אטלס (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אטלס נושא את כיפת השמים על כתפיו

במיתולוגיה היוונית, אַטְלָסיוונית Άτλας: "זה שהעז או סבל") הוא טיטאן, בנם של איאפטוס ואסיה, אשר נלחם לצד קרונוס במלחמה נגד האלים היווניים. אטלס מוכר בעיקר בשל העונש שהוטל עליו לאחר שהטיטאנים הפסידו במלחמתם ועל-פיו עליו לשאת לנצח את כדור השמיים על שכמו (ולא את כדור הארץ, כפי שטוענת טעות נפוצה). הודות לעונש זה מהווה אטלס מוטיב המסמל סבל מתמשך הדורש סיבולת ונשיאה בנטל כבד. מסיבה זו מתואר אטלס ביצירות אומנות רבות כאדם הכורע תחת נטל נשיאת כדור גדול על שכמו. על-פי אפלטון, אטלס מונה כשליט אטלנטיס שהוא אי אגדי הנמצא באוקיינוס הנושא את שמו של אטלס: האוקיינוס האטנלטי.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטלס הוא בן הטיטאנים יאפטוס ואסיה, ואחיהם של פרומתאוס, אפימתאוס ומנויטיוס. הוא אחיינו של מלך הטיטאנים קרונוס ובן דודו של מלך האלים זאוס. יחסית לבן לדור הצעיר של משפחת הטיטאנים, הוא קיבל תהילה גדולה מאוד בין בני משפחתו, יותר חשובה אף משל אביו.

המלחמה נגד האלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודו של אטלס, קרונוס, נישל את אביו אורנוס ממקומו כשליט היקום לאחר שזה כלא את אחיו המפלצתיים (הקיקלופים ובעלי מאה ידיים), אך הם נשארו בכלא בכל זאת. קרונוס נמרד על ידי ילדיו, שבראשם זאוס. אטלס היה צריך להיות כמו טיטאנים בני דורו האחרים, אשר היו חיילים טיטאנים רגילים במלחמה, אולם אטלס היה החייל המתקדם שבהם. קרונוס לא היה יכול לבחור סגן בחמשת אחיו האחרים עקב העובדה שהבכור, אוקיינוס, היה נייטרלי במלחמה וארבעת האחרים ניהלו את המערכות השונות במלחמה בארבעת הכיוונים. קרונוס החליט לבחור את אטלס. זאוס שחרר את דודיו המפלצות ובעזרתם הביס את קרונוס, אטלס והטיטאנים.

עונשו וגורלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מלחמתו לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס, העניש אותו זאוס בנשיאת הנטל של כיפת השמים על כתפיו. רבים שוגים וחושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את הגלובוס, מהסיבה הפשוטה שספרי המפות נקראים אטלס, או מפני שהמשא שעל כתפיו דומה לגלובוס. האמת היא, שעונשו על השתתפותו במרד הטיטאנים היה "ללכת לצוק גבוה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים". אטלס נהפך לאבן על ידי פרסאוס בעזרת הראש של מדוזה, במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס.

אטלס והרקולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מ-12 המטלות שהוטלו על הגיבור הרקולס היה עליו לגנוב תפוחי זהב המקנים חיי אלמוות, מגנה של הרה. הרקולס, שלא רצה להתעמת עם הספרידות (בנותיו של אטלס, נימפות ששמרו על המטע של הרה) שידל את אטלס להשיג עבורו את התפוחים הזהובים. כדי לאפשר לו לצאת לעזרתו, הבטיח הרקולס לשאת את השמיים במקומו של אטלס, עד שישוב. כשחזר אטלס עם התפוחים, הוא נמלך בדעתו והחליט שלא לקחת את השמים בחזרה מהרקולס. הרקולס עשה עצמו כאילו הוא מסכים להמשיך ולשאת את כיפת השמיים במקום אטלס אך ביקש שאטלס יחליפו לרגע, בזמן שהוא מסדר את הגלימה שלו כריפוד לכתפיים. אטלס הסכים והרקולס עזב עם התפוחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]