קיימות מקומית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיימוּת מקומית היא יישום של ערכי הקיימות ופיתוח בר קיימא ברמה המקומית, כלומר רמת השכונה, קהילה, היישוב או הרשות.
רשויות וקהילות מקיימות הן כאלה שבהן רמת החיים של האזרחים מבוססת על כיבוד גבולות יכולת הנתינה וההתחדשות של הטבע, על צדק חברתי, על כלכלה בת-קיימא, על דאגה לבריאות והקפדה על איכות הקרקע, האוויר והמים.
קיימוּת מקומית קודמה באלפי קהילות ויישובים בעולם, במיוחד מאז אימוץ מסמך אג'נדה 21 בוועידת ריו ב-1992. קיימוּת מקומית היא הביטוי בפועל של עקרונות אג'נדה 21 ברמה המקומית.
בישראל מקודם נושא הקיימוּת המקומית מאז תחילת שנות ה-2000 על ידי מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית והמשרד להגנת הסביבה. ב-2006 חברו שני גורמים אלו לגורמים אחרים, והקימו את המרכז לקיימות מקומית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הבית של ארגון ICLEI, רשת בינלאומית של ערים המקדמות קיימוּת מקומית
- אתר המרכז לקיימוּת מקומית, המרכז המקדם את נושאי הקיימוּת המקומית בישראל
- הקליניקה לקיימות עירונית, הקליניקה (באוניברסיטת תל אביב) מפתחת ידע מדעי, מומחיות מקצועית וכלים מעשיים לקידום פיתוח בר קיימא במנהל הרשויות המקומיות בישראל ובקרב תושביהן
- פרויקט קיימות עירונית מבית מכון ירושלים לחקר ישראל
- צפריר רינת, שיתוף הוא לא אגדה אורבנית: ערים בישראל מצטרפות לטרנד הקיימוּת, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2015
- יצירת תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן עד 2030, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
