שמיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמים בשעת צהריים
שמיים בשעת זריחה
שמיים מעוננים
שמיים סוערים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

צבע השמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע השמיים ביום (ללא עננות) הוא תוצאה של פיזור אור השמש מהחלקיקים המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה, הנקרא פיזור ריילי, נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה קצר יותר. לכן, אם לדוגמה מסתכלים לנקודה בשמיים, המרוחקת ממיקום השמש (למשל בכיוון הנגדי לשמש), קרני האור צריכות לעבור פיזור בזווית גדולה על מנת להגיע לצופה. ההסתברות לפיזור כזה (או באופן יותר מדויק חתך הפעולה לפיזור) גדלה ככל שאורך גל קצר יותר (כלומר עבור קרניים הנוטות לצבע הכחול), וזוהי הסיבה שהשמיים נראים כחולים. לעומת זאת, בשעת שקיעה, האור הכחול מתפזר לחלוטין ולכן כאשר הצופה מביט לכיוון השמש, קרני האור המגיעות אליו הן דווקא הקרניים שאינן מתפזרות (או כאלו שעוברות מספר מועט של פיזורים בזווית קטנה). הללו בעלות אורך גל ארוך יותר, ולכן צבע השקיעה כתום צהבהב[1].

צבע שמיים מזוהמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעם לקריאת "שמים" לרקיע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרשן רבי עובדיה ספורנו בן יעקב מאיטליה בביאורו לתורה מסביר את סיבת קריאת שם שמים לרקיע, כי מילת שָׁם פעמים יורה על ריחוק מכל צד, וזו לשונו (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. אֵת הַשָּׁמַיִם – הנה מלת "שָׁם" תורה על מקום רחוק. וכל סימן הרבים עם קדימת פתח מלעיל יורה על שניים שוים. ובכן מלת "שָׁמַיִם" תורה על עצם רחוק ביחס אלינו בשני מרחקים שווים מכל צד. וזה לא יקרה, זולתי בגלגל סובב בתכלית העיגול. אמר אם כן שברא אותו העצם, אשר הוא עתה רחוק ממנו מכל צד בשני מרחקים שווים, והוא הגלגל[דרוש מקור]
  • רש"י מציין שלושב טעמים על (בראשית א, ח) "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" - "שא מים שם מים אש ומים שערבן זה בזה ועשה מהם שמים (ס"א שמים שם מים ד"א אש ומים)."

למה השמים לא נופלים לפי המיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל אטלס בעיר ניו יורק

לאחר שקרונוס הרג את אורנוס וזרק את השאריות שלו לים, לא הייתה דרך שבהם השמים לא יפלו על האדמה, בזמן שהאלים מנצחים במלחמה נגד הטיטאנים. זאוס מציב את אטלס בצוק הכי גבוה במזרח כדי להחזיק את השמיים כעונש על כך שעזר לקרונוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.