שמואל ישכר רוזנגרטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שמואל ישכר רוזנגרטן
הרב רוזנגרטן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב רוזנגרטן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ספטמבר 1932
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 2020 (בגיל 87)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – מאי 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמואל ישכר רוזנגרטן (ט' באלול תרצ"ב, ספטמבר 1932ט' באייר ה'תש"ף, מאי 2020) כיהן כראש ישיבות בעלזא בישראל וחבר מערכת הכשרות בד"ץ מחזיקי הדת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בציריך שבשווייץ, לאברהם דוד ולבריינדל יוטא רוזנגרטן. נקרא 'שמואל ישכר' על שם אבי אמו, רבי שמואל יששכר שטארק רב אב בית דין בוטשאטש וויז'ניצא, מחבר ספר 'אבני שיש' ופירוש על ספר תיבת גמא להפמ"ג ועוד ספרים. בגיל שנתיים נפטרה אמו, ואביו נישא בשנית.

למד בישיבת קאפעלן שבבלגיה, אצל הרב יצחק דוב קופלמן. בשנת תשי"א עלה לישראל ולמד בישיבת ישיבת חברון כנסת ישראל אצל הרב יחזקאל סרנא שהעניק לו היתר הוראה. כשנתיים לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בעלזא בירושלים.

לאחר נישואיו לשושנה בת משה מעד, למד בכולל של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. בשנת תשכ"ג החל לשמש כמשיב בישיבת גדולה של בעלז בירושלים ובשנת תש"ל החל לשמש כר"מ.

בשנת תשמ"ט התמנה על ידי האדמו"ר מבעלזא לכהן כחבר בד"ץ מחזיקי הדת, ולראש ישיבה גדולה בעלז וראש כל הישיבות של החסידות.

היה חבר בוועד הישיבות וחבר נשיאות במפעל הש"ס העולמי.

בשנת תשנ"ג יצא ספר שיעורים כלליים שלו במסכת גיטין.

במוצאי שבת ט' באייר תש"ף התמוטט בביתו בשכונת קריית בעלז ונפטר.[1] מסע הלווייתו התחיל בבית הלוויות שמגר, בהשתתפות בני המשפחה המצומצמת, לעבר קריית בעלז, ארונו הוכנס לרחבת בית המדרש הגדול, שם נערך מסע ההספדים בראשות אדמו"ר מבעלז. נקבר בחלקת קהל מחזיקי הדת במעלות הר המנוחות בירושלים.

חייו האישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב 3 בנים ו-2 בנות:

  • הרב יצחק עוזר, ראש ישיבה לצעירים של חסידי בעלז וראש כולל "לומדי הש"ס" בלונדון, נפטר בשנת ה'תשע"ג לאחר התקף לב
  • הרב מאיר, כיהן ר"מ בישיבת בעלזא בירושלים, לאחר פטירת אביו מונה לראש ישיבת 'דובר שלום' בעלז באשדוד
  • חתנו הרב דובער קרניאול, ר"מ בישיבת בעלזא בטלז סטון
  • חתנו, הרב דובער שטרן, ראש כולל בעלזא בירושלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]