בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
| בניין טרובוביץ, משכן הקבע של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (הקומה העליונה נוספה לאחר שבית הספר התמזג לאוניברסיטת תל אביב) | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1935–הווה (כ־91 שנים) |
| מייסדים |
בנימין זיו, פלטיאל דייקן, שמואל אייזנשטדט, מתתיהו לזרסון |
| מיקום | |
| מדינה |
|
| קואורדינטות | 32°06′42″N 34°48′14″E / 32.111722222222°N 34.803833333333°E |
![]() | |
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה היה מוסד אקדמי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין שממנו צמחה אוניברסיטת תל אביב.
לימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1939 היו בבית הספר שלוש פקולטות: משפטים, כלכלה ומסחר[1]. בשנת 1950 כלל בית הספר פקולטה למשפטים ופקולטה לכלכלה, וכן מכון ללימודי ראיית חשבון וקורס לפקידים. הלימודים התקיימו בערבים לאחר שעות העבודה.[2] בשנת 1952 נוספה פקולטה למדע המדינה.[3] בשנת 1958 פעלו בבית הספר ארבע פקולטות: למשפטים, לכלכלה, למדע המדינה ולמנהל עסקים וראיית חשבון.[4]
בשנת 1935 הרצו בבית הספר: ד"ר קפלינצקי (ערבית), ד"ר צידרוביץ (סטטיסטיקה), ד"ר בנימין זיו (קוניוקטורה), פרץ נפתלי (כלכלה מדינית), ובמשפטים: ד"ר שמואל אייזנשטדט, ד"ר פלטיאל דיקשטיין, מתתיהו (מקס) לזרסון וצבי קארל.[5]
בין בוגרי בית הספר: שופטי בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, מנחם אלון, דליה דורנר, עדנה ארבל ושר המשפטים יוסף לפיד. כן למד בבית הספר משה דיין.[6]
הקמה, השתייכות והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר נוסד ביוזמת קבוצה שבראשה עמדו המשפטן והפובליציסט ד"ר שמואל אייזנשטדט, הכלכלן ד"ר בנימין זיו, עורך הדין ד"ר פלטיאל דיקשטיין והמשפטן מתתיהו (מקס) לזרסון.[7][8] ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף, תמך ביוזמה זו.[9] אספה של תלמידים לרישום לקראת פתיחת בית הספר התקיימה בינואר 1935.[10]
במאי 1950, בעקבות הקמת הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הוגשה הצעת חוק, שלא התקבלה, לסגור את בית הספר הגבוה, כדי שעורכי הדין במדינת ישראל יהיו אקדמאים.[11][12]
במשך עשור לאחר הקמת מדינת ישראל סירבה הממשלה להעניק לבית הספר הכרה כמוסד חינוך גבוה, אף על פי שהתואר שהוא העניק הוכר על ידי אוניברסיטאות רבות מחוץ למדינה,[13] ובוגריו נדרשו להיבחן בבחינות לעורכי דין זרים.[14] בשנת 1959 הועבר בית הספר לניהולה של האוניברסיטה העברית, והפך לשלוחה שלה בתל אביב (וכונה בהתאם "השלוחה").[15] בשנת 1965 השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב כפקולטה למשפטים.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמתו, התקיימו הלימודים בגימנסייה הריאלית בלפור ברחוב מזא"ה בתל אביב.[16] זמן לא רב לאחר מכן עברו הלימודים לבית הספר תל נורדאו ברחוב פרישמן 28[1], והתקיימו בו עד שנות ה-50[2]. עם התרחבות בית הספר התקיימו לימודים גם בבית ספר שבח ברחוב המסגר ובבית הספר הצרפתי ברמת אביב.[17]
בשנת 1959 הושלמה בנייתו של משכן הקבע של בית הספר, בניין טרובוביץ, שבו שוכנת כיום הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ובתחילת שנת הלימודים תשכ"ב החלו בו הלימודים רשמית[18].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי כהן, המרדף אחר לגיטימציה אקדמית: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב 1935–1948, מחקרי משפט כה(1) 212-179 (2009)
- אורי כהן, אקדמיה בתל אביב - צמיחתה של אוניברסיטה, הוצאת מאגנס, 2014, עמ' 23–75.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בני הספל, אוניברסיטת תל אביב - אבני דרך
- (ע), סימפוזיון מדעי במלאת 20 שנה לביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה, חרות, 15 במרץ 1955
- מוסד בחיתולים מול מוסד בצילינדר, חרות, 27 בפברואר 1959
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 בית ספר גבוה למשפט ולכלכלה מכלל, דבר, 8 בספטמבר 1939
- 1 2 מודעה המתארת את בית הספר, מעריב, 6 באוגוסט 1950
- ↑ פקולטה למדע המדינה, חרות, 29 בפברואר 1952
- ↑ הרשמת תלמידים באינוברסיטה של ת"א, דבר, 24 ביולי 1958
- ↑ בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דואר היום, 28 באפריל 1935
- ↑ תעודות גמר ל־257 בוגרים של ביהי'ס הגבוה למשפט ולכלכלה, דבר, 27 בפברואר 1959
- ↑ לפתיחת בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דואר היום, 21 בפברואר 1935
- ↑ הצעה ליסד מכון תכנולוגי בת"א, דבר, 17 ביוני 1934
- ↑ בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, הצופה, 21 בפברואר 1938
- ↑ בית ספר למשפטים בתל אביב, דבר, 28 בינואר 1935
- ↑ שמואל אייזנשטדט, מכתב גלוי לחבר הכנסת יעקב, קול העם, 24 במאי 1950
- ↑ דין ביה"ס למשפט ולכלכלה בת"א, דבר, 16 במאי 1950
- ↑ מ. דוד, בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, מכתב למערכת, דבר, 14 בינואר 1958
- ↑ תל אביב - "חוץ לארץ", מעריב, 15 במרץ 1955.
- ↑ מ. מייזלס, בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים, מעריב, 1 במרץ 1959
- ↑ בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דבר, 25 במרץ 1935
- ↑ פחות צפיפות לסטודנטים בת"א, דבר, 9 באפריל 1962
- ↑ א. צבי, 1650 סטודנטים חונכים הערב בנין שלוחת האוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 30 באוקטובר 1961
