שמורות טבע בישראל
בישראל, שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמור על מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, אשר נוצרו עקב האופי המיוחד של טבע המקום.
הרשות הממשלתית האחראית להכרזה, פיתוח ואחזקת שמורות הטבע בישראל היא רשות הטבע והגנים. עד סוף שנת 2009 הוכרזו בישראל 230 שמורות טבע. סה"כ נעשו 258 הכרזות, 28 הכרזות היו הרחבות לשמורות קיימות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המודעות לנושא שמירת הטבע קיימת עוד במקורות היהדות. למשל, בקהלת רבה, פרשה ז', פסקה י"ג נאמר:
- "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
הראשון שקרא לשמירת הטבע בארץ המתחדשת היה הבוטניקאי אלכסנדר איג. במאמרו "תוספת לידיעת הצמחייה בישראל" משנת 1926 כתב בין היתר: "על המתעניינים בטבע הארץ ובגורלה להתארגן לאגודה לשם שמירת הטבע בארץ, שאחד מתפקידיה הראשיים יהי לעמוד על המשמר בכל מה שנוגע לצמחיית הארץ".
"החברה להגנת הטבע" כאגודה עות'מאנית שמטרתה קידום שמירת הטבע והנוף הוקמה ב-1953 ביוזמתם של עזריה אלון ואמוץ זהבי, שהיו אז סטודנטים לזואולוגיה. לימים, הפכה החברה לגוף הציבורי הגדול ביותר שפועל למען שמירת הטבע ואיכות הסביבה בארץ.
חוקי שמירת הטבע הראשונים בארץ ישראל נחקקו בידי ממשלת המנדט הבריטי. ב־1924 פורסם חוק הציידים וב-1926 פקודת היערות. לשמורות יער הוכרזו כ-40 אתרים שהשתרעו על פני 700,000 דונם בקירוב. 18 מיני עצים הוכרזו כמוגנים ואסור היה לפי החוק לכורתם בלי רשות מפקיד היערות.
ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר[1], ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. ב־1956 הוקם "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הצייד וחוקי שמירת טבע אחרים. ממדור זה צמחה לימים "רשות שמורות הטבע" שנוסדה ב־1964. בשנת 1998, בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, אוחדה הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים האחראית עד עצם היום הזה על שמירת הטבע בישראל.
שמורות הטבע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל 230 שמורות טבע מוכרזות, 157 באזור הצפון (174 הכרזות), 46 באזור המרכז (52 הכרזות), 20 באזור הדרום (23 הכרזות) ו-7 באזור אילת (9 הכרזות).
בין שמורות הטבע הבולטות בישראל נמנות:
- שמורת החולה - השמורה הראשונה שהוכרזה בישראל.
- שמורת עינות צוקים - על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה היבשתית הנמוכה ביותר בעולם[2], ובשטח השמורה נמצא נווה המדבר הנמוך ביותר בעולם.
- שמורת הר הנגב - שמורת הטבע הגדולה בישראל כששטחה המוכרז הוא מעל מיליון דונם.
- שמורת הר חרמון - שמורה מאושרת שעתידה להיות השמורה הצפונית והגבוהה בישראל. גובה חלק מפסגת הר החרמון שבתחומי ישראל היא 2,224 מטר (והיא המקום הגבוה ביותר בארץ).
- שמורת ים האלמוגים - שמורת הטבע הדרומית בישראל.
- שמורת הר מירון - נחשבת לשמורה הגדולה ביותר באזור צפון ומרכז ישראל. שטחה 90,596 דונם ומכילה בתוכה את פרסת הרי מירון ובה ההרים הגבוהים ביותר בגליל העליון.
- שמורת בריכת פסוטה - שמורת הטבע הקטנה בישראל, שלולית חורף בגודל 3.5 דונם בלבד ליד פסוטה.
- פארק הכרמל - רצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל. הפארק מהווה הפארק את אחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של מדינת ישראל; והוא אף הוכר בידי ארגון אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית.
- שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב - השמורה הימית הגדולה והצפונית בישראל.
שמורות הטבע הימיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמורות טבע ימיות בישראל
שמורת טבע ימית בישראל היא שטח ימי מוגן שהוכרז כחוק על מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע המוכלים בו.
החי והצומח בשמורות הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
החי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החי בארץ ישראל
הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צמחיית ארץ ישראל
בשמורות קיימים כ-2,420 מינים של צמחי בר, מספר הנחשב, ביחס לגודלה של ישראל, לעצום. עושר בוטני זה נובע ממיקומה של ישראל בצומת בין יבשתי וכארץ עם אזורי אקלים מגוונים וקיצונים. מאות של צמחים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה בגלל חוסר המודעות לשמירת הסביבה הרווח בישראל.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רשות הטבע והגנים - כולל רשימה מלאה של השמורות ופרטים על המתקנים והביקור בהם.
- טבע ונופים בישראל - מאגר מידע מפורט על שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים לאומיים בישראל.
- רשימת גנים לאומיים ושמורות הטבע בישראל כולל תאריך הכרזה ושטח בדונם.
- חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, באתר של המשרד להגנת הסביבה
- משה גלעד, דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים לשנת 2020, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]