ישכר דב רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ישכר דב רוקח
האדמו"ר מבעלזא
האדמור מבעלז.jpg
האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו
תאריך לידה ח' בשבט תש"ח (בן 69)
תאריך לידה לועזי 19 בינואר 1948
חסידות בעלזא
מקום מגורים קריית בעלז
מקום פעילות ירושלים
מספר בשושלת 5
הקודם הרב אהרן רוקח
תחילת כהונה תשכ"ו
נושאים בהם עסק חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
אב הרב מרדכי רוקח
ילדים הרב אהרן מרדכי רוקח

הרב ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלזא משנת תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לרב מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק (נפטרה ב-16 בינואר 2017). הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא הקודם, ונכד לרבי יששכר דב רוקח (הזקן), האדמו"ר השלישי בשושלת זו. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו, האדמו"ר מבעלזא.

לאחר פטירת דודו בשנת תשי"ז ללא שהותיר אחריו ילדים החליטו ראשי החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז, ולאחר שנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה.

בבר מצווה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דב בריש ווידנפלד.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16 התארס עם שרה[1] בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיהם, ב-17 בפברואר 1965, תוארה כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש והתקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה[2].

הכתרתו כאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מחלוקת בנושא בין זקני וצעירי החסידות, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע בליל י"ב בתמוז ה'תשכ"ו (30 ביוני 1966) באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בנוכחות חסידים מעטים בביתו שבקריית פוניבז' באשדוד. ההכרעה לבצע את ההכתרה התקבלה בהנחיית האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור[3]. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" ובכך הכתירו אותו כאדמו"ר.

ביום שלמחרת ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשותו לקבר דודו, הרבי הקודם, רבי אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. בליל השבת הראשונה לכהונתו ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים. לאחר הכתרתו התגורר ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך, בקרבת מקום לבית הכנסת המרכזי אז, ברחוב אגריפס. לאחר בניית קריית בעלז עבר לשכונה החדשה, ובהמשך נכנס לגור בבית מפואר, צמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית ישנם בית כנסת פרטי וחדרי קבלת קהל ומתחת להם אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול), שבו מנהל האדמו"ר את הטישים.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

במשך תקופה ממושכת למד קבלה בכל יום שישי אצל הרב מרדכי שרעבי עם הרב עובדיה יוסף[4].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ו (1975), אז נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר ממאקווא, בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלזא מהעדה החרדית והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלזא בשם "קהל מחזיקי הדת", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמקרה מפורסם הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים, שהיה נשיא וגאב"ד העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית השיבו במתקפות אישיות נגדו. משנת 2005 נערכים ניסיונות להביא לפיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת 2012 נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב.

משנת 1995 חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז קודם למינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלז מחנובקא". בשנת 2012 ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה.

היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת 1981, בעת הפילוג באגודת ישראל ב-1988 הצטרף האדמו"ר מבעלזא לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובפרט חותנו, שכיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-2000 שבה בעלזא לאגודת ישראל.

בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה" וארגון "צוהר", פעילות שלא הייתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.

רבי ישכר דב יזם את בניית קריית בעלז (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את מרכז החסידות בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא". הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.

הרב רוקח ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות: הוא ביצע מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן[5]. עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש"[6] ו"וחסד ה'"[7].

השקפתו הפוליטית נוטה לשמאל, כך למשל תמך באופן נלהב בהסכמי אוסלו וכן תמך בפינוי גוש קטיף אך כדי לא לפגוע בהרב עובדיה יוסף הורה לחה"כ ישראל אייכלר להימנע בהצבעה[דרוש מקור].

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 פעל רבי ישכר דב לפשר בכמה מחלוקות בציבור החרדי. הוא ויתר על מקום נציג בעלז בהנהלת החינוך העצמאי לטובת נציג נוסף לחסידות גור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
  2. ^ ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
  3. ^ עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966.
  4. ^ ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
  5. ^ ראיון עם ירמיה דמן.
  6. ^ חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר תשע"ג, באתר לדעת
  7. ^ רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
הקודם:
הרב אהרן רוקח
האדמו"ר מבעלז הבא:
-