שמורות טבע בישראל
שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמור על מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, אשר נוצרו עקב האופי המיוחד של טבע המקום. הרשות הממשלתית האחראית להכרזה, פיתוח ואחזקת שמורות הטבע בישראל היא רשות הטבע והגנים. עד סוף שנת 2009 הוכרזו בישראל 230 שמורות טבע. סה"כ נעשו 258 הכרזות, 28 הכרזות היו הרחבות לשמורות קיימות.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המודעות לנושא שמירת הטבע קיימת עוד במקורות היהדות, וכך כתוב בקהלת רבה ז' 28:
- "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
הראשון שקרא לשמירת הטבע בארץ המתחדשת היה הבוטניקאי אלכסנדר איג. במאמרו "תוספת לידיעת הצמחייה בישראל" משנת 1926 כתב בין היתר: "על המתעניינים בטבע הארץ ובגורלה להתארגן לאגודה לשם שמירת הטבע בארץ, שאחד מתפקידיה הראשיים יהי לעמוד על המשמר בכל מה שנוגע לצמחיית הארץ".
"החברה להגנת הטבע" כאגודה עות'מאנית שמטרתה קידום שמירת הטבע והנוף הוקמה ב-1953 ביוזמתם של הסטודנטים לזואולוגיה דאז, עזריה אלון ואמוץ זהבי. לימים הפכה להיות החברה לגוף הציבורי הגדול ביותר שפועל למען שמירת הטבע ואיכות הסביבה בארץ.
חוקי שמירת הטבע הראשונים בארץ ישראל נחקקו בידי ממשלת המנדט הבריטי. ב־1924 פורסם חוק הציידים וב-1926 פקודת היערות. לשמורות יער הוכרזו כ-40 אתרים שהשתרעו על פני 700,000 דונם בקירוב. 18 מיני עצים הוכרזו כמוגנים ואסור היה לפי החוק לכורתם בלי רשות מפקיד היערות.
ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר, ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. ב־1956 הוקם "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הצייד וחוקי שמירת טבע אחרים. ממדור זה צמחה לימים "רשות שמורות הטבע" שנוסדה ב־1964. ב-1998 הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים האחראית עד עצם היום הזה על שמירת הטבע בישראל.
השמורות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל עד סוף שנת 2007 ישנן 490 שמורות טבע מוכרות. באזור הצפון (178 הכרזות), 46 באזור המרכז (52 הכרזות), 20 באזור הדרום (23 הכרזות) ו-7 באזור אילת (9 הכרזות). בשמורות קיימים 4865 מינים של צמחי בר, מספר הנחשב, ביחס לגודלה של ישראל, לעצום. עושר בוטני זה נובע ממיקומה של ישראל בצומת בין יבשתי וכארץ עם אזורי אקלים מגוונים וקיצונים. מאות של צמחים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה בגלל חוסר המודעות לשמירת הסביבה הרווח בישראל.
בין שמורות הטבע הבולטות בישראל נמנים:
- המעיינות הנמוכים ביותר בארץ ובעולם מצויים על חופו של ים המלח בחלקו המערבי. מעיינות אלה פרושים בשלוש שמורות טבע: "עינות צוקים" (עין פשחה) ששטחה 4,600 דונם, "עינות קנה" ו"עינות סמר" ששטחן הכולל של שתיהן 4,300 דונם.
- שמורת רמון שבנגב, ששטחה המוכרז הוא כמיליון דונם, נחשבת לשמורת הטבע הגדולה בישראל.
- שמורת הר חרמון שגובה חלק פסגתו שבתחומי ישראל 2224 מטר (והיא המקום הגבוה ביותר בארץ) הוכרזה כשמורת טבע ב-6 בדצמבר 1974, והיא נחשבת לשמורת הטבע הגבוהה בארץ. שטחה 76,250 דונם. מרבית השמורה נמצאת בשטח צבאי (למעט אזור מעיינות הבניאס שבמורדות ההר).
- שמורת הר מירון שנחשבת לשמורה הגדולה ביותר באזור צפון ומרכז ישראל. שטחה 104,000 דונם ומכילה בתוכה את פרסת הרי מירון ובה ההרים הגבוהים ביותר בגליל העליון. הוכרזה כשמורת טבע למטרות צייד בתקופת המנדט הבריטי לכן אזורים רבים בשטחה נותרו ללא מגע ידי אדם.
- שמורת פארק הכרמל
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רשות הטבע והגנים - כולל רשימה מלאה של השמורות ופרטים על המתקנים והביקור בהם.
- טבע ונופים בישראל - מאגר מידע מפורט על שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים לאומיים בישראל.
- רשימת גנים לאומיים ושמורות הטבע בישראל כולל תאריך הכרזה ושטח בדונם.
- חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, באתר של המשרד להגנת הסביבה
