שמן שום
שמן שום הוא השמן האתרי שמופק משום.[1] הוא מוכן בדרך כלל באמצעות זיקוק בקיטור וניתן לייצר אותו גם באמצעות זיקוק באתר. הוא משמש בבישול ובתיבול, תוסף תזונה וגם כקוטל חרקים.
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמן שום מוכן בדרך כלל באמצעות זיקוק בקיטור,[1] כאשר שום כתוש מאודה עם העיבוי המופק, המכיל את השמן.[2] שמן שום מכיל תרכובות גופרית נדיפות כמו דיאליל דיסולפיד, המרכיב כ-60% מהשמן.[1] לשמן שום מזוקק בקיטור יש בדרך כלל ריח חריף ולא נעים, צבעו חום-צהוב.[3] ריחו מיוחס לנוכחות של דיאליל דיסולפיד.[1][3] כדי להפיק גרם של שמן שום מזוקק בקיטור טהור, יש צורך בכ-500 גרם שום.[2] לשמן שום לא מדולל יש פי 900 מעוצמתו של שום טרי, ופי 200 משום מיובש.[3]
ניתן להשתמש גם באתר למיצוי שמן שום.[2] סוג זה של שמן שום כולל השריית שום חתוך לקוביות או כתוש בשמן צמחי, אבל התוצר המתקבל אינו שמן שום טהור; אלא שמן המתובל בשום.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמן שום משמש כתוסף תזונה, ולעיתים משווק בצורה של כמוסות, העשויות להיות מדוללות במרכיבים אחרים.[1][2] חלק מהתכשירים המסחריים מיוצרים ברמות דילול שונות.[3] רפואה מסורתית מייחסת לשמן שום תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטיביוטיות,[4] אך לא קיים מספיק מחקר קליני המאשש טענות אלה.[1] הוא נמכר גם בחנויות טבע כמסייע לעיכול.[1]
ניתן להשתמש בו גם כקוטל חרקים על ידי דילול במים וריסוס על צמחים.[4][5]
תערובות טעמי שום מוכנות הנמכרות באופן מסחרי הן לרוב אבקת שום מיובשת המושרה בשמן שום, מה שמגביר את טעמה של אבקת השום.[6]
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההשפעות השליליות הנפוצות של צריכת שום, שמן שום ותוספי שום הן ריח פה וגוף לא נעימים, כאבי בטן, בחילות, הקאות ותסמינים אחרים של הפרעות במערכת העיכול.[1][7] לצריכת שמן שום עשויות להיות השפעות נוגדות קרישה אצל אנשים מסוימים, לגרום לדימום, ואף עלולה להשפיע על השפעתן של תרופות מרשם.[1]
מחקר בריאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעתו של שמן השום על בריאות האדם נבדקה במעבדה ובמחקר קליני ראשוני, התוצאות שהתקבלו אינן חד משמעיות, נכון לשנת 2016.[1]
שמן בטעם שום[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמן בטעם שום מיוצר ומשמש לצורכי בישול ותיבול, ולעיתים משמש כמרכיב בתערובת תבלינים.[2][3] הוא שונה ועדין בהרבה בטעמו משמן שום טהור, הכנתו בדרך כללה כוללת שימוש בשום קצוץ, מרוסק או כתוש המונח בשמנים צמחיים שונים כדי להעניק טעם לשמן.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "Garlic and organosulfur compounds" (באנגלית). Micronutrient Information Center, Linus Pauling Institute, Oregon State University. 1 בספטמבר 2016. נבדק ב-8 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Dr Penny Stanway, The Miracle of Garlic: Practical Tips for Health & Home, Watkins Media Limited, 2012-01-01, עמ' 25, ISBN 978-1-78028-607-5. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Kenneth T. Farrell, Spices, Condiments and Seasonings, Springer Science & Business Media, 1998-08-31, עמ' 101, ISBN 978-0-8342-1337-1. (באנגלית)
- ^ 1 2 Barbara W. Ellis, Fern Marshall Bradley, Helen Atthowe, The Organic Gardener's Handbook of Natural Insect and Disease Control: A Complete Problem-Solving Guide to Keeping Your Garden and Yard Healthy Without Chemicals, Rodale, 1996-05-15, עמ' 473, ISBN 978-0-87596-753-0. (באנגלית)
- ^ K. Husnu Can Baser, Gerhard Buchbauer, Handbook of Essential Oils: Science, Technology, and Applications, Second Edition, CRC Press, 27 באוקטובר 2015, עמ' 659, ISBN 978-1-4665-9047-2. (באנגלית)
- ^ Indian Spices, Spices Export Promotion Council., 1996, עמ' 46. (באנגלית)
- ^ Editorial Research Reports, 1989, Cq Press, אפריל 1990, עמ' 778, ISBN 978-0-87187-552-5. (באנגלית)