ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוקח מבעלז
	האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו
לידה	19 בינואר 1948 (בן 75); ח' בשבט תש"ח; תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קריית בעלז
מקום פעילות	ירושלים
תחומי עיסוק	חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
בת זוג	שרה רוקח
אב	הרב מרדכי רוקח
צאצאים	הרב אהרן מרדכי רוקח
	1966–מכהן; (כ־57 שנים)
	→ הרב אהרן רוקח

ערך זה עוסק באדמו"ר הנוכחי מבעלז. אם התכוונתם להאדמו"ר השלישי מבעלז, ראו רבי ישכר דב רוקח (הראשון).

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לרב מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הוא אחיין של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר הקודם מבעלז. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו האמור.

לאחר פטירת דודו בשנת תשי"ז ללא צאצאים, החליטו ראשי החסידות להמתין לילד, שהיה בן תשע בלבד, עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. מי שגידלו ושימש כפטרונו היה משה טוביה גרינצוויג.

בבר מצווה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלז בתל אביב, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דב בריש ווידנפלד.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16 התארס עם שרה^[1] בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיהם, בשושן פורים קטן ה'תשכ"ה (17 בפברואר 1965), תוארה כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה^[2]. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש והתקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה^[3]. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק בצל אבי חותנו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

הכתרתו כאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מחלוקת בנושא בין החסידים, בליל י"ב בתמוז ה'תשכ"ו (30 ביוני 1966), בגיל 18, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע^{[דרושה הבהרה]} בהמלצת רבי יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז-קלויזנבורג רבי ישראל אלתר מגור, ורבנים נוספים^[4].

ההכתרה נערכה בהשתתפות חסידים רבים ובחורי הישיבה של החסידות על קבר דודו, הרבי הקודם, בהר המנוחות בירושלים. במעמד הוקרא "כתב הכתרה" ("קאנוסעס" בעגה החסידית), וזקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש רבי יצחק רובין מיברוב הגישו לו "קוויטלאך". בליל השבת הראשונה לכהונתו, שבת נחמו, ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים^[^{דרוש מקור]}, בהיכל בית המדרש של הישיבה ברחוב אגריפס בירושלים.

קבוצת חסידים שלא קיבלה את מינויו כאדמו"ר פרשה מחסידות בעלז, וכונתה בחסידות "המורדים". במשך השנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה-בעלז.

האדמו"ר מכונה בחסידות "דער רוּב"^[5] ("הרב", בניגוד לרוב החסידויות שבהן מכונה האדמו"ר "דער רבי" - "הרבי"), כיתר אדמו"רי בעלז, שכונו כך כיוון ששימשו גם כרבני העיר בלז.

לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב שערי צדק בירושלים, בקרבת ישיבת בעלז. בהמשך, התגורר ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך, ולאחר בניית בית המדרש הגדול בקריית בעלז, עבר להתגורר בבית הצמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר בימות החול וכן מקווה פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול) שבו הוא עורך את הטישים.

לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלז, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בישראל ומחוצה לה, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

במשך תקופה ממושכת בצעירותו למד קבלה בכל יום שישי אצל הרב מרדכי שרעבי עם קבוצת רבנים, בהם הרב עובדיה יוסף^[6].

החל מ-2011 משודרים באינטרנט הטישים שהוא עורך בימי חול.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ו (1975), אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, אב בית דין מאקווא, בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בקריית בעלז, בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.

במאי 2013 נישא נכדו הבכור שלום רוקח בחתונת ענק שכללה רבבות חסידים ורבנים מחוגים שונים^[7] האירוע הוכתר כ"חתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה"^[8].

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי מתאפיינת הנהגתו של רבי ישכר דוב בשינויים וביוזמות רבות, אשר חלקן התקבלו בטוב ברחבי הציבור החרדי וחלקן עוררו עליו ביקורת מצד פלגים שטענו כי גישתו "פתוחה" מדי.

הקמת בית דין עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלז מהעדה החרדית והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלז בשם קהל מחזיקי הדת, הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמשאו במוצאי שמחת תורה (בפי החסידים "שטייעדיגע תורה"^[9]) ה'תשמ"ב הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים, שהיה מנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית ובראשם הגאב"ד הרב יצחק יעקב וייס, והאדמו"ר מסאטמר הרב משה טייטלבוים ורבנים נוספים השיבו במתקפות אישיות נגדו, ואליהם הצטרף במכתב מחאה מתון יותר הרב שמואל הלוי וואזנר. (שלאחר מכן חזר בו) משנת 2005 נערכו ניסיונות פיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת 2012, אחר ששלח משלחת דיינים לבקש מחילה בקברי אדמור"י סאטמר, נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב^[10], ובהמשך אף עם חסידות תולדות אברהם יצחק. ב-2020 ערך ביקור ניחום אבלים אצל האדמו"רים מתולדות אברהם יצחק ומתולדות אהרן^[11].

משנת 1995 חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלזא בעת מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלזא מחנובקא". בשנת 2012 ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה, ובהמשך אף נחתם הסכם שלום בין החסידויות^[10].

הצטרפותו למפלגת 'דגל התורה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר דב היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת 1981, בעת הפילוג באגודת ישראל ב-1988 הוא הצטרף לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובהם חותנו, שכיהן אז כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-2000 שבה בעלז לאגודת ישראל, והוא שב להיות חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הקמת מוסדות קירוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה", ארגון "נעשה ונשמע" וארגון "צהר", פעילות שלא הייתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.

הקמת קריה לחסידות ובית כנסת גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר דב יזם את בניית קריית בעלז (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את בית המדרש הגדול של החסידות בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא", "אהבת חסד" ועוד.

תמיכתו בלימוד מקצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.

ביוני 2022 התפרסמה ידיעה על מתווה חדש בין מוסדות בעלזא לבין משרד החינוך על תיקצוב מלא תמורת לימודי ליב"ה^[12], הדבר עורר סערה רבה והתנגדות מצד בכירים בציבור הליטאי^[13].

שינויים בנוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע שבחסידות בעלזא התפללו תמיד את תפילת "שמונה עשרה" בנוסח אשכנז, ובנוסף לכך האדמו"ר מבלזא ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן^[14]. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלזא, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש", "וחסד ה'" ו"כי אנו עמך"^[15].

השקפתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפתו הפוליטית נוטה לשמאל^[16], כך למשל תמך בהסכמי אוסלו ובפינוי גוש קטיף, אך כדי לא לפגוע ברב עובדיה יוסף, הורה לחבר הכנסת ישראל אייכלר להימנע בהצבעה^[^{דרוש מקור]}.

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי, בהן חילוקי דעות שנוצרו בין מפלגת ש"ס והרב עובדיה יוסף ליהדות התורה וכן מתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל. הוא היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב ישראל הגר לחיק חסידות ויז'ניץ^[17].

כמו כן ערך מפגש עם כמה רבנים מחסידות חב"ד ובראשם הרב יואל כהן , מהם התרחק בהצטרפותו לדגל התורה הליטאית בשנת ה'תשמ"ט^[18].

בתקופת מגפת הקורונה הנחה את חסידיו להמשיך בשגרת החיים כרגיל^[19]. הוא ספג על כך ביקורת, גם משום שרבים מחסידיו חלו וכעשרה מהם נפטרו מהמחלה^[20]^[19]. ב-5 באוגוסט 2020 ערך חתונה המונית לנכדו^[21]. סמוך לכך נדבק בנגיף וטופל בחשאי בביתו^[22]^[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ישכר דב רוקח בוויקישיתוף

נפתלי לביא, ברניו רוקח, הנערר האדמו״ר מבלז, הארץ, 10 בפברואר 1961
אליקים פדרמן, נישואי "הינוקא" - צעד נוסף בשיקום חצרות האדמו"רים, חרות, 19 בפברואר 1965
האדמור מבעלזא נואם בכנס בשנת תשמ"ט באתר יוטיוב
האדמור מבעלזא בשבע ברכות באתר פליקס
משה ויסברג, מקרלין ועד סערט ויז'ניץ: המחלוקות בחצרות החסידים, באתר בחרדי חרדים
ישראל כהן, ‏הרבי מבעלזא: "אנו מופרדים לגמרי מהחילונים ומהדתיים", באתר כיכר השבת, 18 במאי 2017
יוסף גרינבוים, האדמו"ר מבעלזא: 'אין להתיר בשום אופן ובשום מקום נהיגה של נשים', באתר חרדים10, 17 בינואר 2018
תיעוד מחתונת האדמו"ר מבעלז - 1965
יששכר דב בן מרדכי רוקח (1948-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
^ ראו גם: תמונתו של האדמו"ר ותמונת הרבנית ביום החתונה, באתר ארכיון המדינה.
^ ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
^ עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966.
^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, ‏נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
^ ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
^ קובי נחשוני, חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו, באתר ynet, 22 במאי 2013
^ חיים זיכרמן, שחור כחול לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, 2014. עמוד: 35
^ תרגום מיידיש: דבר תורה בעמידה, בניגוד לשאר המקרים שבהם נושא האדמו"ר דברים
^ ¹ ² משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
^ ניחום אבלים היסטורי: על מה שוחחו האדמו"רים מ'תולדות' עם הרבי מבעלזא, באתר בחדרי חרדים, ‏22 ביוני 2020
^ בשורה חרדית: מוסדות יתוקצבו לפי כמות לימודי חול, באתר בחדרי חרדים
^ ירוחם שמואלביץ, 'יתד' במתקפה על בעלזא מבלי להזכיר את שמה, באתר לדעת, ‏2022-06-27
^ ריאיון עם ירמיה דמן.
^ רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס"
חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר ה'תשע"ג, באתר לדעת
^ הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה. אתר נח זבולוני.
^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
^ מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
^ ¹ ² אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא, באתר אקטואליק, ‏2020-04-27
^ אדמו"רים ורבנים בכירים קיימו בחג תפילות בהשתתפות מאות חסידים, באתר Haaretz הארץ
^ מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז
^ בכירי ביה"ח הדסה עין כרם ליוו את הטיפול הביתי באדמו"ר מבעלז לאחר שחלה בקורונה, באתר Haaretz הארץ
^ למרות ההכחשות: האדמו"ר מבעלז חלה בקורונה וטופל באשפוז ביתי, ynet, ‏2020-10-12

[1] הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה

[2] ראו גם: תמונתו של האדמו"ר ותמונת הרבנית ביום החתונה, באתר ארכיון המדינה.

[3] ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.

[4] עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966.

[5] לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, ‏נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.

[6] ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".

[7] קובי נחשוני, חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו, באתר ynet, 22 במאי 2013

[8] חיים זיכרמן, שחור כחול לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, 2014. עמוד: 35

[9] תרגום מיידיש: דבר תורה בעמידה, בניגוד לשאר המקרים שבהם נושא האדמו"ר דברים

[הפיוסים-10] ¹ ² משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018

[11] ניחום אבלים היסטורי: על מה שוחחו האדמו"רים מ'תולדות' עם הרבי מבעלזא, באתר בחדרי חרדים, ‏22 ביוני 2020

[12] בשורה חרדית: מוסדות יתוקצבו לפי כמות לימודי חול, באתר בחדרי חרדים

[13] ירוחם שמואלביץ, 'יתד' במתקפה על בעלזא מבלי להזכיר את שמה, באתר לדעת, ‏2022-06-27

[14] ריאיון עם ירמיה דמן.

[15] רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס"
חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר ה'תשע"ג, באתר לדעת

[16] הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה. אתר נח זבולוני.

[17] שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002

[18] מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018

[טישים_מחתרתיים-19] ¹ ² אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא, באתר אקטואליק, ‏2020-04-27

[20] אדמו"רים ורבנים בכירים קיימו בחג תפילות בהשתתפות מאות חסידים, באתר Haaretz הארץ

[21] מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז

[22] בכירי ביה"ח הדסה עין כרם ליוו את הטיפול הביתי באדמו"ר מבעלז לאחר שחלה בקורונה, באתר Haaretz הארץ

[23] למרות ההכחשות: האדמו"ר מבעלז חלה בקורונה וטופל באשפוז ביתי, ynet, ‏2020-10-12

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]