שכונת התקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה
רחוב עזאי בשכונת התקווה
מרכז דוהל לאמנויות הבמה
בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה
מראה בגן התקווה

שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום. השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתו ובמימונו של יהושע ליכטר‏‏[1] וגרשון שץ[2]. המקימים קנו חלקת אדמה מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, ובשל כך שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר הערבים לבין תל אביב במהלך מלחמת העצמאות. בתחילת המלחמה נערכה מכיוון סלמה, התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה שנהדפה תוך אבידות כבדות לתוקפים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב שכונת התקווה

לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח.

השם הוא סמלי כסמל לאמונתם של המייסדים בעתיד מזהיר[3]

עד קום המדינה סרבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צרכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה (לפי מחקר של דגני, 1979).

מקומות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה מספר אתרי קניות ובילוי:

ב- 19 בינואר 1991, במלחמת המפרץ הראשונה, נפל טיל סקאד בשטח בין בית דני לאודיטוריום דוהל וגרם נזק רב לשני הבניינים. במקום בו נפל הטיל הוקם פסל גדול, "מלאך השלום", של הפסל מוטי מזרחי.

הרכב האוכלוסייה בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1979 1983 1998
אסיה-אפריקה 92.3% 79.1% 48.3%
אירופה-אמריקה 2.5% 7.2% 29.0%
ישראל 5.2% 13.7% 22.7%
עולים חדשים 19.2%

הטבלה מרכזת את נתוני הרכב האוכלוסייה בשכונת התקווה בשנים 1979, 1983 ו-1998, ומלמדת כי אוכלוסיית השכונה הפכה יותר הטרוגנית במשך השנים. עד שנות ה-80 היוו יוצאי אסיה-אפריקה - בעיקר עולי תימן, עיראק, איראן ומצרים - את רוב תושבי השכונה. בתחילת שנות ה-90 החל גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ולקראת סוף העשור היו כחמישית מתושבי השכונה עולים חדשים, כאשר 30% מהם היו יוצאי אירופה-אמריקה. חלקם של יוצאי ארצות אסיה-אפריקה ירד לפחות ממחצית מתושבי השכונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דגני, א. ואחרים. 1979. שכונת התקווה, 1979 : מסגרת מתודולוגית ותכנון לשיקום חברתי ופיזי של שכונת מצוקה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגאוגרפיה.
  • יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ 3388 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel
  3. ^ זאב וילנאי: תל אביב-יפו, הוצאת אחיעבר עמ' 63, 1965