שמואל ורשבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל ורשבסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 ביולי 1935 (בן 88)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פרסומאי, איש שיווק, סופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל ורשבסקי (נולד ב-27 ביולי 1935) הוא פרסומאי, איש שיווק וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשבסקי נולד ב־27 ביולי 1935 למשפחה מסורתית בירושלים ונקרא על שם סבו, שמואל מרדכי ורשבסקי, ששימש עשרות שנים "מוכתר" לעדה היהודית האשכנזית בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני.[1]

בגיל 17 זכה במקום הראשון בתחרות עיתונאים צעירים על שם עזריאל קרליבך מטעם מעריב. אחרי סיום שירותו הצבאי עבר לתל אביב כדי ללמוד תקשורת. לאחר תקופה קצרה עבר לעסוק בפרסום במשרד הפרסום "באור בע"מ".

בשנת 1958 נתן לחברת הנפט הישראלית את השם "פז" לאחר התנתקותה מחברת "של" הבריטית, ולימים הגה את שמו של חטיף השוקולד "קליק".[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 התמנה למנהל משרד הפרסום "באור בע"מ", ששמה השתנה ל"באור ורשבסקי בע"מ". בסוף שנות ה-70 פרסם את שליחת משלוח הסבון לאשת נשיא איראן, פרויקט שזכה אז לתמיכה ציבורית ונועד לקרב את היחסים בין ישראל ואיראן. ב-1979 מונה לנציגה של חברת הפרסום הבינלאומית "Grey" בישראל. מינוי זה זכה לפרסום, משום שעד אז לא הייתה שום חברת פרסום בינלאומית בישראל. לצורך זה הקים חברת פרסום משלו, "ורשבסקי-פרייליך-דובב IMC", שתשמש כנציגת החברה. ב-1980 ארגן והוביל את סדרת הפרסום לחיסכון בחשמל (מטעם חברת החשמל) "גברת צ'יבוטרו". הפרסומת הגיעה לשיאי רייטינג של מעל 90%, והיא הפרסומת הכי נצפית אי פעם בישראל.[דרוש מקור]

בשנת 1983 זכה בתואר "המרצה הטוב ביותר בענף הפרסום" מטעם איגוד המפרסמים. בשנת 1990 כיהן כיו"ר העיתון "פרסום". ב־1998 ניהל את קמפיין הבחירות של אהוד אולמרט לראשות עיריית ירושלים.

בשנת 1998 נקנתה חברת הפרסום שלו בידי חברת הפרסום "אדלר-חומסקי", שהפכה לחברת הפרסום "אדלר חומסקי & ורשבסקי". חברה זו הפכה עם הזמן לחברת הפרסום הגדולה בישראל.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חופש הפיתוי, הוצאת "ידיעות אחרונות ספרי חמד", 1997
  • האלים החדשים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
  • ללכת עם לוגו, הוצאת ידיעות ספרים, 2005
  • אורז החלומות, הוצאת ידיעות ספרים, 2011
  • לחשב ערכים מחדש, הוצאת סטימצקי, 2017
  • והדרך עודנה, הוצאת סטימצקי, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]