שמעון שצמילר

שמעון שצמילר
לידה	10 באוקטובר 1942 (בן 81); חיפה, פלשתינה (א"י)
מקום לימודים	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת אריאל בשומרון ;

שמעון אליעזר שצמילר (נולד ב-10 באוקטובר 1942) הוא כימאי ישראלי. בשנים 1973–1998 נמנה עם הסגל האקדמי של בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1998–2009 שימש פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל בשומרון והוא פרופסור אמריטוס שם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שצמילר נולד ב-1942 בנשר, בן להניה ואהרון שצמילר. אביו עלה ב-1929 מסרביה ואמו עלתה ב-1933 מגליציה. הוריו עברו מחיפה לנשר בשנת 1938. בבית ספר יסודי למד בבית הספר לילדי עובדים בנשר ששכן ליד מפעל נשר למלט. בשנת 1960 סיים את לימודי התיכון בבית חינוך תיכון חיפה. התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, ובשנת 1964 קיבל תואר ראשון בכימיה בהצטיינות מהטכניון. בשנים 1964–1967 שירת בצה"ל כקצין תותחנים בפיקוד הצפון. זמן קצר לאחר שחרורו נקרא לשירות מילואים במלחמת ששת הימים, כקצין תותחנים בחזית הסורית. לאחר המלחמה התחתן עם שושנה מאירוביץ' ולהם שלושה ילדים. ב-1968 קיבל תואר שני בכימיה אורגנית מהטכניון,^[1] ובשנת 1971 קיבל שם תואר דוקטור לכימיה,^[2] על מחקר שעסק בסינתזה של ג'יברלין. ב-1971 הצטרף לקבוצה של פרופ' אלברט אשנמוסר (אנ') במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH), כפוסט דוקטורט. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 חזר לישראל כדי להילחם כקצין תותחנים בחזית הסורית. באותה שנה קיבל משרת מרצה באוניברסיטת תל אביב. הקבוצה שלו פיתחה מתודולוגיות סינתטיות הכוללות כלורו-ניטרונים, ומוצרי ביניים קרבוניליים ייחודיים, כגון 2-אצטיל קטיונים ונגזרות חנקן של קרבוניל. הם גילו תגובות אמידציה עם גזע מינימלי, מה שהניב אנטיביוטיקה פנטפפטידים. רבים מתלמידיו הפכו למדענים עצמאיים בתעשיית התרופות הישראלית. שצמילר גר בנשר עד 1975, ואז עבר לכפר סבא.

היה פרופסור אורח באוניברסיטת היידלברג, שבה שיתף פעולה עם פרופ' ריצ'רד ניידליין על כימיה תרופתית, ובאוניברסיטת יוהנסבורג. בשנים 1984–1990, בשבתון ובביקורים מרובים במעבדה לביולוגיה מולקולרית של דופונט בווילמינגטון, דלאוור, הוא עבד עם ד"ר פט קונפאלון על סינתזת תרופות, מה שמוביל לסינתזות חדשות של לוסרטן לטיפול ביתר לחץ דם וסוסטיבה לטיפול באיידס.

בשנים 1990–1996 עבד בתמי, קמפוס המחקר של כימיקלים לישראל בע"מ (כיל), כמנהל מחקר וראש החטיבה האורגנית. הוא הציג פרויקטים ומוצרים חדשים, כגון מעכבי אש לפלסטיק, תוך שיתוף פעולה עם תרכובות ברום בע"מ. הוא גם הקים את חטיבת נובוטייד בשיתוף פעולה עם חברת טבע לפיתוח פפטידים טיפוליים. בשנת 1995, לאחר שנים רבות של שירות כקצין תותחנים, הוא שוחרר בדרגת אלוף-משנה במילואים.

בשנים 1993–1996 כיהן כנשיא החברה הישראלית לכימיה.

בשנת 1998, כאשר מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום אוניברסיטת אריאל בשומרון) פתחה את המחלקה למדעי הכימיה, מונה ליו"ר הראשון שלה. הוא יצא לפרישה מוקדמת מאוניברסיטת תל אביב עבור המשימה הזו, גייס כספים, השיג ציוד מדעי, וגייס סגל וסטודנטים לתארים מתקדמים. הוא הקים תוכנית שיתוף פעולה עם מדענים מאוניברסיטת בר-אילן להנחיה משותפת של סטודנטים לתארים מתקדמים באריאל. בשנת 2009 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.