שמעון רודי
 | |
| שמעון רודי בשכונת התקווה | |
| לידה |
1912 קרינקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
שמעון רודי היה אישיות תל אביבית מפורסמת בשנות ה-30 וה-40. עסק בפיתוח הגוף והופיע ברחבי הארץ במופעי ראווה ושימש כמוכתר של שכונת התקווה. דמותו הציורית מופיעה בזיכרונותיהם של חיים חפר, חיים גורי ויורם קניוק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון רודי נולד ב-1912[1] בשם זיידל בעיירה קרינקי שבפולין למשפחה חרדית. אביו ציפה שיהיה תלמיד ישיבה אולם בנעוריו צפה במופע של איש השרירים סיגמונד ברייטבארט והחליט לאמץ אורח חיים דומה. רודי החל להתאמן באגרוף, האבקות, הרמת משקולות וכיפוף מוטות ברזל. בהמשך עבר לביאליסטוק וב-1937 עלה ארצה. באליפות הפועל, שהתקיימו באותה תקופה, ניצח בריצת 1500 מטר.
רודי התיישב בשכונת התקווה וכוחו וגודלו הפכו אותו למוכתר הלא רשמי של השכונה. רודי הפך למפעיל באר המים של השכונה מטעם חברת "עזרא" ובתמורה למים גבה תשלומים מדיירי השכונה[2]. בתקופת המרד הערבי הגדול עמדה השכונה תחת מתקפות של ערבים ורודי לקח על עצמו להמשיך להפעיל את מפעל המים כדי להבטיח אספקת מים לשכונה[3].
רודי המשיך לפתח את יכולותיו ואת שריריו וצמח לגובה של 190 ס"מ, משקל של 135 ק"ג והיקף חזה של 144 ס"מ. הוא החל להופיע ברחבי הארץ בהופעות בהם הדגים את יכולותיו והיה מזמין אנשים מהקהל להתמודד איתו ואף הציע פרס למי שיביס אותו[4][5][6][7][8].
שמעו של רודי הגיע גם לארץ מולדתו פולין שם התפרסמו מאמרים עליו[9]. ב-1938 ביקר את משפחתו בקרינקי והמשיך לסיבוב הופעות בארצות הברית ואירופה.
רודי השתמש בהכנסותיו כדי להיכנס כשותף בקפה "מקסים" בתל אביב[10].
ב-1947 התפרסמו שמועות שרודי הסגיר אנשי אצ"ל לבריטים ולכן חייו עמדו בסכנה ואף נפוצו שמועות שאנשי הארגון רצחו אותו[11]. ההערכה היא שהחשש מאנשי אצ"ל הביא את רודי לעזוב את הארץ ולגור בפריז שם נדון ב-1948 לארבע שנות מאסר בעוון רמאות[12]. לאחר שחרורו מהכלא המשיך רודי את נדודיו והגיע למינכן שם היה בעליו של בית קפה[13]. בסופו של דבר נדד לברזיל שם נפטר[14]. תאריך פטירתו לא ידוע. על פי מקור אחד נפטר בשנות ה-50 ומקורות אחרים בשנות ה-60 או ה-70.
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון רודי ישב על מכונית משא פתוחה ובשיניו החזיק שרשרת שהיתה מחוברת לפלטפורמה, 2 מטר רחבה ו-5 מטר אורכה. העוברים והשבים השתגעו, הריעו לאורך הדרך: "קדימה, רודי!" ומחאו לו כף. רק נבזה אחד ירק סיגריה בוערת: "לא חכמה, העגלה ריקה". רודי התרגז והזמין 40 סלוניקאים להתישב עליה ומשך אותה וגם אותם ואחר כך שתה 100 כוסות גזוז וגם אכל 60 מנות פלאפל כשאלף ילדים צופים בו בשתיקה ואחר-כך נזכר שהוא עסוק והלך לעבר יפו ואלף הילדים הולכים בעקבותיו.
— חיים גורי "הספר המשוגע" 1971
.
...הגדולים היו שמעון רודי שפירק שרשראות ברזל בשיניים לאורם של שני פנסי אופנועים והנערות היו נתלות לו על השרירים וצועקות והוא היה מנגן אותן לקול הגרמושקה של שפיל, שידע שיר אחד אבל ידע טוב.
— יורם קניוק בראיון ב"הארץ", 2009[15]
.
...לך ותקרא לג'ים ואודי
אהרל'ה ושמעון רודי
לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן...
.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון רודי, באתר קבוצת "בני יהודה" בפייסבוק
- און ושלטון (ו): יהדות השרירים – שמעון רוּדִי ורפאל הלפרין, באתר עונ"ג שבת, 27 בדצמבר 2012
- השרירן שמעון רודי במפגן כוח בתל אביב, יומני כרמל, 27 בדצמבר 1937
- תיק חקירה: איתור בעלי המגרש בלב העיר, באתר focus-security.co.il (אורכב)
- שמעון רודי-"מוכתר שכונת התקוה", במוזיאון בני יהודה בפייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרשומה של שמעון רודי, בספרייה הלאומית
- ^ באר התקווה, באתר פרויקט בן יהודה
- ^ ק. חביב, שכונת התקווה, הארץ, 11 בדצמבר 1947
- ^ גבור יהודי, דבר, 4 באוקטובר 1937
- ^ הצגת גבורה ברחובות תל אביב, הארץ, 6 בינואר 1938
- ^ שמעון רודי, הארץ, 21 בינואר 1938
- ^ נשף שמעון רודי בירושלים, הַבֹּקֶר, 7 בפברואר 1938
- ^ הצגת גבורה של שמעון רודי, דבר, 20 באוגוסט 1940
- ^ מ. דאנציגערקראַן, מיט'ן אידישען מוּכטאר פוּן שכוּנת התּקוה איף אן אַראַבּישער שמחה אין א שכנות 'דיגען דארף, היינטיגע נייעס, 4 בינואר 1938
- ^ הגבור שאיים בגבורתו, הארץ, 4 ביוני 1941
- ^ מבדותות "חדשות הערב", המשקיף, 25 בספטמבר 1947
- ^ שמעון רודי נידון לארבע שנות מאסר בפאריס, מעריב, 17 ביוני 1948
- ^ שמעון רודי רוצה לחזור ארצה, מעריב, 7 במאי 1956
- ^ הגיבור שמעון רודי מוכר סיכות בברזיל, הצופה, 18 במאי 1962
- ^ יורם קניוק, התל-אביבי הראשון, באתר הארץ, 8 באפריל 2009