברן. היה עורך של כתב העת "שחרית" של צעירי ציון[2]. בשנת 1924 ייסד את המחלקה העברית היהודית של הספרייה הממלכתית של רוסיה.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. בשנים 1926–1953 ניהל את הלשכה המרכזית של ועד הלשון העברית. היה בין המייסדים של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, שבו הרצה על המשפט הרומי ודיני משפחה במשפט העברי[3] ושל מכון לבון.[4]
במשך שנים רבות היה מאוהדי המפלגה הקומוניסטית הישראלית[5]. לאחר מלחמת ששת הימים הוא הצדיק את מדינת ישראל וגינה את התעמולה נגד ישראל[6].
אייזנשטדט נפטר ב-1970 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[7].
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עין משפט, ביבליוגרפיה למשפט עברי, ירושלים: המשפט, ה'תרצ"א.[8]
- פרקים בתולדות תנועת הפועלים היהודית, מרחביה: ספרית פועלים, 1944.
- יצחק ליב גולדברג: חייו ופעולותיו, תל אביב, תש"ה-1945.
- המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו, תל אביב: המשפט, 1953.
- ספרי החוקים של יוסטיניאנוס קיסר – האינסטיטוציות. מתורגמות מרומאית לעברית בצירוף מבוא, הערות, טבלאות ומפתחות מאת ד"ר שמואל איזנשטדט. ירושלים, הוצאת המשפט, תרפ"ט (1929).
- שפתנו העברית החיה, הוצאת "תקומה", תל אביב: התשכ"ו.[9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'איזנשטט, שמואל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 41. (הספר בקטלוג ULI)
- תאריכים ביוגרפיים ליובל ה-70 של פרופ' שמואל אייזנשטאדט. י"א אדר תשט"ז - 20 מרס 1956, תל אביב 1956
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "שמואל אייזנשטדט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3075
- כתבי שמואל אייזנשטדט, בפרויקט בן-יהודה
שמואל איזנשטט (1886-1970), דף שער בספרייה הלאומית
- שמואל אייזנשטדט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ זכרון לראשונים, העולם, 18 באפריל 1940
- ↑ נשף זכרון למנדלי מו"ס במוסקבה, הארץ, 8 בפברואר 1923
- ↑ צבי ברייטשטיין, איש המדע, איש הקידמה, איש השלום, קול העם, 20 במרץ 1961
- ↑ אודות מכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון - ארכיון היסטורי, באתר מכון לבון, 15 בדצמבר 2016
- ↑ סוד ארכיוני, מעריב, 21 בפברואר 1967
- ↑ מחאה וקריאה דברו של קומוניסט ותיק, מעריב, 1 באוקטובר 1967
- ↑ שמואל אייזנשטדט, באתר GRAVEZ
- ↑ בשורת ספרים, כתובים, 17 בדצמבר 1926
- ↑ ראובן סיוון, "שפתנו העברית החיה", לשוננו לעם יט , תשכ"ח
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
