שמחה פטרושקא
שמחה פטרושקא (שמו המלא ביידיש: שמחה בונים פיעטרושקא) אוקטובר 1893 – אפריל 1950. סופר, אנציקלופדיסט, עיתונאי, פובליציסט ומתרגם. נודע בתרגום ובפירוש היידי שכתב למשנה.
נולד בפראגה הסמוכה לוורשה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות, ונודע בשם "העילוי מפראגה". בין היתר למד בישיבה בראדזימין אצל הרב פינחס מנחם זינגר והיה חברו לספסל הלימודים של בנו הסופר ישראל יהושע זינגר[1]. בגיל 16 החל לרכוש השכלה כללית ולמד שפות ומדעים. ב-1917 נכנס ללמוד בסמינר לרבנים של פוזנסקי בוורשה.[2] זמן מה שימש כספרן במכון שבבית הכנסת הגדול בוורשה ובאוניברסיטת ורשה. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל וחי בה כשנה. משם נסע לארצות הברית לזמן קצר וחזר לפולין. בפולין חי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939.
בוורשה כתב בעיתונים שונים בהם "נייעס" והיינט. כמו כן כתב עבור עיתונים יידיים בלונדון וניו יורק. כתב ספרים בנושאי היסטוריה יהודית וספר על ארץ ישראל. תרגם יצירות ידועות ליידיש, כמו "רבי יוזלמן" של מאיר להמן (מגרמנית). מ-1932 החלה לצאת האנציקלופדיה שכתב, "יידישע פאָלקס–ענציקלאָפּעדיע" (אנציקלופדיה יהודית עממית). האנציקלופדיה יצאה לאור בארבעה כרכים בוורשה. בשנת 1949 יצאה האנציקלופדיה במונטריאול בשני כרכים.
מאז חי באמריקה בניו יורק ובעיקר במונטריאול. ב-1945 קיבל תואר דוקטור מבית המדרש לרבנים באמריקה.
פירושו למשנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעלו העיקרי של פטרושקא בתחום היהדות היה תרגום המשנה ליידיש יחד עם פירוש ביידיש למשנה. הפירוש הוא פירוש מקיף, המסביר הסבר פשוט ומובן את דברי המשנה לכל דובר יידיש. היה זה מפעל חלוצי, כי עד אותו זמן נועדו הפירושים שנכתבו למשנה לתלמידי חכמים שלהם רקע רחב ומוקדם בספרות חז"ל. חיבורו על המשנה יצא לאור במונטריאול בשישה כרכים החל מתש"ה ועד לשנת תש"ט. מהדורות נוספות יצאו בשנים אחר כך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לעקיסקאן פון דער נייער יידיש ליטעראטור, זיבעטער באנד (כרך שביעי), ניו יורק (1968), בערכו. עם ביבליוגרפיה נרחבת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמחה פטרושקה (1893-1950), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן אחר של רבו, יצחק בשביס-זינגר מתאר בשם אביו את פיעטרושקא כגאון, בספרו בית הדין של אבא ובמאמרו "א ביסל זכרונות וועגן ראדזימין" בספר יזכור לקהילת ראדזימין, בספריית העיר ניו יורק, עמ' 63 (תמונה 67).
- ^ על המוסד ראו כאן