שמואל אליקים קדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמואל קדר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל אליקים קדר
אין תמונה חופשית
לידה יולי 1953
כ"ה בתמוז ה'תשי"ג
בארות יצחק
פטירה אוקטובר 2006 (בגיל 53)
י"ז בתשרי ה'תשס"ז
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש כולל
חיבוריו #ספריו
בעל פרס ירושלים לתרבות תורנית על חיבורו "אהלי שלמה"
בן/בת זוג מירה קדר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יפעת ארליך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמואל אליקים קדר (כ"ה בתמוז ה'תשי"ג, יולי 1953י"ז בתשרי ה'תשס"ז, אוקטובר 2006) היה רב, ראש כולל ומחבר ספרי שו"ת היכל שלמה. בעל פרס ירושלים לתרבות תורנית על חיבורו "אהלי שלמה".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבארות יצחק למרדכי ואסתר, ניצולי השואה. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' שמואל אליקים קייזלר. בעזבם את הקיבוץ נדדו הוריו לדרום הארץ, ומשם הגיעו עם שלושת ילדיהם לרמת אביב.

את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון "צייטלין". מאחר שלא היה סניף של בני עקיבא בשכונה, יזם הקמת סניף של הצופים הדתיים. התגייס לצבא במסגרת הנח"ל וריכז את שבט "משואות" של הצופים הדתיים בירושלים, שם הכיר את אשתו, מירה לבית אלידר. עם גמר שירותו בצבא, בשנת תשל"ה, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, ובמקביל הדריך בישיבה לצעירים שעל ידה. בט"ו באב תשל"ה נישא למירה.

בשנת תשל"ז עבר לכולל מר"ץ שבמבשרת ירושלים. מר"ץ (מרכז צוותות) שולח צוותי תלמידים בוגרים לעיירות פיתוח; אך לרב קדר אושר באופן חריג להישאר ולהמשיך ללמוד מעבר לשלוש השנים המקובלות. לאחר זמן מה החל אף לשמש כ'נושא ונותן' בישיבה, אז גם התחיל לערוך חוברות של טבלאות, "הלכה סדורה", בהלכות שבת ובהלכות נידה. במשך שנים רבות, מאז ועד חודש לפני פטירתו, נהג להשכים וללמוד יום-יום טרם עלות השחר.

במשך שנים ארוכות אימצה משפחתו משפחות של עולים חדשים שגרו במרכז קליטה במבשרת ירושלים, והוא אף דאג לקליטתם במקומות שונים בארץ, עם חלקן שמר על קשר רצוף גם לאחר תקופת האימוץ.

עם השנים החל לתת שיעורים ולשמש כר"מ בישיבה. בתשנ"ד, בעקבות הסכם אוסלו, עברה המשפחה לעפרה.

בשנת תשנ"ז נישאה בתו הבכירה רויטל לשמואל רוט. כדי למנוע כפילות בשם, הוסיף הרב קדר את השם אליקים לשמו הפרטי. לפיכך הופיעו כל ספרי "טובו אהליך" החל מאז תחת שם המחבר שמואל אליקים קדר.

בשנת תשנ"ט החל לשמש גם כראש התוכנית בכולל לרבנות והוראה במצפה יריחו. בשנת תש"ס נתבקש על ידי כמה מתושבי עפרה להעביר שיעור בהלכה בשבתות.

נפטר לאחר מחלה ממארת בי"ז בתשרי תשס"ז. לאחר פטירתו הוסיפו חדר לימוד לבית הכנסת בעפרה וקראוהו על שמו, "אהל שמואל".

בתקופת מגוריו במבשרת ציון נולדו חמשת ילדיו. בתו היא העיתונאית יפעת ארליך.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון "אהלי שלמה", עוסק בביאור שיטת רש"י בפירושו לש"ס. חלק א' של ספר זה – חידושי תורה בסוגיות מוקצה – זכה בשנת תשמ"ט זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית. כעבור שש שנים, בשנת תשנ"ד, הוציא הרב חלק ב' לספר "אהלי שלמה" – כללי מלאכות שבת והשבותין.

במקביל החל להוציא גם את המהדורה הראשונה של שו"ת "היכל שלמה" (תשובות לשאלות שנשאלו במבחני ההסמכה לרבנות) בהלכות שבת, כמו גם המהדורה הראשונה של "תוספת אהל" (בירור סוגיות בשו"ע ונושאי כליו [על פי העקרונות של "אהלי שלמה"]) בהלכות שבת.

הוצאת הספרים הפכה למפעל חייו, ובאמצעותה נעזרים בספריו ללימוד תורה מסודר ומבורר וכחזרה למבחני ההסמכה לרבנות. את כל ספריו מכר במחירי עלות.

בשנת תשנ"ו אחרי שהחל להרצות במכללה לבנות שבירושלים קורס בתורה שבכתב כמבוא לתורה שבעל-פה, החל לכתוב את הספר "תורת אהל". 3 כרכים של חלק א' יצאו לאור כעבור שנתיים.

בתשס"ד יזם סדרה רביעית של ספרים שכתב: "הלכה שנונה", כדי לעזור ללומדי ההלכה לשנן את לימוד הלכות השולחן ערוך, וכדי להקל על הנבחנים להסמכה לרבנות. בסדרה זו נתן הרב כותרת לכל סעיף בכל סימן בשולחן ערוך וכן תמצות קצר של דברי האחרונים העיקריים והמהותיים על הסעיף.

הרב קדר גם עיצב טבלת סיכום לספר "מסילת ישרים".

המשך מפעל היכל שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ספרי היכל שלמה הומשכה לאחר מותו של הרב על ידי בנו, הרב עדאל קדר, שהוציא לאור את היכל שלמה על הלכות חופה וקידושין, שהוכנסו כחומר חובה לנבחנים לרבנות שכונה בשנים האחרונות, במקום הלכות עירובין.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהלי שלמה - ביאור שיטת רש"י לסוגיות בש"ס.
  • תורת אהל - על השתלשלות מתורה שבכתב לתורה שבעל פה.
  • שו"ת היכל שלמה - תשובות לשאלות שנשאלו במבחני ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל.
    • שבת
    • איסור והיתר
    • מקוואות (כיום במבחנים לרבנות עיר)
    • נידה
    • אבלות
    • מילה וגרות (רבנות עיר. על ידי הרב עדאל קדר, בן הרב)
    • עירובין (כיום במבחנים לרבנות עיר)
    • תפילה בית כנסת וברכות
    • חופה וקידושין (על ידי הרב עדאל קדר, בן הרב)
  • תוספת אהל - בירור סוגיות בש"ס ובנושאי כליו.
    • שבת
    • איסור והיתר
    • נידה
  • הלכה שנונה - סימני השו"ע הנצרכים למבחני ההסמכה לרבנות בתוספת תמצות קצר של האחרונים.
  • הלכה סדורה - טבלאות עזר לשינון הלכות בשו"ע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]