לדלג לתוכן

בארות יצחק

בארות יצחק
הכניסה לבארות יצחק
שלט הכניסה לקיבוץ בארות יצחק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎52 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 566 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
4 מתוך 10
http://www.beerot.co.il
המגדל בבארות יצחק הישנה לאחר ההתקפה המצרית

בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין, המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי של הפועל המזרחי. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ.

הקיבוץ הוקם במקור על שטח שכיום שייך לקיבוצים עלומים ונחל עוז. ראשוני קבוצת המייסדים היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מצ'כוסלובקיה וגרמניה, שהתיישבו בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". הם התגוררו בארבעה בתי אבן, צריפים ואוהלים[3], עבדו עבודה עונתית בפרדסי המושבה ופתחו משק עזר קטן לאספקה עצמית, שבו גידלו ירקות, פרות, תרנגולות, ברווזים ובהמות עבודה[4]. בניגוד לקבוצות אחרות שהתגבשו מראש לפני ההתיישבות, לרמת השומרון הובאו אנשים ממסגרות שונות ומארצות שונות והתגבשו בנקודת ההתיישבות הזמנית[5].

מלחמת העולם השנייה גרמה להאטה בהתיישבות. עם הדיפת צבאות רומל והסרת הסכנה הגרמנית מעל ארץ ישראל, התעוררה שוב תנועת ההתיישבות, והקרן הקיימת לישראל הצליחה לרכז כמה אלפי דונמים בבעלות יהודית מול עזה. בכ"ב בשבט תש"ג (28 בינואר 1943 ) עלתה קבוצת חלוץ של 12 חברים והתחילה לבנות את הקיבוץ, כחמישה קילומטר מדרום-מזרח לעזה[6][7][8][9]. באותה תקופה ניתן שם חדש ליישוב, "בארות יצחק"[10], על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין שנספה באותה תקופה בגטו ורשה.

רק בקיץ תש"ה הסתיימה הקמת המחנה והחבורה התאחדה לאחר המתנה של עשר שנים.

בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ"ח ופוצצה את הגשר מעל נחל הבשור ליד עזה. בעליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב יצאו מבארות יצחק שיירות שהקימו את כפר דרום, בארי ותקומה.

קרב בארות יצחק במלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקרב על בארות יצחק

עם תחילת מלחמת העצמאות התמסרו חברי הקיבוץ לעבודות ביצורים. סודרו מקלטים תת-קרקעיים, תעלות קשר ועמדות מגן. העבודה נעשתה גם בשבתות בגלל פיקוח נפש.

ב-15 במאי 1948, מיד לאחר סיום המנדט הבריטי והכרזת המדינה, פלש צבא מצרים לתחום מדינת ישראל והחל להפגיז את בארות יצחק ולהפציץ ממטוסים. חברה אחת נהרגה. בלילה פונו במהירות האמהות והילדים למרכז הארץ, ובמקום נשארו 60 חברות וחברים.

המצרים המשיכו בהפגזות הקיבוץ עד להפוגה הראשונה. לאחר מכן נכשלו בניסיונם לפרוץ צפונה בקרב על נגבה ב-12 ביולי 1948, וב-14 ביולי נכשלו במתקפתם על גל און. לאחר כישלונות אלה החליטו לכבוש את בארות יצחק.

בח' בתמוז תש"ח (15 ביולי 1948) בשעה 05:30 החלה הפגזה קשה מלווה בהפצצת מטוסים. בחיפוי ההפגזה החלו המצרים להתקרב לגדרות המשק בטנקים ונושאי ברן מלווים במאות חיילים. ההסתערות נבלמה על גדרות הקיבוץ כתוצאה מאש מדויקת של המגינים וממוקשים.

לאחר שעתיים נפגע מגדל המים, והמים שנשפכו ממנו הציפו את התעלות, הקשר לעמדות השתבש והתחמושת נרטבה. בשעה 10:40 אירע פיצוץ אדיר בעמדה הצפונית-מערבית. מגיני העמדה נהרגו והמצרים ניצלו זאת, חדרו לקבוצת בתים ונאחזו בהם. המגינים הצליחו לרתק אותם באש מכוונת. ניתנה פקודה לסגת ולהתרכז בקו ההגנה הפנימי במשק.

מצב המגינים היה נואש. המצרים ריכזו כוחות להתקפה אחרונה ולחיסול הנקודה. עקב העברת מכשיר הקשר למקלט יותר בטוח ניתק הקשר והועלה חשש שהנקודה נפלה.

גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב ניסה להגיע לבארות יצחק. המצרים מנעו את התקדמות השיירה על ידי הפצצה אווירית, אבל אנשי הגדוד הצליחו לקדם פלגה של שני תותחי שדה 65 מ"מ (נפוליאונצ'יק) לאזור קיבוץ סעד, ופגזיהם הראשונים החלו ליפול במרכז הכוח המצרי בדיוק כשעמד לפתוח בהתקפה. החלה בהלה ונסיגת מנוסה של המצרים, בעוד מקלע הבזה שתוקן גורם להם אבדות כבדות.

אבדות המגינים היו 17 הרוגים, 15 פצועים ונזקים כבדים למשק שנהרס לחלוטין. למצרים היו כ-200 נפגעים, בהם הרוגים רבים ושלל רב.

שינוי מיקום הקיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מלחמת העצמאות, ולאחר ויכוחים רבים בקרב חברי הקיבוץ, הוחלט שלא לחזור לאותה נקודה שכיום שוכנים בה הקיבוצים עלומים ונחל עוז. בקיבוץ היו באותה עת שש אלמנות, 12 יתומים ו-14 פצועים. חברים העידו על עצמם כי היו פגועים נפשית וסבלו מהלם קרב. ההחלטה הייתה לשקם את חברי הקבוצה תוך ויתור על שיקום היישוב[11]. חברי בארות יצחק התיישבו באופן זמני במושבה הטמפלרית הנטושה וילהלמה, ביחד עם פליטי עטרות ואנשי נחלים שעזבו את נקודת ההתיישבות שלהם במצודות אוסישקין[12].

בשנת 1952 עברו חברי הקיבוץ צפונה מווילהלמה והקימו את בארות יצחק החדשה. במהלך השנים קלט הקיבוץ גרעיני השלמה מתנועת בני עקיבא.

בשנת 1966 הוקם על אדמות בארות יצחק קיבוץ עלומים. קיבוץ עלומים שייך גם הוא לקיבוץ הדתי, ומשמש מעין המשך של קיבוץ בארות יצחק.

בשנת 1979, בעקבות תוכניות של רשות שדות התעופה להקים בנמל התעופה בן-גוריון מסלול המראה קרוב לקיבוץ, העלו כמה מחבריו את האפשרות שייאלצו להעתיק את נקודת ההתיישבות פעם נוספת, אך ההצעה ירדה מהפרק. לקראת הרחבת נמל התעופה בן-גוריון הופקעו אדמות של הקיבוץ. הקיבוץ המשיך לעבד שטחים אלו בשליחות רשות שדות התעופה עד שנת 2008[13].

מהקיבוץ הישן נשאר רק מגדל המים המחורר הנמצא בשדה פתוח בין קיבוץ עלומים ונחל עוז. ב-2013 שודרג המקום והפך אתר הנצחה לבארות יצחק בנגב. דרך בטון מובילה למגדל ובצידיה ספסלי ישיבה עליהם מוטבעים צילומים והסברים על הקיבוץ ועמידתו במלחמת העצמאות. בקיבוץ עלומים נפתח בניין "בארות בנגב", ובו מערכת מולטימדיה על בארות יצחק הישנה.

הקיבוץ כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ בארות יצחק הוא קיבוץ שיתופי השומר על אורח חיים דתי.

ענפי המשק העיקריים הם גידולי שדה, רפת חלב, לולי פיטום תרנגולות, מפעל "אברות-חצם" לציפוי מתכות ומפעל "סנאק טיים" לייצור כריכים וארוחות ארוזות. בקיבוץ גם יושבים משרדיה של חברת "זיו-אב הנדסה" אשר בבעלותו של ד"ר אמיר זיו-אב.

באתר ההתיישבות הראשון נמצא מגדל המים הישן ואתר זיכרון, אליו עולים חברי הקיבוץ לאזכרה כל שנה בח' בתמוז. את רוב שטחי הקיבוץ המקוריים, שהיו גדולים יחסית לתקופה, מעבד כיום קיבוץ נחל עוז, היושב כיום על שטח שבו היה הפרדס הראשון של בארות יצחק, שם ישבה מפקדת הגדוד המצרי שתקף את הקיבוץ. רב הקיבוץ הוא הרב ירון בן דוד.

בקיבוץ גם פועלת מאז 2018 מכינת "רוח השדה" - מכינה קדם-צבאית דתית לבנים בראשות הרב אילעאי עופרן והרב איתמר חייקין. וסניף של בני עקיבא.

אישי ציבור שנולדו בבארות יצחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ רמת השומרון, הצופה, 4 בפברואר 1940
  4. ^ רמת השומרון, הצופה, 30 בספטמבר 1942
  5. ^ מרדכי ב., קבוצת רמת השומרון, הצופה, 30 באוקטובר 1940; המשך
  6. ^ נקודת ההתיישבות הראשונה: 31°27′54.99″N 34°30′25.3″E / 31.4652750°N 34.507028°E / 31.4652750; 34.507028
  7. ^ קבוצת רמת השומרון עלתה להתיישבות בסביבות עזה, הצופה, 9 במרץ 1943
  8. ^ בעיבורה של עזה, הצופה, 20 ביוני 1943
  9. ^ מפת האזור גליון Gaza, מפת מקור מנדטורית באנגלית עליה הדפסה חופה בסגול בעברית. על הגליון מצויין שם הקיבוץ במיקומו ליד רצועת עזה. המפה שורטטה ע"י שרות מפות וצלומים, צבא הגנה לישראל ספטמבר 1948, הדפסת מחלקת המדידות, יוני 1949, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  10. ^ הרצאות הרבנים בהפוהמ"ז, הצופה, 2 בדצמבר 1943
  11. ^ ד"ר נחום ברוכי הקרב על בארות יצחק
  12. ^ בארות יצחק בבקעת אונו, הארץ, 26 ביוני 1950
  13. ^ רע"א 1344/16 קיבוץ בארות יצחק נ' רשות שדות התעופה, ניתן ב־1 ביוני 2016
  14. ^ חדר זיכרון ויצירות באמנות ושירה שנוצר לזכרו על ידי האמנית – חדר זיכרון – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' בבלוג בקפה דה מרקר
  15. ^ גיל מלצר, מאיר שמיר, "פורבס ישראל", 6 באוגוסט 2012